האם מונתה לתפקיד בחברת חשמל בשל קשריה עם בתו של יו"ר ועד העובדים ?

האם מונתה לתפקיד בחברת חשמל בשל קשריה עם בתו של יו"ר ועד העובדים ?

כל קביעותינו להלן הנן לכאורה ולצורך ההכרעה בסעד הזמני בלבד.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות



המבקש, סרן במילואים, מועסק בחברת החשמל מזה כ- 10 שנים, מיום 14.3.04 (נספח 7 לתגובה).




המבקש הוא עובד ארעי. מעת לעת הוארכה תקופת העסקתו הארעית (נספח 11 לתשובה).




מערך הביטחון באתר "רדינג" מורכב ממנהל הביטחון, מר משה וינברג, שכפוף למנהל הביטחון הארצי של חברת החשמל, מר אלון הלוי, ולסגנו של הלוי, מר יצחק בן שלוש. מר בן שלוש משמש גם כמנהל מחלקת ביטחון מרכז.




במחלקת הביטחון באתר רדינג יש 5 ע. קב"ט ומתחת כל אחד מהם 5 אחמ"שים ומתחתם המאבטחים.




בתחילה הועסק המבקש במשך כשנתיים וחצי בתחנת הכוח רדינג כמאבטח ולאחר מכן, במשך 6.5 שנים, כאחמ"ש (משנת 2007). לבקשת המבקש ומסיבות אישיות הוא הועסק בשנה האחרונה (מחודש 2/13) כפקיד מחלקת הביטחון.




למבקש הובהרו המשמעויות בדבר בקשתו להעברתו מתפקיד אחמ"ש לתפקיד פקיד (נספח 14 לתגובה).




בחברת החשמל קיימים 3 סוגי תפקידים: תפקיד "ליבה", תפקיד "תומך ליבה" ותפקיד "אחר". עובד המועסק בתפקיד "אחר" אינו יכול להיקלט כעובד קבוע ואילו עובד בתפקיד ליבה או תומך ליבה יכול להיקלט כעובד קבוע.




תפקידו של המבקש, אשר הועסק כאמור בשנה האחרונה כפקיד במחלקת הביטחון, עונה להגדרה של תפקיד "אחר".




המשיבה 2 עובדת בחברת החשמל בתפקיד אחמ"שית בתחנת הכוח רידינג זה כחמש שנים.




במהלך חודש 12/13 התפנה תקן לתפקיד עוזר קב"ט בתחנת הכוח רדינג.




חברת החשמל לא פרסמה מכרז ולא ניתנה הודעה פנימית על התפנות תפקיד ע. קב"ט.




ביום 9.12.13, 4 חודשים לפני תום חוזה העבודה של המבקש, זומן המבקש לשימוע לפני פיטורים (נספח 16 לתגובה).




על פי ההסכם הקיבוצי, בתום 10 שנות עבודה עומדת בפני חברת החשמל הברירה אם להמשיך ולהעסיק את העובד כעובד קבוע או לפטרו. במקרים מסויימים המשיכה חברת החשמל להעסיק עובד ארעי למעלה מ- 10 שנים, בכפוף לחתימה על כתב ויתור לדרישה על קביעוּת (בתו של מר איקה יכין, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל).




ביום 20.12.13 פנה המבקש ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל, האלוף יפתח רון טל, וביקש להמשיך להיות מועסק בחברת החשמל כעובד ארעי (נספח 17 לתגובה).




בחודש דצמבר 2013 או בסמוך לכך פרסמה חברת החשמל הליך בחירה לאיוש תפקידו של המבקש.




ביום 1.1.14 הגיש המבקש מועמדות לתפקיד ע. קב"ט בחברת החשמל.




ביום 7.1.14 התקיים למבקש שימוע בהשתתפות מר הופר, מר בן שלוש, מר וינברג ואביו של המבקש. בתום השימוע נמסר למבקש פרוטוקול (נספח 20 לתגובה).




ביום 8.1.14 הודיעה חברת החשמל למבקש כי: "לתשומת ליבך, מעולם לא קויים מכרז לתפקיד ע. קב"ט, וגם אם יתקיים מכרז, אתה כעובד זמני מנוע מלהגיש מועמדותך." (נספח 5 לבקשה לצו מניעה מיום 6.2.14).




ביום 27.1.14 כותב מנהל משאבי אנוש למבקש: "... בעת קבלת ההחלטה על איוש תפקיד ע. קב"ט בטחון רידינג, ילקחו בחשבון כל המועמדים הרלוונטיים, ויתמנה המתאים ביותר לתפקיד." (נספח 6 לבקשה לצו מניעה מיום 6.2.14).




ביום 6.2.14 הגיש המבקש בקשה לצו מניעה זמני (סע"ש 11319-02-14) ובה נתבקש ביה"ד למנוע מחברת החשמל למנות את המשיבה 2 לתפקיד בשל הליך מינוי פסול.




ביום 16.2.14 התנהל דיון בבית הדין במעמד הצדדים. בדיון הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן:


"1. תוך 7 ימים יוכל כל עובד המעוניין שמילא או ממלא תפקיד של אחראי משמרת להגיש מועמדות לתפקיד עוזר קצין ביטחון בתחנת הכוח רידינג.
2. תוך 3 ימי עבודה מתום מועד הגשת המועמדות כאמור תודיע חברת החשמל מיהו המועמד שמתאים ביותר למלא את התפקיד ונבחר למלאו ותנמק החלטתה זו בכתב."



ביום 17.2.14 פרסמה חברת החשמל "קול קורא", הליך התמודדות לתפקיד שלא בדרך של מכרז (נספח 4 לבקשה):


"קול קורא לתפקיד עוזר מנב"ט לתחנת הכח רידינג
להלן דרישות התפקיד:


התפקיד מיועד למי שמשמש/ת או שימש בעברו בתפקיד אחראי משמרת אבטחה.
תינתן עדיפות לבוגרי קורס פיקודי בתפקידי לחימה ביחידות שדה.
המועמד שיבחר יידרש למקום מגורים באזור ת"א והסביבה.
התפקיד מיועד לעובדים קבועים וארעיים.
התפקיד מיועד לנשים וגברים כאחד.
העבודה הינה במשמרות, כולל ימי שישי שבת, ערבי חג וחג.
את ההצעות יש להגיש במעטפה סגורה לתיבת המכרזים במשרדי מחלקת משאבי אנוש אגפית דרום, ברחוב החשמל 16 בקומה 8 בת"א.
מועד אחרון להגשת ההצעות הינו ה- 24 לחודש זה עד לשעה 14:00

ועדה מקצועית, בראשות המנב"ט הארצי, ובהשתתפות סגן המנב"ט הארצי, מנב"ט רדינג ונציג אגף משאבי אנוש מאגפית דרום, ידונו וייבחנו את ההצעות בהתאם לעמידת המציעים בדרישות התפקיד."



ביום 24.2.14 או בסמוך לכך הגיש המבקש מועמדותו לתפקיד עוזר מנב"ט לתחנת הכוח רידינג (נספח 27 לתגובה).




ביום 25.2.14 וביום 26.2.14 נפגשו מר הופר, מר הלוי ומר בן שלוש עם 9 המועמדים לתפקיד ע. קב"ט.




ביום 26.2.14 התראיין המבקש לתפקיד ונוהל פרוטוקול של הריאיון (נספח 5).




המשיבה 2 נבחרה לתפקיד ע. קב"ט ברידינג (סיכום דיון נספח 33 לתגובה).




ביום 27.2.14 התקבלה הודעת חברת החשמל כי המשיבה 2 נבחרה לתפקיד (נספח 6 לבקשה).




ביום 27.2.14 נשלח מכתב למבקש על דחיית מועמדותו (נספח 31 לתגובה) ולמשיבה 2 נשלחה הודעה על בחירתה לתפקיד (נספח 32 לתגובה).


טענות הצדדים

לטענת המבקש, חברת החשמל קיימה הליך בחירה פסול ומבלי שהיה בכוונתה לשנות את החלטתה הראשונית בדבר בחירת המשיבה 2 לתפקיד. המשיבה 2 נבחרה בשל "הוראה מגבוה". הליך הבחירה נעשה בניגוד לכל נוהל וחברי הוועדה היו נגועים בניגוד עניינים.

לטענת המשיבה, בהליך בבית הדין הוסכם כי ייערך הליך חדש שבו יוכל המבקש להציג מועמדותו. המועמדים האחרים היו מתאימים יותר מהמבקש. לטענת המשיבה, מינויה של המשיבה 2 נעשה בהליך סדור ובעקבות פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים.

עוד בשנת 2013 הייתה כוונה להעניק למשיבה 2 מעמד של עובדת קבועה גם כחלק ממדיניות קידומן של נשים בחברת החשמל, אולם בשל מחסור בתקנים לא זכתה המשיבה 2 למעמד קבוע.

לטענת המשיבה, המשיבה 2 נמצאה בשקלול הכולל כמועמדת המתאימה ביותר לתפקיד. מינויה של המשיבה 2 התקבל משיקולים ענייניים ולא הונחה כל תשתית עובדתית לכך כי המשיבה 2 מונתה בשל קרבתה לבתו של יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל.

המבקש מושתק מלטעון כנגד הליך בחירת המועמד לתפקיד מאחר שנטל בו חלק וטענותיו הועלו לאחר שלא נבחר לתפקיד.

חברת החשמל מבקשת לדחות את הבקשה.

עדויות
שמענו את עדות המבקש ואת עדותו של אביו, מר גבריאל אורגיל.
מטעם חברת החשמל שמענו את עדות מר חיים הופר, מנהל משאבי אנוש אגפים דרום בחברת חשמל ומר יצחק שלוש, סגן מנהל ביטחון ארצי ומנהל מחלקת ביטחון מרכז בחברת החשמל.


הכרעה:
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הסוגיות העומדות להכרעתנו:
א. האם הליך הבחירה לאיוש משרת ע. קב"ט נעשה כדין?
ב. האם התקיים כלל שוויון ההזדמנות למבקש באשר לאפשרות זכיה במשרה?
ג. האם מונתה המשיבה 2 כע. קב"ט בחברת חשמל עקב לחציו של יו"ר ועד העובדים של חברת חשמל?

א. האם הליך הבחירה לאיוש משרת ע. קב"ט נעשה כדין?

"קול קורא":


חברת חשמל יצרה לצורך הליך זה הליך לבחירת ע.קב"ט שנקרא על ידה "קול קורא".

הליך זה אין לו כל אחיזה בנהלים והוא נעשה לצורך הבקשה דנן. ה"קול קורא" אמור היה להוות מעין "מכרז" לאיוש תפקיד ע. קב"ט. משכך, היה עליו לבטא בקצרה את עיסוק התפקיד בדרך שתבליט את המרכיבים השונים של הפעילות, החובות, האחראיות וסמכות הנדרשים לביצוע התפקיד. כמו כן היה עליו לפרט את הדרישות ההשכלתיות, המקצועיות, הוותק, הניסיון, תכונות חברתיות ודרישות אחרות של חברת החשמל, כל אשר הוא כורח לשם הצלחה בביצוע התפקיד. יתרה מזו, הוא היה אמור לשמש את חברי הועדה כמצבור של אמות מידה לבחינת התאמת כל מועמד לתפקיד. אולם, הפרסום אשר נשא את הכותרת "קול קורא" היה כללי מאד ולא כלל דבר וחצי דבר באשר למטלות התפקיד והדרישות הספציפיות לביצועו. הפרמטרים שעל פיהם החליטו חברי הועדה לא רק שלא התייחסו למרכיבי התפקיד והדרישות, הם גם לא התאימו לנדרש ב"קול קורא", ועל כך בהמשך.



השתכנענו כי ה"קול קורא" שהוצא לאחר הדיון הראשון ובו הסכימה המשיבה לבטל את בחירתה של המשיבה 2, נעשה על מנת "לתפור" את התפקיד לפי מידותיה של המשיבה 2 ונסביר.


חברי ועדת הבחירה:


בוועדה ישבו 3 חברים: מר יצחק בן שלוש, מר חיים הופר ומר אלון הלוי. מר וינברג משה, שהמועמד הנבחר יהיה כפוף אליו, לא נכח בשל שירות מילואים. מדוע לא המתינו חברי הוועדה למר וינברג שכן ב"קול קורא" נקבע כי 4 ישבו בוועדה או מדוע לא הוסף חבר אחר לועדה? הרכב הועדה המונה 3 חברים בלבד הוא בניגוד ל"קול הקורא" שהוצא ע"י חברת חשמל.


מר יצחק בן שלוש:


מר יצחק בן שלוש, מנהל מחלקת ביטחון מרכז בחברת חשמל ישב, כאמור לעיל, בועדה.




מר בן שלוש הודה כי הופעלו עליו לחצים ע"י מר צרפתי, יו"ר ועד העובדים, למינוי המשיבה 2 לתפקיד. מר בן שלוש שוחח עם אביו של המבקש ואמר לו:

איציק (מר יצחק בן שלוש – הוספה לא במקור –א.ג.כ.): אני לא מבין למה הופר כתב ככה, כי יש לחצים גבוהים לתת לX ע. קב"ט, מצד שני...
גבי (מר גבריאל אורגיל, אביו של המבקש – הוספה לא במקור –א.ג.כ.): זה, תראה זה כל העניין, מיקו לוחץ מכל הכיוונים, זה יודעים את זה, זה לא הסוד וזה הקייס שלנו.

איציק: נכון, נכון, היא עדיין לא קיבלה." (נספח 11 לבקשה) (ההדגשה לא במקור –א.ג.כ.)



ברי, אם כן, כי חבר הועדה שהוא סגן מנהל בטחון הארצי מודה כי מר מיקו צרפתי הפעיל לחץ בחברת חשמל על מנת שהמשיבה 2 תמונה לתפקיד.




מהעדויות התחוור כי אביו של המבקש אף הוא הפעיל את "קשריו" בחברת חשמל. מר בן שלוש היה כפוף בעבר למר שמואל אדם, אשר שימש בעבר כסמנכ"ל בחברת חשמל. מר שמואל אדם הוא חברו של אביו של המבקש מתקופת הצבא ומילא בעבר את תפקידו של מר צבי חרפ"ק, סמנכ"ל ארגון,לוגיסטיקה,ביטחון בחברת חשמל:

ש. מי זה שמואל אדם ?
ת. הוא חבר של אבא מתקופת הצבא, אני לא מכיר אותו אישית, ז"א דיברתי איתו פעם אחת בטלפון, "שלום", "מה שלומך" זה הכול – דיברתי עם אבא שלי והוא היה לידו.
(עמ' 3 לפרוטוקול שורות 22-20 לעדות המבקש)

ש. מה הדרגה של שמואל אדם ?
ת. במה, בצבא ? הוא היה גם במשטרה וגם במשטרה. בצבא הוא אל"מ ובמשטרה הוא פרש בניצב משנה. ההיכרות שלנו היא משנת 77', אסף חפץ היה מפקד הימ"מ, אדם היה מספר 2 ואני הייתי מספר 3.
(עמ' 7 לפרוטוקול שורות 27-24 לעדות אביו של המבקש)



אביו של המבקש פנה אל מר שמואל אדם:

ש. כמה שיחות קיימת עם אדם בעניין העסקת בנך בחברה?
ת. השיחות בינינו היו מתנהלות: שלום אדם מה שלום האישה, מה שלום הילדים, אני אומר לו מה אורן עושה, מה אורית הבת שלי עושה, מה שהוא עושה עם המידע הזה כאדם חופשי אני לא מתערב, מעולם לא בקשתי ממנו אדון אדם תדאג שהבן שלי יקדם איזושהי הטבה או קידום על פני אחרים טובים ממנו, מעולם לא.
ש. אז אם שמואל אדם פונה למי שכפוף אליו פעם אחר פעם, למר בן שלוש, בכל הנוגע להעסקת בנך בחברה הוא עושה את זה על דעת עצמו ?
ת. הוא עושה את זה מרצונו. הפעם האחרונה שדיברתי איתו בהקשר הזה זה היה ביום שישי שבאתי והראיתי לו את המכתב עם התאריכים המשונים, הוא הסתכל על התאריכים ואמר לי שהתאריך מזוייף. בשביל לא לפגוע בבן שלוש, והוא כועס עלי ובצדק, ביקשתי שיבדוק שבן שלוש לא מעורב ברישום המוזר הזה כי לא רציתי לפגוע בו.
(עמ' 8 לפרוטוקול שורות 13-3 לעדות אביו של המבקש)



גם בתחילת דרכו של המבקש בחברת החשמל סייע לו אביו בקליטתו בחברה:

ש. האם מר הימן סייע לקליטת בנך בחברה ?
ת. לא חושב, לא זוכר, הקשר בינינו חודש ואז שאלתי אותו מה אתה עושה, הוא אמר אני עובד חברת חשמל ואמרתי לו שגם הבן שלי.
ש. ואורי והב ?
ת. כשאני הייתי מפקד פלגה בימ"מ הוא היה אחד החיילים שלי. היום הוא עובד חברת חשמל באיו"ש, קצין ביטחון. וגם אתמול הוא היה איתנו בחתונה.
ש. ולמה הוא פנה לחבריו ביחידת הבטחון בקשר להמשך העסקת בנך, הוא עשה את זה על דעת עצמו ?
ת. אולי מתוך רצון לעזור לו. זה מסוג השיחות שהיה לי עם אדם, "אהלן", "מה נשמע", מעולם לא ביקשתי מאף אדם שיש לו אחריות בחברת החשמל לעשות משהו בשביל הבן שלי על חשבון מישהו אחר או שלא היה מוצדק לבקש את זה. מי שחשב לעזור לי חשב מרצונו החופשי, מתוך היכרות. מר והב אני מניח שעשה את זה מרצונו החופשי. זה לא צירוף מקרים, אנחנו חברים טובים, חברים בדם, הילדים שלי נחשבים כילדים שלהם ולהפך.
(עמ' 8 לפרוטוקול שורות 30-23 וכן עמ' 9 שורות 5-1 לעדות אביו של המבקש)



בעת קבלתו של המבקש לעבודה בחברת חשמל ולאורך תקופת עבודתו דיבר אביו של המבקש עם גורמים בחברת חשמל בעניין בנו. אביו של המבקש לא ניסה להסתיר את קשריו עם אנשי צבא ומשטרה ששירתו יחד עמו ועבדו בחברת חשמל. עם זאת, לא נראה שקשרים אלו הניבו פירות משמעותיים. המבקש לא קיבל קביעות במשך 10 שנים. לא הוכח שקודם לתפקיד אחמ"ש בעקבות קשרים אלה ולא עבר לתפקיד פקידותי עקב מעורבות אביו. יתרה מזו, הארכת חוזהו מדי פעם בפעם, כמו הארכת חוזים לעובדים אחרים והשארתם במעמד ארעי גם לתקופות ארוכות, אינו דבר יוצא דופן בחברת החשמל. אולם בשונה מהקשרים שהפעיל אביו של המבקש, עולה מן העדויות, שחברי הועדה הושפעו מאוד ממר מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים, אשר על פי העדויות לחץ על חברי הועדה או על חלקם למנות את המשיבה 2 לתפקיד.


מר אלון הלוי:


מר אלון הלוי, מנהל הביטחון הארצי של חברת חשמל, היה אחד מחברי ועדת ה"קול קורא".




עיון במסמכים שהוגשו לתיק בית הדין עולה כי כבר בחודש דצמבר 2013, לפני הליך הבחירה הראשון, הוחלט על מינוייה של המשיבה 2 ע"י מר אלון הלוי:


"31 דצמבר 2013 כ"ח טבת תשע"ד
אל: מר צבי חרפק
הנדון: מינוי X X לתפקיד ע. קב"ט במרחב רדינג-גזר
אייל דיאמנט סיים את תפקידו ב- 31.12.2013 כע. קב"ט במחלקת ביטחון מרכז. נדרש למנות ע. קב"ט על מקומו.
העובדת X X המשמשת כאחמ"שית במחלקה נמצאה על ידי כמתאימה ביותר לתפקיד."
(נספח 14 לבקשה)



ביום 8.1.2014 כותב מר הלוי אלון, חבר הועדה, למר צבי חרפ"ק כי לאחר בדיקה עם מר הופר, שגם הוא חבר הועדה, שחשוב למנות את המשיבה 2 בהקדם:


"מאת: הלוי אלון
January 08, 2014
אל: חרפק צבי
מינוי X X
שלום
דובר על אפשרות למכרז, אך לאחר בדיקה עם הופר התברר כי עובד ארעי לא יכול להתמודד במכרזים. אין זה הוגן שלא לאפשר לאחמשים מצטיינים אפשרות לקבל תפקיד ע. קב"ט. לפיכך קיבלתי החלטה ואני משוכנע שX ראויה לתפקיד.
אגב מעולם לא מונו ע.קבטים במכרז.
חשוב למנות את X בהקדם שכן באמצע פברואר היא מסיימת חוזה.
אלון,
(נספח 15 לבקשה).



מר צבי חרפק, סמנכ"ל ארגון,לוגיסטיקה בחברת חשמל, אישר את מינוייה של המשיבה 2 עוד ביום 9.1.14:

"אלון,
מאשר את המלצתךָ
9.1.2014 (חתימה)"
(נספח 15 לבקשה – שנכתבה ע"י מר חרפק)



לא זו אף זו, מר צבי חרפק כותב לסמנכ"ל משאבי אנוש עוד ביום 17.10.13: "... X אמורה להתמנות לתפקיד ע' קב"ט... מכיוון שX מסיימת 5 שנות עבודה בפברואר 2014, אבקש לתת לה קביעות כבר עכשיו".



מר חיים הופר


מר חיים הופר, מנהל משאבי אנוש בחברת חשמל אשר ישב בועדה, הוציא תחת ידו מכתב ובו כתב למבקש כי הוא אינו זכאי להיות מועמד לתפקיד מאחר שהוא איננו במעמד של קביעות.

לאחר שמר הופר הבין כי משמעות הודעה זו כי גם המשיבה 2 לא תוכל אף היא להתמודד על התפקיד, שכן גם היא איננה במעמד של קביעות, שינה עמדתו ושלח למבקש מכתב כי כל המועמדים ילקחו בחשבון. מכתבו זה של מר הופר נשלח ביום 27.1.2014 עת ידע שהמשיבה 2 נבחרה לתפקיד (ראה להלן סעיף 42 לפסק דין זה).



הוכח לכאורה ע"י המבקש כי מר הופר שוחח עם גורמים שונים בחברת חשמל אודות המשיבה 2 עוד בטרם נבחרה לתפקיד (פרוטוקול מיום 11.3.2014 עמוד 12 שורות 4- 8 לעדות חיים הופר):

"... שוחח איתי, בדק את הקריטריונים של המועמדת, בדק את כל הנתונים של המועמדת ורק אחרי שהוא השתכנע – לא רק בשיחה שלי אלא לאחר שבדק את הנתונים שלה בתיק במערכת הממוחשבת – ובהמשך להמלצות שלה, אכן השתכנע שהיא עומדת בכל הקריטריונים ובדרישות הקדם ואז הוא חתם".


דרישות התפקיד ב"קול קורא":

העדר קריטריונים:


חלק מהקריטריונים כלל לא נכתבו ב"קול קורא":

ת. דרישות התפקיד מצריכות עבודה בצוות,
ש. זה לא מופיע כאן ?
ת. זה חלק מחוו"ד. הגדרנו מספר קריטריונים שמכילים פרמטרים שלעניות דעתנו נדרשים למילוי תפקיד של ע. קב"ט כדוגמת יחסי אנוש היות והעבודה מצריכה עבודה מול צוות של עובדים, נושא של רקע צבאי . נושא של חוו"ד מעבר לחוו"ד תקופתית , חוו"ד אותו מועמד מגיש בנוסף למועמדות שלו כל הפרמטרים האלה הביאו לקביעת הקריטריונים.
(עמ' 18 לפרוטוקול שורות 22-17 לעדות בן שלוש)



לא נקבעו קריטריונים קבועים לתפקיד ס. קב"ט:

"ת. הנושא של ע. קב"טים הוא בתחום סמכותו של קב"ט ארצי או סגנו שהם אלה שקובעים את הקריטריונים ואמונים על הקריטריונים לבחירת ע. קב"ט או להמלצה על ע. קב"ט."
(עמ' 12 לפרוטוקול שורות 20-19 לעדות הופר)



לא ברור כיצד נקבעו הקריטריונים ומשקלם. חלק מהקריטריונים שנקבעו ב"קול הקורא" אינם מתיישבים לכאורה עם התפקיד. ועל כך עוד בהמשך.




ברי כי הקריטריונים נגזרים על סמך דרישות התפקיד. לא הוצגו בפנינו מהן דרישות התפקיד. לחלק מהקריטריונים כפי שיפורט להלן ניתן משקל רב ללא קשר למהות התפקיד.


"עדיפות לבוגרי קורס פיקודי"


העדיפות שניתנה לפתע לבוגרי יחידות שדה ולא לבוגרי קורס קצינים:

"ש. השירות הצבאי שלך והעובדה שהיית בקורס קצינים רלוונטיים לסוגיית התאמתך לתפקיד ע. קצין בטחון?
ת. לפי הקול קורא – לא, לפי מה שהמשיבה הגישה לא רשום שם קורס קצינים, אבל בכל תפקיד בטחוני בארץ יש עדיפות לקצינים, זה משהו שהוא... מעבר לשומר סף, התפקיד של העוזר מנב"ט הוא הרבה מעבר, הוא מנהל אחמ"ש שעומד מתחתיו, הוא מנהל את כל מערך האבטחה בתחנה ובמרחב."
(עמ' 2 לפרוטוקול שורות 21-16 לעדות המבקש)



הווה ידוע כי לתפקידים ביטחוניים ניתנת עדיפות על פי רוב לקצינים.

ב"קול הקורא" ניתן לפתע עדיפות לבוגרי קורס פיקודי בלבד ללא דרישה לקורס קצינים.
על פי השכל הישר, תפקיד ע.קב"ט הוא תפקיד בטחוני אשר יש ליתן עדיפות לבוגרי קורס קצינים.



אין בידנו לקבל את הסברי חברת חשמל כי בוגר קורס פיקודי בתפקיד לחימה עדיף על בוגר קורס קצינים (תומך לחימה). לא הוצג מסמך "דרישות תפקיד עוזר מנב"ט" (ע.קב"ט) אשר מצוי בידי חברת חשמל.


הסיבה שחברת החשמל השמיטה את הדרישה לקורס קצינים היא מאחר שהמשיבה 2 איננה קצינה. טענת חברת חשמל כי מדובר במסמך מסווג אין לו על מה להסתמך מאחר שניתן היה להציגו לעיני בית הדין בלבד. יתרה מזו, העובדה שחברת החשמל העדיפה שלא להשתמש במסמך המפרט את "דרישות תפקיד עוזר מנב"ט" (ע. קב"ט) לצורך הליך הבחירה, ובמקום זה לפרסם את המסמך הקרוי "קול קורא", יצרה מצב שבו קל היה למשיבה מס' 2 להיבחר.

ותק


חברת חשמל לא ציינה בקריטריונים להגשת המועמדות ותק וניסיון.




הוותק של המועמד כלל לא הובא בחשבון:

"ת. הותק בועדה לא בא לידי ביטוי כוותק, אלא כהתרשמות של המנהל מתקופת עבודת העובד במהלך השנתיים האחרונות, ..."
(עמ' 14 לפרוטוקול שורה 14 לעדות בן שלוש).



לא נסתרה העובדה כי על פי סעיף 6.1.3.2 להוראת עבודה פנימית של אמ"א להליך קביעויות ניתנת עדיפות להענקת קביעות לעובדים אשר עבדו בין 8 ל- 10 שנים.




המבקש עובד בחברת חשמל כ- 10 שנים ומתוכם כ- 6 וחצי שנים כאחמ"ש. המשיבה 2 עובדת בחברת חשמל כ- 5 שנים בלבד.




קיימת חשיבות בניסיון הנרכש בתפקיד והוא עולה בחשיבותו במקרים רבים על דרישות אחרות (ראו לעניין זה: פסק דינה של כב' השופטת יעל אנגלברג- שוהם בתע"א (ב"ש) 2527-09 יעקב לוי – עיריית אשדוד – ניתן ביום 25.3.10 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם בפסקה 33).




חברת חשמל לא קבעה קריטריון זה כלל כחלק מ"קול הקורא" מאחר שלמשיבה ותק פחוּת מהמבקש.


חוות דעת


חוות הדעת היוותה 30 אחוז מהציון המשוקלל במועמדות.




בחוות הדעת של המשיבה 2 משנת 2010 לא מולאו כלל חלק מהפרמטרים:

ת. חוות הדעת מתייחסת לתקופה שבין חוות הדעת האחרונה למועד ביצוע חוות הדעת הנוכחית. חוות הדעת הראשונה ניתנה למשיבה 2 להערכתי לאחר שנה מתחילת עבודתה בחברה ויתכן שסברתי באותה עת כי לא יהיה נכון לתת חוות דעת בנושא של מנהיגות, ותכנון העבודה וארגונה לעובדת כה זוטרה (עם ותק מינימלי) יחד עם זאת ניתן לראות כי לאותם תפקידים בלבל שלה ניתנו חוות דעת בסעיפים אלו ועל כן אני מניח שהותק בחברה הוא זה שהנחה אותי שלא להתייחס לסעיפים אלו. אין לי הסבר אחר. כרגע אין לי הסבר אחר.
(עמ' 17 לפרוטוקול שורות 19-14 לעדות בן שלוש)



ולא לכל חוות דעת ניתן משקל זהה:

ת. לא כל חוו"ד קיבלה ניקוד בפני עצמו. זה היה התרשמות כללית, ...
(עמ' 19 לפרוטוקול שורה 1 לעדות בן שלוש).

התרשמות מראיון


זהו קריטריון סובייקטיבי הנתון בידי חברי הועדה. כפי שהראינו לעיל, על חברי הועדה הופעלו לחצים מצידו של יו"ר העובדים אשר ככל הנראה רצה בבחירתה של המשיבה 2. אם כן, למבקש לא היה כל סיכוי להיבחר.




ביה"ד אינו בא להחליף את שיקול דעת הוועדה אולם צודק המבקש בטענתו כי כל הפרמטרים מצביעים על כך שהמבקש מתאים יותר לתפקיד:

"ת. כאשר באים לבחור בנאדם לתפקיד בדרג שכזה צריך לבדוק את כל מה שיש מאחוריו ואני מול המשיבה 2, הוותק שלי מעליה, הניסיון שלי, גם התפקיד הצבאי שלי, גם ההתנהלות ה... זאת אומרת הוותק שלי מולה והניסיון שצברתי עליה וההוכחות שיש לי בתרגילים אה... ודברים כאלה."
(עמ' 5 לפרוטוקול שורות 18-15 לעדות המבקש)
"ת. לא, אני מעלה את הטענה, למה נבחרה מישהי מעל 2 קבועים."
(עמ' 6 לפרוטוקול שורה 20 לעדות המבקש)

ב. האם התקיים כלל שוויון ההזדמנות למבקש באשר לאפשרות זכיה במשרה?



טענת המבקש כי המשיבה 2 היא חברתה של בתו של מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל, לא נסתרה וכן לא העובדה כי היא בת בית בביתו של יו"ר ועד העובדים. לא נעלם מעינינו כי לא נשמעה עמדתו של מר צרפתי אולם חברת החשמל בחרה שלא להעידו.




המכתבים שצורפו (נספחים 13, 14, 15) מוכיחים כי עוד בחודש 10/13, חודשים טרם בחירתה של המשיבה 2, גמלה בליבה של חברת חשמל למנות את המשיבה 2:


"17.10.2013 י"ג בחשוון התשע"ד
מזכר
אל: מר איקא יכין
הנדון: קביעות לגב' X X
....
"X אמורה להתמנות לתפקיד ע. קב"ט (הדגשה לא במקור – א.ג.כ.) שהינו תפקיד תומך ליבה (הדגשה במקור – א.ג.כ.), לאחר שיסתיים תהליך (בו משולב אמ"א) מול עוזר הקב"ט הנוכחי בתחה"כ רדינג (צפוי ב: 3-4 חודשים הקרובים).
בברכה, צבי חרפק"
(נספח 13 לבקשה)

טופס ההמלצה של המשיבה 2:


על מנת שמשיבה תוכל להתמודד לתפקיד, היה עליה לקבל את המלצת הממונים עליה (נספח 16 לבקשה ונספח 43 לתגובה).




עיון במסמך שכותרתו "המלצה לשינוי הגדרה לעובד קיים" מעלה כי מספר גורמים חתמו על המסמך:


הראשון שמופיע במסמך עצמו הוא מר יצחק בן שלוש, אשר משמש כמנהל מחלקה, חתם ביום 21.1.2014 כי הוא ממליץ למנות את המשיבה 2 לתפקיד.

מתחתיו חתם על הטופס מר הופר, אשר משמש כמנהל כח-אדם, לכאורה ביום 28.1.2014

מתחתיו חתם על הטופס מר חרפ"ק, אשר משמש כמנהל אגף וסמנכ"ל לוגיסטיקה ביום 26.1.2014.



על פי השכל הישר חתימות אלה היו אמורות להיעשות בסדר כרונולוגי, קרי, לא ברור מדוע מר הופר שחתם ביום 28.1.2014 לטענתו מופיע לפני חתימתו של מר חרפ"ק ביום 26.1.2014.




אף לפי התארים המופיעים על גבי המסמך, מר צבי חרפ"ק הוא בכיר יותר מאשר מר הופר.

מנהל משאבי אנוש חותם על פי רוב אחרי הגורמים המקצועיים. מדוע אם כן חתם מר הופר לאחר מר חרפ"ק? נושא זה עלה בשיחה שנוהלה בין אביו של התובע למר בן שלוש:
"גבי (מר גבריאל אורגיל, אביו של המבקש – הוספה לא במקור –א.ג.כ.): איך זה משתלב יחד. הרי הופר ב- 27 שולח לאורן מכתב, ואומר שכל, שבעת הבחירה של הע. קב"ט, יילקחו בחשבון כל המועמדים, ב- 27, וכבר יש המלצה בשבילה, אני לא מבין למה אין שקיפות, תראה הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, אבל בצורה הוגנת ובצורה שקופה, כן אתה בסדר, אמרת מה שאמרת אבל הנה זה מה שאנחנו עושים. אתה מבין אני לא מצליח להבין את ההתנהלות הזאת.

"איציק (מר יצחק בן שלוש – הוספה לא במקור –א.ג.כ.): זה מתחיל בהמלצות שבאות מגבוה, שמוכתבות כלפי מטה שאתה לא יכול לסרב להן, ומי כמוך, ככה זה עובד.
גבי: כן, כן. אני מתאר את הלחצים שאתם עומדים בהם, זה ברור לי, אבל אני, תראה הופר לא יכול להוציא מכתב לאורן ב- 27 לחודש, שמי, ברגע שידונו בתפקיד הזה יילקחו בחשבון כל המועמדים, כאשר שבוע קודם, עברה דרכו המלצה לX, באמת, אני נבוך, אני אומר לך אני מרגיש נבוך, הוא בן אדם מכובד, לא רוצה להביך אותו, לא רוצה להכעיס אותו, לשסות בו את ההנהלה ואת המבקר. אני מה אני אגיד לך, כי, הדבר האחרון שאני רוצה שהכול יגמר בשקט באמת בשקט, אבל הם לא משאירים לי ברירה, מה אני אגיד לך, לא משאירים לי ברירה, פשוט
איציק: כל יום שעובר הוא לא לטובתנו בקטע הזה."
(נספח 11 לבקשה) (ההדגשה לא במקור)



מר הופר העיד כי הסמנכ"ל חתם כאמור כבר ביום 26.1.14 והמסמך נתקבל במחלקתו ביום 27.1.14. אולם מר הופר כותב (ביום 27.1.14) למבקש כי מועמדותו לתפקיד ע' קב"ט תילקח בחשבון :

"...1. בעת קבלת ההחלטה על איוש תפקיד ע. קב"ט בטחון רידינג, ילקחו בחשבון כל המועמדים הרלוונטיים, ויתמנה המתאים ביותר לתפקיד..." (נספח 21 לתגובה).

אף לשיטת חברת חשמל, אם המסמך הגיע אל מר הופר ב- 27 או קודם לכן כיצד יכול היה מר הופר להטעות את המבקש ולכתוב כי מועמדותו תישקל עת הוא יודע קיימת המלצה למינוי המשיבה 2 ושהמשיבה 2 נבחרה לתפקיד.



איננו קובעים מסמרות בעניין זה אולם יש טעם בטענותיו אלו של המבקש אשר מצטברות עם טענות נוספות ומסמכים נוספים אשר מובילים אותנו למסקנה כי חברי הועדה ידעו כי המשיבה 2 תיבחר לתפקיד.




לא זו אף זו, לטענת חברת חשמל, המשיבה 2 קיבלה את המינוי בפועל ביום 1.3.14 אולם התברר כי כבר בסוף חודש ינואר החלה בחפיפה לתפקיד:

"ש. זה נכון שמשיבה 2 התחילה בחפיפה לתפקיד ע. קב"ט עוד בחודש ינואר?
ת. לא שזכור לי, ואם כן בסוף חודש ינואר או... בתחילת בפברואר.
מי ששימש כע. קב"ט היה רן אורן.
ש. זה נכון שהמשיבה 2 לא הפסיקה את תפקודה כע. קב"טית מאז סוף חודש ינואר ועד היום באופן רצוף?
ת. נכון."
(עמ' 17 לפרוטוקול שורות 8-3 לעדות בן שלוש)



מסקנתנו היא שהליך "קול קורא" היה למראית עין בלבד וחברת חשמל לא קיימה הליך בחירה אמיתי.


ג. האם מונתה המשיבה 2 כע. קב"ט בחברת חשמל עקב לחציו של היו"ר ועד העובדים.



ממסכת הראיות שהובאה בפנינו התחוור כי מינויה של המשיבה 2 הוצא לפועל לבקשת יו"ר ועד העובדים או למצער על פי הוראה אחרת "מגבוה". חברת חשמל לא סתרה את העובדה כי בתו של יו"ר ועד העובדים והמשיבה 2 חברות (ראו לעניין זה סעיף 49 לתצהירו של מר הופר). למבקש או למועמד אחר לא היה כל סיכוי כנגד הוראה זו. לחברי הוועדה ניתנה הוראה ע"י יו"ר ועד העובדים או מי מטעמו.




המשיבה 2 לא טרחה להתייצב לדיון, לא ביקשה לפטור אותה מהתייצבות ולא הגישה תצהיר מטעמה ואנו תוהים האם ביקשה המשיבה 2 להסתיר את קשריה עם בתו של יו"ר ועד העובדים והלחצים שהופעלו בעניינה.




אומנם לא הובא לעדות בפנינו יו"ר ועד העובדים אולם השיחה שהוקלטה, בין אם אומנם ניתנה הוראה שכזו ע"י יו"ר ועד העובדים או ע"י גורם אחר, פסולה מכל וכל. יש להוקיע קבלת עובדים וקידומם על פי קירבתם לעובדים אחרים או חמור מכך, קירבתו לבכירים או ליו"ר ועד העובדים.


סוף דבר:


הננו מבטלים את מינוייה של המשיבה 2 לתפקיד ע' קב"ט ומורים על עריכת מכרז חדש באופן הבא:

א. יפורסם מכרז המפרט את מרכיבי הפעילות ודרישות התפקיד לאחר שנעשה ניתוח עיסוקים או שיעשה שימוש בניתוח עיסוקים קיים, באם הוא מעודכן.
ב. המבקש יוכל לגשת למכרז למרות העובדה שהוא סיים עבודתו בחברת חשמל.
ג. חברי ועדת המכרז לא יהיו אלו אשר דנו בעניין בעבר.



הננו מורים לצדדים כדלקמן:

כתב תביעה יוגש בתוך 14 יום מהיום. כתב הגנה מטעם הנתבעת יוגש בתוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה (עותק יומצא במישרין לצד שכנגד).

התובע יודיע בתוך 14 יום מיום הגשת כתב ההגנה האם ברצונו להגיש תצהירים נוספים, מעבר לתצהירים המצויים בתיק הזמני. אם ברצון התובע להגיש תצהירים נוספים, הרי שאלה יוגשו בתוך 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה ע"י הנתבעת.

הנתבעת תגיש הודעה לבית הדין, בתוך 14 יום מיום קבלת הודעת התובע לבית הדין האם ברצונה להגיש תצהירים נוספים על אלה המצויים בתיק הזמני. תצהיריה יוגשו בתוך 30 יום מיום קבלת הודעת התובע או תצהיריו.

ימי הפגרה לא יובאו במניין הימים.



קדם משפט יתקיים ביום 8.7.14 בשעה 16:00 דיון ההוכחות יתקיים ביום 9.9.14 בשעה 14:00.




המשיבה תשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,500 ₪.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה נגד ועד עובדים

  2. שוחד חבר ועד עובדים

  3. השעיית חבר ועד עובדים

  4. הסכם ועד עובדי בית המשפט

  5. ניכוי מס ועד עובדים ממשכורת

  6. פיטורים של יו''ר ועד עובדים

  7. האם ועד עובדים אישיות משפטית

  8. פיטורי צמצום של חבר ועד עובדים

  9. השעיית יו''ר ועד עובדים מהעבודה

  10. ערעור על דחיית עתירה של ועד עובדים

  11. מעמד ועד העובדים בבית הדין לעבודה

  12. פיטורים בגלל ניסיון להקים ועד עובדים

  13. סכסוך קיבוצי ועד עובדי מערכת בתי המשפט

  14. פיטורים על רקע פעילות הארגונית בוועד העובדים

  15. בוררות בין ההסתדרות לבין ועד עובדים שכירים חברת דן

  16. בקשה לאפשר להציג את מועמדות לבחירות הקרובות לוועד העובדים

  17. פיטורים בשל פניית עובד להסתדרות לבקשת עזרה להקמת ועד עובדים

  18. האם מונתה לתפקיד בחברת חשמל בשל קשריה עם בתו של יו"ר ועד העובדים ?

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון