רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה מן המוכן" (עניין לבל; כן ראו את ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פד"ע לח 72 (2002); ע"ע 1045/00 אריה נצר - אס.ג'י.די הנדסה בע"מ, פד"ע לו 180 (2000)). כללי 1. בפנינו בקשת המבקשת למתן צוי מניעה זמניים במעמד צד אחד אשר יאסרו על המשיבים לעשות שימוש ברשימת לקוחות של המבקשת (רשימה של כ-650 שמות שהוגשה לבית הדין במעטפה סגורה לעיונו בלבד), יאסרו על המשיבים פנייה לאותם לקוחות, ומתן צו להגנה על סודות מסחריים של המבקשת הכוללים "שיטות עבודה וייצור, פיתוח עסקי, תמחור, ידיעת צרכי הלקוחות, משאבים, תכניות עסקיות, קשרים עם ספקים ולקוחות, תנאי התקשרות וכו'" עוד התבקש, ליתן צו להגבלת עיסוקם של המשיבים 3 ו-4 , למשך שנה מיום סיום העסקתם, בכל הנוגע לקשרי עבודה וקשרים עסקיים עם המשיבים 1 ו-2. 2. הבקשה נקבעה לדיון במעמד שני הצדדים. לאחר שמיעת הצדדים ולאחר שהגישו סיכומי טענותיהם, קובעים אנו את העובדות להלן על יסוד הראיות לכאורה שבאו בפנינו וכפי שעלה מחקירות הצדדים. עובדות הרקע לבקשה 3. המבקשת היא חברה בע"מ, חברה משפחתית שהוקמה ע"י מר יצחק דרעי בשנת 1968 והעוסקת ביבוא, ייצור ושיווק גופי חימום תעשייתיים ומתן שירות תיקונים למוצרי חשמל. ברבות השנים הצטרפו לחברה כבעלי מניות ועובדים בניו של יצחק, חיים- המשיב 1 - בשנת 1986 ויחיאל ("חיליק") בשנת 1994. המשיב 1 (להלן "חיים") שימש כמנהל השיווק והאחראי על קשרי לקוחות וספקים וחיליק שימש כמנהל הייצור והפיתוח. 4. לנוכח חיכוכים ומחלוקות בין חיים ליצחק וחיליק, הוסכם על פרישתו של חיים מהחברה ביום 30/3/14, העברת מניותיו וקבלת תשלומים בגין המניות ובגין זכויותיו כעובד. 5. ביום 17/3/14 הקים חיים את החברה המשיבה 2. יצויין כבר עתה, כי חרף המצג שהוצג בבקשה, כאילו המבקשת הופתעה לגלות כי חיים הקים עסק מתחרה, את המשיבה 2, "טרם "יבש הדיו" מעל ההסכמים שנחתמו עימו", הרי שכפי שמודה גם המבקשת בסיכומיה, אין עוד חולק כי "חיים שיתף את המבקשת ואביו בכוונותיו לעסוק כמתחרה כי "זה מה שהוא יודע". האב נתן את ברכת הדרך...האב וחיליק לא רק שסייעו למשיב 1 אין מחלוקת שאף סיפקו לו סחורה וביצעו מס' עסקאות" עם חיים והחברה שהקים- המשיבה 2. 5. המשיב 3 עבד במבקשת כ-14 שנה. 12 שנה עבד במחלקת הייצור, התפטר ובהמשך חזר לעבוד בתפקיד סוכן מכירות. בעת חזרתו לעבודה כסוכן מכירות, נחתם בין המשיב 3 למבקשת הסכם עבודה אישי במסגרתו התחייבות לאי תחרות ושמירת סודיות למשך 48 חודש מעת שתסתיים העסקתו אצל המבקשת וזאת בהתיחס ל-4 חברות ששמם צויין בהסכם. המשיב 3 עבד כסוכן מכירות במשך כשנתיים, עד להתפטרותו ביום 12/5/14. כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, החזיר המשיב 3 למבקשת את משכורת חודש אפריל, שלא נפרעה על ידו. 6. המשיב 4 עבד במבקשת כסוכן מכירות ומשווק במשך 14 שנה, עד להתפטרותו ביום 12/5/14. עם המשיב 4 לא נחתם חוזה העסקה והוא לא הוחתם על הסכם לשמירת סודיות או מניעת תחרות עם המבקשת. גם המשיב 4 החזיר למבקשת את משכורת חודש אפריל, שלא נפרעה על ידו, כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת. 7. מייד לאחר התפטרותם, החלו המשיבים 3 ו-4 לעבוד עם חיים בחברה המשיבה 2. 8. כעולה ממכתב שהפיצה המבקשת ללקוחותיה, הודיעה המבקשת ללקוחות כי חיים והמשיבים 3 ו-4 אינם עובדים עוד בחברה ואינם מייצגים אותה. מההודעה עולה כי גם לאחר עזיבתו של חיים הודיעה על כך המבקשת ללקוחותיה. לטענת המבקשת, המשיבים 3 ו-4 פנו ללקוחותיה בהודעות SMS והודיעו על שינוי מס' הפלאפון שלהם, תוך שהם מציגים עצמם כעובדי המבקשת. המבקשת הציגה הודעה שנשלחה ע"י המשיב 4 בה הזדהה כ"דורון וכסמן מדרעי גופי חימום". המשיבים הודו כי שלחו הודעות לאנשי הקשר שלהם, לרבות בני משפחה וחברים, והודיעו על שינוי מס' הפלאפון, כאשר בתמימות, ולצורך זיהוי בלבד רשמו, לפי העניין, דורון או נדב מדרעי גופי חימום. עיקר טענות הצדדים 9. לטענת המבקשת, יש למנוע מהמשיבים תחרות בלתי הוגנת וגזילת סודותיה המסחריים המצויים ברשימת לקוחותיה ובמידע העסקי אודותיהם ואודות ההתקשרויות עימם לרבות המחירים וההנחות הניתנים להם. לטענתה, המשיבים פעלו בחוסר תום לב, חוסר הגינות ובניגוד לחוק עוולות מסחריות בעשותם שימוש במידע העסקי ובסודותיה, הראויים להגנה, ובפנותם ללקוחוחותיה תוך שידולם להתקשר עם המשיבה 2 באמצעותם. לטענתה, יש לאכוף על המשיבים חובות חוזיות לשמירת סודיות ואי תחרות בין אם אלה מופיעות בהסכם מפורש, ובין מכללא, בהתאם לנורמות מקובלות ביחסי אמון ונאמנות. בחינת מאזן הנוחות בין מניעת פעולות הפוגעות במבקשת ובקניינה אל מול הזכות לחופש העיסוק נוטה בנסיבות העניין לטובת המבקשת. 10. לטענת המשיבים, לא הוכחו הנסיבות שיש בהן להביא להגבלת חופש עיסוקם וזכות התחרות של המשיבים. לטענתם, לא הוכח כל סוד מסחרי של המבקשת או גזל סוד שכזה, לא הוכחה תשתית משפטית להגבלת חופש עיסוקם של המשיבים, כל מטרתה של הבקשה למנוע תחרות וליצור הגבל עסקי המייחס למבקשת בלעדיות על לקוחות לא לה. לטענת המשיבים, הבקשה הוגשה בשיהוי ובחוסר נקיון כפיים שעה שהמבקשת העלימה מבית הדין את העובדה כי ידעה על הקמת המשיבה 2 זה מכבר ואף שיתפה פעולה עמה. השיהוי מצביע על כך כי כל מטרת הבקשה למניעת תחרות והצלחת המשיבה 2. לטענת המשיבים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לא הוכח קיום או גזל סוד מסחרי, המשיבים לא הפרו כל הסכם אי תחרות ככל שהיה הסכם חוקי כזה למי מהם, והיענות לבקשה תביא לגדיעת מקור פרנסתם בעוד המבקשת הודיעה ללקוחותיה שהמשיבים אינם עובדים עבורה ולא קיים כל חשש להטעייתם. ככל שייגרם נזק כספי ניתן לפצות עליו בכסף, ואכן סעד כספי כלול במסגרת ההליך העיקרי. תנאים להגבלת חופש העיסוק 11. בע"ע 2912-11-10 מנחם מן ואח' נ' ספיר ספרינט בע"מ חזר בית הדין הארצי על התנאים שנקבעו בפסיקה להגבלת עיסוק, תוך שחזר והדגיש כי נקודת המוצא הינה כי לא יינתן תוקף לתנייה חוזית המגבילה את עיסוקו של עובד אלא אם יוכיח המעסיק הגנה על אינטרס לגיטימי שלו וכי תניית ההגבלה עומדת אף במבחני סבירות כגון משך זמן ההגבלה, היקפה, התחום הגיאוגרפי עליו חלה. באותו עניין קבע בית הדין: "בהלכת צ'ק פוינט ניתנו ארבע דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" - קיומו של "סוד מסחרי"; הכשרה מיוחדת; תמורה מיוחדת; וחובות תום הלב והאמון - כאשר הודגש כי אין זו רשימה סגורה (ראו גם בע"ע 15/99 דיירקס מערכות רפואיות בע"מ - אבנר ספקטור, מיום 21.4.2005; להלן - עניין דיירקס). בפסיקה שלאחר מכן, ובפרט בהלכת גירית, הושם דגש על חובות תום הלב בהקשר זה, והובהרו על ידי השופטת (כתוארה אז) נילי ארד הדברים הבאים: "בית דין זה ובית המשפט העליון בהלכתו הפסוקה, כמו גם מלומדי משפט בכתביהם, עמדו על ייחודו של חוזה העבודה כחוזה יחס מתמשך, על כך שההתייחסות אל חוזה העבודה היא כאל חוזה לשיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון ועל חובת הנאמנות החלה על הצדדים לו... יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלה על ידי הנתבעים, יש בה משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנת הציבור שאין להתירה. באשר, תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויאני" אשר בא בחצריו של מעסיקו ויצא ממנו ונתח בידו". עוד הובהר, כי חובות תום הלב והאמון - החלות גם לאחר סיום יחסי העבודה - יש בהן כדי להוות בסיס להטלת הגבלת עיסוק במקרים המצדיקים זאת, גם ללא תניה חוזית מפורשת (הלכת צ'ק פוינט; ע"ע 62/08 דוד לבל - חברת הדקה ה - 90 בע"מ, מיום 27.12.2009; להלן - עניין לבל; כן ראו, בפסיקה מוקדמת יותר, את דב"ע נג/3-17 טוני טועמה - טכנו גומי ליסיצקי בע"מ, פד"ע כה 227 (1992))." האם הוכח בפנינו אינטרס לגיטימי להגבלת העיסוק? 11. המבקשת טענה לקיום הסכם אי תחרות עם המשיבים, לקיום סוד מסחרי המצדיק הגבלת תחרות, ולגזל הסוד והתנהגות חסרת תום לב מצד המשיבים המצדיקה מתן הצו. להלן נבחן עניינים אלו אחד לאחד. קיומו של הסכם אי תחרות ותקפו 12. באשר למשיב 4, לא הוצג הסכם העסקה בכלל, והסכם אי תחרות בפרט. הוכח בפנינו לכאורה כי עם המשיב 4, אשר החל עבודתו במבקשת לפני כ-14 שנה, לא נחתם הסכם עבודה. 13. באשר למשיב 3, לא הוכח לכאורה כי כנגד תניית אי התחרות שבהסכם ניתנה הכשרה או תמורה מיוחדת, ומשך זמן ההגבלה אינו עומד לכאורה אף הוא בתנאי הסבירות. לנוכח האמור, ואף טרם דנו בשאלה האם קיים למבקשת אינטרס לגיטימי מוגן המצדיק הגבלה כאמור, הרי שהתנייה כשלעצמה לכאורה אינה בת תוקף. 14. בכל הנוגע לחיים, המשיב 1, חרף הנסיון להצגת מצג כאילו הקים במפתיע עסק מתחרה למבקשת, הרי שאין עוד מחלוקת כי עזב את המבקשת תוך שידוע ומוצהר כי בכוונתו להקים עסק מתחרה, תוך קבלת ברכת הדרך בעניין זה מהמבקשת, והמבקשת אף פעלה עימו בשיתוף פעולה ומכרה ציוד לעסקו החדש. 15. המבקשת לא פנתה לבית הדין אלא לאחר שהמשיבים 3 ו-4 בחרו להתפטר ולעבור לעבוד עם חיים, לאחר כחודש וחצי מעת עזיבתו, דבר שאף בו יש ללמד לכאורה כי עיסוקיו של חיים במסגרת המשיבה 2 ידועים ומוסכמים היו עליה, אלא שחששותיה היא מתחרות קשה עקב עזיבת שניים מסוכני המכירות שלה, ובלשונו של יצחק: " בהתחלה עזרתי לו...מה ששבר אותי היה ששני הסוכנים יצאו ממני והלכו לקחת את הפרנסה בשמי... המטרה שהם לא יעבדו כדי שהחברה שלי לא תיפול... ידעתי שחיים מקים חברה..אבל לא תיארתי לעצמי שהוא ינסה להפיל אותי ובמיוחד כשלקח לעצמו את שני הסוכנים והבנתי שכוונתו לסגור לי את העסק..השלמתי עם העזיבה של חיים אבל לאחר שהסוכנים עזבו הרגשתי כמו גזר דין מוות." מכאן, שבקשתה של המבקשת בכל הנוגע לחיים אינה מושתתת על תניית אי תחרות, אלא על "לקיחת" הסוכנים וחשש מתחרות או נפילת העסק של המבקשת. 16. לנוכח כלל האמור, לא הוכחה תשתית חוזית - הסכמי אי תחרות- המצדיקים היענות לבקשת המבקשת. האם הוכח סוד מסחרי 17. "סוד מסחרי" כמוגדר בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות הינו "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד המסחרי על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן". (פס"ד צ'קפוינט לעיל) 18. המבקשת לא הוכיחה בפנינו לכאורה קיומו של סוד מסחרי המצוי בידיה. בבקשתה טענה לרשימת לקוחות ולמידע עסקי פנימי ומהותי - שיטות עבודה וייצור, פיתוח עסקי, תמחור, ידיעת צרכי הלקוחות, משאבים, תכניות עסקיות. 19. בחקירתו של חיליק לא הוכחה לכאורה שיטת ייצור שיטת עבודה או פיתוח עסקי ייחודי המהווה סוד מסחרי של המבקשת. כן לא הוכחו תכניות עסקיות או אסטרטגיות שיווקיות מיוחדות שנחשפו בפני המשיבים 3-4. דיבורים כלליים על הגדלת מעגל לקוחות והוספת לקוחות פוטנציאליים, ללא ציון שם לקוחות אינם בבחינת אסטרטגיה שיווקית או עסקית המהווה סוד מסחרי. גם שיחה כללית על צורך להכנס ללקוחות חדשים או להגדיל את תפוקת העבודה אינה בגדר "תכנית עבודה" העונה על הגדרת סוד מסחרי. 20. באשר לרשימת הלקוחות, הוצג בפנינו פילוח לקוחות לפי סוכן- רשימה של 301 לקוחות תחת המשיב 4 ו-343 לקוחות המשוייכים למשיב 3, והפזורים בכל רחבי הארץ. 21. "רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד קיבוץ שמות הלקוחות או הספקים בענף, בנסיבות בהן הוכח כי נדרש מאמץ מיוחד בגיבושה, ויש יתרון בקבלתה מן המוכן" (עניין לבל; כן ראו את ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ - פודליין בע"מ, פד"ע לח 72 (2002); ע"ע 1045/00 אריה נצר - אס.ג'י.די הנדסה בע"מ, פד"ע לו 180 (2000)). 22. רשימת הלקוחות שהוגשה לבית הדין, כ-650 במספר, כוללת את כלל הלקוחות העומדים בקשר עסקי עם המבקשת. המבקשת הודתה כי אין לה בלעדיות על אף אחד מהלקוחות וכי אלה יכול קונים גם אצל אחרים, בהיקף לא ידוע. לשאלה כיצד השיגו לקוחות בעשור האחרון השיב יצחק כי לרוב הלקוח פונה למבקשת, המבקשת מציגה בתערוכות המתקיימות פעמיים בשנה שם מציגים גם עסקים מתחרים, ובעקבות חשיפה זו הלקוחות פונים למבקשת. חיים העיד כי לקוחות נלקחו גם מדפי זהב והאינטרנט. רשימת הלקוחות היתה נגישה ליצחק, חיים וחיליק וכן לסוכני המכירות ולהנהלת החשבונות. לעובדי הייצור אין קשר לרשימות. 23. מעבר לעובדה כי מדובר ברשימת לקוחות עמם עובדת המבקשת, ללא בלעדיות, לא הוכח לכאורה כל מאמץ מיוחד בהשגת הלקוחות ורובם פנו אל המבקשת מיוזמתם בעקבות הצגת פעילותה בתערוכות המתקיימות בענף והפתוחות לכלל השוק. לא הוכח לכאורה כי נעשה מאמץ לשמירת סודיות הרשימה, זו שימשה גם את הנהלת החשבונות ולא נטען כי שם התחייבו לשמירת סודיותה. 24. הטענה כי בין סודות המבקשת כלולים תנאי תמחור ייחודיים ללקוחות לא פורטה, לא נתמכה בתיעוד כלשהו בדבר תנאי תמחור ייחודיים או הנחות מיוחדות ללקוח זה או אחר, ואף נסתרה לכאורה מהראיות שבאו בפנינו. בעניין זה העיד יצחק כי למי שיש הנחות קבועות מראש זה מופיע במחשב. תיעוד כאמור לא הוצג. עוד העיד, כי לא לכל לקוח יש הנחה, וכי ניתנות הצעות מחיר מסודרות. מדובר בשוק פתוח, בו הלקוח יכול לקנות גם אצל מתחרים "כמו שאני קונה בסופר איפה שאני רוצה". הדברים מתיישבים עם עדותו של חיים, כי על כל לקוח ולקוח צריך לריב כל פעם מחדש, ולאחר מתן הצעת מחיר מנהלים עם הלקוח מו"מ על המחיר לאחר שקיבל גם הצעות מתחרות. אין משהו קבוע וקיימים לקוחות בודדים להם הנחה קבועה. 25. המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי רשימת הלקוחות גובשה לאחר מאמץ מיוחד, כי מדובר בלקוחות בלעדיים או כי הרשימה נשמרה בסודיות וטומנת בחובה תנאי התקשרות מיוחדים. נסיונה של המבקשת להחיל "סודיות" על כלל מאות הלקוחות, לקוחות שאין למבקשת כל הסכם בלעדיות עמם ואשר ההתקשרות עימם הינה על בסיס מזדמן ופתוחה למו"מ כל פעם מחדש, אינה יכולה לעמוד. 26. כן לא הוכח בפנינו בשלב זה קיומו של מידע עסק בעל ערך מוסף ויתרון רב שאינו בגדר נחלת הכלל. הטענות שהועלו בעניין זה היו כוללניות, לא נטען ולא הוצגו תנאי התקשרות מיוחדים עם ספקים כמו גם עם לקוחות, ומהראיות לכאורה עולה כי כל התקשרות פתוחה היתה למו"מ מול הצעות המתחרים. האם הופרו חובות נאמנות ותום לב, המצדיקות הוצאת הצו? 27. הוכח לכאורה כי עזיבתו של חיים את המבקשת ופתיחת המשיבה 2 על ידו נבעה מחוסר הסכמות וסכסוכים בינו לביו יצחק וחיליק. העזיבה, כמו גם פתיחת המשיבה 2 ידועה היתה מראש ומקובלת על המבקשת. מהראיות עלה כי בעקבות עזיבתו של חיים פנתה המבקשת ללקוחותיה ועדכנה אותם על כך. 28. המבקשים 3 ו-4 עזבו את המבקשת כחודש וחצי לאחר עזיבתו של חיים, ולאחר שחיים פנה והציע להם לעבור לעבוד אצלו בחודש מאי, בסמוך לפני עזיבתם. גרסה זו לא נסתרה. לא נטען ולא הוכח כי מלכתחילה תכננו השלושה לעזוב את המבקשת על מנת להתחרות בה. 29. יש לזכור, כי חיים היה מנהלם הישיר של המשיבים 3-4 והם בקשרים ידידותיים איתו. על רקע זה מובנת עדותם כי לא היה להם נוח כשחיים עזב. המשיב 4 העיד, כי "חיכה לראות מה לעשות עם הבוסים החדשים", וכשחיים הציע לו ביום העצמאות לעבור לעבוד איתו הסכים כי רצה לעבוד עם חיים. המשיב 3 העיד כי הסכים לעבור לעבוד עם חיים, אפילו בשכר פחות, כי הוא מעריך אותו, מתחבר אליו ורואה בהליכה איתו אתגר מקצועי. עוד העיד, כי מאז שחיים עזב הרגיש לא נעים, האוירה השתנתה ולא היתה נעימה כמקודם וכי ראה שהעסק לא מתרומם ולא ממשיך באותו קו. 30. ביום 11/5/14 הודיעו המשיבים 3 ו-4 למבקשת על התפטרותם החל מיום 12/5/14, תוך החזרת משכורת חודש 4/14 לחברה כפיצוי עקב אי הודעה מוקדמת. 31. לאחר ההתפטרות החלו המשיבים 3 ו-4 לעבוד אצל חיים במשיבה 2. כאמור, המשיבים 3 ו-4 הודיעו באמצעות משלוח הודעות SMS לאנשי הקשר המופיעים בטלפון שלהם על החלפת מס' הפלאפון שברשותם למספר חדש. על ההודעה חתמו בשמם- נדב/דורון מדרעי מוצרי חשמל. על פי עדותם ההודעות נשלחו הן לבני משפחה, הן לחברים והן ללקוחות שהופיעו ברשימת אנשי הקשר. לטענת המבקשת, המדובר בגניבת עין, בהתנהגות חסרת תום לב ובנסיון לשדל את לקוחות המבקשת לעבוד עם המשיבה 2. 32. המשיבים נחקרו בעניין זה, הודו במשלוח ההודעות, וטענו כי מדובר בהודעת עדכון תמימה ושגרתית שנשלחה לכל אנשי הקשר בנוסח שיאפשר זיהויים וכי אין מאחוריה כל כוונות לגניבת או שידול לקוחות לעבוד עם המשיבה 2. המשיב 4 אף העיד כי עם מי שדיבר הציג עצמו כעובד במשיבה 2 וכי הכיצד יכול הוא למכור כדרעי ולהוציא חשבונית של המשיבה 2? 33. המשיבים הודו כי בעבודתם אצל המשיבה 2 כבר פנו למספר לקוחות "של המבקשת" במתן הצעות מחיר וכי קיבלו מספר הזמנות. 34. מנגד, המבקשת הודיעה לכלל לקוחותיה כי המשיבים 3 ו-4 אינם עובדים עוד אצלה וכי היא רואה את עזיבתם ביחד את החברה מייד לאחר עזיבתו של חיים כחוסר נאמנות ויושרה מקצועית . 35. לנוכח הראיות לכאורה שבפנינו בשלב זה, איננו רואים בעזיבת המשיבים 3 ו-4 את המבקשת והצטרפותם לחיים במסגרת המשיבה 2, כחודש וחצי לאחר עזיבת חיים ולאחר שפנה אליהם בעניין זה, הפרת חובת תום לב, נאמנות או הגינות אשר יש בה להצדיק מתן הסעדים המבוקשים המגבילים חופש עיסוקם של המשיבים. המשיבים 3 ו-4 עמדו בפני מצב חדש בו מנהלם הישיר מזה שנים, עמו היו אף בקשר חברי, עזב את המבקשת, ועל פי עדותם, אוירת העבודה ותחושתם אל מול המנהלים החדשים לא היתה נוחה. משהוצעה להם האפשרות לעזוב ולעבוד עם חיים, לאחר כחודש וחצי מעת עזיבתו, קיבלו את ההצעה ברצון, על אף שלא הוכח כל שיפור בתנאי שכרם, ולהיפך, ותוך שמאבדים הם זכויות ותק שצברו אצל המבקשת. אמנם, עזיבת שניהם במועד אחד וללא מתן הודעה מוקדמת (אף שניתנה תמורת הודעה מוקדמת בויתור על השכר) יכול שיש בה בנסיבות העניין טעם לפגם, ואף המשיב 4 הודה כי "יכול להיות שיש בזה טעם לפגם להתפטר ביום", אולם אף אם יש כאן הפרת חובת תום לב, נאמנות והגינות, הרי שזו אינה במידה כזו המקימה אינטרס לגיטימי להגבלת העיסוק. 36. עדות המשיבים כי ההודעות בדבר עדכון מס' הפלאפון שלהם נעשו בתום לב, נשלחו באופן רוחבי לכל אנשי הקשר שלהם, ולא הופנו אך למספרי הלקוחות לא נסתרה בשלב זה ויש בה לתמוך בטענה כי לא נעשה כאן נסיון לגניבת עין או ל"גניבת לקוחות" מהמבקשת. מכל מקום, ואף אם היה חשש כי הלקוחות הוטעו, הרי המבקשת עצמה פנתה לכלל הלקוחות והודיעה על עזיבת המשיבים בנסיבות של "חוסר נאמנות ויושרה מקצועית" כך, שלא יכולה עוד להיות כל טעות שהם אינם פועלים יותר מטעמה ועבורה. לסיכום 37. לנוכח כלל נסיבות העניין, לא מצאנו בשלב זה כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומה של זכות אשר יש בה להגביל חופש עיסוקם של המשיבים או התקשרותם עם מי מהלקוחות, כפי שהתבקש, ולפיכך הבקשה נדחית. יחד עם זאת, לנוכח פניית חיים למשיבים 3 ו-4 גם יחד ועזיבתם את המבקשת כאיש אחד ומהיום למחר, תוך הותרתה עם איש שיווק אחד בלבד, איננו מוצאים לנכון לפסוק בשלב זה הוצאות, והוצאות ההליך הזמני יפסקו ויוכרעו בתום ההליך העיקרי. 38. הואיל ומדובר בסכסוך שהינו אף סכסוך משפחתי, ממליץ בית הדין לצדדים בחום לנסות וליישבו ברוח טובה מחוץ לכתלי בית הדין או לשקול פנייה להליך גישור. ככל שלא יושגו הבנות בין הצדדים, כתב הגנה יוגש תוך 30 יום. 39. התיק יעלה למעקב לאחר הגשת כתב ההגנה. רשימת לקוחות (סוד מסחרי)לקוחות