פיטורים בשל פניית עובד להסתדרות לבקשת עזרה להקמת ועד עובדים לפנינו בקשה לצו מניעה זמני, אשר יורה על ביטול פיטורי המבקש והשבתו לעבודה, במתכונת בה עבד טרם הודעת פיטוריו מיום 21.5.14. הסתדרות העובדים הכללית, האגף לאיגוד מקצועי, מסרה הודעה בדבר התייצבות בהליך. העובדות העיקריות המשיבה מפעילה מאפייה בקיבוץ עינת (להלן גם: "המאפייה"), והמבקש עבד כנהג ומחלק דברי מאפה, מיום 23.6.08. ביום 3.11.13, סמוך לשעה 03:30, נערכה ביקורת פתע מטעם המשיבה לנהגים. המבקש נעצר בפתח המפעל ולא היו ברשותו תעודות משלוח. המבקש שב למאפייה וחזר עם שתי תעודות משלוח, שהונפקו בהפרש זמנים מסוים. המבקש פנה לקבלן חלוקה בשם תומר, והציע לו סחורה שהייתה מצויה ברכב החלוקה. המבקש נחשד על ידי המשיבה בגניבת סחורה. נערכה שיחת בירור עם המבקש ועובד נוסף, המחסנאי, ביום שלאחר האירוע. למעלה מארבעה חודשים לאחר מכן, ביום 18.3.14, נמסר לתובע זימון לישיבת שימוע (נספח ד' לבקשה). באותו יום פנה ב"כ המבקש, עו"ד שמורק, במכתב למשיבה והודיע, בין היתר, כי קיימת פעילות להקמת ועד עובדים במסגרת ההסתדרות במאפייה וכי המבקש הינו אחד הפעילים. כן נטען, כי הזימון לשימוע אינו סביר ומונע משיקול פסול של הרתעת עובדים. באותו מועד, 18.3.14, בשעות הערב, נשלח מסרון ממכשיר הטלפון הנייד של המבקש, הקורא לעובדי המשיבה להתאגד (מש/10). ישיבת השימוע נערכה ביום 20.3.14. לאחר מכן הוחלפו התכתבויות בין הצדדים. ביום 25.3.14 פנתה ההסתדרות למשיבה במכתב (מש/6), והודיעה כי הוגשו חתימות של שליש מעובדי המאפייה, המעוניינים בהתארגנות באמצעות ההסתדרות. כן הודע במכתב, כי מונה ועד פעולה הכולל את המבקש. נערך ניסיון גישור בין המבקש למשיבה, בפני הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, עוה"ד ליליאן פרגמנט, אשר לא צלח. המבקש פוטר מעבודתו במשיבה לאלתר, בהתאם למכתב מיום 21.5.14 (הנושא תאריך שגוי 21.5.13 - נספח א' לבקשה). המבקש טוען כי בפועל נמסר לו מכתב הפיטורים ביום 22.5.14, בשעות הערב. במכתב נרשם כי: "בהמשך לישיבות השימוע שהתקיימו בעניינך בהן לא השכלת להדוף את הטענות והחשדות שהועלו כנגדך ולאחר הגישור בפני עו"ד פרגמנט הגענו למבוי סתום, החליטה הנהלת המאפייה להפסיק את הגישור ולסיים את עבודתך בדגנית עין בר תעשיות מזון ואפייה. יחסי העבודה יסתיימו לאלתר..." למחרת היום, ביום 22.5.14, המשיבה פנתה למשטרת ישראל והגישה תלונה בגין גניבה ממעביד. ביום 21.5.14 נמסרה למאפייה התראה בטרם נקיטת צעדים ארגוניים (נספח ב' לבקשה), וביום 26.5.14 נמסרה הודעה על שביתה, לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה (נספח ג' לבקשה). תמצית טיעוני המבקש המבקש פנה להסתדרות בחודש ינואר 2014 וביקש עזרה באיגוד העובדים ובהקמת הוועד. בעקבות הפנייה מונה ועד פעולה אשר המבקש עמד בראשו. ההתארגנות כללה החתמת עובדים על טופסי הצטרפות להסתדרות, והמבקש נטל בה חלק פעיל. בהתאם לפסיקה, קיים איסור להתנכל ולפטר חברי ועד. התנהלות המאפייה בעניינו של המבקש פסולה בתכלית, ויש לבטל את הפיטורים. השימוע נקבע באיחור רב לאחר האירוע, ומשנקבע, נקבע בהתראה בת יומיים בלבד. המבקש עבד בפועל חודשים ארוכים לאחר שנחשד בניסיון גניבה. מבין כל החשודים ננקטו צעדים נגד המבקש בלבד. המשיבה סירבה להציג מסמכים הנוגעים לעובדים אחרים, להוכחת טענתה כי החזרות הסחורה של המבקש חריגות ביחס לאחרים. פיטוריו של המבקש יגרום נזק למבקש, להתארגנות ולכלל העובדים. תמצית טיעוני ההסתדרות פיטוריו של המבקש בוצעו על רקע מעורבותו בהתארגנות העובדים. הפיטורים מהווים פגיעה חמורה וקשה בזכות ההתארגנות, בניגוד לחוק הסכמים קיבוציים. מחודש ינואר 2014 החלה התארגנות של עובדי המשיבה. חלק ממהלכי ההתארגנות התנהלו באופן גלוי בחצרי המשיבה, תוך קיום שיחות בין חברי ועד הפעולה ובהם המבקש לבין עובדי המשיבה. ביום 16.3.14 החלה ההסתדרות להחתים את עובדי המשיבה על טופסי הצטרפות כחברים בהסתדרות. המשיבה ניסתה לסכל את ההתארגנות, על ידי פנייה אסורה והתנכלות לעובדים המתארגנים ובאמצעות פיטוריו של המבקש. המבקש זומן לשימוע לאחר שהחלה התארגנות העובדים בחברה ולאחר שנודע לחברה על ההתארגנות לאור החתמת עשרות מעובדיה באופן גלוי. המבקש עובד במשיבה מחודש יוני 2008 ומוצא עצמו מועמד מפוטר בשל טענות הנוגעות למאורע מחודש נובמבר 2013, למעלה מארבעה חודשים טרם זימונו לשימוע. אין לאפשר לחברה הרומסת את זכויות העובדים לצאת נשכרת וליהנות מצעדיה הבלתי חוקיים. פיטורי מוביל ההתארגנות על ידי המשיבה מהווה פגיעה בזכות החוקתית להתארגנות במישור האישי והקיבוצי. נטל ההוכחה כי פיטורי מוביל ההתארגנות נעשו משיקולים עניינים הינו נטל מוגבר, המוטל על כתפי המעסיק. בהתאם להלכה הפסוקה, די בחשד כי הפגיעה בעובד נעשתה בשל השתייכותו לארגון העובדים או פעילותו למען זכות ההתארגנות, כדי להעביר את הנטל למעסיק. בהתאם לפסיקה, יש לקחת בחשבון במסגרת השיקולים ל"אי פיטורים" את העובדה כי העובד הינו פעיל בהתארגנות. הסעד המתאים במקרה של פיטורים בשל פעילות ארגונית הינו אכיפה והשבה לעבודה, ואין להסתפק בפיצוי כספי. בנסיבות העניין, ייגרם נזק בלתי הפיך לחופש ההתארגנות ככל שלא יושב המבקש לעבודתו. תוצאות הסכסוך ישפיעו עמוקות על המוטיבציה של העובדים להתארגן ועל אומץ ליבם של עובדים אחרים בענף. למשיבה לא ייגרם כל נזק מאכיפת יחסי עבודה עם המקש, לאור תקופת העבודה הארובה והאפשרות לבקר באופן שוטף את פעולות המבקש. תמצית טיעוני המשיבה המבקש נוהג בחוסר תום לב והגיש את הבקשה בשיהוי. המבקש הסתיר בפני בית הדין את מרבית העובדות הקשורות לזימון לשימוע לפני פיטוריו. במסגרת האירוע מיום 3.11.13 נתפס המבקש בניסיון גניבה מן המשיבה. לאחר מכן ערכה המשיבה בדיקות, מהן עלה, כי משך חודשים ארוכים היו למבקש החזרות מוצרים חריגות מלקוחות מסוימים. המשיבה טוענת כי המבקש עשה יד אחת עם מספר לקוחות, דיווח עבורם על סחורה שלא קנו, הלקוחות קיבלו זיכוי וככל הנראה חלקו את השלל עם המבקש. המבקש פוטר בהליך תקין, משיקולים מוצדקים וענייניים. המבקש זומן לשימוע והתייצב עם בא כוחו. לבקשת ב"כ המבקש ניתנה ארכה נוספת, בת שבועיים, לשם לימוד הנושא. לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת במהלכה הוצגו בפני המבקש ובאו כוחו נתונים נוספים המעידים על ההחזרות החריגות. המבקש הודה בפגישה כי פעל בניגוד גמור לנוהלי המאפייה בנוגע להחזרות סחורה. המשיבה הסכימה להליך גישור, ורק לאחר שההליך הופסק נשלח למבקש מכתב הפיטורים. פיטורי המבקש אינם קשורים לניסיון ההתארגנות במאפייה. התארגנות העובדים במאפייה החלה לאחר שהמבקש קיבל הזמנה לשימוע, המסרון ממכשיר הטלפון הנייד של המבקש, הפונה לעובדים ומודיע על ההתאגדות (מש/10), נשלח רק לאחר שהמבקש קיבל זימון לשימוע, בשעות הערב ביום 18.3.14. ההודעה על ההתארגנות ועל מינוי המבקש כחבר בוועד, נמסרה רק לאחר הליך השימוע, ביום 25.3.14. המבקש חתום על טופס התפקדות להסתדרות שנושא את התאריך 15.3.14. מועד זה נופל בשבת ולא סביר כי המבקש, שהינו אדם דתי, חתם דווקא בשבת. בפועל, ההסתדרות כלל אינה הארגון היציג במאפייה ואין בידיה יותר משליש מחתימות העובדים. אף אם ההתארגנות הייתה מתחילה בטרם השימוע שנערך למבקש, ואף אם המשיבה הייתה יודעת על כך, הרי שעדיין המבקש אינו חסין מפיטורים אלא מועלה רף ההוכחה להיעדר כל קשר בין הדברים. מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבה. השבת המבקש לעבודה תשדר מסר לעובדים, לפיו כל אחד רשאי לשלוח ידו לכספי המעביד, ואם יתפקד לארגון עובדים יקבל חסינות מלאה מפיטורים. למבקש לא ייגרם כל נזק מאי מתן הצו, שכן ממילא אינו עובד עוד בפועל וככל שבהליך העיקרי יקבע כי הפיטורים אינם בתוקף ניתן יהיה לפצותו בפיצוי כספי. הדיון בבקשה ביום 9.6.14 נערך דיון בבקשה. במסגרת הדיון העידו ונחקרו המבקש וכן מר שלומי נמירובסקי, רכז התאגדויות בהסתדרות, לתמיכה בבקשה. מטעם המשיבה העידו מר יוחנן אהרונסון, יו"ר המשיבה; מר מנחם אוברקוביץ, מנכ"ל המשיבה; וכן מר רונן לוי, מנהל הלוגיסטיקה. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים קצרים בכתב. יוער, כי מטעם המבקש הוגשו תצהירי שני עדים נוספים, מר יצחק מאיר ומר גל גוסיינוב, שלא התייצבו לחקירה על תצהירם ואף מטעם המשיבה הוגש מסמך שכונה "הצהרה", של מר תומר ספיר (מש/1). משהחותמים על התצהירים וההצהרה לא התייצבו לחקירה נגדית, איננו נותנים בשלב זה כל משקל להצהרותיהם בכתב. דיון והכרעה בפתח הדברים יודגש, כי כל הקביעות בהחלטה זו הינן קביעות לכאורה בלבד, הנכונות לשלב זה של ההליך, במסגרת ההליך הזמני. לאחר ששמענו את טענות ועדויות הצדדים, עיינו במסמכים, בטענות בכתב ובסיכומים ושקלנו אותם, מסקנתנו היא כי דין הבקשה להתקבל. איננו מקבלים את טענת המשיבה, לפיה הבקשה הוגשה בשיהוי. מכתב הפיטורים הינו מיום 21.5.14 ונמסר למבקש, לטענתו אשר לא נסתרה, ביום ה' בשבוע, 22.5.14. הבקשה למתן סעד זמני הוגשה ימים ספורים לאחר מכן, ביום 29.5.14. מועד הגשת הבקשה הינו סביר ואינו לוקה בשיהוי. כמו כן, לא מצאנו כי המבקש הסתיר פרטים בבקשתו ביחס לאירוע מיום 3.11.13, בחוסר תום לב. המבקש תיאר את האירוע בבקשתו מנקודת מבטו, עליה חלקה המשיבה. לא ניתן לקבוע בשלב זה כי המבקש הסתיר עובדות מהותיות בחוסר תום לב המהווה, כשלעצמו, עילה לדחיית הבקשה. השאלה המרכזית העומדת להכרעה בשלב זה הינה, האם בוססו לכאורה חשדות, לפיהם קיים קשר בין פיטורי המבקש לבין פעילותו במסגרת התארגנות עובדי המשיבה. יובהר, כי בענייננו אין השלכה לשאלה האם בפועל הצליחה ההתארגנות וההסתדרות הינה הארגון היציג, אם לאו. בהתאם לסעיף 33י (א) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אסורה פגיעה בעובד על רקע חברותו או פעילותו בוועד עובדים, או על רקע פעילותו לצורך הקמת ועד עובדים. וזו לשון הסעיף: "33י. איסור פגיעה בעובד לענין חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדים (א) מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים; (4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים". במסגרת פסיקה רחבה של בית הדין הארצי לעבודה, מודגשת החשיבות הרבה שרואה בית הדין בהגנה על עובדים, למול ניסיונות מצד מעסיקים לפגיעה בחופש ההתארגנות. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים שעה שמדובר בניסיונות התנכלות לעובדים במסגרת התארגנות ראשונית, בשלב הטרום קיבוצי. ראו, בין היתר: בש"א (ארצי) 634/09 יעקב (קובי) חביב - ק.א.ל. - קווי אוויר למטען בע"מ (24/3/10); עסק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.2010). בענייננו, מעדותו של נציג ההסתדרות, מר נמירובסקי התחוור שהמבקש היה הנציג הדומיננטי בהתארגנות עובדי המשיבה, שראשיתה בחודש ינואר 2014. המבקש הוכר ע"י ההסתדרות כנציג העובדים וכיו"ר ועד העובדים. עדותו של מר נמירובסקי מהימנה בעינינו ולא מצאנו כל עילה לפקפק בגרסתו. בסעיף 5 לתצהירו של מר נמירובסקי הוא פירט כי: "... מיניתי ועד פעולה. החברים בוועדה היו שלושה עובדים, הם שי, יוסי ועובד נוסף. מיניתי את שי ליו"ר הוועדה. כך עשיתי לבקשתו ובהסכמת חבריו, לאחר שזיהיתי בו תכונות של מנהיג טבעי, וכן רצון ויכולת להוביל שינוי לטובת עובדי המאפייה". בחקירתו הנגדית הוסיף והעיד בפנינו, כי המבקש פעל להחתמת עובדי המשיבה על טפסי ההצטרפות להסתדרות (עמ' 6 שורה 1). טענות המשיבה, לפיהן עד למועד קבלת מכתבו של ב"כ המבקש מיום 18.3.14 לא ידעה כלל על ניסיון ההתארגנות של העובדים, אינן סבירות. שוכנענו, כי הפעילות הארגונית בחצריה של המשיבה החלה טרם מועד זה. כאמור, העיד נציג ההסתדרות כי הפעילות החלה בחודש ינואר 2014. במצורף לעמדת ההסתדרות, הוגשו טופסי הצטרפות רבים של עובדים, הנושאים את התאריך 16.3.14 ולא הוצגו ראיות לסתירת תאריך זה. יצוין כי אף אם התאריך נרשם בטפסים על ידי המחתימים, ולא החותמים, אין בכך כדי להעיד שהתאריך שגוי. טענת המשיבה, לפיה התאריך הרשום על טופס ההצטרפות של המבקש היה בשבת, אין בה כדי לשנות בהקשר זה. הטופס האמור לא הוצג בפנינו ומכל מקום יכל המבקש לחתום גם במוצאי שבת. מועד ההודעות הרשמיות שנשלחו למשיבה בדבר התארגנות העובדים, אינו שולל את הטענה כי ידעה עוד קודם לכן על הליכי ההתארגנות. מכל האמור, עולה חשש ממשי, כי לאחר שנודע למשיבה על פעילות המבקש במסגרת התארגנות העובדים, אצה לה הדרך למצות עמו את הדין במסגרת הליך פיטורים, תוך שהיא נתלית באירוע שאירע כחצי שנה קודם לכן. די בחשד זה כדי להעביר את נטל ההוכחה למשיבה, אשר עליה להוכיח כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים בלבד. הסברי המשיבה בדבר פער הזמנים הניכר בין המועד בו נחשד המבקש בגניבה, 3.11.13, לבין מועד זימונו של המבקש לשימוע, 18.3.14, למעלה מארבעה חודשים לאחר מכן, לא הניחו את דעתנו. המשיבה טענה בתגובתה (סעיף 23) ובסיכומיה (סעיף 25) כי הדבר נבע משיקולים מקצועיים ומתוך חשש כי המבקש יעשה שימוש לרעה בידע רב שהוא מחזיק בידיו. לאור תפקידו של המבקש, שאינו משמש בתפקיד הנהלה אלא כנהג ומוביל סחורה במשיבה, מתעורר ספק איזה שימוש יוכל לעשות במידע המצוי בידיו ואילו שיקולים תמכו בהותרתו במקום העבודה. טוענת המשיבה, כי המבקש חשוד בגניבה חמורה, של סחורה וכספים. בנסיבות אלה סביר היה להניח כי המערער יושעה מן העבודה או יזומן באופן מיידי לשימוע טרם פיטוריו, עוד בחודש נובמבר 2013 או סמוך לאחר מכן. אף ביחס לשאלה, מדוע לא פוטר מייד, או סמוך לאחר האירוע מיום 3.11.13, העובד הנוסף - המחסנאי - שנחשד בשיתוף פעולה עם המבקש, לא שוכנענו מנימוקיה של המשיבה. טוענת המשיבה כי הסתפקה בהודעת התפטרות של המחסנאי בחודש פברואר 2014, כשלושה חודשים לאחר האירוע (סעיף 22 לתגובת המשיבה). טענה זו אינה מתיישבת, כאמור, עם חומרת האירוע, כפי שהוא מתואר על ידי המשיבה. יובהר, כי בפני בית הדין לא הונחו די ראיות לקבוע, האם המבקש נהג כדין באירוע מיום 3.11.13, אם לאו, וקביעה כזו אינה נחוצה בשלב זה. אף ביחס לטענות בדבר החזרות חריגות של סחורה על ידי המבקש, לא ניתן לקבוע מסמרות בשלב זה. עם זאת יוער, כי יש טעם בטענת המבקש לפיה על מנת להוכיח החזרות חריגות, היה על המשיבה להציג ראיות משוות ביחס לעובדים אחרים, דבר שלא נעשה. בנסיבות העניין, ובפרט לאור פרק הזמן שחלף בין האירוע מיום 3.11.14 לבין מועד פיטורי המבקש, לא הרימה המשיבה את הנטל המוטל עליה להוכחת עילה עניינית לפיטורי המבקש, לאחר שש שנות עבודה לערך. הסעד המתאים בנסיבות העניין לאור הקביעה כי הפיטורים בוצעו שלא כדין, מתעוררת שאלת הסעד המתאים. אמנם, דרך המלך הינה פסיקת פיצויים לעובד שפוטר שלא כדין, אולם כלל זה אינו חל שעה שמדובר בפיטורי עובד על רקע התארגנות. במסגרת החלטת בית הדין הארצי שניתנה לאחרונה בבר"ע (ארצי) 49799-03-14 הרשות לשיקום האסיר - מאיר סטריקל (15/05/2014), סקר בית הדין את עמדת הפסיקה ביחס לסעדים המתאימים במקרים כגון זה, בהאי לישנא: "באשר לסעדים שינתנו במקרים של פיטורי עובדים בנסיבות אלו, נקבע (במובחן מן ההלכה הכללית), כי: "בנסיבות בהן מפוטרים עובדים תוך פגיעה בזכות החוקתית להתאגדות, יש להורות על ביטול פיטוריהם של העובדים ואין להסתפק בסעד הפיצויים שהוא דרך המלך במקרים אחרים" [ראו: עס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס, התקשורת והאומנים - ידיעות אחרונות בע"מ, (פסה"ד מיום 12/1/089)]... די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין וכי ההחלטות שהתקבלו הן ענייניות וחפות מכל נימוק הנעוץ בחברותו של העובד המפוטר בארגון העובדים או בפעילותו בארגון זה [ראה: עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- מתנ"ס קרית מלאכי, פד"ע לט, 295; עס"ק 28/07 ידיעות אחרונות לעיל]. ובאשר לסעדים שיש להעניק בהליכים זמניים לעובד שפוטר... בנסיבות בהן הוא פעיל בארגון עובדים או בהתארגנות חדשה, נפסק, כי: "לאור עיקרים אלה, ונוכח הפגיעה החמורה בחופש ההתארגנות באמצעות פגיעה בעובד כאמור, המדיניות הנכונה בהליכים זמניים היא לקבוע כלל, לפיו במקרים של פיטורים על רקע פעילות לארגון מקום עבודה, הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהשאיר אותו בעבודתו, עד למתן פסק דין סופי בתובענה. כמובן, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ולא מן הנמנע, כי ייתכנו חריגים לכלל. במקרים החריגים בהם יחליט בית הדין שלא לפעול על פי כלל זה, תנומק ההחלטה ויפורטו הנסיבות המיוחדות המצדיקות הימנעות מביטול הפגיעה בעובד שנטל חלק מרכזי בהתארגנות" [ראו: בש"א (ארצי)634/09 יעקב (קובי) חביב נ' ק.א.ל. - קווי אוויר למטען בע"מ, (מיום 24/3/10)]". נוכח הפגמים שציינו לעיל שנפלו בפיטורי המבקש, ועל רקע פעילותו האירגונית של המבקש, סעד האכיפה יהיה הסעד הנכון והצודק במקרה זה. אף מאזן הנוחות נוטה בשלב זה בבירור לטובת המבקש. אין חולק, כי עובדי המשיבה מצויים בשלבי התארגנות ראשוניים, והמבקש נוטל בהם חלק מרכזי. שוכנענו, כי הותרת המבקש מחוץ למקום עבודתו בשלב זה תפגע במטה לחמו וכן בניסיון ההתארגנות, פגיעה קשה. פיצוי כספי בדיעבד לא יוכל לרפא את הפגיעה במקרה זה. אשר למשיבה, זו יכולה לפקח על עבודתו של המבקש פיקוח הדוק, ולהבטיח בכך עבודה סדירה בהתאם לנהליה. לאור כל האמור, בנסיבות העניין אנו מורים על השבת המבקש לעבודתו, באופן מיידי. המבקש יהיה זכאי למלוא שכרו וזכויותיו ברציפות, מיום 21.5.14. משהמבקש מיוצג על ידי ההסתדרות איננו מחייבים את המשיבה בשכר טרחת עו"ד. עם זאת, המשיבה תשא בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪. פיטוריםועד עובדים