נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

לעניין זה טוענים המבקשים כי בעקבות הליך השימוע שנעשה לרב במשרד החינוך, כפו נציגי הרשת על הרב לחתום על הסכם העברת סמכות הניהול, באופן זמני, לרב , לאחר שנציג הרשת מר גבי כהן והרב פעלו מאחורי גבו של הרב ופנו ישירות למורים אשר התלוננו על עיכוב בשכרם.


בפעולותיו האמורות הפר הרב את הוראות הסכם העבודה האישי שלו (אשר מוסדות יקירי ישראל באים לעניינו בנעלי המעסיק מוסדות אור יום טוב). הפרת ההסכם התבטאה בכך שבהסכם התחייב הרב לשמש אך כסמכות פדגוגית-חינוכית, תוך שנקבע שסמכויות הניהול יוותרו בידי הרב .
כמו כן התחייב הרב לעבוד בשיתוף פעולה עם הנהלת העמותה ולא לנקוט כל פעולה כנגד מנהל בית הספר. חבירתו של הרב לנציגי הרשת ופעולותיו לסילוקו של הרב מניהול בית הספר, מהוות שיתוף פעולה עם הרשת ב"השתלטות עויינת" על בית הספר, בניגוד להתחייבותו זו.
המבקשים טוענים כי הרב עודד תלמידים בבית הספר לפרוץ את רכבו של הרב , לקלל את הרב , להכותו ולהרוס ציוד אישי שלו. כן נטען כי בפיקוחו או בעידודו של הרב נפרץ משרדו האישי של הרב . הרב הסית הורים של תלמידים נגד הרב והשמיצו בפניהם ושידלם לבטל הוראות קבע למוסדות יקירי ישראל.
הטענות הנ"ל מבססות זכות לכאורה לקבלת הסעדים להם עתרו המבקשים בתביעתם העיקרית.
מאז השימוע שהתקיים לרב ביום 2.1.14 לא ניתנה על ידי משרד החינוך כל הנחיה או החלטה ונראה כי משרד החינוך זנח את טענותיו כלפי הרב .
בהתאם לכך, מטרת הסעדים הזמניים המבוקשים היא שימור המצב שהיה קיים ערב הסכם ההבנות שנכפה על הרב .
מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן אי מתן סעדים זמניים כמבוקש עלול להביא לסיכול פירות הזכיה של המבקשים בתביעתם העיקרית.

טענות המשיבים


להלן עיקרי טענות המשיבים בבקשה:
המשיבים טוענים כי יש לדחות על הסף את הבקשה בשל אי גילוי מלוא העובדות הרלוונטיות בבקשה, שכן המבקשים לא פירטו את מהות הטענות של משרד החינוך כלפיו בגינן זומן לשימוע. לעניין זה פירטו המשיבים כי בעקבות ביקורת שערך משרד החינוך בבית הספר, ממנה עלה כי הרב הגיש דיווחים כוזבים בגינם נדרשה הרשת להשעות אותו מעבודתו, נחשפה בפני המשיבים תמונה קשה ביותר בקשר להתנהלותו של הרב כמנהל בית הספר. בין היתר התגלה כי משך שנים רבות שולמו משכורות לאשת הרב חרף העובדה שהיא מעולם לא הועסקה בבית הספר, וכי הרב עשה שימוש בכספי בית הספר לצרכיו הפרטיים.
לגופה של הבקשה אין היא מעמידה כל עילת תביעה טובה הראויה להתברר, שכן על פי ההסכם מיום 31.5.01 בין הרשת לבין עמותת מוסדות אור יום טוב (שמוסדות יקירי ישראל באה בנעליה), בכל הנוגע לפעילות המתוקצבת על ידי משרד החינוך, סמכות הניהול של בית הספר, לרבות קביעת מנהלו, נתונה לרשת. אשר על כן אין לתביעה העיקרית סיכויים להתקבל.
הרקע לחתימת "הסכם ההבנות" בדבר העברת ניהול בית הספר מהרב לרב הינו בקשת משרד החינוך מהרשת לאחר השימוע שנערך לרב , אשר נערך בגין חשד למסירת דיווחים כוזבים בנוגע לבית הספר אודות מספר התלמידים המתחנכים בו.
אין כל בסיס לטענת הרב לפיה חתימתו על הסכם ההבנות נכפתה עליו וממילא הוא לא נקט כל פעולה לעניין זה משך חודשים.
עם כניסתו של הרב לניהול בית הספר הוא גילה כי משך שנים דיווח הרב כי אשתו עובדת בבית הספר, למרות שהיא מעולם לא עבדה בו. עוד נמצא כי הרב דיווח על אחותו, הגב' שרלין כהן, כמועסקת בתפקיד מנקה בבית הספר, כאשר בפועל היא שימש בתפקיד מזכירה ועובד אחר הועסק כמנקה. בעקבות זאת סירב הרב לדווח על אשת הרב כמי שמועסקת בבית הספר, והחלטה זו הייתה לצנינים בעיניו של הרב , אשר החל לפעול נגד הרב בניגוד להסכם ההבנות.
לאחר מכן התגלו לרב פגמים חמורים נוספים בהתנהלותו של הרב , בהם הגשת דיווחים כוזבים למשרד החינוך בנושאים שונים, לרבות בעניין זכאותו האישית לשכר על פעולות שלא ביצע (שש שעות שבועיות של הוראה וכן גמול יציאה לטיולים אליהם לא יצא), הכאת תלמיד, גביית שכר לימוד מופקע מהורים, חלוקת שעות עבודה לאנשים שאינם עובדי בית הספר, אי תשלום שכר למורים בהתאם לסיכומים עמם, ועוד.
בעקבות גילויים אלה אסרה הרשת על הרב להיכנס לבית הספר והחליפה את מנעוליו. חרף זאת הוא הגיע לבית הספר ושבר את המנעול.
הרב הכחיש את כל טענות הרב בעניין עידוד תלמידים לפרוץ את משרדו או משרדה של גב' כהן, לגרום נזק ולרכבו וביתר העניינים שהעלה הרב .
הבקשה נגועה בשיהוי רב והיא למעשה מהווה בקשה לצו עשה שנועד לשנות את המצב הקיים ולא לשמור על המצב הקיים.
הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים לאור העובדות שהתגלו לגבי תפקודו והתנהלותו של הרב .

דיון והכרעה


טרם נפרט את הכרעתנו בבקשה לסעדים זמניים נבהיר כי אנו דוחים את בקשת המבקשים לפסול כראיות את הנספחים ג'-ז' לתגובת המשיבים, בשל השגתם תוך פגיעה בפרטיות. לא הוכחה השגת מסמכים אלה תוך פגיעה בפרטיות, הן בהיבט הפיזי – לא הוכח שהרב השיג מסמכים אלה תוך כניסה למקום פרטי של מי מהמשיבים, והן בהיבט המהותי – שכן לא הוכח כי מדובר במסמכים פרטיים של המבקשים. אשר לנספח ח' לבקשה, בהתאם להודעת ב"כ המשיבים, בית הדין אינו מסתמך על מסמך זה כראיה בבקשה.
לאחר שעיינו במכלול החומר שהוגש בהליך ושמענו את עדותם של הרב והרב ואת טענות הצדדים, החלטנו לדחות את הבקשה לסעדים זמניים, ולהלן נימוקינו:
הסעד הראשון שמבקשים המבקשים בתביעתם העיקרית הוא סעד הצהרתי לפיו מוסדות יקירי ישראל היא הבעלים של בית הספר. בהמשך לכך מתבקש בית הדין לתת צו לסילוק ידו של הרב מבית הספר ולאסור כנינסתו אליו. כן מתבקש בית הדין להורות לרשת לפעול בהתאם לנוהג הקיים בבתי הספר שבפיקוחה, לפיו הפעולות בשטח וניהולו של בית הספר יהיה מצוי בידי העמותה המנהלת את בית הספר בפועל.
מוקד הסכסוך הינו, איפוא, בשאלה מי המוסמך למנות מנהל לבית הספר. המבקשים טוענים כי מכוח בעלותה של המבקשת 1 - עמותת מוסדות יקירי ישראל, בבית הספר, סמכות המינוי של מנהל בית הספר נתונה לה.
כידוע, בשוקלו בקשה לסעדים זמניים, על בית הדין לבחון את סיכויי התביעה העיקרית. כאמור, עילה התביעה הנטענת בתביעה היא שמכוח בעלותה של עמותת מוסדות יקירי ישראל בבית הספר, היא המוסמכת למנות בו מנהל.
בחינת סיכויי התביעה לכאורה בעילה הנטענת מעלה, לטעמנו, כי סיכויי התביעה אינם גבוהים. מסקנתנו מבוססת על בחינת הוראות ההסכם בין הרשת לבין עמותת מוסדות אור יום טוב מיום 31.5.01. להלן הוראות ההסכם הרלוונטיות:

"הואיל והעמותה הקימה / ייסדה / מחזיקה / מפעילה בית ספר ביישוב ירושלים...
והואיל והעמתוה היא ה"בעלות" של בית הספר, כמשמעותו של מונח זה בהקשר של רישוי מוסדות,
והואיל וביום כ"א טבת תש"ס (30.12.99) נחתם בין הרשת לבין ממשלת ישראל הסכם סיוע והבראה,
והואיל והצדדים מבקשים לפעול בהתאם לקבוע בהסכם ההבראה,
והואיל והרשת מבהירה לעמותה שכל פעילותה כפופה לדינים הרלבנטיים, לכללי ונוהלי משרד החינוך ולהסכם שבינה לבין הממשלה,

לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
....
3. "הגדרות"
בהסכם זה:

א. "בית הספר: בית הספר הנמצא בירושלים סמל מוסד 113605.
ב. "בעלות": בעלות על המוסד חינוכי כשמשמעות הנתונה למונח זה בהקשר של רישוי מוסדות, היינו למלוא האחריות להחזיק, לנהל, להפעיל ולקיים את המוסד החינוכי בכפוף לדינים הרלוונטיים ולנוהלי משרד החינוך.
ג. "היום הקובע": ו' טבת תשס"א 1.1.2001.
ד. "הסכם הבראה": הסכם סיוע והבראה בין הרשת לבין ממשלת ישראל ביום 31.12.99, כפי שתוקן ביום 12.11.00.
ה. "הפעילות הבית ספרית": פעילות חינוכית פורמלית בהתאם לתכנית המאושרת על ידי משרד החינוך, המתקיימת בבית הספר לתלמידים בכיתות א-ח. מובהר כי הפיעלות הפורמלית כוללת גם את הפעילות החוץ בית ספרית כגון טיולים, ובלבד שהם מהווים חלק מתכנית הלימודים המאושרת, וככלל היא כוללת כל פעילות שחובה לתת על פי דין וכן את כל הפעילות המתוקצבת בידי המדינה.
ו. "מבנה בית הספר": המקרקעין עליהם בנוי בית הספר וכל המחובר אליהם חיבור של קבע.
ז. "ניהול בית הספר": ביצוע ה"פעילות הבית ספרית" בבית הספר.
ח. "פעילות נוספת": פעילות חינוכית מעבר לשעות הפעילות הרגילות של המוסד החינוכי, שאינה מתוקצבת בידי הממשלה, ואשר אינה במסגרת הפעילות שחובה על המוסד החינוכי לתת לפי דין או לפי נהלי משרד החינוך; והמבוצעת בנפרד מהפעילות הבית ספרית.

העברת האחרויות וסמכויות הניהול וההפעלה של בתי הספר:
4. החל מהיום הקובע תעבור האחריות וסמכויות הניהול וההפעלה של בתי הספר מהעמותה לרשת.
5. מבלי לפגוע בכללית האמור לעיל תקבע הרשת את: תכנית הלימודים ואת מבנה סגל ההוראה. תצייד את בית הספר; ובאופן כללי תבצע את כל הפועלות הדרושות לשם ניהול בית הספר. מובהר כי הרשת תקבע את סדרי ההפעלה של בית הספר.
6. הרשת מתחייבת כי בית הספר ינוהל על ידה בשוויוניות לשאר בתי הספר של הרשת.
7. האחראי על ניהול בית הספר יהיה מנהל שימונה לעניין זה על ידי הרשת ויועסק על ידה לפי כללי משרד החינוך, והוא ישמש כמנהל בית הספר. המנהל ישא בכל האחריות הקבועה בדין על מנהל בית ספר, והוא ישמש כנציג בית הספר בכל הקשור לניהול בית הספר".


לדעתנו, הוראת סעיף 7 להסכם שומטת לכאורה את הבסיס תחת התביעה העיקרית. אכן, אין כל מחלוקת כי עמותת יקירי ישראל היא ה"בעלות" כפי הגדרתה בסעיף 3(ב) להסכם, ואולם על פי הוראות ההסכם "בעלות" זו אינה כוללת את סמכות מינוי מנהל לבית הספר. סמכות זו ניתנה במפורש לרשת בסעיף 7 להסכם. סעיף ההגדרות בהסכם מגדיר את סמכויות ה"בעלות": האחריות להחזיק, לנהל, להפעיל ולקיים את המוסד החינוכי בכפוף לדינים הרלוונטיים ולנהלי משרד החינוך".
מטרת ההסכם בכללותה נראית, לכאורה, כהעברת האחריות וסמכויות הניהול וההפעלה של בית הספר ממוסדות יקירי ישראל לרשת, כפי שנאמר בסעיף 4 להסכם, ובהתאם להוראות הסכם ההבראה בין הרשת לבין המדינה. הסעיפים הבאים בהסכם כוללים הוראות המפרטות את העקרון שנקבע בסעיף 4 להסכם, ביניהן הוראת סעיף 7 לפיה "האחראי על ניהול בית הספר יהיה מנהל שימונה לעניין זה על ידי הרשת ויועסק על ידה לפי כללי משרד החינוך, והוא ישמש מנהל בית הספר".
המבקשים היפנו למכתב של מנכ"ל הרשת למנהל בית הספר מיום 15.5.01, בו נאמר כי "מאמצים גדולים הושקעו בעריכת ההסכם, ובסיעתא דשמיא נמחק מההסכם הסעיף המגדיר – העברת בעלות ושליטה, ובמקומו הוגדר ההסכם שהרשת תהיה האחראית והמפעילה של בית הספר". לטענת המבקשים מכתב זה מחזק את טענת הבעלות של מוסדות יקירי ישראל על בית הספר. ואולם, על פני הדברים אין במכתב זה כדי לשנות מהוראתו המפורשת של סעיף 7 להסכם לפיה הרשת היא זו המוסמכת למנות את מנהל בית הספר.
גם דו"ח ביקורת כספית, תקציבית ותפעולית בעמותת מרכז מעיין החינוך התורני בא"י, של רו"ח גינזבורג, אשר כונה בבקשה "דו"ח מעיין", אליו הפנו המבקשים, אינו משנה את מסקנתנו. בדו"ח זה מובעת העמדה כי "מכלול הממצאים המובאים בדו"ח זה לעיל ולהלן, מלמדים כי אף אם ימצאו הסכמים האומרים אחרת, הבעלות והשליטה על מוסדות החינוך לא הועברה בפועל אל הרשת וכי העמותות, כבעבר, ממשיכות, בין במישרין ובין בעקיפין, לנהוג במוסדות אלה מנהג בעלים, לתפעלם ולנהלם...". בית הדין נדרש בשלב זה להעריך את סיכויי תביעת המבקשים והערכתם כנמוכים על יסוד הוראות ההסכם מיום 31.5.01, אינה משתנה עקב האמור בדו"ח זה, שהקשרו ומטרתו לא הובררו ומכל מקום לא הוכח כי יש בו כדי להוות ראיה לפרשנות ההסכם בין הצדדים.
בהתאם לכך, לפנינו בקשה לסעדים זמניים במסגרת הליך עיקרי שבו נטען כי מכוח ה"בעלות" של מוסדות יקירי ישראל היא המוסמכת למנות את מנהל בית הספר. ההסכם בין מוסדות יקירי ישראל לבין הרשת קובע במפורש הוראה הפוכה, ועל כן נראה כי אין סיכויים טובים לתביעה העיקרית.
לדעתנו, די בכך כדי לדחות את הבקשה, ואולם נוסיף נימוקים נוספים:
לכאורה סיכויי טענתו של הרב בדבר "כפיית" חתימתו על "הסכם ההבנות", בו הועברה סמכות ניהול בית הספר ממנו לרב , נראים בעייתיים: אין בבקשה או בתצהירו של הרב כל פירוט לטענת הכפייה, מעבר לכך שנאמר כי הוא נעשה בעקבות הליך השימוע במשרד החינוך ועקב פניות מורים שהלינו על עיכוב שנגרם בשכרם, ופעולה "מאחורי גבו" של הרב מצדם של נציג הרשת מר גבי כהן ושל הרב בפניות ישירות למורים במוסד (נציין כי בית הדין לא הרשה לב"כ המבקשים לשאול את הרב שאלה בחקירה חוזרת בה התבקש הרב לראשונה לפרט מדוע הוא טוען כי נכפתה עליו חתימתו על הסכם ההבנות).
מכל מקום, עילת הכפייה הנטענת תכליתה להוליד טענה בדבר זכות לבטל את הסכם ההבנות, אך בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הפעלת זכות הביטול של חוזה על ידי מי שכרת חוזה עקב כפייה, כפופה לכך שהיא תיעשה תוך זמן סביר, ולכאורה השיהוי בהצגת הדרישה להשיבו לעמדת המנהל בבית הספר, כפי שהועלתה במכתב ב"כ המבקשים מיום 22.6.14 והגשת בקשה זו ביום 1.7.14, מוליך למסקנה ש"זכות הביטול", ככל שהיא קיימת – וכאמור אין די פירוט לבסס זאת - לא הופעלה תוך זמן סביר, ועל כן גם הסכמת הרב בהסכם ההבנות מהווה לכאורה מחסום לתביעתו לחזור לתפקיד המנהל.
בהמשך לכך, מקובלת עלינו עמדת המשיבים כי בשל השיהוי בהגשת הבקשה, הבקשה הינה לצוי עשה שתכליתם לשנות את המצב הקיים בעת הגשתה, ולא למניעת שינוי במצב הקיים. בהתאם להלכה הפסוקה, צווי יינתנו במשורה והבקשה הנוכחית אינה נמנית עם המקרים החריגים בהם מוצדק ליתן סעד של צו עשה זמני.
אף מקובלת עלינו טענת המשיבים לפיה הבקשה אינה מפרטת את כלל העובדות הנדרשות להכרעה בה. מעבר לעצם הזכרת זימונו של הרב לשימוע, לא פורט דבר בבקשה לגבי מהות הטענות שהועלו כלפי הרב בשימוע.
השאלה אם אכן כטענת המשיבים, הרב ניצל כספים שהוקצבו לבית הספר למטרות אישיות והעסיק קרובי משפחה באופן פיקטיבי, או שמא כל פעולותיו היו כשרות, תלויה ועומדת בפני הרשויות המוסמכות במשרד החינוך וברשת (לעניין זה אין אנו מקבלים את טענת המבקשים כי משרד החינוך זנח את השימוע ומקובל עלינו הסברו של ב"כ המשיבים כי משרד החינוך ממתין כדי לבחון אם קבלת החלטה על ידו תתייתר עקב ההליכים בין הרשת לבין המבקשים). מכל מקום, ככל שהדבר יידרש, מחלוקת זו תבורר בהליך העיקרי. הואיל והרב כלל לא פירט בבקשתו את מהות הטענות שהועלו נגדו בשימוע, ממילא לא ניתן לקבוע בשלב זה כי לכאורה אין ממש בטענות אלה, או כי יסודו של הזימון לשימוע בתלונות שקריות של המשיבים או מי מטעמם, כנרמז בבקשה.
לא שוכנענו שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. אם אכן קיימת להם זכות למנות את המנהל בבית הספר, כטענתם, הרי שבכך שתחלוף תקופת ההתדיינות המשפטית בלא שזכות זו ממומשת, מהווה נזק למבקשים. אך נזק זה אינו עולה על הנזק שייגרם למשיבים אם בתקופת ההתדיינות המשפטית המבקשים ימנו את מנהל בית הספר ולבסוף יתברר כי דין התביעה העיקרית להידחות.
בשים לב לחולשת סיכויי התביעה לכאורה, כפי שהערכנו אותם לעיל, לכך שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, לכך שהבקשה הוגשה בשיהוי ומהותה למעשה בקשה לצווי עשה זמניים, החלטנו לדחות את הבקשה.


סוף דבר


הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
החלטה זו ניתנת לערעור ברשות. בקשה לרשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה לצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם פאושלי

  2. הסכם לידים

  3. הסכם גב אל גב

  4. תקנות מסחר ברכב משומש

  5. הסכם החלפת רכבים

  6. הסכם קניית מכונה

  7. תוקף הסכם רוטציה

  8. הסכם למראית עין

  9. הסכם אופציית put

  10. הסכם לאספקת סחורה

  11. הסכם זכות קדימה

  12. הסכם דמי רצינות

  13. הסכם ללמוד מקצוע

  14. דוגמת הסכם סולחה

  15. הסכם לרכישת מתפרה

  16. הסכם הצהרת כוונות

  17. הסכם להפעלת מזנון

  18. שינוי הסכם בהתנהגות

  19. עורך דין הסכם סודיות

  20. הסכם להתקנת מערכת גז

  21. הסכם ללא תאריך סיום

  22. הסכם התחייבות לתשלום

  23. תניית אי תחרות בהסכם

  24. סעיפים מעורפלים בהסכם

  25. הסכם להתקנת מזגן מרכזי

  26. דוגמת הסכם שימוש בנכס

  27. הסכם אספקת מיכל קירור

  28. הסכם מעונות סטודנטים

  29. הסכם העסקה רטרואקטיבי

  30. חתימה על הסכם תחת כפיה

  31. הסכם מניעת תחרות עסקית

  32. הסכם סגירת שוק עירוני

  33. הסכם בין דיירים בעל פה

  34. הסכם למתן שירותי רפואה

  35. הסכם זכות מעבר במקרקעין

  36. הסכם החזקת זקנים תשושים

  37. הסכם השילומים עם גרמניה

  38. הסכם רוטציה לראשות העיר

  39. הסכם הקצאת אופציות לעובד

  40. הסכם אופציה לרכישת דירה

  41. הסכם לביצוע עבודות פסיפס

  42. הסכם רוטציה במועצה מקומית

  43. רישום בניגוד להסכם הרכישה

  44. הזמנת עבודה ללא הסכם בכתב

  45. הסכם בעל פה עם משכיר שנפטר

  46. תביעה לקיום התחייבות בהסכם

  47. הסכם זכיינות שירותי בריאות

  48. הסכם שירות היכרויות - תביעה

  49. תנאים מקפחים בהסכם שירותים

  50. בקשה לצו לקיום הוראות הסכם

  51. הסכם ג'נטלמני - תוקף משפטי

  52. שינוי חד צדדי של הסכם ארנונה

  53. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  54. מנשר בדבר יישום הסכם הביניים

  55. דוגמא להסכם אופציה במקרקעין

  56. הסכם אופציה מחייב לקניית נכס

  57. איזה חוק חל על הסכם בינלאומי

  58. התיישנות ביחס לעבודות עפ"י הסכם

  59. הסכם התכחשות חתימה מעשה בי דין

  60. ההסכם בין המל''ל לחברות הביטוח

  61. הסכם על מכסת שעות עבודה שבועיות

  62. חתימה על הסכם קניית דירה עקב לחץ

  63. תביעה לתשלום בגין הסכם אספקת חיטה

  64. הסכם קדם נישואים בחברה המוסלמית

  65. הסכם ההעברה של עובדי משרד השיכון

  66. ביקורת שיפוטית על הסכמים פוליטיים

  67. חתימה על הסכם ויתור על תביעות הדדי

  68. הסכם קונסיגנציה לאספרת מוצרי שיש ואבן

  69. הסכם בעל פה לביצוע עבודות ציפוי שיש

  70. נקודת יציאה מהסכם עם חברת מענה אנושי

  71. הפרה נטענת של הסכם לרכישת זיכיון משנה

  72. תחולת הסכם חליפין במקרקעין על יורשים

  73. לטענתו, הסכם הזכיינות הופר באורח חד צדדי

  74. הסכם ייעוץ פיננסי מימון לעסקים (דוגמא)

  75. מחלוקת האם שולמה התמורה בהעדר הסכם מפורט

  76. הסכם למתן שירותים לוגיסטיים בין שתי חברות

  77. הסכם רכישת מנוף (תביעה בגין הפרת ההזמנה)

  78. הסכם בנייה שלא כלל ביצוע עבודות אלומיניום

  79. ביטול הטבות שכר לעובדים במסגרת הסכם הבראה

  80. האם הסכם בין בעלי דירות חל על שכנים חדשים

  81. תביעת שיבוב שהוגשה על יסוד הסכם בין הצדדים

  82. הסכם לביצוע עבודות מסגרות ורתכות בנגרייה

  83. אישור הסכם זכיה בהתמחרות ע''י ראש ההוצל''פ

  84. אישור הסכם מקרקעין עם קטין ע''י בית המשפט

  85. מהו הזמן הסביר להודעה על הפסקת הסכם הפצה ?

  86. הסכם בין יורשים מול הסכם שחתם אחד היורשים

  87. השתחררות רשות מהסכם ארנונה שלא הוגבלה תקופתו

  88. הסכם או מכרז שירותי אחזקה וניקיון במועצה אזורית

  89. תביעה בגין אספקת חול והובלתו בהתאם להסכם התקשרות

  90. העלאת מחיר רכב בגלל עדכון המע"מ לאחר חתימה על הסכם

  91. הסכם הצבעה היוצר שליטה בחברה אינו אפשרי ללא הצעת רכש

  92. נטען כי הסכם ההבנות אינו מחייב את הרב באשר הוא נכפה עליו

  93. טען שאין לחייבו על פי הסכם המסגרת, שכן איננו חתום עליו

  94. טענו כי הופר ההסכם כאשר הוצאו פריטים שונים מהדירה באופן שהותיר בה נזקים

  95. הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון