בקשה להמנע מקיום הליכי שימוע לעובדים עד להכרעה בהליך העיקרי או עד לגיבוש תוכנית הבראה מוסכמת עוד התבקשנו לחייב את המשיבה להמציא למבקשת העתק מתוכנית ההבראה ולפתוח במשא ומתן מיידי על תוכנית הבראה. רקע עובדתי 1. המבקשת הינה ארגון העובדים היציג של עובדי המשיבה (להלן - ההסתדרות). 2. המשיבה הינה עירייה הפועלת מכח פקודת העיריות [נוסח חדש] המעסיקה כ - 700 עובדים (להלן - העירייה). 3. על הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (הסכם קיבוצי 1055/60 והתוספות שנוספו לו מעת לעת להלן - חוקת העבודה). 4. העירייה נקלעה למצב כלכלי קשה עקב גרעון כספי מצטבר וכפועל יוצא, מונה לה חשב מלווה מטעם משרד הפנים. 5. בעקבות הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בחודש אוקטובר 2013 , התחלף ראש העיר. ביום 29.1.2014 בסמוך לאחר כניסתו של ראש העיר הנבחר, מר אמין ענתבאוי לתפקידו, אישרה מליאת המועצה את תקציב העירייה לשנת 2014, תוך התחייבות העירייה לצמצם בעלויות כח אדם בסך של 3 מיליון ₪. הקיצוץ בעלויות כח האדם התבסס על ביטול משרות, הפחתת התשלומים בגין אחזקת רכב והפחתת מכסת השעות הנוספות. 6. תקציב העירייה לשנת 2014 טרם אושר על ידי משרד הפנים. 7. בין הצדדים התנהל משא ומתן במסגרתו עלתה, בין היתר, הצעת ההסתדרות להפחית את שכרם של כלל העובדים שמשתכרים מעל 5,000 ₪ ב - 5% וזאת בכדי להמנע מהצורך בפיטורים. בנוסף, העירייה קיימה ישיבות פרטניות עם העובדים בנוכחות יו"ר ועד העובדים לצורך בחינת הצורך במשרה ו/או הפחתת תוספות שכר ובכלל זה אחזקת רכב ושעות נוספות. 83 עובדים הביעו את הסכמתם להפחתה (עמ' 3 ש' 10-15 לפרוטוקול הדיון מיום 19.6.2014). 8. ביום 3.6.2014 התקיימה ישיבה נוספת בנוכחות מר אמין ענבתאווי, ראש העיר, מר עומר מלך, מנכ"ל העירייה, מר חסיב עבוד, יו"ר ההסתדרות במחרחב גליל מרכזי ומר מוחמד שנטי, יו"ר ועד העובדים. מפרוטוקול הישיבה עולה כי נציגות העובדים חזרה בה מההצעה לקיצוץ רוחבי של 5% משכר העובדים שמשכורתם עולה על 5,000 ₪ ועל כן העירייה שבה והעלתה את הצורך בביטול משרות. ראש העיר ציין שבכוונתו לבטל את המשרות הבאות: דובר העירייה, עובד כללי שמתחזק את אולם האירועים, מנהל אשכול פיס, אב בית ביחידה לנוער, יועץ ראש העיר לריכוז ועדי שכונות ועובדי מרכז התרבות. במהלך הישיבה ניתנה לנציגות העובדים הזדמנות להציע הצעות חלופיות וראש העיר חזר והדגיש כי הוא מוכן לשמוע את עמדת הנציגות לרבות חלופות אחרות. יו"ר הועד הביע את התנגדותו לפיטורים וביקש לנייד את העובדים לתפקידים אחרים בעירייה או לקצץ 10% משכרם של העובדים המשתכרים מעל 15,000 ₪. יו"ר המרחב הדגיש את התנגדות ההסתדרות לכל פיטורי עובדים ולכל פגיעה בתפקידיהם ובשכרם וביקש מהעירייה לפעול למציאת חלופות אחרות לעובדים שמשרותיהם יבוטלו. נציין כבר עתה, כי חרף התנגדות יו"ר הועד לפיטורים, במהלך הישיבה הוא טען כי המשך קיומם של עובדים שאינם עובדים בפועל, משפיע על יתר העובדים באופן שלילי וכי חייבים למצוא פתרון לעניין זה. באופן תמוה, יו"ר הועד לא התייצב לדיונים בבית הדין לרבות לאחר שניתנה על ידינו הוראה מפורשת בדבר התייצבותו לדיון שנקבע ליום 10.7.2014. 9. ביום 10.6.2014 נשלחו לחמישה עובדים הזמנות לשימוע בפני פיטורים. השימוע נקבע ליום 18.6.2014 בפני ועדה המורכבת ממנכ"ל העירייה, גזבר העירייה והיועץ משפטי של העירייה. ביום 14.6.2014 הודיע מר חסיב, יו"ר המרחב למר ענתבאוי, ראש העיר על התנגדותו לפיטורים ודרש לעצור לאלתר את הליכי השימוע. זאת, מהטעם שטרם מוצה המשא ומתן הקיבוצי וצריך לפעול בהתאם למנגנון יישוב חילוקי דעות הקבוע בחוקת העבודה. 10. ביום 16.6.2014 הגישה ההסתדרות בקשת צד בסכסוך קיבוצי במסגרתה הוגשה בקשה בהולה למתן סעדים ארעיים למנוע מהעירייה ליישם כל תוכנית הבראה לרבות לפתוח בהליכי פיטורי צמצום ולקיים את הליכי השימוע עד לדיון בבקשה. ביום 16.6.2014 ניתן צו ארעי לפיו העירייה לא תנקוט בהליכי הבראה מכל סוג שהוא בעניינם של העובדים לרבות בהליכי שימוע לפני פיטורים וזאת עד למועד הדיון ו/או עד למתן החלטה אחרת. הדיון בהליך הזמני נקבע ליום 19.6.2014. 11. ביום 19.6.2014 התקיים דיון בבקשה במהלכו הצדדים הסכימו לחזור ולנהל משא ומתן אינטנסיבי בחסות בית הדין בנוגע לצורך בקיצוץ כח אדם במסגרת תוכנית ההתייעלות. יתר על כן, לנוכח טענות המבקשת לפיהן היא זקוקה לנתונים על מנת שתוכל להציע חלופות לפיטורים, הוסכם שהעירייה תעביר להסתדרות את הצעת התקציב של העירייה כפי שהועברה למשרד הפנים, רשימות העובדים לפי תפקיד ומועד תחילת העבודה, רשימות שכר כולל על פי אגפים לרבות מספר העובדים בכל אגף וכן את הפרוטוקולים של הישיבות שנערכו עם העובדים שהסכימו להפחתה בשכרם. 12. ביום 26.6.2014 הודיעה העירייה כי המשא ומתן בין הצדדים עלה על שרטון ובית הדין התבקש להעביר את המחלוקת להכרעת בורר שימונה על ידי הצדדים ויסיים את הליכי הבוררות בתוך 30 ימים. ההסתדרות מצידה, התנגדה להפניית המחלוקת לבוררות בטענה שהמשא ומתן בין הצדדים לא מוצה, מהטעם שהעירייה לא העבירה לידיה את מלוא הנתונים והמסמכים הדרושים למיצוי המשא ומתן. בין היתר, נטען כי מעיון בתקציב העירייה עולה שסכום החיסכון הנדרש במרכיבי השכר נמוך לאין ערוך מהסכום הנטען על ידי העירייה, התקציב טרם אושר על ידי משרד הפנים ולפיכך ייתכן ויידרש שינוי בגובה הקיצוץ בעלויות כח האדם, החיסכון מהפחתת אחזקת הרכב והשעות הנוספות מגיע לכדי מיליון ₪ ולא לסך של 700,000 ₪ כנטען על ידי גזבר העירייה. ההסתדרות הוסיפה כי העירייה גמרה בדעתה לפטר כשלושים עובדים ללא קשר לתוכנית ההבראה. עוד נטען כי בהתאם למנגנון יישוב חילוקי דעות הקבוע בחוקת העבודה, בהעדר הסכמה בין הצדדים, המחלוקת תועבר לדיון משותף בין הנהלת מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים. בתגובה לעמדת ההסתדרות, הגישה העירייה הודעה לפיה המשא ומתן נכשל עקב התנהלות ההסתדרות. לטענת העירייה, ההסתדרות נוהגת בחוסר תום לב תוך שימוש באמתלות שונות על מנת לעכב את פיטורי חמשת העובדים, כפי שהצהירה בפני העיתונות המקומית. הסכסוך דנן אינו סכסוך קיבוצי אלא סכסוך היחיד של חמשת העובדים, כאשר אלמלא הזימון לשימוע של חמשת העובדים, ההסתדרות לא הייתה נוקטת בהליך וחותמת על תוכנית התייעלות. העירייה הדגישה כי חמשת העובדים שהוזמנו לשימוע הינם עובדים בלתי נחוצים שהעירייה הייתה נוקטת בהליך פיטוריהם, ללא קשר לתוכנית ההתייעלות. 13. לנוכח טענות הצדדים, זה בכה וזה בכה, התקיים דיון נוסף ביום 10.7.2014 במהלכו ניסינו להביא את הצדדים להסכמות בדבר הפניית חילוקי הדעות למנגנון יישוב חילוקי דעות בהתאם לחוקת העבודה ואולם העירייה לא הייתה נכונה להגיע להסכמה כלשהיא ועמדה על הכרעה שיפוטית. התרשמנו שפניות ההסתדרות לעיתונות המקומית וניגוח העירייה וראשיה חיבלו באפשרות לנהל משא ומתן ענייני לטובת כל הצדדים. נוסיף ונציין כי שני הצדדים היו תמימי דעים בצורך להפנות את המחלוקת בדבר פיטורי חמשת העובדים למנגנון יישוב חילוקי דעות בהתאם לחוקת העבודה, אלא שהעירייה עמדה על העברת המחלוקת ישירות לבוררות מוסכמת לפי לסעיף 70 לחוקה, בעוד שההסתדרות דרשה להעביר את המחלוקת להכרעת מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים בהתאם לסעיף 84 לחוקת העבודה. טענות המבקשת 14. העירייה פועלת בניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. זימון העובדים לשימוע בפני פיטורים מנוגד להוראות חוקת העבודה בדבר פיטורי עובדים לפיהן פיטורי עובד קבוע יעשו רק מסיבה מספקת ובהסכמת נציגות העובדים. בהעדר הסכמה על העירייה לפעול בהתאם למנגנון יישוב חילוקי דעות בהתאם לסעיף 84 לחוקת העבודה. לטענת המבקשת, בשלב זה ולנוכח חוסר הבהירות בדבר החיסכון הנדרש בעלויות כח האדם והמשמעות הכספית של הפחתת אחזקת הרכב והשעות הנוספות משכר העובדים, לא ברור האם קיים צורך בפיטורי העובדים ומהו היקף הפיטורים הנדרש. בנסיבות אלו, לא ניתן לראות בפיטורי חמשת העובדים כפיטורים מסיבה מספקת. עוד נטען כי גם אם ניתן לראות בפיטורי העובדים כפיטורים מסיבה מספקת, בהעדר הסכמת המבקשת בדבר פיטורי העובדים, יש להפנות את המחלוקת להכרעת מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים. עד להכרעה במחלוקת, לא ניתן לפתוח בהליכי פיטורים לרבות קיום השימועים. העירייה נוהגת בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת ביחסי העבודה בין הצדדים. נציגות העובדים אינה מתנגדת לקיום תוכנית ההבראה, אלא שבהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, צריך לגבש את תוכנית ההבראה בהסכמה ולהביאה לאישור ארגון העובדים והמעבידים. פיטורי העובדים שזומנו לשימוע הם פיטורים פוליטיים באצטלה של תוכנית הבראה. כך למשל, העירייה טוענת שמשרותיהם של העובדים שיפוטרו יבוטלו, בעוד שבמקום העובד שמתחזק את אולם האירועים, העירייה התקשרה עם קבלן חיצוני המבצע את אותה עבודה תמורת שכר גבוה יותר מהשכר שמשולם לעובד. כך גם, העירייה טוענת שאין לה צורך בדובר העירייה ועל פי הוראתו של ראש העיר כל עובדי העירייה הפסיקו לשתף פעולה עם הדובר, בעוד שראש העיר מוציא הודעות לעיתונות באמצעות קרוב משפחתו. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת - הפרת ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים תפגע פגיעה בלתי הפיכה במעמדו של ארגון העובדים. כך גם, דחיית הבקשה תפגע פגיעה מיידית בעובדים שיפוטרו ופרנסתם תיפגע. לעומת זאת, העירייה לא תפגע מעיכוב הליך הפיטורים עד להכרעה במנגנון יישוב חילוקי דעות, שכן העובדים ימשיכו למלא את תפקידם ולספק שירותים לתושבים, שירותים שקיים צורך לספקם, בין באמצעות העובדים המיועדים לפיטורים ובין באמצעות עובדים אחרים או גורמים חיצוניים. טענות העירייה 15. העירייה פועלת מכח חובתה להיאבק בגרעון התקציבי ובפרט לאור הוראה מפורשת של משרד הפנים. העירייה נדרשת על ידי משרד הפנים לתוכנית התייעלות במסגרתה יבוצע קיצוץ בתקציב עלויות כח האדם והשכר בסך של 3 מיליון ₪. אין המדובר בתוכנית הבראה, כאשר משרד הפנים משפה את הרשות המקומית במענקים כספיים או בתמיכה כספית. העירייה פעלה בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים וחוקת העבודה. העירייה קיימה את חובת ההיוועצות עם נציגות העובדים ואף ניהלה עמה משא ומתן ענייני ובתום לב לרבות העברת הנתונים הנדרשים. חמשת העובדים שהוזמנו לשימוע בפני פיטורים הינם עובדים בלתי נחוצים שאינם מבצעים כל עבודה. העירייה הייתה פותחת בהליכי הפיטורים של חמשת העובדים ללא קשר לתוכנית ההתייעלות וגם אם הייתה מצויה בעודף תקציבי ניכר. טרם התקבלה החלטת פיטורים בעניינם של חמשת העובדים, החלטה כאמור תתקבל רק לאחר קיום הליכי השימוע. לאחר קבלת החלטה סופית בעניינם של העובדים וככל שיוחלט על פיטורים, העירייה תפעל בהתאם להוראות חוקת העבודה ותעביר את המחלוקת לבוררות. מכל מקום, בהתאם להוראות חוקת העבודה ולפסיקה, אין מניעה על קיום הליכי שימוע ו/או הוצאת מכתבי פיטורים תוך קיום הליך הבוררות בהתאם לסעיף 84 לחוקת העבודה. לפי סעיף 70 לחוקת העבודה שדן בפיטורי עובדים, בהעדר הסכמה בין העירייה לבין נציגות העובדים, ההכרעה תועבר ישירות לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84 לחוקה. ההסתדרות פועלת בחוסר תום לב על מנת לעכב את הדיון וההכרעה בעניין פיטורי חמשת העובדים. זאת, למרות שההסתדרות מודעת היטב לחוסר נחיצותן של המשרות ובטלתם של העובדים. מאזן הנוחות פועל לטובת העירייה - בשלב זה, טרם נערכו השימועים וטרם התקבלו החלטות בדבר פיטורי העובדים. ככל שיוחלט על פיטורי העובדים, עומדת לעובדים הזכות לפתוח בהליך אינדיוידואלי כנגד הפיטורים. לעומת זאת, עיכוב ההליכי השימוע ועיכוב ההכרעה בהליך הפיטורים יגרום לנזק בלתי הפיך לעירייה ולכלל תושביה, בכך שמשרד הפנים לא יאשר את תקציב העירייה. דיון והכרעה 16. אין מחלוקת בין הצדדים כי בית הדין אינו נדרש לשאלת תוקפם של פיטורי העובדים שזומנו לשימוע. אמנם, במהלך הדיון, הצדדים העלו טענות שונות הנוגעות לנסיבות קליטתם של העובדים הנ"ל בעירייה מחד וטענות בדבר סיבות סיום העסקתם לאחר החילופים הפרסונליים בראשות העיר מאידך. ואולם, כפי שציינו לעיל, הצדדים תמימי דעים בצורך להפנות את המחלוקת למנגנון יישוב חילוקי דעות בהתאם לחוקת העבודה. יתר על כן, המדיניות הנקוטה בבית הדין לעבודה היא לעודד וליישם יישוב סכסוכים במנגנונים הפנימיים שנקבעו על ידי הצדדים ליחסי העבודה בעצמם. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשתי השאלות הבאות: א. האם יש להפנות את המחלוקת לבוררות מוסכמת כאמור בסעיף 70 לחוקת העבודה או להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים כאמור בסעיף 84 לחוקה. ב. האם יש להקפיא את השימועים עד להכרעה בהליך יישוב חילוקי הדעות. 17. פרק י"ד לחוקת העבודה ובכלל זה סעיף 70 מסדיר את הליך פיטורים אינדיוידואליים של עובד קבוע וכדלקמן: "70. פיטורי עובדים בהסכמת נציגיהם - פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת נסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84. מתן הזדמנות להשמיע טיעונים -בהתאם להוראות החוק לפני שהרשות מחליטה לפטר את העובד היא חייבת לתת לו הזדמנות להשמיע טענותיו." בעוד שפרק י"ז לחוקת העבודה קובע מנגנון יישוב חילוקי דעות בין הצדדים הקיבוציים דהיינו בין הרשות לבין נציגות העובדים בכל העניינים הנוגעים לעובדים בקשר לעבודה ותנאיה או לחוקת העבודה וכדלקמן: "81. באות כח העובדים ודרכי המו"מ - ההנהלה מכירה בועד העובדים שנבחר על ידי עובדי הרשות המקומית ואושר על ידי המרכז, כבא כח כל העובדים. 82. מו"מ בין הנהלה והוועד - בכל העניינים הנוגעים לעובדים בקשר עם העבודה ותנאיה או מילוי חוקת העבודה, תדון ההנהלה תחילה עם ועד העובדים והסניף לפי יוזמת אחד הצדדים. אם ועד העובדים אינו מסכים להחלטת ההנהלה עובר הענין הנדון למו"מ בין ההנהלה לבין המרכז. כל הוראה של ההנהלה שיש בה משום פגיעה בענייני העובדים או בניגוד לחוקה, הוצאתה לפועל נדחית עד לגמר הדיונים לפי הסעיף הבא. 83. חובת דיון תוך שבועיים - הבירור בין ההנהלה ובין ועד העובדים והסניף לא יארך יותר משבועיים, ולאחר הערעור מצד ועד העובדים בהתאם לסעיף 82 לא יארך הבירור בין ההנהלה ונציגות המרכז ליותר משבועיים, אלא אם יתעכב מחמת הצורך להמציא תעודות או לקבוע עובדות ולפי הסכמה בין הצדדים. 84. הכרעה במקרה של חילוקי דעות -כל העניינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים, יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז הסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים." 18. בענייננו, בעובדים הוזמנו לשימוע לפני פיטורים עקב תוכנית ההתייעלות כפי שצוין במכתבי הזימון לשימוע: "הואיל והעירייה נמצאת בתוכנית התייעלות ונדרשת ע"י משרד הפנים לקצץ בתקציבה, לרבות הוצאות שכר, ובעקבות ישיבת הבירור שנערכה לך ביום 26.5.2014, התברר כי משרתך מיותרת, ועל כן בכוונתי לבטלה ולא לאיישה ו/או לקלוט עובד אחר לתפקיד בעתיד...". (ההדגשה במקור). כפי שפורט לעיל, הצדדים חלוקים בדבר גובה החיסכון הנדרש בעלויות כח האדם, בעצם הצורך בפיטורים ובהיקף הפיטורים הנדרש. מכאן, שהמחלוקת אינה נוגעת לפיטורים של עובד כזה או אחר, אלא המדובר במחלוקת בין הצדדים ליחסים הקיבוציים הנוגעת לתוכנית ההתייעלות ובכלל זה לעצם הצורך בפיטורים, היקף הפיטורים וזהות העובדים המיועדים לפיטורים. לפיכך, ובהתאם לפרק י"ז לחוקת העבודה, בהעדר הסכמה בין העירייה לבין נציגות העובדים יש להפנות את המחלוקת להכרעת ועדה פריטטית בין הנהלת מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות הפקידים (כיום, הסתדרות המעו"ף). רק בהעדר הסכמה בועדה הפריטטית, תועבר המחלוקת להכרעת בורר מוסכם כאמור בסעיף 84 לחוקת העבודה. 19. איננו מקבלים את עמדת ההסתדרות לפיה אין לאפשר לעירייה לקיים את הליכי השימוע עד להכרעה סופית בהליך יישוב חילוקי דעות. ראשית, הליך השימוע הינו הליך הקודם להליך הפיטורים, שכן רק לאחר השימוע תתקבל החלטה סופית בדבר פיטורי העובד ורק משלב זה ניתן לפתוח בהליך הפיטורים. שנית, בטרם תתקבל החלטה בדבר פיטורי העובדים, הדיון בועדה הפריטטית במחלוקות העוסקות בפיטורים ובהיקף הפיטורים יהיה דיון תיאורטי ובלתי יעיל. ושלישית בהתאם לפסיקה בעניין אסתר תריף אליה הפנו שני הצדדים, כל אחד על פי פרשנותו, מעשה הפיטורים אינו משתכלל עד להכרעה סופית בהליך יישוב חילוקי הדעות, דהיינו הפיטורים אינם נכנסים לתוקף עד להכרעה הסופית. עם זאת, פסק הדין אינו שולל את מסירת הודעת הפיטורים, אלא משהה את כניסת הפיטורים לתוקף ומאפשר את המשך העבודה עד להכרעה הסופית במחלוקת [ע"ע 35912-08-10 אסתר תריף נ' עיריית יהוד-מונסון (ניתן ביום 27.9.2011)]. גם שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת העירייה, שכן לא שוכנענו שבקיומם של השימועים יגרם למבקשת ו/או לעובדים שהוזמנו לשימוע נזק בלתי הפיך וזאת, לנוכח העובדה שהפיטורים לא יכנסו לתוקף עד להכרעה סופית בהליך יישוב חילוקי הדעות. לעומת זאת, שמיעת עמדת העובדים שהעירייה מעוניינת לבטל את משרתם, עשויה לסייע בגיבוש החלטה מושכלת, במסגרת הליכי הועדה הפריטטית או בהליך הבורררות, ככל שיידרש. אשר על כן, הצו הארעי שניתן על ידינו ביום 16.6.2014 לעניין הליכי השימוע של חמשת העובדים שקיבלו הזמנה לשימוע - מבוטל. 20. כללו של דבר - הצדדים יפעלו לאלתר להעברת המחלוקת להכרעת הועדה הפריטטית שבין מרכז השלטון המקומי לבין הסתדרות המעו"ף בהתאם להוראת סעיף 84 לחוקת העבודה. העירייה רשאית לקיים את הליכי השימוע לחמשת העובדים שקיבלו הזמנה לשימוע ביום 10.6.2014. ככל שלאחר השימוע תתקבל החלטה בדבר פיטורי העובדים הנ"ל, כולם או חלקם, הפיטורים לא יכנסו לתוקף עד להכרעה סופית בהליך יישוב חילוקי הדעות לפי סעיף 84 לחוקת העבודה. 21. משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות. 22. ב"כ המבקשת יודיע עד ליום 1.9.2014 עמדתו בנוגע להליך העיקרי.שימוע