צו האוסר להוציא מכרז חדש למשרת תקציבן/קניין עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית

צו האוסר להוציא מכרז חדש למשרת תקציבן/קניין עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית

1. עניינה של החלטה זו, בקשה שהגיש מר מרואן אבו עראר (להלן: "המבקש"), ביום 16.6.2014 (להלן: "הבקשה") במסגרתה התבקשו סעדים זמניים המופנים כלפי המועצה האזורית ערערה בנגב (להלן: "המשיבה 1") ומדינת ישראל – משרד הפנים (להלן: "המשיבה 2"), כדלקמן:

"א. צו האוסר על המשיבות לפטר את המבקש, עובד המשיבה 1 משנת 1997 מתפקידו כקניין/תקציבן המשיבה 1, משרה לה נבחר במכרז כדין, ואשר אותה הוא ממלא משנת 2000, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

ב. לחילופין ולשם הזהירות, על צו המורה למשיבות להמשיך ולהעסיק את המבקש כעובד קבוע של המועצה בתפקיד אחר באותם תנאי שכר ושירות לאור היותו עובד קבוע של המועצה.

ג. על צו האוסר על המשיבות להוציא מכרז חדש למשרת תקציבן/קניין עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית.

ד. על כל סעד שיראה לבית הדין הנכבד נכון וצודק בנסיבות העניין.

ה. על חיוב הנתבעות (המשיבות, הוספה שלי-ט.מ.) בשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ".

2. הבקשה הוגשה בעקבות החלטה שקיבלה וועדת מנהל השירות במשרד הפנים ביום 5.5.2014 (להלן: "וועדת מנהל השירות" "ההחלטה", בהתאמה), שלא לאשר את מינוי המבקש לתפקיד קניין במשיבה 1, החלטה בעקבותיה שלח מר אבו עראר, ראש המועצה, מכתב סיום העסקה למבקש (נספח ל' לבקשה) האומר:

"בהמשך להחלטת וועדת מנהל השירות במשרד הפנים מיום 05.05.14 ולאור מכתבו של מר אבי הלר, הממונה על מחוז דרום במשרד הפנים (מיום 26.05.14), הריני להודיעך כי הוחלט לסיים העסקתך במועצה המקומית ערערה בנגב, לאלתר".

3. כפי שנראה להלן, וועדת מנהל השירות אשר דנה בעניינו של המבקש, התכנסה בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי בע"ע 7259-10-12 ממנו נביא את עיקרי העובדות הנחוצות להצגת טענות הצדדים ולהכרעה בבקשה; והעובדות הן:

א. המבקש הוא אחיו של מר ג'אסר אבו עראר המכהן בתפקיד מזכיר ומנהל משאבי אנוש בכוח אדם במשיבה 1 (מועצה מקומית ערערה בנגב), מאז שנת 1997.

ב. בשנים 1997-2000 הועסק המבקש בחברה חיצונית אשר סיפקה שירותי הנהלת חשבונות למשיבה 1.

ג. בתחילת חודש אפריל 2000 התקבל המבקש לעבודה במשיבה 1 בתפקיד תקציבן; ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז. באוקטובר 2005 מונה המבקש לתפקיד מנהל מחלקת הרכש, בנוסף לתפקידו כתקציבן.

ד. באוגוסט 2007 הפיץ מנהל כוח אדם ושכר ברשות המקומיות, מר שפיצר חוזר לרשויות המקומיות שעניינו הסדרת העסקתם של עובדים אשר התקבלו לעבודה ברשות המקומית, שלא כדין.

בתמצית קובע החוזר כי הרשות מחויבת להסדיר את העסקתם של עובדים שהתקבלו לעבודה ברשות מקומית לאחר 1.1.2000 שלא כדין (ללא אישור נחיצות משרה ובלא מכרז), ולחילופין להימנע מלהאריך את העסקתם של עובדים כאמור, מעבר לחודש דצמבר 2007.

ה. בפשטות הדברים, בהתאם להוראות החוזר, נדרשה המשיבה 1 לדאוג מיידית להסדרת העסקתו של המבקש כחוק (בהליך של מכרז, לאחר קבלת אישור נחיצות משרה) ולחילופין, להפסיק את העסקתו של המבקש בשירותה בסוף דצמבר 2007.

ו. בפועל המשיך המבקש לעבוד בשירות המשיבה 1, לאחר חודש דצמבר 2007, תוך התעלמות מהנחיות החוזר. רק במאי 2010 התקיים מכרז למשרת המבקש (קניין ומנהל מחלקת הרכש) ובו היה המבקש מועמד יחיד וועדת הבחינה קבעה כי המבקש כשיר למילוי המשרה. עם זאת ונוכח העובדה כי אחיו משמש כמזכיר המועצה - קבלתו מותנית באישור וועדת מנהל השירות במשרד הפנים להעסקתו.

ז. בהחלטה מאוקטובר 2010 דחתה וועדת מנהל השירות במשרד הפנים את הבקשה למינוי המבקש למשרת קניין ומנהל מחלקת הרכש, בנימוק לפיו:

"לדעת חברי הוועדה לא ניתן לנתק את הקשר שבין מזכירות המועצה למחלקת הגזברות ויתכן כי המינוי יפגע בעבודתה התקינה של המועצה".

ח. בעקבות החלטת וועדת המנהל הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, ובמסגרתו ניתן צו המצהיר כי המבקש מונה "כדין למשרת קניין/תקציבן... בהתאם להחלטת וועדת הבחינה של משרד הפנים מיום 2.5.2010".

ט. על פסק הדין של בית הדין האזורי הגישה המשיבה 2 ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק הדין בערעור קבע בית הדין הארצי בין היתר, כי:

"וועדת המנהל הינה וועדה סטטוטורית המונה תשעה אנשים ולא היה מקום כי בית הדין קמא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו, גם אם מצא פגמים כאלה או אחרים באופן התנהלות הוועדה. בנסיבות אלה, היה מקום כי יחזיר את התיק לוועדה לבחינה מחודשת עם הנחיות כיצד לפעול. עצם הפגמים שמצא בית הדין קמא באופן התנהלות הוועדה, אין בהם כדי להכשיר את מינוי המשיב למשרתו, שעה שאחיו מכהן בתפקיד הסטטוטורי של מזכיר המועצה.

העובדה כי המשיב (המבקש כאן, הוספה שלי-ט.מ) מועסק שלא כדין במשך 11 שנים, איננה סיבה כי ימשיך לעשות כך גם להבא, אלא מן הראוי היה שהמועצה תנהג על פי מכתב שפיצר מ-2007 ותבצע לאלתר את החלטתו לעניין קיום מכרז פומבי למשרה, מבלי לעכב עניין זה שלוש שנים.

העובדה כי המשיב עבדה בין השנים 2000-1997 במסגרת חברה חיצונית שסיפקה שירותי הנהלת חשבונות למועצה, אין משמעה כי צריכים לצאת היום מתוך הנחה, שאכן הוא הפך להיות עובד המועצה כבר משנת 1997, ויש בעצם הטיעון כי כך הם הדברים, משום רתימת עגלת הפיכת המועצה למעביד טרם רתימת הסוסים של הכרעה משפטית חלוטה בעניין זה" פסקאות 6.ב, ג' ו-ד' לפסק הדין של בית הדין הארצי בע"ע 7259-10-12, מדינת ישראל נ' מרואן אבו עראר ומועצה מקומית ערערה בנגב (להלן: "פסק הדין בארצי").

י. לאור האמור, הגיע בית הדין הארצי למסקנה הבאה:

"סיכומו של דבר, פסק דינו של בית הדין קמא - בטל בזאת.

שאלת ניגוד העניינים, נוכח הקרבה המשפחתית בין המזכיר לבין המשיב, תוחזר לוועדת המנהל לדיון מחדש.

המועצה תהא רשאית להביא דברה בפני וועדת המנהל וכמו כן, יתאפשר גם למשיב לומר את דברו בפניה, בכתב או בעל פה, כפי שתחליט הוועדה.

בפני הוועדה יהא גם פסק הדין בתיק של אורית סבג, משום שהוא רלוונטי לענייננו.

משאלה הם הדברים, אזי המשיב (המבקש כאן, הוספה שלי-ט.מ.) יחדל ממחר ה-02/04/14, לכהן במשרה (הדגשות שלי-ט.מ.)" סעיף 8 לפסק הדין הארצי.

יא. בהתאם לפסק הדין הארצי התכנסה וועדת מנהל השירות ובהחלטה מיום 5.5.2014 דחתה את הבקשה לאשר את העסקתו של המבקש למשרה עליה התמודד במכרז, כמועמד יחיד (קניין/מנהל מחלקת רכש).

יב. בעדותו בפנינו סיפר גזבר המועצה, מר אלשועמי, כי מיד לאחר מתן פסק הדין, הוצא המבקש לחופשה וזאת עד ליום 24.4.2014, שאז מינה אותו גזבר המועצה לאחראי על נושא הביטוחים ולסיוע למחלקת הגבייה (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 1.7.2014 שורות 24-27 ו-21-23). לגרסת הגזבר, משהתקבלה החלטת וועדת מנהל לשירות מיום 5.5.2014, הודיעה המשיבה 1 למבקש על הפסקת עבודתו במכתב סיום העסקה מיום 12.6.2014, נספח ל' לבקשה (ראה: עמ' 6 לפרוטוקול מיום 1.7.2014 שורות 19-20).

יג. אין בדעתנו לקבוע עמדה בנוגע למניע שהוביל את המשיבה 1 להודיע למבקש על סיום הקשר בין הצדדים, הבא לביטוי במכתב מיום 12.6.2014.

עם זאת, רואים אנו לנכון להפנות למכתבו של מר אבי הלר, הממונה על מחוז הדרום מיום 26.5.2014, לגזבר המשיבה 1 לבקשה ולפיו:

"הופתענו לקבל העתק מכתבך מתאריך 27 אפריל 2014 אל מר מרואן אבו עראר ובו הנך מודיע לו כי אתה ממנה אותו החל מתאריך 1 מאי 2014, כאחראי על נושא הביטוחים במועצה. מינוי זה נעשה ללא סמכות ושלא כדין.

יתרה מכך, וועדת מנהל שירות העובדים קיימה דיון בעניין מר מרואן אבו עראר בתאריך 30 אפריל 2014 והיה על המועצה להמתין להחלטת הוועדה.

בסופו של דבר החלטת הוועדה, כפי שהועברה אליך, הינה שלא לאשר את המינוי של מר מרואן אבו עראר, כי לא ניתן לבטל את ניגוד העניינים המתקיים בין מזכיר המועצה לאחיו.

לגבי מינויו של מר אבו עראר לתפקיד אחר במועצה, יש חובה לפעול לקבל אישור נחיצות משרה, לקיום מכרז כדין ולקבלת אישור וועדת מנהל השירות להעסקתו בתפקיד אחר.

העסקתו של מר מרואן בניגוד לאמור לעיל, תלווה בחיוב אישי את בעלי התפקידים במועצה שיאשרו לו תשלום השכר (הדגשה שלי-ט.מ.).

עד אשר לא יבוצע ההליך המוזכר לעיל, לא ניתן להחזיר את מר מרואן אבו עראר לתפקיד כלשהו במועצה" נספח כ"ט לבקשה.

יד. ביום 16.6.2014 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו.

4. בבקשה שבפנינו טוען המבקש לפגמים שנפלו בהחלטה וועדת מנהל השירות, הן במישור הדיוני והן בהיבט המהותי.

5. במישור הדיוני טען המבקש לבטלות החלטת וועדת מנהל השירות מכל אחד מהנימוקים הבאים: –

פגם בהרכב וועדת מנהל השירות שקיבלה החלטה בעניינו בהרכב שכלל את יו"ר וועדת מנהל השירות, מר שפיצר. לטענת המבקש היה מר שפיצר מנוע מלתת החלטה בעניינו.

אי מתן זכות שימוע כדין, בטענה כי המבקש ביקש להתייצב ולטעון בפני וועדת מנהל השירות (שימוע בעל פה) ונדחה (ראה: סעיפים 38 ו-39 לבקשה).

העדר פרוטוקול דיון של וועדת מנהל השירות בעניינו.

העדר הנמקה בהחלטה ממאי 2014.

6. בתמצית, עיקר טענות המבקש בהיבט המהותי הן:

א. וועדת מנהל השירות והמשיבה 1, התעלמו בהחלטותיהן בעניינו (ההחלטה שלא לאשר את העסקתו לתפקיד אליו התמודד במכרז, וההודעה על סיום העסקתו) ממעמדו כעובד קבוע של המשיבה 1.

לעניין זה טוען המבקש, כי:

"הוא זכאי לפסק דין הצהרתי לפיו יוכרז כעובד קבוע של המועצה, שכן במועד הקובע לפי "מכתב שפיצר" משנת 2007, דהיינו – 1.1.2000, הוא היה עובד המועצה (אם כי דרך חברת כוח אדם)" סעיף 49 לבקשה.

בהתאם טוען המבקש, כי גם אם לא נפל פגם בהחלטת מנהל השירות מיום 5.5.2014, היה על המשיבה 1 לדאוג להצבתו בתפקיד חלופי ולחילופין, לפתוח בהליכים להפסקת עבודתו, בהתאם להוראות הדין הנוגעות לסיום העסקתו של עובד קבוע ברשות מקומית.

ב. לטענת המבקש במציאות בה "אין כפיפות ישירה לא מוסמכת וועדת מנהל השירות לקבוע ניגוד עניינים. עיקר תפקידה של הוועדה לאזן מצב בו קיים על פני הדברים או למעשה ניגוד עניינים ותוך התחשבות בנסיבות הפרטניות" סעיף 98 לבקשה.

טוען המבקש כי לא קיימת כפיפות ישירה בינו לאחיו המשמש כמזכיר המשיבה 1; ומכאן לגישתו וועדת מנהל השירות איננה מוסמכת לקבוע כי השניים מצויים בניגוד עניינים, ובהתאם להחליט שלא לאשר את העסקתו למשרה נשוא המכרז.

ג. בנוסף ולחילופין טוען המבקש כי וועדת מנהל השירות מוסמכת לאשר את העסקתם של העובדים, על אף קיומו של חשש לניגוד עניינים על רקע קרבת משפחה, תוך קביעת כללים (הן בנושאים מנהלתיים והן בנשאים מקצועיים) מתאימים. בהתאם היה עליה לתת משקל למעמד העובד, למשך הזמן שבו התקיימו יחסי עובד מעביד, לנסיבות קבלתו של המבקש לעבודה ולאינטרס ההסתמכות של העובד/המבקש.

לטענת המבקש החלטת וועדת מנהל השירות מחודש מאי האחרון, מתעלמת מהשיקולים האמורים ולפיכך ובהתאם לעקרונות המשפט המנהלי, ההחלטה שקיבלה הינה החלטה בטלה.

7. מטעמי יעילות אין בדעתנו לעמוד על תשובות המשיבות לבקשה, ולפיכך נפנה מיד לדיון והכרעה בבקשה לסעד זמני נשוא ההחלטה.

8. ראשית לכל. סעד זמני הוא סעד מן היושר; כפי שנפרט מיד, הסעד הזמני המבוקש בבקשה מכוון להנציח מציאות של הפרת חוק מתמשכת בידי המבקש והמשיבה 1. אשר על כן דין הבקשה להידחות מטעם זה, כאמור להלן.

9. בקצירת האומר:

סדר הדברים הנכון בקליטת עובד ברשות מקומית, דוגמת המשיבה 1, מחייב את הרשות להצטייד באישור נחיצות משרה ולקיים מכרז לבחירת המועמד המתאים למשרה הפנויה. במציאות בה נדרש אישור וועדת מנהל השירות לקבלת העובד, תנאי מוקדם לקליטת המועמד שנבחר במכרז לעבודה ברשות, הוא קבלת אישור וועדת מנהל השירות להעסקתו ברשות.

על רקע מציאות בה התקבלו עובדים לעבודה ברשויות מקומיות בניגוד להוראות הדין, פורסם באוגוסט 2007 החוזר שתכליתו להסדיר את העסקתם של עובדים אלה. בחוזר ניתן מחד ביטוי לאינטרס ההסתמכות של העובדים שהתקבלו לעבודה שלא כדין, לביטחון תעסוקתי; כך שלא יהיו חשופים לטענה כי התקבלו לעבודה שלא כדין והמשמעויות הנובעות מכך. מאידך נותן החוזר ביטוי לאינטרס הציבורי שעניינו הקפדה ושמירה על הוראות החוק בהליכי איוש משרה ברשות מקומית. בהתאם קובע החוזר, כי יש להפסיק את העסקתם של עובדים אשר התקבלו לעבודה ברשות המקומית שלא כדין (ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז, דוגמת המבקש), לאחר 1.1.2000 וזאת עד לסוף דצמבר 2007.

מכאן שהיה על המשיבה 1 לדאוג להסדרת העסקתו של המבקש כחוק - במשרה מאושרת, ובהליך של מכרז ותוך קבלת אישור וועדת מנהל השירות – עד לדצמבר 2007; ולא לסיים את העסקתו עד לאותו מועד.

10. כאמור בפרק העובדות וכפי שנקבע בידי בית הדין הארצי בעניינו של המבקש, התקבל המבקש לעבודה במשיבה 1 באפריל 2000 - שלא כדין.

בהתעלם מהוראות חוזר אוגוסט 2007 המורה לרשות (המשיבה 1) להסדיר את העסקתו של המבקש עד סוף דצמבר 2007 ולא – להביא לסיום עבודתו – נמשך הקשר בין המבקש למשיבה 1, מבלי שהוסדרה העסקתו כחוק גם לאחר התאריך שנקבע בחוזר, דצמבר 2007.

כאמור קובע פסק הדין הארצי, כי על המבקש לחדול לאלתר מלכהן במשרה אותה הוא מאייש וזאת עד קבלת החלטת וועדת מנהל השירות המאשרת את העסקתו. קל וחומר שאין לראות בהוראת בית הדין הארצי האמורה, אישור להעסקתו של המבקש במשיבה 1 במשרה/תפקיד אחר, ללא אישור נחיצות משרה ובלא מכרז.

בפועל ובניגוד להוראות הדין ולהוראות פסק הדין בארצי בעניינו של המבקש, נמשך הקשר בין המבקש ל משיבה 1, עובדה שדרשה את התערבותו של מנהל מחוז דרום במשרד הפנים אותה הבאנו לעיל ובפועל הקשר בין הצדדים הסתיים רק ביוני האחרון.

11. יוצא מכאן כי במסגרת הסעד הזמני המבוקש המכוון להמשך העסקתו של המבקש במשיבה 1, מתבקשת התערבותו/חסותו של בית הדין על מנת לאפשר את המשך הפגיעה בהוראות הדין שעניינן הליכי איוש משרה ברשות ציבורית; ובפסק דין של בית הדין הארצי בעניינו של המבקש.

כך, הסעד הזמני במסגרתו מתבקש בית הדין להורות על המשך העסקתו של המבקש במשרה נשוא המכרז מחודש מאי 2010 בשעה שאין בפנינו החלטת וועדת מנהל הרשות המאשרת את העסקתו במשרה נשוא המכרז - עומדת בניגוד להוראתו המפורשת של פסק דין הארצי ולפיה כל עוד לא התקבלה החלטת וועדת מנהל הרשות המאשרת את העסקתו של המבקש, יחדל המבקש מלכהן במשרה.

במסגרת הבקשה החלופית לסעד זמני המורה על העסקתו של המבקש במשרה אחרת, להבדיל מהמשרה נשוא המכרז מחודש מאי 2010, מתבקש אישורו של בית הדין להעסקתו של המבקש במשרה שאיננה מאושרת, אליה לא התקבל המבקש במכרז כדין, מבלי שהתקבלה החלטת וועדת מנהל השירות, הקובעת כי על אף קרבת המשפחה בינו לבין מזכיר המשיבה 1, ניתן להעסיקו באותה משרה/תפקיד חלופי. דהיינו, בית הדין מתבקש במסגרת הסעד הזמני, להורות על העסקתו במשיבה 1, בניגוד לחוק.

12. על רקע דברים אלה, אין בדעתנו להתייחס לטענותיה של המשיבה 1 לעניין קיומה של אפשרות להעסקתו של המבקש בתפקיד אחר; ובו לדבריה אין חשש להימצאותו בניגוד עניינים, על רקע הקרבה המשפחתית בינו למזכיר הרשות. במאמר מוסגר נעיר, כי פעם נוספת נוקטת המשיבה 1 בעמדה שנועדה להכשיר את המשך העסקתו של המבקש שלא כדין, בדרך של הצבתו בתפקיד ללא מכרז ובמשרה שנכון להיום, איננה משרה תקנית. עמדה שרק מחזקת את החשש לקיומו של ניגוד עניינים בעניינו של המבקש כאן, עליה עמדה וועדת מנהל השירות בהחלטה מחודש מאי האחרון.

13. יוצא מכאן שאין לקבל את הבקשה לסעד זמני, במקום שהבקשה לסעד כאמור באה לאפשר את המשך העסקתו של המבקש במשיבה 1, שלא כדין ותוך הפרת הוראות פסק הדין בארצי בעניינו.

14. לאור הדברים האמורים, דין הבקשה להידחות אף אם נפל פגם בהליכי קבלת ההחלטה ממאי האחרון בידי וועדת מנהל השירות ובהחלטה לגופה בעניינו של המבקש. עם זאת ולמען הסדר הטוב, מבקשים אנו להתייחס בקצרה לטענות שהעלה המבקש לפגמים שנפלו בהחלטת וועדת מנהל השירות, הן במישור הפרוצדוראלי והן במישור המהותי; ונתחיל בראשון ראשון.

15. לטענת המבקש היה מר שפיצר מנוע מלשבת בוועדת מנהל השירות ולקבל החלטה בעניינו, על רקע "ניגוד עניינים". בהקשר זה טען המבקש, כי בהליך אחר במסגרתו נדונה סוגיית דרישת הסף הנדרשות ממועמד למשרה נשוא המכרז מחודש מאי 2010 - תקף המבקש עמדה שהציג מר שפיצר, הקובעת כי על המועמד למשרה להיות בעל תואר אקדמאי; ועמדתו של המבקש התקבלה.

16. לטענה זו איננו שותפים. עמדה מקצועית של בעל הסמכות בסוגיה אחת (בענייננו עמדה מקצועית שהציג מר שפיצר בעניין ההשכלה הנדרשת למשרה נשוא המכרז ממאי 2010), איננה פוסלת את בעל הסמכות מלדון בשאלה שבסמכותו בסוגיה אחרת (בענייננו, ניגוד עניינים בין מי שממלא משרת הקניין, מנהל רכש, למזכיר). אשר על כן, העובדה כי מר שפיצר הציג עמדה מקצועית הקובעת כי נדרשת השכלה אקדמאית למשרת מנהל רכש/קניין איננה מחייבת את פסילתו מלשבת בוועדה אשר דנה בשאלת ניגוד העניינים בין מי שנמצא מתאים לאייש את משרת הקניין/מנהל רכש ברשות מקומית, לבין מזכיר הרשות המקומית על רקע קרבת משפחה בין השניים.

17. פסק הדין בארצי קבע במפורש כי הדיון בפני הוועדה בעניינו של המבקש, יתקיים "בכתב או בעל פה, כפי שתחליט הוועדה". מכאן שמוסמכת הוועדה להחליט כי הדיון בפניה יתקיים בכתב, ולפיכך בהחלטה שקיבלה לערוך את השימוע למבקש בכתב, אין לכאורה משום שלילת זכות השימוע/זכות הטיעון, למבקש.

18. במציאות בה החלטת וועדת מנהל השירות ניתנה פה אחד; בפני חברי הוועדה הובאו טענות המבקש בכתב; והליך הדיון בוועדה פורט בהחלטה - הפגם של היעדר פרוטוקול דיון איננו פגם היורד לשורש ההחלטה.

19. זאת ועוד.

בפסק הדין בארצי בעניינו של המבקש, נפסק כי על רקע הפגמים שנמצאו שם בפעולת וועדת מנהל הרשות, "יש מקום להורות על החזרת התיק לוועדה ולא היה מקום כי בית הדין קמא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו"; אם כך, בשלב מתן סעד קבוע, קל וחומר בשלב מתן הסעד הזמני. לפיכך, הפגם הנטען להיעדר פרוטוקול, אין בו כדי להצדיק מתן סעד זמני אשר משמעותו בפועל היא התערבות בשיקול הדעת של וועדת מנהל השירות, תוך ביטול שיקול דעתה על קיום ניגוד עניינים בין המבקש כקניין/מנהל מחלקת רכש ברשות המקומית למזכיר הרשות.

20. שלא כטענת המבקש, החלטת וועדת מנהל הרשות היא החלטה מנומקת ובבסיסה עומדת השקפה מקצועית של חברי הוועדה אשר לכולם היכרות קרובה עם השלטון המקומי, לפיה:

"... הוועדה קבעה אז (בשנת 2010, משהובאה סוגיה בפני הוועדה לראשונה, הוספה שלי-ט.מ.) כי לא ניתן לנתק את הקשר שבין מזכירות המועצה למחלקת הגזברות ויתכן כי המינוי יפגע בעבודה תקינה של המועצה, קביעה זו לדעת חברי הוועדה עומדת בעינה גם היום.

מזכיר רשות הינו התפקיד הסטטוטורי הבכיר ביותר במועצה, האמון על כל ענייני כוח האדם, בכלל זה ענייניו של העובד... קיימת פעילות משותפת וכפיפות מנהלית בין מזכיר המועצה לעובד אשר משמש בתפקיד קניין, מהיכרותם של חברי הוועדה את אופי התפקידים לא נראה שניתן למצוא הסדר שינטרל את ניגוד העניינים הקיים במקרה זה.

חברי הוועדה מציינים כי מנהל תקין מחייב העמדת האינטרס הציבורי בראש, לצד של ניגוד עניינים כפי שעלול להיווצר בקרבת משפחה שבין תפקיד המזכיר לעובד שהינו אחיו, עלול להביא להעדפת אינטרסים ושיקולים זרים.

כמו כן, מציינים חברי הוועדה כי יש לקחת בחשבון את הנראות הציבורית והפגיעה באמון הציבור באישור מינוי שכזה, זאת כאשר המועמד הנבחר כמועמד יחיד בזמן שאחיו כיהן כמזכיר רשות".

21. עד כאן טענות המבקש בפן הפרוצדוראלי; ומכאן נפנה לטענות המבקש בפן המהותי – ההתעלמות ממעמדו במעמד עובד קבוע, היעדר סמכות לוועדת המנהל לקבוע כי הוא מצוי בניגוד עניינים והתעלמות משיקולים ענייניים - מעמדו כעובד קבוע וטענת ההסתמכות.

22. כאמור טוען המבקש כי ההחלטה שהתקבלה בעניינו וועדת מנהל הרשות וההחלטה על הפסקת עבודתו שקיבלה המשיבה 1, מתעלמות ממעמדו כעובד קבוע ברשות אשר התקבל לעבודה לפני חודש ינואר 2000.

23. גם כאן אין לנו אלא להפנות לפסק הדין בארצי ששם נקבע כי אין בסיס לטענה האומרת כי יש לבחון את העסקתו של המבקש על בסיס ההנחה לפיה התקבל לעבודה בנתבעת לפני חודש ינואר 2000. לעניין זה נחזור לציטוט בפסק הדין כדלקמן:

"העובדה כי המשיב עבד בין השנים 2000-1997 במסגרת חברה חיצונית... אין משמעה כי צריכים לצאת היום מתוך ההנחה שאכן הוא הפך להיות עובד המועצה כבר משנת 1997".

24. לפיכך כל אותן טענות התוקפות את ההחלטות שהתקבלו בעניינו של המבקש במישור המהותי בנימוק כי אלה מתעלמות ממעמדו כעובד המשיבה 1 משנת 1997 – דינן להידחות.

25. וועדת מנהל השירות התכנסה ודנה בעניינו של המבקש במאי האחרון, מכוח הוראה מפורשת של בית הדין הארצי בפסק הדין שניתן בעניינו של המבקש. משקבע בית הדין הארצי כי על וועדת מנהל הרשות לדון בעניינו של המבקש, אין בית דין זה רשאי להתערב בקביעת בית הדין הארצי, קל וחומר במסגרת סעד זמני; ולקבוע כי וועדת מנהל השירות לא הייתה מוסמכת לבחון את העסקתו של המבקש למשרה נשוא המכרז מחודש מאי 2010 והחלטתה בטלה.

26. פסק הדין בארצי בעניינו של המבקש, התייחס לטענות המבקש לעניין משך הקשר ונקבע שם כי:

"העובדה כי המשיב הועסק שלא כדין במשך 11 שנים, אינה סיבה כי ימשיך לעשות כך גם להבא, אלא מן הראוי היה שהמועצה תנהג על פי מכתב שפיצר מ-2007 ותבצע לאלתר את החלטתו לעניין קיום מכרז פומבי למשרה, מבלי לעכב עניין זה שלוש שנים" פסקה 6.ג לפסק הדין.

כך גם וועדת מנהל הרשות מתייחסת בהחלטתה מיום 5.5.2014 לטענות המבקש להסתמכות ולאורך הקשר. כמפורט בהחלטה, עמדת הוועדה היא כי:

"בנסיבות העניין באיזון בין האינטרסים המתנגשים יש להעדיף את האינטרס הציבורי במניעת החשש לניגוד עניינים, תוך שמירה על מראית עין תקינה של פעולות הרשות בעיני הציבור הרחב על פני עניינו האישי של העובד".

27. משקבע בית הדין הארצי כי אורך תקופת הקשר איננה מצדיקה את המשך העסקתו של המבקש בשירות המשיבה 1 בניגוד להוראות הדין; ובשעה שוועדת מנהל הרשות התייחסה לטענותיו של המבקש בעניין זה – אין מקום להתערב במסגרת הליך זמני בשיקול הדעת של וועדת מנהל השירות במשקולות שנתנה לאורך הקשר בין המבקש למשיבה ולאינטרס ההסתמכות של המבקש, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי הבאה לביטוי בהפרה המתמשכת של הוראות הדין המסדירות איוש משרות ברשות המקומית והעסקתו במשרה בה הוא מצוי בניגוד עניינים, כפי שמצאה הוועדה כאן.

28. סוף דבר – הבקשה נדחית. כמפורט בהרחבה לעיל, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, אשר נועד להמשיך את העסקתו של המבקש בשירות המשיבה 1 בניגוד להוראות הדין, וחרף האמור בפסק הדין בארצי בעניינו מאפריל האחרון. כאמור לא ראינו לנכון במסגרת הסעד הזמני, להתערב בשיקול הדעת של וועדת מנהל השירות ולהורות על המשך העסקתו של המבקש בשירותה של המשיבה 1 במסגרת הסעד הזמני, על רקע טענות לפגמים פרוצדורליים בתהליך קבלת ההחלטה בעניינו על ידי וועדת מנהל השירות בחודש מאי האחרון ולפגמים שנפלו בהחלטה לגופה.

29. משנדחתה הבקשה ישלם המבקש הוצאות המשיבה 2 (מדינת ישראל) בסך של 7,500 ₪. לאור עמדת המשיבה 1, לא מצאנו מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה 1, בעקבות דחיית הבקשה.

30. המשיבים יגישו כתבי הגנה מטעמם עד ליום 15.9.2014.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון