בקשה לגילוי מסמכים הנוגעים להליכי המיון הראשוני במכרז שמקיימת רשות שדות התעופה

בקשה לגילוי מסמכים הנוגעים להליכי המיון הראשוני במכרז שמקיימת רשות שדות התעופה

לבחירת סמנכ"ל מינהל וארגון [להלן גם: "המשרה"].

עיקר העובדות הצריכות לעניין


עניינה של התובענה דנן בהליכים שנוקטת הרשות במסגרת מכרז למשרת סמנכ"ל מינהל וארגון.
המשיב 2 [להלן: - "מר וידל"] ממלא את המשרה בפועל, לאחר שנבחר במכרז פומבי לפני כשנתיים.
בית הדין האזורי לעבודה (ר' פסק דינה של חברתי כב' השופטת ד. ויסמן בתיק סע"ש 41459-10-12) קבע כי נפלו פגמים בהליך בו נבחר מר וידל והורה על ביטולו, ועם זאת קבע, בניגוד לעמדת המבקש, כי מר וידל עמד בתנאי הסף במכרז.

שני הצדדים ערערו על פסק הדין, ובדיון שהתקיים בפני בית הדין הארצי לעבודה ביום 25/3/14 (תיק עע (ארצי) 35617-09-13), הודיעו הצדדים כי הם חוזרים בהם מן הערעורים. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כדלקמן:
"כל צד יחזור בו מערעורו ולאור זאת, פסק דינו של בית הדין קמא המבטל את המכרז לאיוש משרת סמנכ"ל מינהל וארגון ברשות שדות התעופה – יישאר על כנו. לאור זאת, יתקיים מכרז חדש ולמען הסר ספק, תקופת כהונתו של מר וידל לא תיחשב לעניין הותק המוכח הדרוש למילוי אותה משרה. "


לאור פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה פורסם המכרז דנן, במסגרתו הציגו את מועמדותם למשרה 90 מועמדים, ביניהם גם מר וידל, המכהן בפועל במשרה [להלן: "המכרז החדש"].
ביום 13/7/14 הוגש ההליך דנן, במסגרתו התבקשו סעדים שונים ביחס להליכי המכרז, ובכלל זה כי מר וידל יצא לחופשה עד לסיום הליכי המכרז וכי יתקיים פיקוח חיצוני, על ידי נציבות שירות המדינה על הליכי המכרז, בד בבד עם הגשת התובענה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים שונים.
במהלך הדיון שהתקיים בפני חברתי כב' השופטת ע. איצקוביץ ביום 24/7/14 העלה המבקש בקשה כי המשיבה תעדכן את בית הדין בדבר הליכי המכרז וכן התבקש גילוי של מסמכי המכרז.

בהחלטת בית הדין מיום 24/7/14 נקבע כי המשיבה תעדכן את בית הדין בדבר התקדמות הליכי המכרז וכן נקבע כי "ב"כ המבקש רשאית להגיש בקשה חדשה במידת הצורך, אם לא תעמוד המשיבה בלוח זמנים שתקבע או מסיבה חריגה אחרת." עוד נקבע בהחלטה מיום 24/7/14 כי "במקרה זה תינתן
החלטה להמצאת מסמכים במידת הצורך". בנוסף התיק נקבע לדיון בפני
חברתי כב' השופטת איצקוביץ ליום 28/9/14.


בהתאם להחלטת בית הדין, ביום 6/8/14 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיבה. בהודעה צויין כי מונתה ועדת מיון ראשוני [להלן: "הוועדה"] וכן פורטו נתונים בדבר סינון ראשוני של המועמדים במכרז. אין חולק כי הוועדה מצאה כי רק 38 מועמדים מתוך 90 עומדים בתנאי הסף, וכי הוועדה קבעה קריטריונים לצורך סינון המועמדים שעמדו בתנאי הסף, ומצאה כי רק 15 מבין המועמדים שעמדו בתנאי הסף עומדים גם בקריטריונים שקבעה ועדת המיון הראשוני באופן מלא (קיבלו ציון מקסימלי). לנוכח האמור לשלב המיון השני (מרכז הערכה) הופנו 15 מהמועמדים בלבד.
לנוכח הודעת הרשות בדבר תוצאות המיון הראשוני, ביום 10/8/14 הוגשה על ידי המבקש בקשה דחופה לגילוי מסמכי המכרז ולמתן סעדים זמניים לרבות הקפאת הליכי המכרז עד למיצוי הדיון בבקשה לגילוי מסמכים. בו ביום ניתנה החלטת חברתי כב' השופטת איצקוביץ לפיה הבקשה הועברה "לתגובת ב"כ המשיבה עד ליום 1/9/14" וכן נקבע כי "העדר תגובה יתפרש כהסכמה לגילוי ועיון במסמכים כמבוקש".
עוד באותו היום המבקש מיהר והגיש לבית הדין בקשה דחופה לעיון חוזר ולמתן החלטה ביחס לסעדים הדחופים שהתבקשו, וכב' השופטת איצקוביץ הבהירה (ראה החלטה מיום 10/8/14) כי המועד לתגובה נקבע לאור צאתה לחופשה בחו"ל וכן הבהירה כי ככל שתוגש בקשה חדשה לסעד זמני אשר מצדיקה דיון דחוף היא תועבר לשופט תורן.
ביום 11/8/14 הגיש המבקש הודעה ובקשה במסגרתה הבהיר כי הבקשה מיום 10/8/14 היא בקשה למתן צו זמני במסגרת התובענה הראשית והיא מוגשת בשים לב לעובדה שוועדת ההערכה צפויה לדון במועמדים שעברו את שלב הסינון הראשוני במהלך חודש אוגוסט.
לאור ההבהרה דלעיל הורתה כב' השופטת איצקוביץ כי התיק יועבר לשופט תורן ובו ביום התיק הועבר לטיפול ראש מותב זה ונקבע לדיון ביום 17/8/14. לבקשת המשיבה הובהר, כי הדיון נקבע ביחס לכל הסעדים הדחופים, כמפורט בבקשות 7-9 שבתיק. לאור הסכמת הצדדים, נדחה הדיון ליום 1/9/14 בכפוף להקפאת הליכי המכרז.
בדיון שהתקיים בפנינו ביום 1/9/14 הצענו לצדדים להגיע להסכמות ביחס לגילוי המסמכים, מתוך הנחה שאפשר שיהיה בכך כדי ליתר הכרעה במחלוקות העקרוניות שבתיק ככל שיתברר כי ראוי היה להעביר לשלב ועדת ההערכה מועמד כזה או אחר שלא עבר את הסינון הראשוני. למרבה הצער, נסיון זה לא צלח, ולכן אנו נדרשות להכריע בבקשה לגילוי מסמכים לגופה.
עוד נציין, כי במהלך ישיבת בית הדין מיום 1/9/14 נטענה על ידי המשיבה טענת פסלות אשר נדחתה על ידי המותב. בהמשך הדברים, אף הוגש על ידה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. לנוכח האמור, מצאנו להשהות את ההחלטה בבקשה לגילוי מסמכים עד להכרעה בערעור. כעת משנדחה הערעור להלן החלטתנו:



המסמכים המבוקשים


הבקשה לגילוי מסמכים שהונחה בפני בית הדין נוגעת לכל מסמכי המכרז ובכלל זה:
קורות חיים של הפונים למכרז והשאלונים שמולאו על ידם (תוך מחיקת שמותיהם).
התכתובת שהתקיימה בין המשיבה לבין נציבות שירות המדינה בעניינו של המשיב 2 (תכתובת המצויינת בסעיפים 30-32 בתשובת המשיבה לבקשה).
הפרוטוקולים המתעדים את דיוניה של ועדת המיון הראשוני בישיבות מיום 22/7/14 ו- 28/7/14.
טבלאות סינון המועמדים כפי שנערכו על ידי ועדת הסינון הראשונית.


טענות המבקש


לטענת המבקש, נפלו פגמים בהליך המיון הראשוני, הן בהרכב ועדת המיון והן בקריטריונים שנקבעו ובאופן יישומם.
הבקשה נתמכת בתצהירו של יו"ר הוועד, מר אבי ניסנבאום. בתצהירו נטען כי הובא לידיעתו של מר ניסנבאום כי המכרז "נתפר" על מנת לבחור שוב במר וידל למשרה, וזאת על רקע קרבתו לשר הממונה על הרשות. מר ניסנבאום הצהיר כי פנו אליו מועמדים שטענו כי מועמדותם נפסלה על אף שעמדו בתנאי הסף. עוד טען, כי הובאו לידיעתו ידיעות על לחץ שהופעל על סמנכ"לים ברשות כי עליהם להשתתף בוועדת הבחירה ולבחור בוידל, וכן כי הוצגו בפניו ידיעות בדבר מעורבות של וידל (כממונה על מערכת משאבי האנוש) בהליכי סינון המועמדים. לתצהירו של יו"ר הועד צורף מכתב שהופנה על ידו ליו"ר הרשות, ובו טענות חמורות ביותר בהקשר זה (ר' נספח 8 לתצהיר מר ניסנבאום יו"ר הועד).
המבקש מצביע על כך שמר וידל מכהן מזה כשנתיים בתפקיד סמנכ"ל ארגון ומינהל וזאת על אף שבית הדין קבע כי נפלו פגמים בשיקול הדעת שהוביל למינויו. עוד נטען כי מר וידל הוא מקורב פוליטי לשר הממונה על הרשות וכי ועדת המכרז מכוונת על מנת לבחרו בשנית. בהקשר זה המבקש מצביע על כך שהרשות השתהתה בפרסום המכרז על מנת לאפשר לוידל להמשיך לכהן בפועל למשך תקופה משמעותית.
המבקש טוען, כי בנסיבות דנן בשים לב לכך שמדובר במכרז חוזר ורגיש, לאחר שבית הדין כבר נדרש לעניין בחירתו של וידל ומצא פגמים בשיקול הדעת של הועדה, ובשים לב לכך שמר וידל שהוא מועמד למשרה, ממונה בפועל על מערך המיון, יש לנקוט במשנה זהירות בעת בחינת עבודת ועדת המכרז, ולהקפיד על כללי המנהל התקין.
המבקש מפנה לפגמים שנפלו לטענתו בהרכב ועדת המיון הראשוני. כיו"ר הועדה מונתה עו"ד תמר תורג'מן מהלשכה המשפטית, אשר לא רק שאיננה עו"ד בכירה דיה כדי לכהן כיו"ר הועדה בשים לב למהות המשרה שעל הפרק, אלא שהיא מצויה בקשרי עבודה שוטפים עם מר וידל בהיותה רפרנטית לענייני עבודה בלשכה המשפטית. עוד טוען המבקש, כי נציג הציבור בוועדה אף הוא איננו נציג "בלתי תלוי" מאחר שהוא אביה של עובדת הרשות וכי החבר השלישי שנבחר לוועדה הוא סמנכ"ל חדש, אשר איננו מכיר את עבודת הרשות והוא חב את קבלתו לעבודה ברשות למר וידל (אשר ישב בוועדת הבחירה שבחרה בו עצמו).
אשר להליך המיון שביצעה הוועדה טוען המבקש כי הסינון הראשוני בלתי סביר ומעלה חשש כבד לשיקולים זרים. לדידו הקביעה כי 60% מהמועמדים אינם עומדים בתנאי הסף איננה סבירה, זאת בשים לב לגמישות שיש בהחלטה כי מר וידל בעצמו עומד בתנאי הסף.
אשר לסינון שבוצע נטען כי הועדה בחרה שלושה מתוך שבעת תנאי הסף במכרז, ובחנה את המועמדים לאורם בלבד. הוועדה התעלמה מתנאים שנקבעו בדרישות המשרה והם ניתנים למדידה אובייקטיבית (כגון ידיעת השפה העברית והאנגלית) וכן מתנאים רלוונטים נוספים, ותחת זאת סיננה את המועמדים בהתאם לשלושה תנאי סף שמדידתם היא סובייקטיבית, וכן בחרה בקריטריונים שמקנים עדיפות לוידל.

לטענת המבקש, אין הלימה בין תנאי הסף שפורטו בדרישות המשרה כפי שפורסמו במכרז, לבין הקריטריונים למיון, אשר נקבעו על מנת להבטיח את בחירתו של מר וידל.


לטענת המבקש הפגמים שכבר מתקיימים בפועל במכרז זה מצדיקים גילוי של מסמכי המכרז כבר בשלב זה:

קורות החיים והשאלונים שמילאו המועמדים מתבקשים על מנת לוודא כי לא סוננו מועמדים אשר בכישוריהם ובנסיונם אינם נופלים ממר וידל.
התכתובת עם נציבות שירות המדינה נזכרה בכתב התשובה ולכן היא רלוונטית לעניין, מה גם שיהיה בה לשפוך אור על התנהלות המשיבה בהטיית המכרז.
הפרוטוקולים וטבלאות הסינון יסייעו להבין את שיקול דעתה של הוועדה ולהעמידה תחת ביקורת בית הדין.

טענות המשיבה


לטענת המשיבה המדובר בבקשה מוקדמת, אשר מוגשת בעיצומו של הליך המכרז, בטרם הסתיים. זאת בניגוד למקרים אחרים, בהם דן בית המשפט בבקשות לגילוי מסמכי המכרז, לאחר שהליך הבחירה הסתיים.
המשיבה טוענת כנגד המסגרת הפרוצדורלית שבה הוגשה הבקשה דנן, במסגרת בקשה למתן צו זמני שהדיון בה התייתר לטענתו בהתאם להחלטת בית הדין מיום 24/7/14, וכי היה על המבקש להקדים ולהגיש בקשה חדשה למתן צו זמני, בעקבות עבודת ועדת המיון הראשוני, בטרם יגיש את בקשתו לגילוי מסמכים.
עוד טוענת המשיבה, כי הבקשה מנוגדת לחובת הסודיות החלה על הליכי המכרז בהתאם לנהל גיוס עובדים של הרשות.
עוד נטען, כי למבקש אין זכות עמידה, והוא אף נגוע בניגוד עניינים באשר בפעילותו של ועד העובדים עליו לשאת ולתת עם סמנכ"ל מינהל וארגון ולכן יש לועד עניין (אינטרס) בתוצאות המכרז ויש קושי מובנה במעורבותו בהליך הבחירה.

עוד נטען בהקשר זה, כי יו"ר המבקש פועל מטעמים פסולים מתוך נסיון לחבל בזכותו של מר וידל להתמודד למשרה.


אשר לרלוונטיות של המסמכים שהתבקשו טוענת המשיבה כי הבקשה גורפת ועולה כדי מסע דיג אסור. וכן היא טוענת כי מתן צו כמבוקש צפוי לפגוע בפרטיותם של 90 המועמדים במכרז, שכן לגבי חלקם, גם אם ימחק שמם מטופסי המועמדות ומקורות החיים, ניתן יהיה לזהותם על פי עיסוקם.
לטענת המשיבה הבקשה מבוססת על רכילות בלבד והיא מנוגדת להלכות הידועות בדבר שיקול הדעת הנתון למעסיק בניהול מכרזים לבחירת עובדים. לדידה המכרז הקודם בוטל בשל פגמים טכניים, מבלי שבית הדין מצא לקבל את טענת המבקש לפיה מדובר במכרז שנתפר למידותיו של מר "וידל" על רקע היותו מקורב פוליטית לשר הממונה.
לטענת המשיבה אין כל פגם בהרכב ועדת המיון הראשוני ובשיקול הדעת שהפעילה. בהקשר זה טוענת המשיבה כי יו"ר המבקש נמנע בעבר מלהעלות טענות כנגד היותו של נציג הציבור אביה של עובדת הרשות (לרבות במכרז בו נבחר הוא עצמו), ולכן הוא מנוע מלטעון בעניין כעת.
עמדת המשיבה נתמכה בתצהירו של מר יעקב גנות יו"ר המשיבה אשר לא נטל חלק בהליכי המיון נשוא ענייננו, ואולם בתצהירו התייחס להחלטתו בדבר מינוי חברי ועדת המיון הראשוני אשר לדידו אין בהם דופי, וכן בתצהירה של עו"ד תמר תורג'מן שמונתה כיו"ר ועדת המיון הראשוני, אשר פירטה את ההליך שביצעה לסינון מועמדים שאינם עומדים בתנאי הסף, כמו גם את שיקול הדעת שהפעילה הועדה בקביעת קריטריונים למיון המועמדים שעמדו בתנאי הסף. עו"ד תורג'מן אף ציינה בתצהירה כי היא איננה כפופה בתפקידה לוידל ואיננה עומדת עימו בקשרי עבודה יומיומיים.


דיון


נקדים ונבהיר, כי לדידנו אין כל ספק כי המסמכים שגילויים מתבקש רלוונטיים לבירור המחלוקת שבין הצדדים בדבר תקינות המיון הראשוני של המועמדים, שהרי בהעדר כל ידיעה על זהות המועמדים שנפסלו, אין אפשרות לברר את הטענה כי מועמדות כזו או אחרת נפסלה מטעמים שאינם עניינים.
על רקע האמור, ולאחר שבחנו את מכלול נסיבות העניין אנו סבורות כי בהליך דנן מתקיימות נסיבות אשר מצדיקות חשיפה מסויימת של נתוני המועמדים, ושל עבודת ועדת המיון הראשוני כבר בשלב מוקדם, בטרם יסתיימו הליכי הבחירה, בכפוף לסייגים שיפורטו להלן.
ראשית יש להזכיר, כי מר וידל מכהן בתפקידו מזה כשנתיים וזאת על אף הפגמים שמצא בית הדין בהליך בחירתו. בנסיבות העניין אנו סבורות כי יש אינטרס ציבורי בבירור יעיל ומהיר של המחלוקות שבין הצדדים.
בירור הטענות הנוגעות לסינון הראשוני בזמן אמת יאפשר תיקון מידי של הפגמים, ככל שימצאו כאלה, על מנת שלא ירחק היום בו המשרה תאוייש כדין, בין אם על ידי מר וידל ובין אם על ידי אדם אחר. איננו רואות בנסיבות העניין כל טעם בהמשך הליך המכרז לבחירת מועמד למשרה מבין אלה שעברו את המיון הראשוני, בטרם התבררה טענת המבקש כי מועמדים ראויים סוננו מטעמים זרים.
לנוכח האמור, לא מצאנו ליתן משקל של ממש לטענתה הפרוצדורלית של המשיבה לעניין המסגרת המשפטית שבה הוגשה הבקשה לגילוי מסמכים– האם היה זה סעד זמני בהליך העיקרי או שמא היה על המבקש לפתוח בהליך משפטי נוסף (שיקבל מספר חדש) שבו בקשה נוספת לצו זמני להקפאת הליכי המכרז ולהוצאתו של וידל לחופשה.
המדובר במסמכים שאין כל ספק ביחס לרלוונטיות שלהם לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים באשר לשלב המיון הראשוני, שהוא שלב נפרד, שניתן לבודד אותו מהמשך ההליך. גילוי המסמכים המבוקשים ובפרט קורות החיים של המועמדים שנפסלו והשוואתם לקו"ח של המועמדים שאושרו, עשויה לסייע באופן ממשי לבירור טענת המבקש לעניין קיומם של שיקולים זרים בהליך המיון הראשוני.
זאת ועוד, בירור המחלוקת בעניין הליך הסינון הראשוני, עשוי אף לסייע בעת קביעת הסעד בהליך העיקרי, שכן הכרעה בדבר תקינות הליך המיון הראשוני, עשויה להשליך גם על האופן בו ניתן יהיה להמשיך ולנהל את המשך המכרז, וזאת בין שימצא כי נפלו פגמים בסינון הראשוני ובין אם ימצא כי הסינון נעשה ללא דופי.


סודיות הליכי המכרז ופרטיות המועמדים


אין לכחד, כי בענייני כ"א כמו גם בעניינים אחרים, ככלל, מקובל לסווג את מסמכי המכרז כמסמכים סודיים, וזאת בניגוד לעקרון השקיפות המאפיין בדרך כלל את המידע שמוחזק על ידי גופים ציבוריים.
כידוע, ההוראה האוסרת על חשיפת מסמכי המכרז נועדה למספר מטרות. היא נועדה להבטיח כי חברי וועדת הבחינה יוכלו להתבטא באופן חופשי ביחס למועמדים במכרז מבלי שיחששו שמא הדברים שהשמיעו בדיוני הוועדה יחשפו לעיני כל. בנוסף, תכליתה לעודד מועמדים לגשת למכרז, מתוך ציפיה כי דבר מועמדותם, כמו גם ההערכות והציונים שניתנו להם, לא יוודאו ברבים באופן שעלול יהיה לגרום להם למבוכה.
מטרות אלה ואחרות, הן מטרות חשובות וראויות להגנה, ואולם אין בהן כדי להקים "חסיון מוחלט" שכן הן נסוגות מפני עקרונות בסיסיים יותר בדיני המכרזים ובראשם עקרונות השוויון וההגינות, אשר מצדיקים, במקרים המתאימים, להעדיף כללים של שקיפות על פני כללים של סודיות.
פעמים רבות מכיר בית המשפט בקיומן של נסיבות בהן האינטרס הציבורי בקיום ביקורת על תקינות הליכי המכרז מצדיק חשיפה מסויימת של מסמכי המכרז על מנת לאפשר בדיקה של ההליך, גם אם במחיר של פגיעה מסויימת בעקרון הסודיות ו/או בזכות לפרטיות.
המשיבה מבקשת להסתמך על סעיף 8.4.3 לנוהל גיוס עובדים של הרשות הקובע כדלקמן:

"דיוני הוועדה מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים ואסור להביא מהם לידיעתם של אחרים אלא באישור המנכ"ל או מכח הדין."


יאמר מיד, כי הוראה דומה לזו הקבועה בסעיף 8.4.3 הנ"ל מצויה בסעיף 12.375 לתקשי"ר החל על מכרזים למשרות בשירות המדינה, ופשיטא שאין בה כדי להמעיט מסמכותו של בית הדין להורות על גילוי מסמכי המכרז מכח סמכותו הקבועה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, כאשר הוא סבור כי יש בכך כדי לאפשר דיון יעיל (והדבר אף צויין במפורש בסייפא לסעיף 8.4.3 המתיחס לגילוי מכח הדין).
בהקשר זה יש להזכיר כי ניתן להגביל את הגילוי באופנים שונים, על מנת לשמור על תכלית הוראת הסודיות ולהגן על פרטיות המועמדים, ועם זאת לאפשר ביקורת על עבודת ועדת המכרז, מתוך יצירת איזון בין שני הערכים שחשיבותם איננה מוטלת בספק, במכלול נסיבות העניין.


הכרעה
הרכב ועדת המיון הראשוני ושיקוליה


כפי שכבר ציינו, בהתאם להסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין בתיק עע (ארצי) 35617-09-13 מר וידל ממלא בפועל את תפקיד סמנכ"ל ארגון ומינהל בשעה שהוא מתמודד למשרה מול מתמודדים אחרים.

מדובר בנסיבות המקנות למר וידל עדיפות ברורה על פני יתר המועמדים, מעצם היכרותו עם הארגון ועם חברי ועדות המיון, וההזדמנות להוכיח עצמו במילוי התפקיד בפועל (ודוק, אין מדובר בנסיבות של "מינוי בפועל" שנעשה כדין, ובמסגרת של "מכרז פנימי" אלא במועמד במכרז "פומבי" אשר ממלא את התפקיד בפועל, ומתמודד מול מועמדים חיצוניים למערכת).


יתר על כן, במשרתו כסמנכ"ל ארגון ומינהל, מר וידל ממונה על מערך כ"א שמתפקידו לקיים את הליכי המכרז בהתאם לנוהל גיוס וקליטת עובדים, המחייב קיום הליך של מכרז (ראה נוהל מספר 15-02-04/00 נספח 1 לתשובת המשיבה).

אין חולק כי הנסיבות מקשות על קיום הוראות הנוהל אשר תכליתו "להבטיח התאמה של העובדים הנבחרים לתפקידם, תוך שמירה על פומביות, שוויוניות, תחרותיות ומקצועיות ההליך" (ראה סעיף 1 לנוהל) והן מקימות בפני הרשות אתגר של ממש.


יאמר מיד, כי בהתאם להוראות הנוהל נקבע כי המיון הראשוני של המועמדים שעמדו בתנאי הסף יעשה על ידי ועדת מיון ראשוני המורכבת מראש אגף כ"א, נציג נוסף של הרשות, ונציג ציבור. בנוהל נקבע כי ועדת המיון הראשוני מוסמכת לצמצם את רשימת המועמדים מבין אלה שעמדו בתנאי הסף, וזאת על בסיס קביעת קריטריונים, מתן ציונים למועמדים וסינון המועמדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בהתאם לקריטריונים שנבחנו. הנוהל אף קובע כי פסולים לכהונה כחברי ועדה מי שיש להם קשרי עבודה או קשרי משפחה עם אחד המועמדים.
מעדותו של יו"ר הרשות בפנינו עולה כי בנסיבות העניין הוא סבר כי יש קושי בכך שראש אגף משאבי אנוש (הכפוף ישירות למר וידל) יכהן כיו"ר ועדת המיון הראשוני ותחתיו מינה את עו"ד תמר תורג'מן מהלשכה המשפטית, לבצע את המיון הראשוני של המועמדים (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 1-18).
אלא, שמהעדויות שבפנינו עולה כי הגב' תורג'מן, הגם שאיננה כפופה מנהלית למר וידל, מצויה בקשרי עבודה עימו לנוכח העובדה כי מר וידל ממונה בין היתר על נושאים הקשורים להעסקת עובדים ברשות והגב' תורג'מן היא רפרנטית ליחסי עבודה בלשכה המשפטית של הרשות. זאת ועוד, דרגתה ומעמדה של גב' תורג'מן נמוכים באופן ניכר מזה של המשרה הנדונה, ענין שעשוי כשלעצמו לפגוע במעמדה כחברה "בלתי תלויה".

אשר לחבר הנוסף בוועדת המיון הראשוני סמנכ"ל תקשוב מר מיכאל רוף יש להבהיר כי טענת המבקש לפיה מר רוף חייב את בחירתו שלו כסמנכ"ל למר וידל (שכן מר וידל ישב בוועדת המכרז שבחרה במר רוף לתפקיד סמנכ"ל ברשות) לא נסתרה. בנסיבות העניין, על פני הדברים יש קושי לראות גם במר רוף חבר "בלתי תלוי".
החבר השלישי בוועדה מר מיקי סגל מכהן כ"נציג ציבור" אלא שבמהלך הדיון שבפנינו התברר כי הלכה למעשה גם נציג הציבור, שאמור להיות גורם חיצוני לרשות, המייצג את האינטרס הציבורי בלבד - איננו חבר "בלתי תלוי" לכאורה שכן בתו היא עובדת הרשות, והוא מזומן באופן תדיר לכהן כנציג ציבור במכרזי הרשות ולפי תצהירה השתתף בעשרות מכרזים.
לנוכח האמור לעיל, לא נמצא בוועדת המיון הראשוני אף לא גורם אחד שניתן לכאורה להתייחס אליו כגורם "בלתי תלוי" או כמי שיכול לייצג את האינטרס הציבורי בוועדה.


אשר לשיקול הדעת לגופו, פשיטא כי ניתן לקבוע קריטריונים שונים לשם סינון ראשוני של המועמדים ומטבע הדברים הבחירה בקריטריונים כאלה או אחרים מכתיבה את תוצאות הסינון, ובפרט כאשר מדובר בקריטריונים שיש בהם מידה לא מבוטלת של שיקול דעת. בשלב זה של ההליך, משלא הוברר מיהם המועמדים שנפסלו, ממילא לא ניתן להכריע בשאלת כשרות שיקול הדעת בעת שנקבעו הקריטריונים למיון, ואולם לאור הטענה שהועלתה, ברור שנתוני המועמדים שנפסלו רלוונטיים לשם הכרעה במחלוקת ביחס לסבירות הקריטריונים ולדרך הפעלתם.
אנו מבקשות להבהיר כי אין באמור לעיל כדי להטיל דופי ולו לכאורה במי מחברי הועדה, ואפשר כי לנוכח מרכזיות תפקידו של מר וידל לא ניתן למצוא מבין עובדי הרשות חברי ועדה שיהיו "בלתי תלויים". זאת ועוד, אין באמור אף כדי לרמוז כי בית הדין התרשם כי נפל פגם באופן בו ביצעו חברי הוועדה את הליך הסינון הראשוני לרבות באופן בו נקבעו ויושמו הקריטריונים.

על רקע ההבהרה דלעיל אנו סבורות כי בשלב זה של הדיון המבקש איננו צריך להוכיח כי נפל פגם בשיקול הדעת של הועדה. בנסיבות שפורטו לעיל, כאשר על פני הדברים לא ניתן ליחס לועדת המיון הראשוני "אי תלות", בשלב זה של הדיון לא ניתן לשלול את הטענה כי קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים על רקע הזיקה שבין וידל לשניים מחברי הוועדה, והעובדה כי החבר השלישי אף הוא איננו נציג ציבור מובהק. לנוכח האמור אנו סבורות כי יש לאפשר למבקש לבחון את הליך הסינון שבוצע לגופו, וזאת באמצעות חשיפת מסמכי המכרז בכפוף לסייגים שיפורטו להלן.


זכות העמידה של המבקש


עיינו בטענות המשיבה בדבר טוהר הכוונות של המבקש והמניעים הזרים שמכוחם על פי הנטען הוגשה הבקשה, כמו גם לטענה כי זכות העמידה שמורה למתמודדים במכרז ואין למבקש כל מעמד בהליך.
בשלב זה של הדיון אין בידינו לקבל את טענות המשיבה בדבר המניעים הנסתרים שעומדים מאחורי הגשת ההליך דנן. מה גם שלדידנו, השיקולים המניעים את המבקש הם בעלי חשיבות משנית ביותר מקום שיש עניין ציבורי לברר את הטענות לגופן.
על מקומה של העתירה הציבורית בבית הדין לעבודה עמד בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 1233/01 אוריאלי – עירית הרצליה (פד"ע לו 505) שם נקבע כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא ואין חולק עוד, כי שעריו של בית הדין לעבודה אינם נעולים ופתוחים הם בפני ה"עותר הציבורי", וכי אמות המידה בכל הנוגע לזכות העמידה של ה"עותר הציבורי" בבית הדין לעבודה, כמוהן כאלה החלות בבית המשפט העליון, כפי שנקבעו זה מכבר.
בית המשפט הגבוה לצדק נדרש לדיון באחדות דיני המעמד בעניין המועצה המקומית אבו סנאן () , שם נאמר על ידי השופט א' ברק:
"דיני המעמד פותחו בעיקר על-ידי בית המשפט הגבוה לצדק. הם חלק מהמשפט המינהלי הישראלי. הם משקפים את עמדת המשפט הישראלי ביחס לתפקיד בית המשפט בחברה ולשלטון החוק (ראה בג"צ 910/86 רסלר ואח' נ' שר הביטחון, פד"י מב(2) 441). הם חלים בכל מקרה בו מתעורר 'סכסוך ציבורי'. על-כן, מי שיש לו מעמד כדין בפני בית המשפט הגבוה לצדק, יש לו גם מעמד כדין בפני בית הדין לעבודה... רק כך ניתן לקיים הרמוניה בשיטת המשפט. רק כך ניתן להבטיח חוסר שרירות בתוצאות. רק כך ניתן למנוע מצב שבו אותו עניין עצמו יידון בבית הדין לעבודה (בתובענה של עובד או עובד פוטנציאלי) ובבית המשפט הגבוה לצדק (בעתירה של עותר שאינו עובד או עובד פוטנציאלי)."


בהליך שם הוגשה העתירה על ידי אנשי אופוזיציה שהדעת נותנת שניגוח הרשות היה לחם חוקם, ועם זאת, בית הדין הארצי לעבודה סבר כי יש מקום לדון בטענות שהעלו לגופן.
יש להזכיר בהקשר זה כי תקיפה של מכרז איננה עניין של מה בכך. מדובר בהליך משפטי מורכב, המחייב השקעת משאבים כלכליים ותעצומות נפש. מועמד במכרז, גם אם יסבור כי נעשה לו עוול בהליך, יתקשה לגייס את המשאבים הנדרשים על מנת להביא את הליך המכרז לבחינה משפטית בגפו (ודוק – המועמדים במכרז אינם יודעים זה על זה ואינם יכולים להתאחד לצורך העניין). לכן, יש עניין ציבורי כי דלתות בית הדין יהיו פתוחות בפני צד ג', שבידיו האמצעים להביא את החשדות בדבר קיומם של פגמים בהליך המכרז לידי בירור.
בע"ע 1233/01 הנ"ל בית הדין הארצי עמד על כך שוועד העובדים הוא גורם טבעי ומתאים לשמש כעותר ציבורי בתביעה שעניינה קבלה של עובד לעבודה תוך שנקבע, בין היתר :

"במערכת היחסים המאפיינת את משפט העבודה והמיוחדת לו, ניתן לראות בגופים ציבוריים כגון ועדי עובדים, ארגוני עובדים ומעבידים, "עותרים ציבוריים" אשר להם עניין ציבורי בעל ערך מוסף, מכוח האינטרס המיוחד והאינהרנטי שיש להם ביחסי העבודה ומעורבותם במערכת יחסים זו."



לנוכח האמור לעיל ובשים לב לאינטרס הציבורי בבירור הטענות החמורות שהעלה המבקש לגופן, אנו סבורות כי דלתות בית הדין צריכות להיות פתוחות בפני המבקש לשם בירור טענותיו לגופן.


מן הכלל אל הפרט


עמדנו לעיל בהרחבה על הנסיבות המיוחדות שמתקיימות במכרז נשוא ההליך דנן בכלל זה העובדה שמר וידל מכהן בתפקיד הבכיר נשוא המכרז בפועל, מזה כשנתיים, למרות שבחירתו בוטלה, תוך שהוא קונה עדיפות על פני יתר המועמדים. בנוסף עמדנו על כך שבנסיבות העניין לא ניתן להתייחס לועדת המיון הראשוני כוועדה שהיא על פני הדברים "בלתי תלויה".

בנוסף, המבקש מצביע על כך שמר וידל כיהן בין השנים 2009-2011 כראש מטה של השר הממונה על הרשות. פשיטא כי הזיקה המתוארת שבין מר וידל לבין השר הממונה על הרשות, איננה פוסלת אותו מלהתמודד למשרה, ואין בה כדי להעיד על קיומם של שיקולים זרים, ואולם יש בה כדי להצדיק הקפדה יתרה גם על מראית פני הדברים.


נדמה כי בנסיבות שפורטו לעיל, ובפרט לנוכח הטענות הקשות שהעלה המבקש בתצהיר ובעדות בשבועה בפנינו, איננו סבורות כי ניתן להשאיר את טופסי המועמדות בחשכת הארגזים שבחדרה של עו"ד תורג'מן, בלא שתתקיים בקרה על הליך הסינון הראשוני.

נדמה כי יש לשוב ולהזכיר את אימרתו הקלסית של השופט ברנדיס (Justice Louis Brandeis): “Sunlight is the best disinfectant” (ובתירגומו של השופט ברק בבג"ץ 1601/90 שליט נ' ח"כ שמעון פרס, פ"ד מד (3) 353, 364: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר").


בענייננו, עולה מטענות המשיבה כי ועדת המיון הראשוני ערכה מיון טכני ביחס לעמידת המועמדים בתנאי הסף וכן ערכה דיון עקרוני ביחס לקריטריונים שיש לקבוע לשם סינון ראשוני, אף הוא על פי הנטען על פי מבחנים טכניים אובייקטיביים. לנוכח טענותיה של המשיבה, נדמה כי דיוני הוועדה בשלב זה, אינם כוללים התייחסות פרטנית או הערכה משמעותית של מי מהמועמדים, ולפיכך על פני הדברים אין אינטרס ציבורי בחסיון הדיונים המוקדמים של חברי הועדה כשלעצמם (שהרי אין בהם הבעת דעה משמעותית של מי מחברי הועדה ביחס למי מהמועמדים).
אשר לזכות לפרטיות של המועמדים במכרז, אנו סבורות כי בשלב זה אכן יש קושי להעביר למשיב טפסי קורות חיים ושאלונים של 90 מועמדים, מה גם שמקובלת עלינו טענת המשיבה, לפיה לא די במחיקת שם המועמד, שכן ניתן לזהות חלק מן המועמדים על פי התפקיד שהם ממלאים/שמילאו בפועל כמפורט בקורות החיים.
עם זאת, אנו סבורות כי הימנעות מחשיפת המסמכים לא תאפשר קיום דיון משמעותי בטענות הצדדים. לנוכח האמור, ומאחר שאנו סבורות כי עיון בקורות החיים של כלל המועמדים עשוי להיות בעל משמעות קריטית לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים, אנו מורות כי טופסי קורות החיים והשאלונים שמילאו המועמדים יועברו בשלב זה לעיון ב"כ המבקש בלבד. ככל שב"כ המבקש ימצאו כי יש מקום לעשות בהליך זה שימוש באיזה מהמסמכים - תוגש בקשה בהתאם לבית הדין בצירוף המסמכים (יש לחסות את הבקשה כך שתוגש לעיון בית הדין והצד שכנגד בלבד).
אנו סבורות כי יש בהסדר זה, כדי לאזן באופן סביר בין הזכות לפרטיות של המועמדים ובין האינטרס הציבורי בשמירה על תקינות הליכי המכרז, כל זאת בשים לב לנסיבות המיוחדות בהן מתקיים הליך המכרז דנן.
אשר לתכתובת שנזכרה בסעיפים 30-32 בתשובת המשיבה לבקשה, הרי שאיזכור המסמך בכתב התשובה של המשיבה מלמד לכאורה על הרלוונטיות שלו, ולא הוצגה בפנינו כל עילה המצדיקה להמנע מחשיפתו.



כללו של דבר


לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה החלטנו להורות על גילוי מסמכים כמבוקש, בכפוף לכך שהמסמכים יועברו בשלב ראשון לעיון ב"כ המבקש בלבד.
ככל שב"כ המבקש תמצא כי יש צורך בהגשת איזה מהמסמכים לתיק בית הדין תוגש על ידה בקשה בהתאם.
בטרם סיום מצאנו לציין כי שקלנו האם בנסיבות העניין ראוי כי בית הדין יעיין במסמכים השונים על מנת להכריע ביחס להשלכה שלהם על בירור טענות המבקש כנגד הליך הסינון הראשוני. ואולם, בנסיבות העניין משטרם הועלו טענות המבקש לגוף המועמדים שנפסלו, אנו סבורות כי יהיה בכך משום עירוב בית הדין בקביעת גדר המחלוקת שבין הצדדים ועניין זה איננו רצוי. לנוכח האמור, אנו סבורות כי ראוי ונכון כי בדיקת המסמכים בשלב זה תתבצע על ידי ב"כ המבקש.
על יסוד כל האמור לעיל, אנו מורות כי המסמכים שהתבקשו יועברו לב"כ המבקש בתוך 14 יום. ב"כ המבקש תודיע לבית הדין כיצד היא מבקשת להמשיך בבירור ההליך וזאת עד ליום 30/11/14.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גילוי מסמכי מכרז

  2. הליכי גילוי מסמכים

  3. סירוב לגילוי מסמכים

  4. גילוי מסמכים ספציפיים

  5. הרחבת חובת גילוי מסמכים

  6. אי ציות לצו גילוי מסמכים

  7. ערעור על צו גילוי מסמכים

  8. גילוי מסמכים בתביעת מזונות

  9. התנגדות לגילוי מסמכים של בנק

  10. מועד הגשת בקשה לגילוי מסמכים

  11. נזק לצד שלישי עקב גילוי מסמכים

  12. גילוי מסמכים מוקדם של צד שלישי

  13. גילוי מסמכים - חוות דעת על עובד

  14. בקשה לגילוי מסמכים לא רלוונטיים

  15. פסיקת הוצאות בגין אי גילוי מסמכים

  16. מחיקת כתב הגנה בגין אי גילוי מסמכים

  17. צו לגילוי מסמכים כנגד צדדים שלישיים

  18. הפרת צו גילוי מסמכים בבית הדין לעבודה

  19. בקשה לגילוי מסמכים לצורך הכנת חוות דעת

  20. גילוי מסמכים בהליך אישור תביעת ייצוגית

  21. גילוי מסמכים רלוונטיות ליחסי עובד מעביד

  22. גילוי מסמכים - דו''ח ביקורת פנימית של בנק

  23. בקשה לגילוי מסמכים פנקס חופשה שנתית של המעביד

  24. גילוי מסמכים במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  25. ערעור על החלטת רשם בית דין לעבודה בנושא גילוי מסמכים

  26. חובת גילוי "מסמכים מזיקים" העלולים לפעול לרעת הצד שמגלה אותם

  27. בקשה לגילוי מסמכים הנוגעים להליכי המיון הראשוני במכרז שמקיימת רשות שדות התעופה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון