טענת בהתנכלות ראש המועצה בעובד שתמך במועמד יריב

לטענת המבקש, המדובר הוא בהתנכלות מטעם ראש המועצה המונע מתוך רגש נקם בעובד שתמך במועמד יריב במערכת הבחירות.

המבקש הוסיף כי סומן כמטרה עוד במהלך הבחירות שהתקיימו בשל תמיכתו במועמד המתחרה בסיבוב הבחירות השני, שהתקיים לאחר שבסיבוב הראשון הפסיד אחיו של המבקש את ההתמודדות על ראשות המועצה.
באשר לאירוע מיום 3.4.14, טען המבקש כי כלל לא קילל ולא נהג באלימות כפי שמיוחס לו.
באשר לשימוע, המבקש טען כי בין קבלת הזימון לשימוע ביום 20.4.14 לבין המועד בו הוא התקיים ביום 23.4.14, עמדו לרשותו 3 ימי היערכות בלבד מה שפגע ביכולתו להיערך לשימוע.
באשר למאזן הנוחות, טען המבקש כי הוא נוטה בבירור לטובתו ולטובת המשפחות בהן הוא מטפל, שכן המשיבה לא תיפגע מהמשך העסקתו כפי שהיה במשך ארבע השנים האחרונות, ללא כל רבב.

טענות המשיבה

22. המבקש הופיע לשימוע בלווית בא-כוחו וטען את טענותיו אך לא העלה טענה כלשהי באשר למועד קיום השימוע.

23. באשר לבקשה, המשיבה טענה לשיהוי שכן המבקש הושעה ביום 27.4.14 כאשר למעשה לא שב לעבודתו מאז 3.4.14, בעוד שהבקשה הוגשה לבית הדין ביום 1.5.14.

24. מאזן הנוחות נוטה לכיוון המשיבה, שכן הנזק שנגרם למבקש בשל ההשעיה ניתן לפיצוי כספי. לכן מקום בו ניתן לפצות צד שנפגע בתשלום כסף לא יינתן צו מניעה או צו עשה זמני.
לעומת זאת, ככל שבית הדין ייעתר לבקשה ייגרם למשמעת בשירות המשיבה ולתדמית השירות במועצה בעיני הציבור, כמו גם לאימון הציבור בשלוחיו, נזק מהותי ומשמעותי בלתי הפיך ללא שיעור שאינו ניתן לפיצוי.

25. החלטת ראש המועצה ניתנה בהתאם להוראות סעיף 20(1(א) לחוק , בהליך תקין. מדובר בהחלטה סבירה ומידתית.
למבקש מיוחס ביצוע עבירות חמורות שאם יורשע בהן אין ספק שיש עימן קלון.
בטרם ניתנה ההחלטה בדבר השעיה, התקיימו מלוא התנאים לכך לרבות תחילתה של חקירה פלילית וקיומה של היוועצות עם היועץ המשפטי של המועצה.
טענות המבקש באשר לחפותו, מקומן להתברר במסגרת החקירה המשטרתית וההליך פלילי שיבוא בעקבותיה אם יבוא. ההחלטה על ההשעיה אינה כוללת בתוכה סמכות וגם לא יכולת לבחון את שאלת חפותו של המבקש.
אין זה מתפקידו של ראש הרשות לבחון את חומר הראיות ועצם תחילתה של חקירה משטרתית מספיקה כדי להעניק לראש הרשות את הסמכות להשעות בהתאם לסעיף 20 לחוק.

26. למעלה מן הצורך, המשיבה טענה כי ראש המועצה אף מינה תובע שהתחיל לחקור את נסיבות האירוע ובמידה והמבקש יימצא כמי שביצע עבירות משמעת יינקטו כנגדו כל ההליכים האפשריים על פי החוק לרבות הגשת בקשה להארכת תקופת ההשעיה.

המסגרת הנורמטיבית

27. הסעד הזמני נועד לשמירה על מצב נתון העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני ומניעת ניצול לרעה של תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה על ידי הצד שכנגד, בין היתר כדי להבטיח את ביצועו של פסק דין סופי (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 399).

בעת שהוא שוקל מתן סעד זמני, בוחן בית הדין: קיומה של זכות, מאזן הנוחות ונקיון כפיו של המבקש (שיקולי יושר) (ראו הוראות תקנה 362 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984, המוחלת בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991).

28. באשר לקיומה של זכות, נציין כי המקור החקיקתי המסמיך ראש רשות מקומית להפעיל אמצעי של השעיית עובד מצוי בחוק וכן בתקנות הרשויות המקומיות (משמעת) (התאמת הוראות), התשל"ט-1979.

29. סמכותו של ראש המועצה כאמור מעוגנת בהוראות סעיף 20(1)(א) לחוק הקבוע כי:

(א) החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד לתקופה שלא תעלה על 45 ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים.

30. באשר להתערבותו של בית הדין בהחלטת ההשעיה, הלכה פסוקה היא כי:

"ככל הפעלת סמכות מינהלית, אף הפעלת סמכות ההשעיה, על פי חוק המשמעת, נעשית תחת שבט ביקורתו של בית הדין לעבודה הדן בהחלטתו של המשעה בדרך של ביקורת שיפוטית על אקט מינהלי... ואין בית הדין בא בנעלי המשעה, אלא הוא בוחן בחינה מינהלית את החלטותיו. בחינת החלטתו של המשעה נעשית על ידי תוכנה של החלטת ההשעיה, הנסיבות וכן הליכי ההשעיה" ( ראו דב"ע נב/70-3 בן-חיים - מדינת ישראל, פד"ע כד 54, 61 (1992).

31. אמצעי ההשעיה אינו עונש ואינו חלק מהבירור המשמעתי וכל תכליתו להגן על שמו הטוב של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו (ראו ע"ע 151/05 חיים טולדנו - עיריית נצרת עילית, ניתן ביום 26.2.07, להלן - "פרשת טולדנו").

עם זאת, יש להוסיף, כי במסגרת קבלת החלטת השעיה חובה להתייחס גם לאינטרס העובד, לשמירה על זכויותיו ולעובדה כי להשעיה יש תוצאות אישיות וכלכליות קשות כלפי העובד המושעה.

32. בית הדין הארצי התווה את מסגרת השיקולים המנחים לקבלת החלטה בדבר השעיה של עובד, ושם קבע כי יש להביא בחשבון את השיקולים הבאים:

"א. אופי העבירה, היקפה וחומרתה;
ב. תפקידו של העובד הנדון, מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה;
ג. מידת ההשפעה על הציבור ועל עובדים אחרים במקום העבודה, ומידת ההשפעה על המוסר בעבודה והמשמעת בעבודה, כתוצאה מההעמדה לדין או מפתיחת חקירה משמעתית או חקירה פלילית נגד העובד;
ד. מניעת אפשרות של ביצוע עבירות נוספות במילוי התפקיד על ידי העובד הנדון;
ה. התחשבות בהתנהגות קודמת של העובד הנדון;
ו. התחשבות בנסיבות אישיות מיוחדות של העובד הנדון;
ז. התייחסות ערכאות השיפוט המשמעתיות לעבירות מסוג העבירה המיוחסת לעובד הנדון ואמצעי המשמעת שהוטלו בגין אותן עבירות." (ראו דב"ע נד/3-120 יחיאל שבח - ראש עיריית תל אביב יפו ואחרים, פד"ע כו 395, 406).

השיקולים השונים נבחנים כמכלול והמשקל שיש לתת לכל אחד מהם משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

33. עיננו הרואות כי בבוא ראש מועצה מקומית לשקול את השעיית עובד, עליו לשקול שיקולים שונים הכוללים שיקולים ציבוריים מחד ושיקולים אישיים של העובד מאידך.

יש לציין, כפי שאף נטען על ידי ב"כ המשיבה, אין זה מתפקידו של בית הדין ואין הוא נדרש לבירור עובדתי לגופן של העבירות שבהן נחשד המבקש.
גם ראש המועצה שמחליט אם להשעות את העובד אם לאו אינו נדרש לקבוע ממצאים לגופה של התלונה.
השעיה מן העבודה היא פועל יוצא מאופייה וממידת חומרתה של העבירה המשמעתית המיוחסת לעובד. לפי אלה יש לקבוע, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם יש הצדקה להפסקת עבודתו של העובד על דרך ההשעיה, בשים לב למה שמיוחס לו.

בהקשר זה יפים דבריה של כב' השופטת דלית גילה בפסק הדין שניתן בתיק עב (חיפה) 3027/05 דורון שובל –אלי אבוטבול (ראש מועצה מקומית זכרון יעקב) מיום 28.9.06, שם נאמר:
"בהטלת אמצעי ביניים - קודם הרשעה בהליך משמעתי - יש להתחשב באופי החשדות או ההאשמות; בעובדה, כי האישומים העומדים כנגד העובד טרם התבררו, וטרם הוכרע האם סטה מנורמה מחייבת, ואם כן, מה היקפה של הסטייה ומה חומרתה. בהקשר זה ישנה משמעות גם לתיפקודו הכללי של העובד קודם לאירועים נשוא ההליך המתקיים, ולנסיבות אישיות ואחרות העשויות להיות רלבנטיות לעניין. יש להעריך, בין היתר, גם את מידת ההסתברות כי יתברר בסופו של יום "שלא כצעקתה", וכי לא יימצא יסוד ראייתי לקביעת אשמתו של העובד. אין צריך לומר, כי צעדי ביניים הננקטים כנגד עובד אשר יזוכה בדין המשמעתי, בסופו של יום, מסבים לו פגיעה הקשה לתיקון, וגם אם, לעיתים, פגיעה כזו במהלך הליכים משפטיים הינה בלתי נמנעת, יש להעריך את מדתיותה, ככל הניתן, לפני מעשה. מקום שניתן להשיג באורח מאוזן את תכלית אמצעי הביניים בלא נטילת סיכון לפגיעה בלתי מדתית בעובד, בטרם הוכרע דינו בבית הדין למשמעת, ראוי לעשות כן".

החלטת ראש המועצה

34. נקדים ונציין כי תפקידו של בית הדין הוא לבחון אם נפל פגם כלשהו בשיקולים שנלקחו בחשבון במסגרת קבלת ההחלטה בדבר ההשעיה.
מהבחינה הפורמאלית ההחלטה בדבר השעיית המבקש באה בעקבות חקירה משטרתית, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו כנגד הכוונה להשעותו, באמצעות עורך-דין שהופיע יחד איתו לשימוע וטען את טענותיו קודם לקבלת החלטת ההשעיה בפני פורום שכלל יועץ משפטי, מזכיר וגזבר.
ברם, לאחר שבחנו את הנימוקים שביסוד החלטת ההשעיה וכשנתנו את דעתנו למספר אירועים שקדמו לה, לא שוכנענו שהיתה זו החלטה עניינית, מאוזנת ומידתית.

בטרם נבחן את החלטת ראש המועצה לגופה ואת הפגמים שנפלו בה, נציין כי ראש המועצה מעורב באופן אישי בכל המיוחס למבקש. החקירה המשטרתית אשר בעקבותיה התנהל הליך ההשעיה החלה מוויכוח שהתנהל בין המבקש לבין ראש המועצה אישית בלשכתו וכי אותה חקירה משטרתית נולדה בעקבות תלונתו של ראש המועצה.
ראוי בעניין זה גם להוסיף ולהדגיש כפי שפירטנו קודם לכן, כי קיימת מחלוקת עובדתית באשר להתנהגותו של המבקש במהלך האירוע מיום 3.4.14 וגרסאות שני הצדדים, כפי שפירטנו לעיל, שונות במהותן.
אומנם הפסיקה קובעת שאין זה מתפקידו של בית הדין לבחון אם אכן מדובר בחשדות בלבד או שמא מדובר בטענות מבוססות, אך מאחר ועסקנן כאמור בהחלטה המבוססת על חקירה משטרתית הקשורה לאירוע בו היה מעורב ראש המועצה באופן אישי וישיר, עלינו לבחון את הדברים בקפידה.
כאשר ראש הרשות הוא ולא אחר "הקורבן" "המותקף לכאורה", ראוי כי ההחלטה תיבחן בזכוכית מגדלת.
(ראו פסק הדין שניתן על ידי מותב בית הדין בראשות כב' הש' חיים ארמון בתיק נה/ 14-3 עלי חדר זידאן – מ.מ. כפר מנדא (מיום 12.2.1995), הדן בהשעיית עובד בעקבות תלונה משטרתית שהוגשה על ידי ראש מועצה).

35. מעיון בהחלטת ראש המועצה שנפרסה על פני שני עמודים, ניתן לראות כי כל כולה מבוססת אך ורק על האירוע מיום 3.4.14.
זאת ועוד, בהחלטת ההשעיה, בחר ראש המועצה שלא להתמודד עם טענות המבקש שהופנו כלפיו באופן אישי באשר לשיקולים פוליטיים ולא עניינים ובחר לציין כי טיעונים אלה "ייבחנו על ידי המשטרה", תוך הפנייה לפסקי דין שונים שניתנו על ידי בית הדין הארצי בהליכים השונים במהותם מזה שלפנינו.
אומנם במסגרת ההחלטה, ציין ראש המועצה כי במהלך השימוע, שלא נערך בפניו, המבקש טען כי לא תקף ולא איים, אך מאידך ראש המועצה בחר שלא להתייחס במסגרת החלטתו לטענה זו, והעדיף תחת זאת להתעלם מכך, כאילו שלא היה צד לאותו אירוע.

36. מהחלטת ראש המועצה מיום 27.4.14, עולה באופן חד משמעי כי הסיבה האחת והיחידה להשעייה הנה האירוע מיום 3.4.14 והחקירה המשטרתית שנפתחה בעקבותיו.
טענות ב"כ המשיבה, במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ואשר לפיהן הליך ההשעיה מתייחס כביכול לטענות בדבר החתמת המבקש כרטיס הנוכחות במועצה על אף שהוא עבד בימים אלו כמורה של משרד החינוך ביישוב טורעאן ושכביכול מדובר באקט הנובע מאי התייצבות לתדריך פיקוד העורף ואי מילוי אחר הוראות הממונים איננה מקובלת עלינו, שכן כל אלה לא זכו להתייחסות כלשהי בין במישרין ובין בעקיפין בהחלטה בדבר ההשעיה ואפילו לא ברמז.
החלטת ההשעיה מבוססת כל כולה כאמור על האירוע מיום 3.4.14 ותו לאו.

טענות המשיבה כלפי המבקש

37. לאחר שבחנו את טענות הצדדים והחלטת ההשעיה, לא יכולנו שלא להתרשם כי מדובר בהחלטה להשעות עובד משיקולים, שלכאורה, אינם ענייניים זאת לאור הסתירות והאי דיוקים לכאורה, בגרסת המשיבה, סביב התנהלותו של המבקש טרם מתן החלטת ההשעיה, ונפרט:
- המשיבה טענה כי המבקש נמנע מלדווח לראש המועצה ולמנהל מחלקת החינוך באשר לפעילותו השוטפת. טענה זו הוכחשה על ידי המבקש אשר הציג בפני בית הדין פירוט של הפעולות שנעשו על ידו במהלך תקופת עבודתו מאז נתבקש על ידי ראש המועצה להמציא דיווחים ואף טען כי הוא היה העובד היחידי שנתבקש להגיש דיווחים שבועיים לראש העיר.
- המשיבה טענה כי המבקש לא נטל חלק בתדריך פיקוד העורף, על אף שמדובר באירוע שהנוכחות בו היא חובה.
המבקש טען כי כתובת המייל אליה נשלחה ההודעה בדבר התדריך כלל לא הגיעה אליו מאחר וכתובת המייל אליה נשלחה ההודעה איננה נכונה וכי בעקבות כך דאג באופן אישי לעדכן את כתובת המייל בהתאם.
טענה זו של המבקש נתמכה בראיות חותכות וברורות. מעיון בכתובת המייל של המבקש כפי שהופיעה בהודעה בדבר מועד התדריך שעותק ממנה צורף לתגובת המשיבה (נספח 1) הייתה: salama.ry@gmail.com בעוד שבמייל שנשלח על ידי ראש המועצה ביום 3.4.14, קרי לאחר מכן, כתובת המייל הייתה: salamaey@gmail.com.


המשיבה טענה כי המבקש עובד כמורה ביישוב טורעאן והחתים כרטיס בימים אלה כאילו הוא עובד במועצה.

טענה זו לא גובתה בראייה כלשהי ואף לא לכאורה. מדובר בטענה שנטענה בעלמא.
המבקש הכחיש את מה שיוחס לו בעניין זה ואף הבהיר כי במסגרת תפקידו כקב"ס עבודתו מתבצעת בעיקר לאחר שעות העבודה כמורה מאחר ומדובר בתפקיד הדורש קשר עם הורים וביקורי בית לאחר תום יום הלימודים.

38. אם לא די בכל אלה, לא יכולנו שלא להתייחס לסתירה המהותית, לכאורה, אותה מצאנו בגרסת המשיבה באשר לרצף האירועים.
בהודעת הדואר האלקטרוני אותה שיגר ראש המועצה ביום 3.4.14 בשעה 10:36, שהנה כאמור ההודעה ששוגרה באותו יום בו התנהל הוויכוח בין ראש המועצה לבין אחיו של המבקש מר עיאדה בבית הספר בשעות הבוקר , ציין ראש המועצה כי הוא מבקש הסבר באשר לאי התייצבותם של שלושה עובדים לתדריך מיום 31.3.14.
באותה הודעה אלקטרונית, אף הגדיל ראש המועצה וביקש ממזכיר המועצה שהנו אחד משלושת העובדים שלא הופיעו לתדריך (אם כי לטענתו קיבל אישור להיעדרותו) כבר "להוציא הערה חמורה ולהכניס לתיק של הנ"ל".
מהודעת הדואר האלקטרוני, ניתן לראות בבירור כי ראש המועצה כבר החליט "להוציא הערה חמורה ולהכניס לתיק של הנ"ל" עוד בטרם קיבל לידיו הסבר באשר לאי התייצבותם לתדריך.
בתצהירו, טען ראש המועצה כי זימונו של המבקש למועצה לא היה קשור לוויכוח שהתנהל מול אחיו באותו יום בבוקר.
לטענתו של ראש המועצה הוא ביקש ממזכיר המועצה לזמן את המבקש להופיע בפניו ולתת הסבר באשר לאי הופעתו לתדריך, זאת לאחר שהמבקש לא התייחס להודעת הדואר האלקטרוני ולא ניתן כל הסבר לאי הופעתו.
גרסתו זו של ראש המועצה מעלה מספר תהיות, שכן הודעת הדואר האלקטרוני שנשלחה למבקש כמו גם למזכיר ולעובד השלישי באשר לאי התייצבותם לתדריך נשלחה ביום 3.4.14 בשעה 10:36, בעוד שהישיבה בה התרחש האירוע נשוא החלטת ההשעיה היה גם הוא באותו היום בשעה 12:30!! (ראו ע' 3 ש' 17 לפרוטוקול הדיון), קרי לאחר פחות משעתיים בלבד.
לא זו אף זו, לא ברורה החלטת ראש המועצה שבחר, לגרסתו, לזמן את המבקש לבירור באשר להיעדר ההופעה לתדריך, ומה נפקותה של אותה החלטה משכבר הורה למזכיר "להוציא הערה חמורה ולהכניס לתיק של הנ"ל".

39. זאת ועוד, גם בתצהירו של המזכיר נטען כי: "בתאריך לא מדויק, לא זכור לי כעת, ביקש ממני ראש המועצה לזמן את המבקש להופיע בפניו לבירור וראש המועצה מסר לי שהוא רוצה לשמוע מפי המבקש מדוע הוא נעדר מהתדריך הנ"ל....".
גרסה זו של המזכיר אינה מתיישבת, לכאורה, עם האמור בהודעה האלקטרונית מטעם ראש המועצה מאותו היום בשעה 10:36, בה הוא מבקש לראשונה הסבר באשר לאי הופעתו של המבקש לתדריך ובה הוא כבר מחליט "להעניש" אותו יחד עם עובד אחר בשל אי הופעתם לתדריך, על ידי רישום הערה בתיקם האישי.

40. סמיכות הזמנים בין שיגור ההודעה האלקטרונית הנ"ל על האמור בה לבין האירוע שהתרחש כשעתיים לאחר מכן, מעלה תהיות באשר לעצם הטענה של המשיבה שכביכול המבקש נתבקש מבעוד מועד להתייצב לבירור.
זאת ועוד, נוסיף כי עיינו בשני האישורים ממשטרת ישראל בדבר הגשת התלונה על ידי ראש המועצה כנגד המבקש אשר עותק מהם צורף לתגובת המשיבה.
מעיון באישור אחד עולה כי ביום 3.4.14 בשעה 14:30 התרחש האירוע וכי למבקש יוחסו חשדות באשר לביצוע עבירות של: איומים, תקיפת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי.
לעומת זאת, האישור השני התייחס לתלונת ראש המועצה מיום 5.4.14 (יומיים לאחר האירוע), בו מיוחס למבקש חשד לביצוע עבירה נוספת: "הפרת הוראה חוקית בהתאם לסעיף 100 לחוק העונשין", כאשר אישור משטרתי זה התייחס לאירוע אחר, לכאורה, שהתרחש ביום 5.4.14 בשעה 11:30 אליו הצדדים לא התייחסו לא בבקשה, לא בתגובה ואף לא בדיון.

41. באשר לאירוע מיום 3.4.14, המשיבה ייחסה למבקש התנהגות לא הולמת ונסיון לתקוף את ראש המועצה.
לעומת זאת, גם בהקשר זה גרסתו של המבקש הייתה שונה מזו של ראש המועצה.
המבקש הכחיש את מה שמיוחס לו וטען כי היה זה ראש המועצה שניסה לפגוע בו ואף תמך את גרסתו בפרסום מאתר האינטרנט panet בו מכחיש ראש המועצה כי הותקף.
באותו פרסום בשפה הערבית מיום 3.4.14, צוין באופן מפורש כי ראש המועצה מכחיש כי הותקף וכי היה שימוש באלימות. ראש המועצה אף הבהיר כי אחד העובדים התפרץ אחרי "שקיבל לידיו הזמנה לשימוע/בירור" וכי העניין טופל במיידית.
לא נעלמה מעיננו טענת ראש המועצה בסעיף 7(ד) לתצהירו אשר לפיה פנו אליו עיתונאים אך הוא בחר שלא למסור התייחסות לאירוע.

השיקולים שלא נלקחו בחשבון בעת ההשעיה

42. כפי שציינו לעיל, מחובתו של ראש המועצה, בטרם יחליט אם להשעות עובד, לבחון את אופי העבירה, היקפה וחומרתה.
כפי שציינו קודם לכן, המבקש חשוד בביצוע עבירות שונות בגינן נחקר החל מאיומים, תקיפת עובד ציבור וכלה בהתנהגות פרועה במקום ציבורי.
משום מה במכתבו של ראש המועצה כמו גם בהחלטתו בחר ליחס למבקש שתי עבירות נוספות לכאורה, אשר עצם הוספתן מצדיקה את ביטול החלטתו והן:
הראשונה, חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 128 (התנהגות פרועה) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, סעיף המתייחס להתנהגות פרועה של חייל ולא של עובד.
השניה, חשד לביצוע עבירה על פי סעיף 287 לחוק העונשין המתייחס להפרת הוראה חוקית, כאשר סעיף זה מופיע באישור המשטרה ומתייחס בכלל לאירוע מיום 5.4.14 שלא ברורים פרטיו.
גם אם נצא מנקודת הנחה כי אזכורו של סעיף 128 לחוק השיפוט הצבאי בהזמנה לשימוע מקורו בטעות, הרי שלא ברור מדוע בפתח ההחלטה על ההשעיה בחר ראש המועצה להזכיר סעיף זה בשנית.

באשר לאירוע עצמו, ככל שיתברר כי אכן הטענות אותן העלתה המשיבה כנגד המבקש הן נכונות הרי אין ספק כי מדובר באירוע חמור שאין מקום להשלים עמו.
יחד עם זאת, אין המדובר באירוע שהתרחש במנותק מאירועים קודמים ולא ניתן שלא לקשור בינו לבין רצף האירועים שקדמו לו.
עסקנן באירוע חמור בין שהוא נולד בעקבות כך שראש המועצה הזכיר סכסוך משפחתי עתיק בין משפחות שלטענת המבקש לא היה לו כל מקום, ובין שהוא בא בעקבות החלטת/הצעת ראש המועצה להפחית את אחוזי משרתו של המבקש מבלי שהמבקש נערך ועודכן מבעוד מועד.

43. העובדה כי השיחה בין המבקש וראש המועצה הגיעה לאן שהגיעה, עדיין אין בכך, לטעמנו לכאורה ובשים לב למכלול הנסיבות, כדי להצדיק את החלטת ראש המועצה לעשות שימוש בסמכותו להשעות את המבקש למשך 45 ימים שהנה כאמור התקופה המקסימלית הקבועה בסעיף 20(1)(א) לחוק.
ההחלטה להשעות את המבקש 45 ימים, בשים לב לאופי העבירות לכאורה, היקפן, חומרתן וכלל נסיבות העניין אינה מידתית ואינה סבירה.

44. לא מצאנו בהחלטת ראש המועצה התייחסות כלשהי באשר לתוצאה של הליך ההשעיה, הותרת היישוב ללא קב"ס והשפעת הליך ההשעיה על אוכליסיית התלמידים הנושרים מבתי הספר. כמו כן לא מצאנו כי ראש המועצה שקל את העובדה כי מדובר בעובד שרוב שעות היממה נמצא מחוץ לבניין המועצה כך שהקשר בינו לבין ראש המועצה הוא מצומצם ביותר.
אומנם ראש המועצה ציין בהחלטתו, כי נוכח התפקיד ואופיו מדובר בעבירות שנושאות עימן קלון, אך מעבר לאמירה זו לא הייתה כל התייחסות קונקרטית לתפקידו של המבקש כקב"ס ועד כמה יש באירוע שהתרחש והחשדות מכוחו כדי להשפיע על תפקיד זה.
בהחלטתו, עמד ראש המועצה על תדמית השירות הציבור באופן כללי, אשר אין מקום לזלזל בחשיבותה, אך בחר לזנוח שיקולים רלוונטיים אחרים: כגון הסיכוי כי העבירות יחזרו על עצמן, העובדה כי לא היו טענות באשר לתפקודו של המבקש משך שנים, נסיבותיו האישיות של המבקש, טענותיו וכן מתן משקל מתאים לקיומה של חזקת החפות.
חבל שלכאורה שיקולים אלה לא הוזכרו בהחלטה במסגרת מכלול השיקולים.

אל מול הנראות הציבורית שלא ניתן לחלוק על חשיבותה והשמירה על נורמות התנהלות של מינהל תקין, עומדת במלוא עוצמתה חזקת החפות של העובד שכן עסקנן בחקירה משטרתית שטרם התבררו תוצאותיה והשלכותיה.
כפי שכבר נקבע בפרשת טולדנו, ההשעיה מכתימה את שמו של העובד ופוגעת בכבודו בקרב החברה הסובבת אותו. ההשעיה מבטאת הנחה של קיום אשמה בעובד ומטילה עליו סטיגמה חברתית ולכן יש לנהוג בזהירות בעת השימוש בה.

45. במסגרת השיקולים יש לקחת בחשבון את התייחסות ערכאות השיפוט המשמעתיים לעבירות מסוג העבירות המיוחסות לעובד הנדון ואמצעי המשמעת שהוטלו בגין אותן עבירות, אך מהחלטת ראש המועצה עולה ולכאורה כי עניין הזה, כלל לא נבחן.

בטרם נעילה

46. כל בעל סמכות מנהלית צריך ואמור לקבל את החלטותיו בצורה עניינית ללא משוא פנים ובלב פתוח.
המשיבה כאמור, הביעה את דעתה ורצונה לפטר את המבקש במספר הזדמנויות.
כך למשל, לדעתו של ראש המועצה כפי שעלתה במסגרת הדיון, המבקש כבר אינו מתאים לשמש כעובד מועצה.
על עמדה זו חזר ב"כ המשיבה אשר הודיע כי מונה תובע במטרה לבקש מבית הדין למשמעת את פיטוריו.
גם במכתבו של מנהל מחלקת החינוך המופנה למפקח על הביקור הסדיר מיום 4.5.14 צוין באופן מפורש כי : "הרשות מתחילה תהליך פיטורין לקב"ס".

לכן ולכאורה לא התרשמנו כי הליך השימוע בוצע בנפש חפצה ומתוך רצון כנה ואמיתי לנסות למצוא פתרון ביניים שיהווה איזון ראוי ומידתי בין חומרת העבירות לכאורה המיוחסות למבקש לבין אורך תקופת ההשעייה.
בהקשר זה נוסיף, כי במהלך הדיונים שהתקיימו, בית הדין הפציר בצדדים לנסות ולהגיע לפתרון מאוזן, אך הצדדים לא השכילו לעשות כן.

47. המשיבה טענה בתגובה כי הבקשה למתן סעד זמני הוגשה בשיהוי.
כבר נציין כי דינה של טענה זו להידחות שכן ההחלטה בדבר ההשעיה ניתנה ביום 27.4.14 בעוד שהבקשה למתן סעד זמני הוגשה ביום 30.4.14, קרי לאחר שלושה ימים בלבד.

48. עוד לפני החתימה על החלטה זו, הגיש ב"כ המשיבה ביום 4.6.14, הודעה מטעמו לה צירף עותק מתובענה כנגד המבקש ובקשה להארכת תקופת ההשעיה אשר הוגשו לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ביום 2.6.14 (לפני ימים ספורים).
במסגרת אותה הודעה, ביקש ב"כ המשיבה להשהות את מתן החלטה זו עד להכרעתו של בית הדין למשמעת!!.
הכלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, והדברים מקבלים משנה תוקף בהחלטה על ביטול השעיית עובד.
לפיכך, משלא מצאנו כל נימוק בבקשת המשיבה, אשר מצדיק סטייה מן הכלל, דין בקשת המשיבה להשהות מתן החלטה זו להידחות.
סיכום

49. לאור כל האמור לעיל, נחה דעתנו כי החלטת ראש המועצה להשעות את המבקש לתקופה של 45 ימים, לכאורה אינה מידתית ונפלו בה מספר פגמים מהותיים המצדיקים את ביטולה.
החלטת ראש המועצה התבססה בין השאר על "חשד לביצוע עבירות" שלא היה כל מקום לקחת אותן במכלול השיקולים.
זאת ועוד. נחה דעתנו כי הנזק התדמיתי הבלתי הפיך והכספי שייגרם למבקש ככל שנותיר את ההחלטה בדבר השעייתו על כנה הוא גדול מהנזק הנטען על ידי המשיבה ככל שנורה על החזרתו לעבודה.
לפיכך, לאחר שבחנו את מכלול השיקולים והטענות אנו קובעים כי החלטת ההשעיה מיום 27.4.14 בטלה ויש להחזיר את המבקש לעבודתו לאלתר.
50. המשיבה תשלם למבקש שכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זימון ישיבת מועצה

  2. הקלטת ישיבות מועצה

  3. חבר מועצה ניגוד עניינים

  4. פסולים לכהן כחברי מועצה

  5. יועץ משפטי למועצה מקומית

  6. חובת חבר מועצה לגור בעיר

  7. מינוי מבקר מועצה מקומית

  8. זכאות סגן ראש מועצה לשכר

  9. הודעת התפנות ממקום במועצה

  10. שלילת שכר עבודה במועצה מקומית

  11. ביטול החלטות ישיבת מועצה מקומית

  12. זכויות פנסיונרים של מועצת הפועלים

  13. הפסקת קבלת שירות משפטי למועצה דתית

  14. ביטול החלטות שהתקבלו בישיבת מועצה

  15. האם מזכיר מועצת הפועלים נחשב לעובד

  16. נטען כי ראש המועצה היטה את תוצאות המכרז

  17. החלטה מס' 995 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל

  18. עתירה מינהלית להורות למועצה ליתן פטור מארנונה

  19. האם הצבעה לראשות מועצה המקומית היא הצבעה חשאית

  20. טענת בהתנכלות ראש המועצה בעובד שתמך במועמד יריב

  21. עתירה לבג"ץ נגד חוקיות מינויים של מועצת העירייה

  22. הפסקת כהונת חבר מועצה מקומית בגלל ניגוד עניינים

  23. ביטול מינוי ראש מועצה מקומית בגין ניגוד עניינים

  24. התערבות בית המשפט במינוי בעלי תפקידים במועצת העירייה -ביקורת שיפוטית

  25. האם היה המועצה להודיע על אי עמידה בתנאי הסף במכרז לפני ישיבת ועדת הבחינה ?

  26. עתירה כנגד החלטת ועדת המכרזים להמליץ לראש המועצה להכריז על הצעה זוכה במכרז

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון