בקשה להגבלת חופש העיסוק של עובד לשעבר למשך שנה

בקשה להגבלת חופש העיסוק של עובד לשעבר למשך שנה

1. המבקשת חברת זירוקס ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת") פנתה בבקשה לבית-הדין כי ייתן שני סוגי צווי מניעה כנגד המשיבים. האחד לאסור על מר (להלן: "המשיב 1") לעבוד במשיבה חברת מפעיל בע"מ (להלן: "המשיבה 2") במשך 12 חודשים ממועד מתן הצו, השני, צו מניעה האוסר על המשיבים להימנע מלעשות שימוש כלשהו בסודותיה המסחריים של המבקשת. המבקשת טענה כי באם לא יינתנו הצווים המבוקשים יגרם לה נזק כתוצאה משימוש שעשויים המשיבים לעשות בסודותיה המסחריים. כן נטען כי המשיב 1 עושה שימוש החל מחודש אוגוסט במידע שבידיו ופנה ללקוחות המבקשת ובאם לא יינתנו הצווים עשוי להיגרם נזק כבד למבקשת.

2. הבקשה הוגשה ביום האחרון לפגרת בתי המשפט, ונקבע דיון דחוף ליום 2.9.14. בדיון נעשה ניסיון ארוך להביא הצדדים להסדר אשר לא צלח ועל כן התיק נקבע לשמיעת עדויות ליום 18.9.14. לאחר חקירות ביקש ב"כ המבקשת כי סיכומיו יוגשו בכתב ובית-הדין נעתר לבקשתו.

3. אלו הן העובדות לכאורה העולות מכתב הטענות, המסמכים והעדויות שנשמעו בפנינו והנחוצות להכרעתנו זו:
א. המבקשת, חברת תוכנה הינה חברה בבעלות תאגיד זירוקס הבינלאומי, הפועלת בהתאם לנוהלי עבודה של התאגיד העולמי והיא מחזיקה בנתח שוק גדול בישראל. המבקשת הינה חברה הוותיקה והגדולה ביותר משלוש החברות העוסקות בתחום הדפוס הדיגיטלי.

ב. המבקשת עוסקת ביבוא, שיווק ומכירה של מכונות צילום ומכונות דפוס דיגיטאלי לתעשייה וליחידים לרבות חלקי חילוף וחלקים מתכלים של הציוד והמכונות וכן נותנת שירות ללקוחותיה.

ג. המשיב עוסק בתחום הדפוס כ- 25 שנה, ניהל בית דפוס בעבר ובעל ידע רב ומצוי בתחום הדפוס הדיגיטלי כ- 20 שנה.
במסגרת תפקידיו, טרם עבודתו במבקשת, שימש המשיב 1 בתפקיד סמנכ"ל שיווק בלשכת שירות בתחום הדפוס הדיגיטלי ובמסגרת תפקידו זה הכיר את מרבית בתי הדפוס וכן החברות המשווקות בענף ונתן ייעוץ להתאמת מדפסות בין היתר גם למבקשת, עוד טרם עבודתו במבקשת.

ד. המשיב 1 חתם על הסכם העסקה במבקשת בשנת 2008. איש מהצדדים לא ציין בתצהירים ובמסמכי בית-הדין מהו מועד תחילת עבודתו במבקשת.
הסכם העבודה הראשון עליו חתום המשיב 1 הסדיר את תנאי עבודתו בתפקיד מנהל פיתוח עסקי, כאשר בתחום אחריות המשיב 1 היה לעשות שימוש בידע וביכולותיו לשם הגדלת פעילות לקוחות התחום ולסייע בתהליכי מכירה של הלקוחות החדשים ובכפיפות למנכ"ל החברה.
במסגרת הסכם העבודה סוכמו עם המשיב 1 תנאי העסקתו וכן חתם המשיב 1 על נספח סודיות ואי תחרות, בו התחייב לשמור על כל מידע סודי שיגיע אליו במהלך עבודתו, לרבות מידע סודי מהצדדים שלישיים וכן התחייב לאי תחרות של 12 חודשים לאחר סיום יחסי העבודה ולא יקים או ינהל או ישלוט וייעץ בכל גוף שיתחרה באופן ישיר בחברה בכל מקום בעולם. (ההדגשה שלי א.א.).

ה. המבקשת טענה כי במסגרת תפקידו הבכיר של המשיב 1 כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל מכירות נחשף המשיב 1 לכל תהליכי המכירה שהתקיימו במבקשת בלקוחות קיימים וחדשים והיה חשוף למידע עסקי של המבקשת אשר לטענתה מידע זה והנתונים שהיה חשוף אליהם מהווים סוד מסחרי כפי שמפורט בהסכם העסקה.
המשיב בעדותו ובתצהירו לא חלק על מכלול תפקידו הבכיר במבקשת לרבות חשיפתו ללקוחות ולנתונים כאמור לעיל, אך ציין כי אין מדובר במידע ייחודי, ובפועל עשה שימוש בידע האישי שצבר במהלך השנים טרם הגעתו למבקשת, וכן היו חשופים למידע זה אנשי המכירות במבקשת ועובדים נוספים. עמדתו זו של המשיב 1 אושרה בחקירתו של מר ברוך טרטנר.

ו. במסגרת שינויים שנערכו במבקשת כשנה לפני התפטרות המשיב 1, הודיע המשיב 1 כי הוא שוקל לעזוב את החברה לאור מינויו של מר טרטנר כמנהלו. המבקשת ביקשה מהמשיב 1 לתת הודעה מוקדמת של שנה לשם ביצוע פעולות חפיפה.

ז. בד בבד עם הודעתו זו נתבקש המשיב 1 לחתום ביום 25.2.13 על הסכם עבודה חדש, כדרישת הנהלת זירוקס העולמית, בו הוגדר תפקידו כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהל מכירות בתחום GA ו- SB . במסגרת חתימה זו על ההסכם חתם שוב המשיב 1 על נספח ד' שהינו כתב התחייבות סודיות מידע בעל ערך ואי תחרות, מסמך סודיות מפורט יותר מהמסמך הקודם שחתם עליו וכן התחייבות לאי תחרות של 12 חודשים לאחר שיסתיימו יחסי העבודה בינו לבין החברה כאשר התחייבותו הינה שלא לפעול לניתוק קשר בין החברה לבין מועסק או לקוח של החברה ולא לעבוד ולייעץ למי מלקוחות החברה.
במסגרת העדויות העיד המשיב 1 ולא נסתר, כי נאמר לו שהתחייבות שחתם עליה בשנת 2013 הינה חתימה מחודשת של חוזה העסקה ולמרות שביקש שלא לחתום על נספח ד' בשל הודעתו על התפטרות, נדרש לחתום בשל הנחיות חברת האם העולמית וכי אין לו מה לחשוש מחתימה על המסמך בהעדר תוקף עפ"י הדין הישראלי.

ח. בתאריך 23.2.14 שלח המשיב 1 את מכתבו הפורמלי על בקשתו להתפטר מהמבקשת בשל הרעה בתנאי עבודתו, צמצום סמכויותיו למרות הגדרת התפקיד מהסכם 2013, צמצום העמלות שקיבל במהלך השנים ועל כן דרש תיקון ההפרות ובמידה ולא יתוקנו ההפרות, תסתיים עבודתו בתוך 60 יום.
על מכתב זה השיב מנכ"ל המבקשת (שלא בא להעיד), כי מכתב התפטרות זה התקבל ונכנס לתוקף.
עוד נאמר במכתב של מנכ"ל המבקשת כי במהלך התקופה האחרונה (ככל הנראה השנה האחרונה), נוהלו שיחות באשר לרצון המשיב 1 לעזוב בשל מינוי מנהלו החדש ב- 2013 ולכן מכבד מנכ"ל המבקשת את רצון המשיב 1 לעזוב.
מנכ"ל המבקשת הפנה את המשיב 1 לקרוא את הסכם העסקה ואת סעיף אי התחרות ולפעול על פיו.

ט. במהלך חודש מאי החל המשיב 1 לעבוד במשיבה 2. המשיבים לא פרטו בתשובה, בתצהיר ובסיכומים מה היה מועד תחילת עבודתו של המשיב 1 במשיבה 2. כאמור המשיבה 2 עוסקת בתחום עיסוקה של המבקשת וכן בתחומי דפוס אחרים ונוספים ובפועל המשיבה 2 הינה אחת משלוש החברות הפועלות בשוק הדפוס הדיגיטלי בישראל.

י. המשיבים סיכמו ביניהם בעת תחילת עבודתו של המשיב 1 כי הוא ימנע מפניה ללקוחות המבקשת החל מסיום עבודתו וזאת למשך 4 חודשים וכן ימנע באופן מוחלט מעשיית כל שימוש במידע שברשותו מתקופת העסקתו הקודמת.

יא. במהלך חודש מאי נודע למבקשת כי המשיב 1 אמור להתחיל לעבוד במשיבה 2 ועל כן פנתה במכתב אל המשיב 1 והפנתה תשומת לבו למסמך שמירה על סודיות ואי תחרות שחתם עליו ב- 2013 וכן התריעה בפניו כי פנייתו ללקוחות המבקשת הינה בניגוד למסמך זה וכי הוא נדרש לשמור על התחייבויותיו לפי מסמך זה.
מכתב זה אף נשלח למשיבה 2.
על מכתב זה השיב ב"כ המשיבה 2 כי המשיב 1 הונחה שלא ליצור קשר ולהימנע מטיפול בלקוחות קודמים של המבקשת.

יב. בתאריך 10.8.14 ראה עובד של המבקשת מר אברמוביץ אשר הצהיר בפנינו את המשיב 1 יוצא מפגישת עבודה מלקוח של המבקשת בשם דפוס רפי. בבקשה נטען עוד כי מנכ"ל המבקשת קיבל מידע על פגישות של המשיב 1 עם לקוח נוסף, אולם לא ניתן לקבוע זאת כעובדה בהעדר תצהיר מטעם המנכ"ל.
בנוסף פרטה המבקשת מידע לכאורה שקיבלה על פגישות נוספות במהלך חודש אוגוסט אך גם למידע זה לא הוצגה כל ראיה של ממש ואף לא ראיה לכאורה, למעט כרטיס ביקור מצולם של המשיב 1 על גבי מסמך הנחזה לצילום פרוספקט של אחד ממוצרי המשיבה 2.

3. במסגרת ההליכים בתיק זה, המבקשת צרפה תצהיר של מר אברמוביץ וכן של מר ברוך טרטנר, אשר נחקרו על תצהיריהם, מטעם המשיבים העיד המשיב 1.

4. המבקשת טענה במסגרת סיכומיה כי המשיב 1 היה בלתי מהימן בכל הקשור לטענתו כי רשימת הלקוחות של המבקשת אינו מהווה "סוד עסקי" וכן טענה המבקשת כי הוכח במסגרת חקירתו כי הוא נחשף למחירונים של המבקשת וכי הוא עושה שימוש במידע של המבקשת שהגיע אליו במסגרת עבודתו.
לכן טענה המבקשת כי במקרה זה יש לעקוף את ההגבלה החוזית של חופש העיסוק והתחרות בהתאם להלכות שנקבעו בבתי הדין וכן יש לקבוע כי רשימת הלקוחות של המבקשת הינו סוד מסחרי כפי שנקבע בפסיקה.
עוד נטען ע"י המבקשת כי המועד שבו יש להתחיל אכיפתו של צו המניעה אינו ממועד סיום עבודתו אלא ממועד מתן הצו שכן המשך עבודתו בתחום הדפוס הדיגיטלי במשיבה 2 יגרום נזק כלכלי כבד למבקשת.


מנגד טענו המשיבים כי יש לדחות את בקשת המבקשת שכן לא הוכח כל סוד מסחרי של המבקשת, בפרט לאור העובדה, כי לטענת המשיבה המבקשת מחזיקה ב- 75% מנתח השוק והגישה בקשה זו אך ורק כדי להמשיך את ניסיונה להשתלט על כל שוק הדפוס הדיגיטלי.
המשיבים אף טענו כי הגבלת העיסוק עליה הוחתם המשיב 1 הינה בלתי סבירה, לא הוכח כי בידי המשיב 1 מצוי חומר סודי של המבקשת ובנוסף טענו המשיבים כי המבקשת הגיעה לביה"ד בהעדר ניקיון כפיים כאשר פעלה ופועלת להתחרות בחברות האחרות בשוק באופן של פניה למנהל מכירות בכיר של המשיבה על מנת שיעבור לעבוד בשורותיה כאשר היא יוצאת כנגד המשיבים ומבקשת כנגדם צווים זמניים.
לטענת המשיבים התנהלותה זו של המבקשת כמוה "טובלת ושרץ בידה" וחוסר ניקיון כפיים.
המשיבים אף טענו כי בשל ניסיונו הרב של המשיב 1 בתחום המכירות בדפוס הדיגיטלי, טרם עבודתו במבקשת, וכן הפסיקה הרחבה בענין סוגית שלילת חופש העיסוק, לא ניתן לאכוף את תניית אי התחרות בעניינו של המשיב 1.
כמו כן נטען בהרחבה כי כל המידע הנטען ע"י המבקשת כי הינו סוד מסחרי לא הוכח כסוד מסחרי כפי הנדרש בפסיקה. עד המבקשת העיד כי גם אם הנתונים המצויים ברשימות המבקשת הינם סוד, אז סוד זה גלוי לעובדים בתפקידים שונים במבקשת ובכך בהעדר אמצעי אבטחה אינו מהווה סוד מסחרי, כדרישת הפסיקה.

דיון והכרעה
5. כאמור אנו מצויים בהליך של סעד זמני בו נדרש ביה"ד להכריע בטענות הצדדים על סמך ראיות לכאורה שהובאו בפנינו, והכרעותינו הן במישור הלכאורי בלבד.
על מנת שנשקול הוצאת צווי המניעה כמבוקש, עלינו לבחון את סיכויי התביעה מחד ואת מאזן הנוחות מאידך.

בתיק זה אנו נדרשים לבחון האם יש להגביל את עיסוקו של המשיב 1 ולמנוע ממנו להמשיך לעבוד במשיבה 2. כמו כן נבחן האם זכאית המבקשת להגנה על האינטרסים הלגיטימיים שלה כטענתה, האם הוכיחה המבקשת קיומו של סוד מסחרי והאם סבירות הגבלת העיסוק ושמירה על סודיות כפי שהיא באה לידי ביטוי בנספח עליו חתם המשיב 1, עומדת במבחני הדין והפסיקה.


מן הכלל אל הפרט

10. להלן נבחן האם התקיימו התנאים המנויים בפסיקה בכל הקשור להשלכות על הגבלת עיסוקו של המשיב והפגיעה בסודות מסחריים.

11. כפי העולה מהעדויות, המשיב 1 הינו בעל ניסיון תעסוקתי עשיר בתחום הדפוס הדיגיטלי ועוסק בתחום זה גם בניהול פיתוח עסקי וגם במכירות בפועל לפחות כ- 20 שנה.
לא זו אף זו, עת הצטרף המשיב 1 למבקשת, ידעה המבקשת את ניסיונו העשיר ומינתה אותו לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי בתחום הספציפי של דפוס דיגיטלי ובכך נתנה דעתה ועמדתה לגבי ניסיונו העשיר ותרומת הידע שצבר במהלך השנים ותרם רבות למבקשת במהלך שנות עבודתו אצלה.
זאת ועוד, עלה מחקירת המשיב 1 כי גם בטרם עבד במבקשת היה בקשרי עבודה איתה להתייעצויות שונות ולכן אין חולק כי הידע והניסיון של המשיב 1 הינם חלק בלתי נפרד מיכולותיו ואישיותו של המשיב 1 ולא ניתנה לו כל הכשרה מיוחדת ע"י המבקשת המצדיקה להגביל עיסוקו בהמשך עבודתו במקצועו כפי שעשה ב- 25 השנים האחרונות.
נוסיף ונאמר כי אנו מקבלים אף את טענת המשיבים כי גם אם ניסיונו של המשיב התחיל רק בשנת 2008 עת הצטרף למבקשת, אזי הניסיון שרכש במהלך שבע השנים מזכה אותו בזכות להמשיך ולהתקדם בתפקידיו בשים לב למגבלות הקבועות בפסיקה.

12. לטעמנו המבקשת כשלה מלהסביר כראוי מהו אותו אינטרס לגיטימי עליו היא מבקשת להגן ולמנוע בכך את חופש העיסוק של המשיב 1. חתימתו על מסמכי הגבלת העיסוק כפי שנחתמו אינם יכולים להוות התחייבות בלתי הפיכה המגבילה את המשיב 1 מלעבוד בעיסוקו מזה שנים בפרט שהגיע עם ניסיון עשיר למבקשת.

13. המשיב 1 טען כי התחייבותו מחודש 2/13 נחתמה תחת הטעיה ואיום. בעניין זה לא ניתן לומר באופן מובהק כי מסמך אי התחרות בטל ואין בו ממש כי עדיין עומד בפני ביה"ד מסמך התחייבות לאי תחרות משנת 2008, אך יש לבחון שני מסמכים אלה, בראי האיזונים שיש לערוך בין המגבלות המוטלות על המשיב 1, אל מול הוראות הדין והפסיקה בעניין הגבלת עיסוק, בשים לב לניסיונו של המשיב 1 בעת תחילת עבודתו במבקשת.
כפי שנקבע בפסיקה תוקפה של הגבלת העיסוק קצוב בזמן מועט ולעיתים מספר חודשים בודדים, ויש להתחשב בניסיון הקודם, חשיפתו למידע, נקיטת אמצעים סבירים להבטחת שמירת הסוד המסחרי וחשיבות ההגנה על חופש העיסוק.
המבקשת בהסכם 2008 החתימה את המשיב 1 על תניית הגבלת עיסוק רחבה ביותר המגבילה אותו שלא לעבוד ו/או לתת יעוץ ו/או ליזום או להיות בעלים של חברה אשר תתחרה ישירות באופן ישיר במבקשת בכל מקום בעולם. התנייה רחבה זו מאיינת לחלוטין את חופש העיסוק של המשיב 1 ואינה מאפשרת לו לעבוד במקצועו כפי שהתקבל לעבודה במבקשת וזאת ללא כל פיצוי סביר לתקופת זמן ההגבלה.
המבקשת לא לקחה על עצמה התחייבות כספית כלפי המשיב 1 כי ישולם לו פיצוי על הגבלה זו בשל מניעתה כי יעבוד בכל עבודה עם כל גוף אשר עשוי להתחרות בה בכל העולם.
לכן אנו סבורים כי תניית אי התחרות כפי שנוסחה בהסכם 2008 הינה בניגוד לחוק חופש העיסוק ולפסיקה שפורטה לעיל.
באשר להתחייבות עפ"י סעיף אי התחרות בהסכם העסקה מ- 2013, המגבלה המוטלת על המשיב 1 היא שלא לפעול לניתוק כל קשר בין החברה לבין מועסק או לקוח של החברה ולא לעבוד או לייעץ למי מלקוחות החברה.
אין כל התחייבות למנוע מהמשיב 1 לעבוד במשיבה 2, או אצל כל מעסיק אחר העוסק באותו תחום כמו המבקשת ולכן אף בשל כך לא ניתן ליתן צו המונע מהמשיב 1 לעבוד אצל המשיבה 2 בין בתקופה המבוקשת (12 חודשים) או בין בכלל.
ייאמר לעניין זה כי ככל שהמשיב 1 עובר על תניית אי התחרות כמפורט בסעיף 4.2 לכתב ההתחייבות משנת 2013, אזי תהיה רשאית המבקשת לתבוע את המשיב 1 על נזק שנגרם לה בפועל באם נתן ייעוץ למי מלקוחותיה וגרם בהתנהלותו זו לנזק למבקשת.

14. באשר לטענה של שמירה על סודות המבקשת והאם המידע שהיה בידי המשיב 2 בתוקף תפקידו הינו סוד מסחרי, אנו קובעים כי המבקשת לכאורה לא הוכיחה כי המידע העסקי שהיה בידי המשיב 1 הינו סוד מסחרי ולהלן נפרט קביעתנו זו.

15. על מנת שמידע יכלל בגדר של סוד מסחרי על הטוען להוכיח את מהותו של המידע שהוא מידע עסקי שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל, שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי וכן את העובדה שהבעלים של הסוד נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.
המבקשת לא הביאה ראיות המוכיחות ברמה גבוהה מהרגיל עצם קיומם של סודות מקצועיים ואת עצם הפרת חובת הסודיות ע"י המשיב 1.
טענת המבקשת כי המשיב 1 נחשף למידע של תעריפים המוצעים ללקוחות וכן את רשימת הלקוחות, יכולה להוות סוד מסחרי ובלבד שהמבקשת נקטה באמצעים הנדרשים על מנת שמידע זה יהיה סודי ומוגן.
עלה מעדות מר טרטנר באשר לפרטי הלקוחות כי התנאים המסחריים ביחס לכל אחד מהלקוחות מצויים ברשת המחשבים של המבקשת בתיקיה שבה נסרק החוזה מול הלקוח. הגישה לתיקיה זו מוגבלת, אך הוא לא ידע להשיב למי היא מוגבלת וכמה אנשים חשופים לה, אולם העיד כי התיקיה חשופה לאנשים בגביה, בכספים ובמכירות. לכן לא ניתן לומר שפרטי לקוחות ושמות הלקוחות בראיית המבקשת ובאופן שמירתה על סודיות רשימות אלה מהווים סוד מסחרי.
עוד עלה כי כל הנתונים הסודיים של החברה נערכים ע"י תוכנת מערכת SAP. כאשר דוחות אלה מכילים מועד סיום חוזה ותנאים נוספים אל מול הלקוח. לא הוצגה בפנינו כל ראיה ואף לא נאמר בתצהיר מהו האופן בו נשמר מידע זה ובפני מי הוא נחשף. ככל שהוא נחשף בפני יותר אנשים ברי כי אינו סודי.
לא זו אף זו, אנו מקבלים את עדות המשיב 1 ואף את אישור מר טרטנר בחקירתו כי רשימת הלקוחות הקיימים הפוטנציאלים ניתנת לשליפה מהאינטרנט שכן כמות בתי הדפוס המשתמשים בדפוס דיגיטלי וכן הלקוחות הפוטנציאליים להם ניתן לשווק את מכונות הדפוס הדיגיטלי, ידועות לכל בלחיצת חיפוש באינטרנט במחשב.
סיכומו של דבר, כאשר רשימת הלקוחות הפוטנציאליים להתקשרות הינה דינמית וחשופה לכל באמצעות חיפוש באינטרנט וכאשר המבקשת לא פעלה לשמור את הנתונים הסודיים של כל לקוח ולקוח באופן הנדרש לסוד מסחרי כפי שנקבע בפסיקה, וחשפה את המידע לבעלי תפקידים שונים במחלקות שונות של המבקשת, אזי לא ניתן לקבוע כי מידע זה הינו סוד מסחרי עפ"י חוק עוולות מסחריות ועפ"י הפסיקה המנחה בעניין שמירת סודות מסחריים.

16. נוסיף על כל אלה ונאמר כי בעניין המחירונים מצאנו את עדותו של מר טרטנר מתחמקת, שכן המחירונים למכונות הדפוס הדיגיטליות משתנים כל רבעון ומשהפסיק המשיב 1 לעבוד במבקשת עוד בחודש 2/14 אזי ב- 8/14 אין בפניו את הנתונים העדכניים באשר למחירונים עליהם מתבססת המבקשת.
גם אם זוכר המשיב 1 את המחירונים הישנים וגם אם לא עודכנו המחירונים, עדיין מחירים אלה אינם מהווים סוד שכן בכל פניה של לקוח בעת רכישה של מוצר מעין זה יערוך הלקוח התמחרות אל מול שלושת המשווקים היחידים בשוק ולכן אין כל יתרון למשיב 1 בידע הצבור בזכרונו לגבי המחירים ו/או ההנחות שניתנו למי מהלקוחות.

17. מכל המקובץ עולה לכאורה כי אין לראות ברשימת לקוחות המבקשת סוד מסחרי, לא הוכח כי רשימת הלקוחות ותנאי ההתקשרות עמם הינה סוד ולא הוכח כי המבקשת עשתה מאמץ מיוחד כדי ליצור רשימת לקוחות מוגנת כנדרש עפ"י הדין.
משקבענו כי רשימת הלקוחות אינה סוד מסחרי, כך גם המחירונים, נדחית טענת המבקשת ליתן צו מניעה האוסר עליהם לעשות שימוש בסודותיה המסחריים.

18. לא נסיים החלטתנו זו מבלי לציין כי לטעמנו מהראיות לכאורה שעמדו בפנינו, המבקשת טוענת בגישה של "מוסר כפול", בכך שמחד מבקשת היא לאכוף תניית הגבלת עיסוק וטענה לסוד מסחרי כלפי המשיבים, ומאידך במקביל לעזיבתו של המשיב 1 פעלה לגייס מנהל מכירות של המשיבה 2 בהתעלם מהדרישות אותן היא דורשת מהמשיב 1.
באם לא מדובר במוסר כפול אזי יש לראות בכך חוסר תום לב בטענותיה בתיק זה. שכן ככל שעוברים אנשי מכירות מחברה אחת לשניה כפי שאף העיד על כך מר טרטנר על עצמו, לא היה מקום להגיש בקשה לצו מניעה זה ולדרוש מהמשיב 1 שלא לעסוק במקצועו תקופה של 12 חודשים. (בעניין זה אנו מפנים לחקירת מר טרטנר בעמודים 5-8 לפרוטוקול וכן עמ' 14 לפרוטוקול).

סוף דבר

19. בשים לב לכל קביעותינו דלעיל ובהעדר סוד מסחרי של המבקשת הראוי להגנה לכאורה, גובר עקרון חופש העיסוק במקרה זה.
מתן צו אשר יגביל את המשיב מלעבוד במשיבה 2 אינו מידתי ואינו עפ"י דין והוא פוגע בזכותו לקידומו מקצועי ובפרנסתו.

כפי שקבענו לעיל סעיף הגבלת העיסוק בהסכם 2008 בהיותו בלתי מידתי לכאורה דינו להיפסל, ואילו סעיף הגבלת העיסוק כפי שנוסח בהסכם 2013 אינו מגביל את המשיב 1 לעבוד אצל המשיבה 2 אלא מגביל את המשיב 1 לפנות ללקוחות איתם עבד במבקשת ולמכור להם את מוצרי המשיבה 2 וזאת לתקופה של 12 חודשים.

באשר לבקשת המבקשת לצו מניעה האוסר להימנע לעשות שימוש בסודות מסחריים, משקבענו כי רשימת הלקוחות והמחירונים של המבקשת אינה סוד מסחרי, אזי לא ניתן לקבוע כי המשיב 1 היה חשוף לסוד מסחרי ולכן גם לא ניתן לתת צו מניעה זמני כמבוקש.

20. לאור החלטתנו זו, הבקשות לסעדים זמניים נדחות.
בשים לב לקביעותינו דלעיל, המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון