נדחתה טענה כי עורך הדין היה בעבר שותף של השופט, במסגרת בקשה לפסילת שופט

נדחתה טענה כי עורך הדין היה בעבר שותף של השופט, במסגרת בקשה לפסילת שופט 1. ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל-אביב (כבוד השופט י' שקד), מיום 4.11.2014, בתמ"ש 37722-05-13, לפיה נדחתה בקשת המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך לדון בהליך המתנהל בעניינו. בד בבד עתר המערער להורות על הפסקת המשפט עד להכרעה בערעור. 2. בין בעלי הדין, בני זוג לשעבר שלהם ילד משותף, מתנהלים הליכים בבית המשפט לעניני משפחה במחוז תל-אביב, שבמסגרתם ניתנה החלטה על פירוק שיתוף בדירתם המשותפת ועל מינוי כונס נכסים למכירת הדירה. המחלוקת הרכושית העיקרית בין בעלי הדין היא בנוגע לאופן חלוקת התמורה שנתקבלה בגין מכירת הדירה המשותפת. בית המשפט קבע (כבוד השופט י' שקד) כי ביום 13.11.2014 תשמענה הראיות במחלוקת הרכושית. ביום 7.10.2014 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינו. בין היתר, טען המערער כי התבטאויות והחלטות שנתן בית המשפט בימים 29.9.2013, 1.4.2014, 18.6.2014 ו-13.7.2014 מעידות על דעה נחרצת של בית המשפט נגד עמדתו של המערער במחלוקת הרכושית עד כי מדובר ב"משחק מכור". המערער טען עוד כי עורך-דין פסקל, אשר במשרדו יושב כונס הנכסים, היה שותף של השופט י' שקד עת זה שימש כעורך-דין, וגם כי כונס הנכסים הוא מבאי ביתו של השופט. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, מאחר שלא מצא בטענות המערער ממש. בית המשפט הביע את מורת רוחו מתוכן הבקשה ומלשונה. בית המשפט קבע כי השגותיו של המערער הנוגעות לתוכן החלטות שניתנו בהליך מקומן בהליכי ערעור רגילים, והדגיש כי המערער ציין ארבע החלטות שניתנו במהלך כ-10 חודשים, אשר ביחס לאף אחת מהן לא הגיש המערער הליך ערעורי. בית המשפט קבע כי מדובר בשיהוי ניכר בהעלאת הטענה וכי רק מטעם זה יכול היה לדחות את בקשת הפסלות. בית המשפט הבהיר כי לא זכורה לו כל התבטאות בלתי ראויה שלו שכוונה כלפי המערער, והוסיף כי גילה סבלנות ואורך רוח כלפי בעלי הדין ובמיוחד כלפי המערער. בית המשפט קבע כי אכן הסביר לבעלי הדין את מצבם הלכאורי בסוגיה הרכושית שבמחלוקת. בית המשפט דחה מכל וכול את הטענות שהעלה המערער בנוגע לכונס הנכסים, וקבע כי בניגוד לטענת המערער עורך-דין פסקל מעולם לא היה שותפו, עת פעל כעורך-דין, וכי כונס הנכסים אינו מבאי ביתו. לפיכך קבע בית המשפט כי המערער יישא בהוצאות המשיב בסך של 7,500 ש"ח וכן בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 7,500 ש"ח. בעקבות החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי ויחד עימו בקשה להורות על הפסקת המשפט עד להכרעה בערעור. 4. בהודעת ערעור ארוכה במיוחד מתאר המערער את הרקע להליכים וחוזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, לרבות הטענה בדבר התבטאויות והחלטות בית המשפט, וכן הטענה בדבר יחסי הקרבה של השופט עם עורך-דין פסקל ועם כונס הנכסים. המערער טוען גם כי נפלו פגמים בהליך בקשת הפסלות ומפרט את הפגמים שנפלו לדבריו בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות. לבסוף משיג המערער על חיובו בהוצאות גבוהות בנסיבות העניין. כאמור, המערער הגיש גם בקשה להפסקת המשפט. לטענתו, קיום דיון ההוכחות במועד (13.11.2014) יביא לנזק בלתי הפיך, באופן בו תישלל ממנו למעשה זכותו לערער על החלטת בית משפט קמא. 5. דין הערעור להידחות. טענות המערער אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בהליכים המתנהלים בעניינו. ראשית, צדק בית המשפט כשקבע כי חל שיהוי ניכר בהעלאת טענת הפסלות; ארבע ההחלטות שציין המערער, הראשונה מיום 29.9.2013, והאחרונה מיום 13.7.2014, ניתנו על ידי בית המשפט במהלך כ-10 חודשים. ביחס לאף אחת מהן לא פנה המערער לערכאת הערעור והמערער אף לא העלה מעולם כל טענה בנוגע אליהן בפני בית המשפט אלא בבקשת הפסלות שהגיש ביום 7.10.2014. רק מטעם זה ניתן היה לדחות את בקשת הפסלות (השוו: ע"א 2066/14 פלוני נ' פלונית (10.8.2014) והאסמכתאות שם). כידוע, על בעל דין לטעון לפסלות שופט מיד עם היוודע לו עילת הפסלות. זאת, כדי למנוע ניצול לרעה של טענת הפסלות ושימוש בה כמעין "נשק סודי" במועד נוח להעלאתה (סעיף 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 63, 65 (2006)). 6. מעבר לצורך אציין כי אף לא שוכנעתי שקיים יסוד לחשש שדעתו של בית המשפט ננעלה באופן שליבו מוטה נגד המערער ולטובת המשיב. אוסיף, כי מהחלטת בית המשפט בבקשת הפסלות עולה כי כונס הנכסים כבר ביצע את עיקר מלאכתו, וכי הדירה המשותפת נמכרה ונותרה מחלוקת בנוגע לאופן חלוקת התמורה. במצב דברים זה אין רלוונטיות לטענות שהעלה המערער נגד כונס הנכסים. אשר לעורך-דין פסקל, השופט ציין בהחלטתו כי בעת שהיה עורך דין לא היה שותפו של עורך-דין פסקל, ואפילו הייתה עובדה זו נכונה הרי שאין לה רלוונטיות להליך דנא. כך או כך, במקרה דנא לא התקיימה כל עילה לפסילת בית המשפט מלשבת בדין ומשכך דין הערעור להידחות. אציין, כי בהחלט ראוי היה לחייב את המערער בהוצאות בערכאה הדיונית, כולל הוצאות לטובת אוצר המדינה, ול? בשל ניסוחים שונים בבקשת הפסלות. 7. הערעור נדחה. ממילא נחרץ גורלה של הבקשה להפסקת המשפט. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.עורך דיןשופטיםפסלות שופט