השעייה מעבודה במועצה בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי ראש המועצה בחשד למעילה

השעייה מעבודה במועצה, בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי ראש המועצה, בחשד של מעילה בכספי המועצה בשווי של כ-140,000 ₪ (להלן: ההחלטה הראשונה).
נגד ההחלטה הראשונה עתר המבקש לבית-דין זה, בהרכב אחר [תיק 26405-02-14 (להלן: ההליך הקודם)]. ביום 27.2.14, במסגרת ההליך הקודם, הושגה הסכמה בין הצדדים, שניתן לה תוקף של פסק-דין [נספח א' לבקשה הנוכחית], ולפיה:
"מוסכם שההשעיה תבוטל מראשיתה דהיינו, למרות שהמבקש לא עבד בפועל מאז 28/1/14 אזי תקופה זו תחשב לו כתקופת עבודה והוא יקבל את שכר לתקופה שמאז 28/1/14 במלואו.
המשיבה [המועצה - הבהרה שלנו] תזמן את המבקש לשימוע במכתב אשר ישלח לבא כוחו. במסגרת מכתב זה, תפרט המשיבה את כל הטענות שעלו כנגדו ובגינן היא שוקלת להשעות אותו מעבודתו.
המבקש יוכל להתייצב לשימעו בליווי בא כוחו.
המשיבה תקבל החלטה בענין השעייתו של המבקש ותמסור לו אותה כדין.
המבקש יהיה רשאי, ככל שהמשיבה תחליט להשעותו, לפעול על פי כל דין."
בעקבות הסכמות אלה, זומן המבקש, ביום 2.3.14, לשימוע שיועד להיות ביום 6.3.14 "בפני ועדת שימוע שתורכב מגזבר המועצה, היועמ"ש, ומזכיר המועצה" [ס' 5 של הזימון לשימוע - נספח ב' לבקשה].
בזימון לשימוע פורטו אי התאמות שנמצאו בבדיקת הנהלת החשבונות של המועצה, בקופת מחלקת הגביה - שיקים דחויים שלא נמצאה בגינם הפקדה בחשבונות הבנק של המועצה, ותחתיהם נמצא כסף מזומן בכספת לאחר הבדיקה, וממצאי אי התאמות תחת שם המשתמש של המבקש - וצורפו המסמכים בקשר לתשלומים האמורים, המסתכמים ליותר מ-140,000 ₪.
נכתב בזימון לשימוע, כי בנסיבות אלה המועצה שוקלת להשעות את המבקש מתפקידו כקופאי ולפני קבלת החלטה מבקשים לשמוע אותו, במועד שנקבע, בו יוכל להעלות טענותיו ולהביא בפני הוועדה כל מידע שבידו לגבי אי ההתאמות האמורות.
צויין שהמבקש מוזמן להעלות טענותיו בכתב, אם זה רצונו, וככל שלא יתייצב בשימוע ייראה כמוותר על זכותו להישמע.
במועד השימוע המתוכנן התייצב המבקש במועצה עם בא כוחו, אולם, סרב להשמיע דברים כנגד החשדות שהועלו כלפיו בזימון לשימוע, בשל טענתו, כי:
"יש בעיה עם הרכב ועדת השימוע", כלשון בא-כוחו
[בפתיח פרוטוקול השימוע - נספח ג' לבקשה];
לדעתו:
"בועדת השימוע אין מקום שיועמ"ש המועצה ישב בועדה, אלא תפקידו לייעץ ומי שמייעץ לא יוכל לשבת בעצמו. היחיד שמוסמך לעשות שימוע זה ראש המועצה, בנוסף גזבר המועצה כבר מסר עדות במשטרה, והוא לא יכול להיות ניטרלי כחבר ועדת שימוע.
מזכיר המועצה בוודאי גם לא יכול לשבת בועדה, לאור מכתבו מיום 25/2 בו הוא הביע את עמדתו הנחרצת לגבי מעורבות והסתבכות מרשי במעשה".
נוכח עמדה זו של בא-כח המבקש, הוא סבר, כי דין הישיבה להתבטל ויש להמתין לזימון בפני ראש הרשות.
עם זאת, בא-כח המבקש אישר, כבר באותו מעמד, כי קיבל את ההזמנה לשימוע עם ציון הרכב הועדה כמה ימים קודם לכן, ולא הסיג על כך. לדבריו, שם לב להרכב הוועדה רק לקראת הדיון, סמוך למועד השימוע עצמו.
היועצת המשפטית של המועצה השיבה לו:
"ואנחנו סבורים שיש סמכות לועדה שמורכבת מגזבר, יועמ"ש ומזכיר בהתאם לסעיף 171(א) רבתי לפקודת העיריות שמוחל בפסיקה בבתי הדין לעבודה גם על מועצות מקומיות"
לכן, ביקשו לשמוע מהמבקש את תשובתו, לגבי הממצאים של הביקורת במחלקת הגביה, בתחילת השנה; אולם, בא-כוחו סבר שהסעיף המוזכר אינו רלבנטי, ודבק בסרוב להשמיע טענות לגופו של ענין.
לאחר מכן הועבר פרוטוקול השימוע לעיונו של ראש המועצה ובו ביום הודיע למבקש על החלטתו להשעותו מעבודתו במועצה [נספח ד' לבקשה (להלן: החלטת ההשעיה)], ונימק את החלטתו, בין היתר, בכך שלמרות הסכמות הצדדים בהליך הקודם וההזדמנות שניתנה למבקש להגיב לממצאים, בחר המבקש שלא להגיב, לאור הרכב הועדה; הוסיף ונימק את ההחלטת ההשעיה, בכתבו למבקש: "מאחר שמתנהלת חקירת משטרה לגבי הממצאים שעלו בביקורת במחלקת הגביה ומאחר שהינך משמש כקופאי מחלקת הגביה בשנים האחרונות ובין הממצאים כלולות הפקדות שהתקבלו תחת שם משתמש שלך, ולא נמצאו בקופה ו/או בבנק ..." [ס' 7 להחלטת ההשעיה].
החלטת השעייה זו היא נשוא ההליך שלפנינו, שכן, המבקש עותר לבטלה וטעמיו, בתמצית, הם אלה:
א. חוסר סמכות - רק ראש המועצה מוסמך לשמוע את המבקש, בקשר עם כוונה להשעותו מתפקידו [ס' 13 לבקשה];
ב. הרכב הוועדה נגוע בדיעה קדומה כלפי המבקש [ס' 14 לבקשה];
ג. יועצת משפטית מנועה מלשבת בוועדה מאחר "והינה מייעצת לוועדה שאמורה לערוך את השימוע, ומי שמייעץ אינו יכול להיות חבר וועדת שימוע...", ומנה עוד טענות לניגוד עניינים קיצונים שלה, לדעתו [ס' 15 לבקשה];
ד. המזכיר מנוע מלשבת בוועדה, מאחר ושלח מכתב, ביום 25.2.14, בעניינו של המבקש [ס' 16 לבקשה ונספח ו', שם];
ה. הגזבר מנוע מלשבת בוועדה, מאחר ונחקר במשטרה, בגין התלונה שהוגשה ע"י ראש המועצה נגד המבקש, והיה גם המצהיר בהליך הקודם [ס' 17 לבקשה ונספח ה', שם];
ו. לא החלה חקירה פלילית בעניינו של המבקש [ס' 18 לבקשה].
יוער כבר עתה, כי - טענה זו עומדת, על פניה, בסתירה לטענה הקודמת, בה ציין המבקש עצמו, כי הגזבר נחקר במשטרה, בענין התלונה נגדו, ומכאן ברור, כי כבר החלה חקירה פלילית בתלונה נגד המבקש;
ז. שיקולים זרים ובלתי ענייניים הם אלה העומדים בבסיס החלטת ההשעיה, ותו לא [ס' 22 לבקשה];
ח. החלטת ההשעיה התקבלה בלא שיקול דעת ומבלי לקחת בחשבון את הנזק שיגרם למשיב, אם לא יוחזר לעבודתו, או לעבודה חלופית [ס' 23 לבקשה];
ט. תלונת ראש הרשות נגד המבקש נעשתה בחוסר תום לב קיצוני, ככלי להפעלת "לחץ" כדי שיתפטר מתפקידו, מבלי שהוגשו תלונות נגד חשודים ונחקרים נוספים ומדובר ב"תלונת סרק" שהוגשה על רקע "נקמנות אישית" של ראש המועצה [ס' 28-25 לבקשה].
טענות המועצה, בתגובתה מיום 12.3.14, עם תצהיר של ראש המועצה, הן - בקצרה:
כי לא נפל פגם בהחלטת ההשעיה; הזימון לשימוע נשלח אל ב"כ המבקש בהתאם להסכמות בדיון הקודם; היתה לו הזדמנות להשיג על הרכב וועדת השימוע, הן בההליך הקודם והן לאחר קבלת הזימון לשימוע, ולא עשה כן [ס' 14-12 לתגובה];
ראש המועצה מוסמך להעביר את שמיעת המבקש לאחר וכך היה בהסמכת היועמ"ש, גזבר המועצה ומזכיר המועצה [ס' 15 לתגובה; כתב ההסמכה - נספח ז' לתגובה];
החקירה המשטרתית כבר החלה ובנתיים זומנו עוד מספר עובדי מועצה ואנשים נוספים כעדים [ס' 16 לתגובה];
הטענות האישיות כלפי חברי וועדת השימוע משוללות יסוד, במיוחד משהיו ידועות למבקש מראש. זאת ועוד, לדעתה - לו היו מזמנים את המבקש בפני ראש הרשות, היה מעלה טענות אישיות גם נגדו, לאור ההסטוריה של המקרה, שבאה לידי ביטוי בהליך הקודם וכאן, ומן הסתם, היה מבקש שידון בעניינו גורם אחר [ס' 29-24 לתגובה].
ככלל, המועצה סבורה, שמדובר בהליך שהוגש בחוסר תום לב ותוך ניצול לרעה של הליכים משפטיים. על בית-הדין לבחון את פעולת הרשות ולא להחליט במקומה ומאחר שזו בוצעה בסבירות, בנסיבות העניין, מבוקש לדחות את הבקשה ולהשאיר את החלטת ההשעיה על כנה.
דיון והכרעה
לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על כל המסמכים שלפנינו ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן - ברמה הלכאורית שהם מצטיירים בפנינו, בשלב המקדמי בו אנו מצויים כעת - דעתנו היא, כי לא היה פסול בהרכב "וועדת השימוע", על כן, היה על המבקש להשמיע את טענותיו הענייניות כנגד החשדות, לכאורה, שהועלו נגדו בזימון לשימוע, וחבל שלא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו להגיב לחשדות, בהתאם להסכמות בהליך הקודם - אף אם ניתן היה לדקדק יותר באופן ביצוע הפעולות ע"י המועצה.
להלן עיקרי נימוקינו:
הסמכות להשעות עובד מועצה מקומית או להעבירו מתפקידו הוקנתה לראש המועצה והיא מעוגנת בסעיף 20 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978 (להלן: חוק הרשויות), המחיל את הוראות חוק שרות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן: חוק המשמעת), בשינויים ובתיאומים, כאמור בחוק הרשויות ובתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), התשל"ט-1979 (להלן: תקנות המשמעת).
שינויים ותיאומים, באשר לעובד מועצה אשר החלה חקירה פלילית של המשטרה נגדו, נקבעו גם בס' 20(1) לחוק הרשויות וגם בתקנה 7 לתקנות המשמעת, ואינן זהות בלשונן. כך, נקבע בחוק הרשויות, סעיף 20(1)(א):
"בכפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן - חוק המשמעת), למעט סעיפים 19 עד 30, על עובדי הרשויות המקומיות ... הכל בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים אלה:
(1) במקום האמור בסעיף 47(א), (א1), (ב), (ה) ו-(ה1) בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית [ההדגשה שלנו], או שהוגש נגדו כתב אישום, יחולו הוראות אלה:
(א) החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו [ההדגשה הוספה], רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; ..."
[במאמר מוסגר נזכיר, כי נוסח זה היה הבסיס להחלטה הראשונה].
ואילו בתקנות המשמעת, התאמת סעיף 47 לחוק המשמעת, לפי תקנה 7(ג), היא זו:
"החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת ראש הרשות המקומית יש עמה קלון, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית ... להשעות את העובד לתקופה שלא תימשך מעבר למועד מתן החלטה בדבר תוצאות החקירה ..."
עיננו הרואות, כי יש שינויים בהתאמות לחוק המשמעת שבחוק הרשויות לעומת אלה שבתקנות המשמעת, הן מבחינת סוג העבירה בה נחשד העובד והן מבחינת משך ההשעיה שניתן לראש הרשות להחליט עליה.
סמכות ההשעיה לפי סעיף 47 לחוק המשמעת היא סמכות רחבה [ראו: בג"ץ 527/80, 561/80 זאב סבו - יו"ר ביה"ד למשמעת של עובדי עיריית תל אביב יפו ואח' פ"ד לה(1) 669; וכן דב"ע נד/3-120 שבח - ראש עיריית תל אביב ואח' פד"ע כו' 395 (להלן: הלכת שבח)]
הביקורת השיפוטית על החלטה בדבר השעייה נעשית על פי אמות מידה של המשפט המנהלי ובהתאם להלכותיו. בית-הדין לא בא בנעלי הרשות המחליטה וכל שעלינו לתת את הדעת הוא לתקינות ההליך, קרי - האם ההחלטה באה בגדר מתחם הסבירות, ללא משוא פנים ובתום לב, בשים לב לנסיבות המקרה, כפי שהן נלמדות מהמסמכים והתצהירים; ובשלב בו אנו נמצאים - רק לכאורה.
השעייה מן העבודה היא פועל יוצא מאופיה של העבירה המיוחסת לעובד וממידת חומרתה ולפי אלה יש לקבוע, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם צורכי השירות הציבורי מצדיקים הפסקת ביניים במילוי תפקיד של עובד רשות מקומית, החשוד בפלילים.
בהטלת אמצעי ביניים - קודם הרשעה בהליך פלילי - יש להתחשב באופי החשדות או ההאשמות; בעובדה שהחשדות נגד העובד טרם התבררו וטרם הוכרע אם ביצע עבירה כלשהי ומה היקפה.
בהקשר זה, יש משמעות גם לתיפקודו הכללי של העובד קודם לאירוע בגינו הוא נחשד, ולנסיבות אישיות ואחרות העשויות להיות רלבנטיות ויש להעריך, בין היתר, גם את מידת ההסתברות שיתברר בסופו של יום "שלא כצעקתה" ולא ימצא יסוד ראייתי להאשמת העובד בעבירה פלילית, בכלל, או להרשעתו - אם יואשם - בפרט.

אין צריך לומר, כי צעדי ביניים, הננקטים בשלב ראשוני של חקירה משטרתית, כנגד עובד שיתכן שלא יואשם כלל בפלילים ואם יואשם יצא זכאי, בסופו של יום, מסבים לו פגיעה הקשה לתיקון, אך, לעתים פגיעה כזו הינה בלתי נמנעת ויש להעריך את מידתיותה, ככל הניתן, מקום שניתן להשיג באורח מאוזן את תכלית אמצעי הביניים בלא נטילת סיכון לפגיעה בלתי מידתית בעובד [ראו: הלכת שבח, עמ' 406-405].
בא-כח המבקש ביקש שנקיש לעניינו מפסיקה קודמת, ובין היתר בעניין דורון שובל [עב (אז' חי') 3027/05 שובל - המועצה המקומית זכרון ואח', מיום 28.9.06 (במאגר ממוחשב - להלן: עניין שובל), ברם, אין הנדון דומה לראיה. ראשית, בעניין שובל נדון עניינו של עובד אשר התנהל נגדו הליך משמעתי ובענייננו המדובר בחשדות לעבירה פלילית; שנית, בעניין שובל אוחד הדיון בבקשה לסעד זמני עם ההליך העיקרי, ולאחר שמיעת העדיות נקבע בפסק-דין המנומק, כי החלטת ההשעיה, שם, הושפעה מיחס אישי של ראש המועצה אל שובל, על רקע היתקלויות קודמות בינהם [ס' 33 לפסה"ד].
כפי שציינו לעיל, על אף שבא-כח המבקש טען, כי טרם החלה חקירה פלילית בענייננו, מובן, כי חקירה כזו החלה גם החלה, הן מעצם הגשת תלונה במשטרה נגד המבקש - בחשד למעילה על יסוד ממצאי ביקורת שנתמכו במסמכים - והן מכך שבעלי תפקידים במועצה כבר נקראו למסור את גרסתם בהקשר לחשדות האמורים. גם בא-כח המבקש מסכים, כי את המבקש עצמו יחקרו רק לאחר שיאספו ראיות אחרות, מהן ניתן יהיה להבין האם יש מקום לחקירתו כחשוד, אם לאו, אולם, אין לקבוע כעת שחקירה פלילית לא החלה.
בא-כח המבקש ביקש להסיק זאת מעצם העובדה, שהמשטרה לא הגבילה את תנועתיו של המבקש והוא חופשי להכנס למשרדי המועצה גם בתקופת השעייתו. מבלי לקבוע מסמרות בענין זה - לכאורה, אין הכרח שתהא הגבלה כזו בשלב הראשוני של החקירה הפלילית, טרם שנאספו מלוא הראיות המעלות חשד קונקרטי כלפי המבקש, אם בכלל.
הצדדים מסכימים, כי הסמכות להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית היא של ראש המועצה. המחלוקת היא - האם ראש המועצה היה מוסמך להסמיך אנשים אחרים לשמוע את תגובת המבקש, וכן האם התקיימו יתר התנאים הקבועים בחוקים ובתקנות הנ"ל כדי להצדיק השעייה כאמור.

אשר לגוף המוסמך לשמוע את המבקש - בניגוד לטענה בבקשה, כי הסמכות היא "רק" לראש המועצה, הסכים גם בא-כח המבקש, בדיון לפנינו, כי ראש המועצה רשאי להסמיך אחרים לשמוע את המבקש, ובלבד שהוא המחליט.
במקרה שלפנינו מוסכם, כי ראש המועצה הוא שהחליט את החלטת ההשעיה ולטעמנו, לכאורה - הוא שהסמיך את היועצת המשפטית, הגזבר והמזכיר של המועצה לשמוע את טענות המבקש, בענין החשדות כלפיו, בגינם שקלו אפשרות השעיתו.
ההסמכה נחזית לכאורה לא רק מכתב ההסמכה, שאומנם יצא ביום 3.3.14, יום לאחר הזימון לשימוע, אבל, אין לפנינו, כרגע, ולו ראשית ראיה שתצדיק את החשד שהעלה בא-כח מבקש, כאילו מכתב זה "זוייף" - ונוסיף עוד, כי גם הסמכה בדיעבד הסמכה היא - אלא, גם מאחר שברצף הכללי של הפרשה, כפי שהיא נגלית לעניננו מהמסמכים שלפנינו, לרבות מהליך הקודם, דומה, לכאורה, כי לא יכלה הוועדה האמורה להתכנס ללא ידיעתו של ראש המועצה והסכמתו, שאלה ישמעו את המבקש לפני שהוא יחליט מחדש בשאלה השעייתו.
לכאורה, טענת המועצה, כי לו היו מזמנים את המבקש לשימוע רק לפני ראש הרשות היה המבקש מעלה טענות מצידו כלפי ראש הרשות עצמו - אינה משוללת יסוד, בהביאנו בחשבון את הטענות שהשמיע המבקש כלפי ראש הרשות בהליך הקודם וחזר עליהן גם כאן, כשרק בדיון הצהיר שלא יטען כלפיו, ואף זאת, בסייג [עמ' 2, ש' 6].
לטעמנו, משעה שראש המועצה נחשף לתוצאות של בדיקת הקופה, המצביעות, לכאורה, על חוסרים ואי סדרים בסדר גודל גבוה, כנטען, ועלה חשד, כי ידו של המבקש במעל, נוכח תפקידו וקרבתו לחומר - היתה זו חובתו להעביר את הנושא לבדיקת משטרה, ולכך הסכים גם בא-כח המבקש בדיון לפנינו.
מהות החשד הלכאורי - מעילה של בעל תפקיד מרכזי ברשות ציבורית בכספי המועצה המקומית עליהם היה מופקד - נראה כחשד בעבירה פלילית שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, כאמור בחוק הרשויות, וגם עבירה פלילית שיש עימה קלון, ובשל כך יש לשקול אם ימשיך לשמש בתפקידו, או שיש להשעותו עד לתום הבירור בעניינו. משכך, לא רק שהיה מקום להעביר את ממצאי בדיקת הגביה לחקירה ע"י המשטרה, אלא, גם היה מקום לבחון את המשך העסקתו של המבקש באותו תפקיד. לטענות בדבר "שיקולים זרים" לא הביאו ולו ראשית ראיה לכאורה ולא ביססו טענה, שמדובר "בתלונת סרק" על רקע "נקמנות אישית".
לפי סעיף 47(ד) לחוק המשמעת, כפי שהותאם בתקנה 7 לתקנות המשמעת, לענין רשות מקומית - "ראש רשות מקומית לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענות לענין ההשעייה לפני ראש הרשות המקומית או לפני מי שהוא הסמיך דרך קבע או לענין פלוני". כאמור, בנסיבות המקרה הנוכחי אין, לכאורה, פגם במחשבה של ראש המועצה, כי ראוי שהמבקש ישמע בפני אחרים, שהסמיך לכך, אם כי, ההחלטה נותרה שלו.
לא מצאנו ממש בטענות כנגד שלושת חברי הועדה, באופן אישי, הן משום שלא מדובר בעובדות חדשות, אלא, בכאלה שהיו ידועות למבקש כבר בהליך הקודם ולא מצא לנכון להתנות, אז, בפני מי יישמע, והן משום שהרכב וועדת השימוע צויין במפורש בזימון לשימוע ויכול היה להשיג על כך קודם לכן; אולם, לא רק בשל המועד שבו הועלו הטענות אנו סבורים שיש לדחותן, בשלב זה, כי אם גם לגופן, שכן, מאחר שראש המועצה לא האציל את סמכות ההחלטה לוועדת השימוע, אלא, רק את עצם שמיעת טענות המבקש, אזי, אך טבעי הוא שמי שישמשו כמאזינים בשמו יהיו בעלי תפקידי מפתח בעירייה, שנקבעו בחוק ובתקנות גם כוועדה מייעצת במקרה אחר [כאשר הוגשה על עובד קובלנה; ראו: תקנה 47(א) לחוק המשמעת, כפי שהותאמה בתקנה 7 לתקנות המשמעת]
נכון הוא, שלפי חוק הרשויות ותקנות המשמעת, השעייה במקרה של פתיחה בחקירה פלילית כנגד עובד מחייבת התייעצות עם היועץ המשפטי של המועצה, אולם, איננו רואים פסול בכך שאותו יועץ משפטי הוא אשר ישמע את טענות העובד, שבעניינו יש להכריע; נהפוך הוא - יועץ משפטי, אשר אמור לייעץ לראש המועצה, יוכל להיטיב לעשות כן אם ישמע ישירות את טענות העובד וייעץ בהתאם.
בענייננו - במהלך הדיון בבית-הדין הבהירה באת-כח המועצה, אשר היתה חלק מוועדת השימוע, כי לא היא אשר ייעצה לראש המועצה במקרה הנוכחי, אלא, יועץ משפטי אחר, שהוא יועץ פנימי, הגר בישוב ומכיר אותו, וטענה עובדתית זו, אכן, עלתה לראשונה בעת הטיעון בפנינו; ברם, היא נאמרה בנוכחות ראש המועצה והוא לא חלק על כך. על כן, לכאורה, היתה התייעצות עם יועץ משפטי אחר ולא עם היועצת המשפטית אשר ישבה בוועדה ובכך, לכאורה, נשמט הפגם שייחס בא-כח המבקש להשתתפותה של היועצת המשפטית בוועדת השימוע. זאת, על אף שכבר אמרנו, כי - לדעתנו, יכולה היתה היועצת המשפטית להיות בהרכב ועדת השימוע והגורם המייעץ לראש הרשות בשאלת ההשעיה גם יחד.
במהלך ישיבת השימוע הובהר לבא-כח המבקש, כי לדעת המועצה, מפי היועצת המשפטית שלה, אין פסול בהרכב הוועדה, ואנו סבורים שהיה עליו לנצל את ההזדמנות כדי לשטוח את טענותיו.
גם אם התשובה שניתנה לטענתו המפתיעה לא היתה לפי ניתוח משפטי מדודקד של כל ההוראות בחוקים ובתקנות הרלבנטיים - ונזכיר, בחוק הרשויות יש החלה מסויימת של הוראות חוק המשמעת על מועצות מקומיות, לרבות סעיף 47 לחוק המשמעת ובתקנות המשמעת יש התאמה אחרת של אותן הוראות - הרכב שהוסמך לשמוע את התובע היה, אמנם, לפי הרכב וועדה הנזכר בסעיף 171א לפקודת העיריות, אליו מפנה תקנה 7 לתקנות המשמעת, אף אם בהקשר למצב אחר, אך - ניתן ללמוד גזירה שווה, לענין סבירות הפורום שישמע את המבקש במסגרת שקילת אפשרות השעייתו מעבודתו במועצה, בגין חשד לפלילים, מההרכב שנקבע בחוק הרשויות לענין עובד שהוגשה עליו קובלנה.
מאחר שאין מדובר בהרכב חוקי מחייב, של הפורום אשר ישמע את המבקש, וההחלטה בעניינו נותרה בידי ראש המועצה, אנו סבורים, כי היה ראוי שהמבקש ינצל את ההזדמנות שניתנה לו, כדי להשמיע טענותיו לגוף החשדות החמורים שהועלו כלפיו, ואם יש לו תשובה, שיש בה כדי להסיר מעליו את החשד, היה עליו להשמיע את דברו - בפני כל פורום - ויפה שעה אחת קודם.
גם הטענה שהועלתה כלפי המזכיר, שהוא מנוע, כביכול, לשמוע את תגובת המבקש לחשדות כלפיו, בשל מכתב ששלח - בו כתב שהמועצה תשלם למבקש את משכורותיו למרות שהיא בדעה שהוא חייב לה כספים בגין מעשיו, שעלו בתלונה למשטרה [נספח ו' לבקשה], או הטענה כלפי הגזבר, שנתן תצהיר בהליך הקודם, עם עמדה נחרצת לגבי מעורבותו והסתבכותו של המבקש במעשים המיוחסים לו [נספח ה' לבקשה] - אינן עולות כדי פגם, לטעמנו. אם יש למבקש מידע העשוי להסיר את החשד מעליו, היתה זו חובתו להשמיעו, דווקא באוזני מי שמעלה את החשד כלפיו, כדי להזימו.
משעה שעניין לנו, לכאורה, בחקירה פלילית של המשטרה, שהחלה נגד עובד של המועצה, רשאי ראש המועצה להשעותו ל-45 יום, לפי חוק הרשויות או עד לקבלת החלטה בדבר תוצאות החקירה המשטרתית, מכח סעיף 47(ג) לחוק המשמעת, כפי שהותאם בתקנה 7 לתקנות המשמעת. בהחלטת ההשעיה נקבע שתקופת ההשעיה היא ל-45 יום או עד סיום החקירה: "לפי המוקדם מביניהם". בכך הלכו לקראת המבקש.
כאשר העובד, בעניינו - המבקש, לא מגיב עניינית לטענות המופנות כלפיו, בגין עבירה חמורה, לכאורה, שאף יש עימה קלון, לא מצאנו פסול בהחלטת ההשעיה, שקיבל ראש המועצה בנסיבות אלה, ולכאורה אינה נגועה בפגם המחייב אותנו להתערב בה ולשנותה.
נדגיש, כי לפי נוסחה של החלטת ההשעיה, היא מידתית, ותסתיים, לכל המאוחר, בתום 45 יום מקבלתה, קרי - ביום 20.4.14.
בא-כח המבקש הרחיב אודות אי שקילת עברו הנקי של המבקש, העובד במועצה כ-21 שנים ואי בחינת תפקיד חלופי תחת ההשעיה.
לדידנו, דברים אלה היו צריכים להשמע מפי המבקש, בשימוע, כחלק מהתגובה לחשדות כלפיו ואז יכול היה ראש המועצה לשקול אותן. בהעדר תגובה עניינית מצידו משקלן קטן.
זאת ועוד - שמענו, שמדובר במועצה קטנה, של ישוב המונה כ-6,000 נפש ואשר העובדים בבניין המועצה הינם כ-20, בלבד. בנסיבות אלה, ספק אם יש תפקיד אחר, ברמה בה נמצא המבקש, אליו ניתן להעבירו, מה עוד, שנוכח חומרת החשדות - שלא הביא שום טענה עניינית כנגדן, לבד מהכחשה, אף לא בפנייתו אלינו - ספק אם ראוי שימשיך לשמש כעת בתפקיד אחר במועצה, גם ללא נגיעה ישירה לטיפול בכספים.
דומה, שלא מיותר להזכיר, כי רק במסגרת הטיעון בעל-פה, לפנינו, הוסיף בא-כח המבקש ואמר [עמ' 3, ש' 12]:
"השאלה היא מי מעל בקופת המועצה, האם הקופאי, או אדם נוסף הממונהעל הגבייה שהוא הממונה על המבקש שיש לו גישה לו שם המשתמש, ואשר יש לו גישה לכספת?"
על כך נאמר - אם יש בידי המבקש מידע המפליל את הממונה עליו, או אחר, מדוע לא הציגו זה מכבר? אשר על כן - החלטת ההשעיה עומדת בעינה.

סיכום
נוכח שתיקתו של המבקש, בהזדמנות שניתנה לו להגיב לחשדות נגדו, כפי שהוסכם בהליך הקודם - איזון האינטרסים מביא להשארת החלטת ההשעיה על כנה.

יחד עם זאת, מצאנו לנכון להוסיף ולקבוע, כי - ככל שלמבקש תשובות לגופו של עניין, או ראיות מפריכות, כנגד החשדות שהופנו כלפיו בזימון לשימוע, על המסמכים שהועברו אליו - ניתנת לו אפשרות להעלותן על הכתב ולהגישן לראש המועצה, לא יאוחר מיום 23.3.14.

במקרה כזה, ישקול ראש המועצה את טענות המבקש ויתן החלטה מנומקת, לא יאוחר מיום 31.3.14 - האם הוא מוצא לנכון לבטל את ההשעייה, אם לאו.

בשולי הדברים נוסיף, כי לא ראינו הצדקה להגשת הבקשה לסעד זמני והתביעה העיקרית גם נגד ראש המועצה, אישית. מדובר בסעדים במסגרת יחסי עבודה, בהם הצד שכנגד הוא רק המעבידה - המועצה, אף אם ראש הרשות הוא שפעל בשמה, במסגרת תפקידו בה.

בהתחשב בתוצאה - כל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השעיית גננת

  2. השעיה זמנית מהעבודה

  3. השעייה ל-14 יום מהעבודה

  4. ביטול השעיית עו''ד מהלשכה

  5. הפסקת השעיית עובד מהעבודה

  6. החזרת עובד שהושעה מהעבודה

  7. השעיה מהעבודה בגלל היעדרות

  8. סמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד

  9. השעיית עובד עד לסיום ההליכים המשפטיים

  10. השעיה זמנית של מורה מעבודה במשרד החינוך

  11. הסמכות להשעות עובד מדינה כאשר מתחילה חקירה פלילית

  12. עו"ד שממשיך לעבוד בתקופת השעיה מהלשכה - מה העונש ?

  13. סעד זמני כנגד החלטת נציב שירות המדינה להשעות עובד הוראה

  14. האם שעיית עובד צריכה להתבסס על חומר החקירה וקיומן של ראיות

  15. הליך השעייה דחופה נגד מורה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת)

  16. השעייה מעבודה במועצה בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי ראש המועצה בחשד למעילה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון