הליך השעייה דחופה נגד מורה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת)

הליך השעייה דחופה נגד מורה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת)

בהזמנה לשימוע מיום 31.3.14 נטען נגד המבקשת כי ביום 24.3.14 המבקשת נהגה באלימות מילולית ופיזית המלווה במכות לתלמידים אשר נזקקו לטיפול רפואי. צוין כי הגיעו תלונות נוספות של הורים על הכאת תלמידים בידי המבקשת, וכן כי המבקשת נהגה באלימות כלפי מנהל בית הספר וירקה על סגנית המנהל. בעקבות שימוע שהתקיים למבקשת ביום 1.4.14, הישעתה המנהלת הכללית של משרד החינוך את המבקשת מעבודתה לתקופה של 14 ימים, מיום 23.4.14 עד ליום 7.5.14.


ביום 5.5.14 התכנסה מועצת מפקחים בעניינה של המבקשת והמליצה על המשך תהליך פיטוריה הפדגוגיים של המבקשת.
ביום 20.5.14 התקיימה ישיבה של ועדה פריטטית בעניינה של המבקשת. מטעם משרד החינוך השתתפו יו"ר הוועדה, סגנית מנהלת המחוז גב' רות מזרחי, מר יהודה אהרון - מרכז פיטורי עובדי הוראה, גב' ביאן זועבי - סגנית מנהל תחום כוח אדם בהוראה והמפקחת גב' רנא פאהום. מטעם הסתדרות המורים השתתפו ה"ה שלום קיסר וג'מאל סובחי. המבקשת התנגדה לפיטוריה. אף נציגי הסתדרות המורים שהשתתף בוועדה הביעו התנגדות לפיטורי המבקשת ולחילופין ביקשו לאשר לה פיצויים מוגדלים. נציגי משרד החינוך הודיעו כי יימשך תהליך פיטוריה הפדגוגיים של המבקשת. בפרוטוקול השימוע צוין:

"רותי: שמענו דברייך. המלצתנו בפני מנהל המחוז להמשיך
בהליך חרף התנגדותה של הסתדרות המורים.


ניתנה הזמנה לשימוע ב-20/6 (יום חג) ופדאיה אישרה

את הגעתה ושזה בסדר מבחינתה".
כמו כן, נמסר למבקשת מכתב זימון לשימוע הנושא את תאריך ישיבת הוועדה
הפריטטית – 20.5.14. במכתב נאמר:
"בתאריך 20/05/13 הופעת בפני הועדה הפריטטית שהתקיימה
בעניינך יחד עם נציגי הארגון היציג שלך.
לידיעתך, זכות להגיע לשימוע עם נציג מטעמך בפני מנהל המחוז
כדי להביע את עמדתך.
תאריך השימוע: יום שני כ"ו באייר 26/5/2013 בשעה 14:00.
כתובתנו: משרד החינוך, רחוב כנפי נשים 22, גבעת שאול,
י-ם, קומה 4 חדר 428.
הערה: אי הופעתך לועדה כמוה כויתור על זכות זו על כל
המשתמע מכך".


ביום 26.5.14 התכנסו במשרדי מחוז ירושלים של משרד החינוך מנהל המחוז, גב' רנא פאהום וגב' ביאן זועבי, כדי לקיים למבקשת את הליך השימוע לפני ההחלטה בדבר פיטוריה הפדגוגיים. המבקשת לא התייצבה לישיבה. בפרוטוקול הישיבה נרשם מפי מנהל המחוז כי ביום 20.5.14 קיבלה המבקשת הזמנה לשימוע ביד ואישרה את הגעתה תוך הסכמה שמועד השימוע מקובל עליה. צוין כי המבקשת לא הופיעה לשימוע, כי היה ניסיון ליצר עמה קשר טלפוני ללא מענה ולאחר חצי שעה הועדה החליטה להמליץ על המשך הליך הפיטורים.
ביום 28.5.14 נשלח למבקשת בדואר רשום מכתב פיטורים של המנהלת הכללית של משרד החינוך, בו הודע למבקשת על פיטוריה מטעמים פדגוגיים מעבודתה כעובדת הוראה במוסדות חינוך רשמיים. צוין כי סיום שירותה של המבקשת יחול ביום 31.8.14 וכן צוינה זכותה של המבקשת לערער על ההחלטה לפטרה לפני שר החינוך בתוך 30 ימים.
לתגובתה צירפה המשיבה פלט מידע של חברת דואר ישראל המציין שדבר הדואר בו נשלח מכתב הפיטורים למבקשת התקבל למשלוח ביום 29.5.14 ונמסר ליעדו בתאריך 3.6.14 באמצעות יחידת הדואר הורדוס.




הבקשה לסעד זמני


בקשה זו הוגשה על ידי המבקשת ביום 25.8.31. לטענת המבקשת בבקשתה, היא גילתה שנערך לה שימוע בהיעדרה בדיעבד. בבקשה לא פורט המועד בו לטענת המבקשת גילתה כי פוטרה.
לטענת המבקשת, היא סבלה משורת התנכלויות מטעם הממונים עליה במשך השנתיים האחרונות. המבקשת היפנתה לפניית בא כוחה למשיבה מיום 27.3.14 בה טענה המבקשת כי ננקטים נגדה הליכים מינהליים בררניים המפלים אותה לרעה בזדון. נטען כי הופחתו למבקשת שעות הוראה ולא שולם לה שכר בעד תקופת ההמתנה עד לשיבוצה בחודש 12/13.
המבקשת הוסיפה וטענה כי הליך פיטוריה היה פגום באשר לא קויימו ההוראות המחייבות לצורך נקיטת הליך פיטורים של עובד הוראה קבוע. נטען לעניין זה כי מכתב הפיטורים נשלח למבקשת בחודש 6/14, לאחר חלוף המועד האחרון למסירת מכתב פיטורים. לטענת המבקשת, משלא התקבל אצלה מכתב פיטורים עד ליום 31.5.14, קמה לה זכות להמשיך לעבוד בשנת הלימודים 2014-2015.
המבקשת ציינה בבקשתה שקיבלה מסמך הזמנה לשימוע מיום 20.5.14, בו נקבע תאריך השימוע ליום 26.5.13. נטען כי "למבקשת היה ברור שמדובר בטעות או הטעיה מכוונת כיוון שמכתב זה מציין מועד שימוע שגוי שחלף מזה שנה... ואם תאמר שמדובר רק בטעות סופר בשנה (2013 במקום 2014) יוצא שהמועד נופל ביום חופש וחג מוכר אצל המשיב בבתי הספר במזרח העיר ירושלים, הדבר גרם לבלבול אצל המבקשת ולא ידעה באמת מתי עליה להתייצב לשימוע וזאת לאחר ניסיונות אינסופיים ליצור קשר עם הממונים עליה בכדי לדעת מהו המועד הנכון אך כל ניסיונותיה לדעת את המועד הנכון כשלו בשל אי שיתוף פעולה מצידם של הממונים עליה".
המבקשת העלתה טענה שגויה, לפיה הליך הפיטורים שלה נפגם בכך שהתקיים משך שנת לימודים אחת בלבד, תוך הסתמכות על ההוראות בעניין הליכי פיטורים פדגוגיים של מורים קבועים בוותק של לפחות 15 שנים.
בעקבות הגשת תגובת המשיבה לבקשה המבקשת הועמדה על טעותה בהסתמכותה על נוהל הפיטורים של עובדי הוראה בעלי וותק של לפחות 15 שנים, ובסיכומיה העלתה טענות לפיהן הליך הפיטורים שננקט בעניינה לא תאם אף את ההוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי לפיטורי עובד הוראה קבוע בעל וותק פחות מ-15 שנים. טענות המבקשת לעניין זה היו כדלהלן:
הנוהל דורש ביקור של מנהל המוסד, שני ביקורים של המפקח הישיר על המוסד ולאחר מכן שני ביקורים של מפקח משנה ממחוז אחר. המשיבה לא קיימה את כל הביקורים הנדרשים, שכן המפקחת הישירה, גב' רנא פאהום, קיימה רק תצפית אחת בשיעור של המבקש.
לגבי הביקור הראשון של מפקח המשנה נקבע בנוהל כי הוא יקוים שלושה שבועות לאחר ביקורו השני של המפקח הישיר, ואילו ביקורו השני של מפקח המשנה יקוים חודש לאחר ביקורו הראשון. לטענת המבקשת, המשיבה הפרה הוראה זו בנוהל הפיטורים בכך שהמפקחת פט טל-שיר, מפקחת המשנה, קיימה את ביקורה השני כשבוע ימים בלבד לאחר ביקורה הראשון.
המבקשת מצביעה על החיפזון בו נערך הליך הפיטורים. המבקשת מודה כי המשיבה הודיעה על כוונתה לנקוט הליך פיטורים פדגוגיים בחודש 11/13. ב-12/13 המבקשת החלה לעבוד בבית הספר בסלוואן. גב' פאהום החלה את כהונתה בחודש 1/14, היא "דילגה" על אחד הביקורים שהיא הייתה חייבת לבצע, לאחר מכן בוצעו ביקוריה של מפקחת המשנה בפרק זמן קצר ביותר שחותר תחת תכלית ההליך, שהינו מתן זמן והזדמנות למורה המועמד לפיטורים "לעכל" ו"להפנים" את תוצאות הביקור הראשון של מפקח המשנה, על מנת לאפשר שיפור לקראת הביקור הבא. המבקשת נעדרה בשל השעייתה ולמעשה הליך הבחינה של המבקשת ארך, בפועל, שלושה חודשים בלבד, בניגוד להוראות הנוהל לפיהן התהליך אמור להתפרש על פני שנה.
לא התקיים למבקשת שימוע לפני מנהל המחוז כנדרש בנוהל, ולא הייתה כל הצדקה להעברת עניינה לגורם המוסמך לפטר, שכן היעדרותה מהשימוע נבע מטעות בתאריך במכתב הזימון לשימוע, מה גם שלא הייתה כל הצדקה לזמן את המבקשת לשימוע ביום חג לעדה המוסלמית. אי ביצוע שימוע למבקשת מהווה פגם שיורד לשורש הליך הפיטורים, שכן נמנעה מהמבקשת האפשרות להציג את עמדתה ולנסות לשכנע את הגורם המוסמך כי אין הצדקה לפטרה.
המבקשת גילתה כי פוטרה באמצע אוגוסט ועל כן בקשתה אינה לוקה בשיהוי.
גם לו ייקבע שהמבקשת קיבלה את מכתב הפיטורים ביום 3.6.14, הרי שמדובר באיחור במתן הודעת הפיטורים, אותה יש למסור לעובד הוראה לא יאוחר מ-31.5.14.


עמדת המשיבה


המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף בשל שיהוי בהגשתה ובשל כך שהיא מהווה, למעשה, בקשה לצו עשה זמני, סעד שאין דרכם של בתי המשפט לתיתו בהיעדר הוכחה חותכת לזכותו המוחלטת של המבקשת לסעד הנתבע על ידו.
לגוף הבקשה טוענת המשיבה כי ההחלטה על פיטוריה הפדגוגיים של המבקשת התקבלה כדין, בתום לב, לפי שיקולים עניינים ומקצועיים בלבד, בהתאם להליך הפיטורים שנקבע בהסכם הקיבוצי שעיגן את רפורמת "אופק חדש".
המשיבה טוענת כי התשתית העובדתית שנטענה בבקשת המבקשת לביסוס טענותיה בדבר בטלות החלטת הפיטורים, לא הוכחה. לעניין זה טוענת המשיבה:
כי אין בסיס לטענות המבקשת לפיהן החלטת הפיטורים התקבלה ללא שימוע, מאחר שהמבקשת הוזמנה כדין לשימוע בפני מנהל המחוז ואישרה את הסכמתה להופיע לתאריך שנקבע, למרות שהמועד שנקבע חל ביום חג. העובדה שההזמנה ציינה תאריך שגוי אינה מהותית מאחר שהמבקשת אישרה הגעתה לשימוע ביום 26.5.14.
כי אין בסיס לטענת המבקשת כי נודע לה על ההחלטה לפטרה באוגוסט 2014, מאחר שהיא קיבלה את מכתב הפיטורים ביום 3.6.14.
אשר לטענות המבקשת שהועלו בסיכומיה, מעבר להבעת התנגדות להרחבת חזית, טענה המשיבה כי המבקשת נאחזת בטענות לפגמים טכניים בהליך הפיטורים, אך מתעלמת ממהות ההחלטה לפיה המבקשת אינה מתאימה להיות עובדת הוראה מטעמים פדגוגיים עליהם התבססה ההחלטה.
אף אם יימצא פגם טכני בפיטוריה של המבקשת, מפנה המשיבה להלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא פסיקת פיצויים ולא אכיפת יחסי עבודה. הלכה זו ישימה בענייננו בשים לב לכך שהמבקשת, בתשובה לשאלה בחקירתה הנגדית, אמרה שהיא מבקשת לחזור לבית ספר אל חאלדי, אשר בו, לטענתה, התנכלה לה הנהלת בית הספר.
המשיבה טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן כפיית העסקתה של המבקשת תחייב פיטורי עובד אחר, ואילו נזקה של המבקשת, ככל שיתגלה פגם בהליך הפיטורים, יוכל להיות מפוצה בכסף.

דיון והכרעה


לאחר שנתנו דעתנו לתשתית העובדתית כפי שנפרשה בבקשה, בתגובה ובעדויות שנשמעו במסגרת הבקשה, ולטענות הצדדים, החלטנו לדחות את הבקשה, ולהלן טעמינו.
הכרעה בבקשה לסעד זמני מחייבת שקלול של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, שיקולים אשר תוארו בפסיקה כ"מקבילית כוחות", וכן בדיקת קיומם של שיקולים "חיצוניים" למקבילית כוחות זו, כגון שיהוי ואי נקייון כפיים.
גם אם נתעלם מבעיית השיהוי אשר לכאורה קיימת בהגשת הבקשה, בשים לב למועד משלוח מכתב הפיטורים ולאישור של חברת הדואר על המועד בו נמסר דבר הדואר לתעודתו, אנו סבורים ששקלול סיכויי התביעה ומאזן הנוחות אינם מצדיקים היענות לבקשה, וזאת בשים לב להלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא בפסיקת פיצויים ולא באכיפת יחסי עבודה. נבאר:
אנו סבורים כי סיכוייה של התביעה לכפיית יחסי עבודה אינם גבוהים, בשים לב לטענות המבקשת לגבי פגמים שנפלו בהליך הפיטורים, לתשובות המשיבה לטענות אלה ולהלכה לפיה כפיית יחסי עבודה במקרה של פיטורים שלא כדין, היא סעד שבשיקול דעת בית הדין, אשר יבחן את חומרת הפגם שנפל בהחלטה ואת כלל נסיבות העניין.
להלן נתייחס לטענות המבקשת בבקשה, לתשובות המשיבה לטענות אלה, וננמק מדוע אנו סבורים כי סיכויי התביעה לכפיית יחסי עבודה אינם גבוהים. קביעותינו הינן על פי הראיות שבאו לפנינו בהליך הזמני וכוחן יפה לשלב זה של ההתדיינות.
למשיבה תשובה מניחה את הדעת לטענת המבקשת כי המשיבה "דילגה" על אחד מן הביקורים של המפקחת הישירה. כפי שהסבירה גב' פאהום בתצהירה ובעדותה, לאחר התצפית הראשונה שביצע מנהל בית הספר סלוואן ביום 14.1.14, המבקשת נעדרה מבית הספר מיום 20.1.14 עד 5.2.14 אך המציאה אישורי מחלה רק עבור התקופה שבין 1.2.14 עד 5.2.14. כאשר נמסר לגב' פאהום מהנהלת בית הספר כי המבקשת חזרה לעבודה, גב' פאהום הודיעה למנהלת כי תיערך למבקשת תצפית ראשונה של הפיקוח, אך המבקשת נעדרה מעבודתה ביום המיועד לביצוע התצפית ולא המציאה אישור רפואי להצדקת היעדרותה. הוראות ההסכם הקיבוצי קובעות כי במקרה שתצפית לא יצאה אל הפועל בשל היעדרות לא מוצדקת של עובד הוראה, ניתן להמשיך לשלב הבא בהליך הפיטורים הפדגוגיים.
אשר לטענת המבקשת בדבר קיום ביקורה השני של המפקחת העקיפה, הגב' טל-שיר, כשבוע בלבד לאחר הביקור הראשון, גב' פאהום הסבירה בעדותה שלאור העובדה שיום אחד לפני התצפית הראשונה של המפקחת גב' טל-שיר, אירע אירוע שהוביל לפתיחה בהליכי השעייה דחופה נגד המבקשת, ובשים לב למועדים שנקבעו לסיום השלבים השונים של הליך הפיטורים בהסכם הקיבוצי, לא ניתן היה להמתין עד לסיום הליכי ההשעייה, והיה צורך להשלים את התצפיות כדי שעניינה של המבקשת יהיה בשל לדיון לפני מועצת המפקחים והוועדה הפריטטית. למעשה, תשובת המשיבה בעניין זה היא מעין טענת מניעות: המבקשת אינה יכולה להישמע בטענה לקיצור פרקי הזמן בין התצפיות, מאחר שהיא, במעשיה, הביאה למצב הדברים שבו נאלצה המשיבה להחפז בביצוע התצפיות.
לכאורה, אין לומר על תשובה זו שהיא מופרכת. מועד ביצוע התצפית הראשונה של גב' טל-שיר היה יום אחד לאחר האירוע מיום 24.3.14. הטיפול בהשעייתה של המבקשת החל סמוך לאחר מכן, וביום 1.4.14 קויים לה שימוע לשקילת השעייתה הדחופה. בשים לב לכך שהממונים על הליך הפיטורים הפדגוגיים לא יכלו לדעת אם ולכמה זמן תושעה המבקשת, ובשים לב לצורך בהבאת עניינה של המבקשת בפני מועצת המפקחים, וועדה פריטטית, מנהל המחוז והמנכ"ל עד לסוף חודש 5/14, הם סברו שהיה צורך לבצע תצפית נוספת בטרם תושעה המבקשת. לכאורה זו חלופה סבירה להסתמכות על ההוראה בהסכם הקיבוצי המאפשרת דילוג על שלב שלא בוצע בשל היעדרות העובד, אלא אם כן מדובר בהיעדרות בשל מחלה או מילואים.
אשר לטענת המבקשת לפיה המשיבה "דילגה" על הליך השימוע לפני מנהל המחוז, הרי שלמשיבה תשובה שלאורה כלל לא ברורים סיכויי תביעת התובעת לקבוע כי נפל פגם של היעדר שימוע בפיטוריה. אין כל מחלוקת כי בתום ישיבת הוועדה הפריטטית ביום 20.5.14 הוסבר למבקשת כי היא מוזמנת לשימוע ונמסר לה מכתב הזמנה. כך העידה המבקשת בחקירתה הנגדית:

"ש. איך ראנה התייחסה אליך באופן כללי? היא התנכלה
לך, הייתה קשה איתך?
ת. חצי חצי.
ש. היא לפני הוועדה אמרה לך שאת יכולה להביא את
נציג ההסתדרות מטעמך
ת. כן
ש. בתום הוועדה נקבע לך מועד לשימוע נוסף ביום חג. היא
הייתה בוועדה הוסבירה את העניין של קביעת השימוע
ביום חג
ת. בסוף הוועדה נתנו לי מכתב
ש. קראת את המכתב?
ת. כן."


גב' פאהום העידה בתצהירה כי בתום ישיבת הוועדה הפריטטית הוסבר למבקשת כי היא יכולה לערער על החלטת הנהלת משרד החינוך לקדם את הליך הפיטורים בפני מנהל המחוז בשימוע שנקבע לה ביום 26.5.14. גב' פאהום הוסיפה:

"זכור לי עניין התאריך, שנמסר למבקשת לקראת סוף הישיבה
לאחר שנמסרה לה ההחלטה. שכן מטרת השימוע היא
שתעלה הטיעונים שלה לרבות ערעור על ההחלטה שהתקבלה,
בפני מנהל המחוז או מי שמטעמו. המבקשת הסכימה למועד
על אף שמדובר ביום חג. זה יום חג שלי לכן זה זכור לי במיוחד.
על אף שמעיון בפרוטוקול אני רואה שהייתה טעות בהקלדה
במספרים אבל צוין במילים שמדובר ביום חג".


גב' פאהום חזרה על דברים אלה בחקירתה הנגדית ועדותה עשתה רושם מהימן על בית הדין. עדותה אף נתמכת בפרוטוקול הוועדה הפריטטית, אשר בו, כמו במכתב הזימון לשימוע שניתן למבקשת, נפלה טעות ברישום תאריך השימוע.
בעניין זה העיד גם מר סובחי, שאמר כי המבקשת הייתה מבולבלת ובמצוקה קשה בוועדה הפריטטית. עדותו לכאורה תומכת בגרסת המבקשת כי היא לא הבינה, אל נכון, את התאריך לו הוזמנה.
בית הדין אינו נדרש לקבוע ממצא עובדתי בשאלת ידיעתה של התובעת את התאריך שנקבע לשימוע ובשאלת הסכמתה לו. די בכך שבשלב הנוכחי מתעורר, על יסוד עדותה של גב' פאהום, ספק משמעותי לגבי גרסת התובעת כי לא ידעה על תאריך השימוע.
אכן, אם ייקבע בהליך העיקרי כי המבקשת לא יודעה כדבעי על תאריך השימוע (ואין חולק כי לא יודעה כדבעי במכתב ההזמנה לשימוע), נראה שקבלת החלטת הפיטורים נעשתה תוך פגיעה בזכות השימוע. נראה לכאורה, על יסוד עדותה של גב' פאהום, כי בכל מקרה, אין מדובר בפגיעה מכוונת ומודעת בזכות השימוע ולכל היותר מדובר בטעות של המשיבה בהדפסת מכתב ההזמנה לשימוע ובאי ווידוא הבנת המבקשת את ההנחיות שקיבלה המבקשת בעל פה בסוף ישיבת הוועדה הפריטטית.
מעבר לטענות הפרוצדוראליות, המבקשת העלתה טענה לשיקולים זרים בהחלטת הפיטורים – התנכלות של הנהלת בית ספר אל חאלדי אליה. טענות אלה לא נתמכו בראיות ממשיות. מר סובחי אמנם טען בעדותו כי התרשם כי המבקשת סבלה מהתנכלות, אך לא פירט מדוע הוא סבור כך ועדותו נותרה סתמית.
המבקשת לא טענה בבקשתה כי עובדות כלשהן שביסוד ההחלטות על אמצעי המשמעת שננקטו נגדה (נזיפה והשעייה דחופה) הומצאו לצורכי אותם הליכים. טענות המבקשת להתנכלות ייבדקו בהליך העיקרי, ובכלל זה תיבדק השאלה מדוע היה צורך בנזיפה במבקשת בגין אירועים שאירעו בבית ספר אל חאלדי משנת 2011, בעקבות אירוע מיום 4.9.13, כאשר התוצאה של אי שיבוצה של המבקשת בבית ספר אל חאלדי בשנת הלימודים שזה עתה נפתחה, הייתה תולדה של ההעברה היזומה עליה הוחלט בסוף השנה הקודמת.
בית הדין עיין בפרוטוקולים של השימועים שנערכו למבקשת:
בפרוטוקול שנערך לפני העברתה היזומה מבית ספר אל-חאלדי, המבקשת מציינת כי מנהל בית הספר אל חאלדי דיבר עמה בצורה לא תרבותית ומשפילה, וכי עד לתחילת אותה שנת לימודים יחסי אליה היה תקין.
בשימוע לפני שהמבקשת ננזפה המבקשת הוצגו לה מקרים של אי קבלת מרות, התנהגות אלימה, תלונות של מורים על כך, אי הכנת שיעור, נטישת בית הספר בשעות הלימודים ללא אישור, אי בדיקת מבחנים, אי התערבות בעת קטטה של תלמידים, ולאחר שנשמעה המבקשת, אשר טענה כי היא חושדת שמורה מסויימת עומדת מאחורי ההאשמות נגדה, הוחלט לנזוף במבקשת בגין מעשים אלה. החלטת הנזיפה היא מעשה מינהלי אשר עומדת לו חזקת התקינות, והמבקשת לא תקפה אותה סמוך לאחר שהתקבלה וגם בבקשה זו לא פירטה כל טיעון ספציפי המכחיש את העובדות שנקבעו בהחלטת הנזיפה.
בשימוע לפני השעייתה הדחופה הוצגו למבקשת טענות בדבר תקיפת תלמידים אשר נתמכו במסמכים רפואיים, והוצג למבקשת כי יש מכתב של הורים המתנגדים להמשך עבודתה של המבקשת בבית הספר בשל התנהגותה האלימה. המבקשת טענה שהיא מתנגדת לאלימות אך עליה להטיל סדר בכיתה. במהלך השימוע הודתה המבקשת כי "אולי תפסתי" ילדה שקמה ממקומה בכיתה אך הכחישה טענות למשיכה בשערותיה ולהכאתה, והכחישה שימוש באלימות פיזית. בהמשך הודתה המבקשת כי "יש הרבה תלונות עלי בכל פעם שאני נוגעת בילד יש להם מנטליות של כפר ובילד שלהם אסור לפגוע, אינני מהכפר". בסוף השימוע הודתה המבקשת כי היא משכה תלמידה חזרה למקומה, אך טענה כי אין מדובר באלימות פיזית. המבקשת גם הודתה בקיומו של אירוע בו איבדה את רסן המשמעת בכיתה באירוע מסוים והקימה צעקות כאשר אחד התלמידים היה שרוע על הרצפה, והכחישה טענה של סגנית המנהלת כי ירקה בפניה. ואולם הודיות המבקשת בכך שהיא נגעה בתלמידיה לצורך כפיית משמעת תומכת לכאורה בסבירות הממצאים שנקבעו בהחלטת ההשעייה, אשר כמו החלטת הנזיפה, לא הותקפה באופן ספציפי סמוך לאחר נתינתה ואף בבקשה שלפנינו לא נטענו כלפיה טענות ספציפיות מלבד הפרחת הטענה כי באופן כללי המבקשת סבלה מהתנכלות.
החלטות המשיבה במישור המשמעתי חוסות, בשלב זה, תחת חזקת התקינות, והצבענו על הודיות של המבקשת בפרוטוקולים של השימועים שהתקיימו אשר תומכות לכאורה בממצאים שנקבעו בהחלטות המשמעתיות.
בנסיבות אלה, גם אם בהליך הפיטורים של המבקשת נפל פגם של אי ביצוע שלב השימוע בפני מנהל המחוז (וכאמור – ספק אם כך ייקבע בסופו של הליך), הרי שבשים לב לממצאים שנקבעו בהליכי משמעת שנערכו למבקשת, אשר בשלב זה לא הונחה כל תשתית עובדתית לפקפק בהם, נראה כי עניינה של המבקשת ייפול לגדר הכלל, לפיו הסעד הראוי בפיטורים שנפל בהם פגם ועל כן הם "שלא כדין", הוא בפסיקת פיצוי בלבד, ולא לגדר החריג של אכיפת יחסי עבודה.
החלטתנו מתבססת גם השיהוי בהגשת הבקשה. טענת השיהוי שהעלתה המשיבה התבססה, בין היתר, על טענת המשיבה כי מכתב הפיטורים התקבל אצל המשיבה ביום 3.6.14. טענה זו נתמכת באישור של חברת הדואר.
בנוסף לכך, גרסת המבקשת בבקשתה בעניין המועד והאופן בו נודע לה על פיטוריה, לא הייתה ברורה. בדיון שהתקיים ביום 15.9.14 מסרה המבקשת, לראשונה, גרסתה בעניין זה, ועל פיה במהלך חודש אוגוסט היא התקשרה למר ג'מאל סובחי, נציג הסתדרות המורים, אשר השתתף בישיבת הוועדה הפריטטית, וממנו נודע לה כי פוטרה. גרסה זו נתמכה לכאורה בעדותו של מר סובחי לפנינו והמבקשת לא נחקרה עליה. בהתאם לכך, נימנע, בשלב זה, מקביעת ממצא עובדתי בעניין המועד והאופן בו נודע למבקשת על פיטוריה. עם זאת, בהגשת בקשה לביטול פיטורים של עובד הוראה בסוף חופשת הקיץ, כפי שאירע במקרה זה, יש לכל הפחות שיהוי אובייקטיבי, במובן זה שקבלת הבקשה לכפיית העסקת המבקשת על המשיבה תחייב שינוי היערכותה של המשיבה לשנת הלימודים, כפי שתוכננה בחודשי הקיץ. בנסיבות בהן המשיבה שלחה את מכתב הפיטורים בדואר רשום במועד, ניתן לזקוף שיהוי אובייקטיבי זה כשיקול לדחיית הבקשה.


סוף דבר


הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו לצדדים.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השעיית גננת

  2. השעיה זמנית מהעבודה

  3. השעייה ל-14 יום מהעבודה

  4. ביטול השעיית עו''ד מהלשכה

  5. הפסקת השעיית עובד מהעבודה

  6. החזרת עובד שהושעה מהעבודה

  7. השעיה מהעבודה בגלל היעדרות

  8. סמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד

  9. השעיית עובד עד לסיום ההליכים המשפטיים

  10. השעיה זמנית של מורה מעבודה במשרד החינוך

  11. הסמכות להשעות עובד מדינה כאשר מתחילה חקירה פלילית

  12. עו"ד שממשיך לעבוד בתקופת השעיה מהלשכה - מה העונש ?

  13. סעד זמני כנגד החלטת נציב שירות המדינה להשעות עובד הוראה

  14. האם שעיית עובד צריכה להתבסס על חומר החקירה וקיומן של ראיות

  15. הליך השעייה דחופה נגד מורה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת)

  16. השעייה מעבודה במועצה בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי ראש המועצה בחשד למעילה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון