האם היה המועצה להודיע על אי עמידה בתנאי הסף במכרז לפני ישיבת ועדת הבחינה ?

היה על המועצה להודיע למבקש על כך שלדעתה אינו עומד בתנאי הסף להתמודדות במכרז, עוד קודם לקיום ישיבת ועדת הבחינה, נוכח הוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977, הקובע, בסעיף 50, כי: "לא יוזמן מועמד למבחנים ולבחינות אם הנתונים האישיים שלו אינם עונים על תנאי המכרז; הרשות המקומית תודיע לו זאת בכתב.". במקרה שלפנינו, נראה - לכאורה - כי לולא פנייתו של המבקש אל המועצה, ביום 31.8.14, בטורניה על כך שטרם קיבל תשובה כלשהי אודות המועמדות השהגיש למכרז [נספח ו' לבקשה], לא היה מקבל את התשובה שקיבל בדואר האלקטרוני, באותו תאריך, במועד סביר לפני התכנסות ועדת הבחינה, ביום 2.9.14. עם זאת - איננו מקבלים את הטענה שוועדת הבחינה היא אשר צריכה לבחון את העמידה בתנאי הסף, ומקובל עלינו, כי סינון יכול להיעשות על ידי גורם אחר, כמו במקרה זה - היועץ המשפטי של המועצה. על אף שככלל ראוי שכאשר דוחים מועמדות של אדם גם יודיע לו על מועד התכנסות ועדת בחינה, במיוחד כאשר יש סמיכות בין השניים, ולו כדי לאפשר לו לשקול אם להעמיד את הקביעה, שימנע ממנו להשתתף במכרז, לביקורת שיפוטית - במקרה שלפנינו, מאחר שלכאורה לא עומד המבקש בתנאי הסף - איננו מוצאים שיש בהתנהלות הלקויה של המועצה, בעניין מועד יידועו אודות אי עמידתו בתנאי הסף, כדי להביא לאיון המלצת הוועדה, כבר בשלב מקדמי זה. במאזן האינטרסים - הצורך להתקדם בהליך בחירת גזבר למועצה, הנמשך זה שנים רבות (אף אם ייקבע, שוב, שנפל בו פגם), גובר על האינטרס האישי של המבקש. נכון הוא, כי התשובה שנתנה המועצה למבקש היתה תשובה גורפת, כאילו אינו עומד "בכל שלושת תנאי הסף הדרושים", למרות ששנויה במחלוקת רק שאלת עמידתו בתנאי הניסיון הניהולי, אולם, תנאי הניסיון הניהולי נבחן ביחס למבקש, לעומקו, בפסה"ד הקודם והקביעות בו מחייבות את הצדדים גם בהליך זה. העובדה, שבמהלך הדיון בערעור הודיע ב"כ המבקש (המערער), כי "מבלי לגרוע מטענותינו, ונוכח הקושי להתערב בקביעות עובדתיות, הגם שאינן מקובלות עלינו, ובמיוחד הקביעה שהמערער הטעה את ועדת הבחינה, המערער מקבל את המלצת בית הדין לחזור בו מהערעור" [סע' 2 לפסק-הדין בערעור - נספח ה' לתגובת המועצה], אין בה - לכאורה - כדי לשנות קביעות עובדתיות בפסה"ד הקודם, בדבר העדר ניסיון ניהולי, כנדרש בתנאי המכרז דאז [סע' 71 לפסה"ד הקודם], לרבות הקביעה, כי המבקש הטעה את ועדת הבחינה בהציגו את עצמו "כבעל ניסיון ניהולי כנדרש" [סע' 73 לפסה"ד הקודם]. כזכור, תנאי הניסיון הניהולי, המנוסח במכרז הנוכחי כשם שנוסח במכרז נשוא פסה"ד הקודם, כולל דרישה וניסיון בהובלה של צוות עובדים (באופן ישיר או עקיף), בהיקף משמעותי המונה חמישה עובדים לפחות. בנקודה זו, מבין חמשת הפרטים שמסר המבקש בקורות החיים, שצורפו לבקשתו כמועמד במכרז הנוכחי, רק שניים רלבנטיים - לפי מספר העובדים המצויינים לצידם: פריט ג', ביחס לעבודה בשנים 2012-2007 בדבר "ניהול צוות עובדים בחברת כבהה ע. בטיחות בתעבורה בע"מ (מונה 8-10 עובדים)" (להלן: העבודה בחברת כבהה); וכן פריט ד', בשנים 2004-2002, בדבר "ניהול צוות עובדים במשרד אגבאריה את שאמיה ושות' משרד רו"ח, מונה (5-6) עובדים בממוצע ..." (להלן: העבודה במשרד רו"ח שאמיה). העבודה המתוארת בפריט ב' אינה רלבנטית, הואיל ומדובר בה על ניהול משרד רואה חשבון עצמאי, ש-"כולל בממוצע עובד אחד"; וזו בפריט ה' התייחסה להנחייה כאיש צוות בחברת "מיכא"ל", בשנים 2002-1998, ברם, ללא ציון מספר העובדים, ואין לנו, אלא, להניח שלא היו במספר הנדרש, מאחר שכאשר כן היה מספר עובדים משמעותי, ציין זאת המבקש במפורש. למעשה, גם לעניין תקופת כהונתו כגזבר המועצה - פריט א' בקורות החיים - לא ציין המבקש את מספר העובדים שהיו תחתיו, אבל, בעניין זה נכתב בתנאי הניסיון הניהולי "... וככל שניתן בסדר גודל הדומה לכמות העובדים ביחידת הגזברות של הרשות המקומית", על כן, נצא מהנחה שמספר העובדים תחת ניהולו של גזבר המועצה אינו אבן נגף, ונחזור למהותה של תקופה זו בהמשך. שני הפריטים האמורים לעיל - העבודה בחברת כבהה והעבודה במשרד רו"ח שאמיה - התייחסו לנתונים שהביא המבקש גם בעת שהתמודד במכרז נשוא פסה"ד הקודם; לכאורה, לא היה מקום למחזר טענות לקיומו של נסיון ניהולי קודם כזה, כאשר על אלה ניתנה הכרעה מפורשת בפסה"ד הקודם, נדחתה גרסת המבקש, בסעיפים 70-64 לפסה"ד הקודם, בהם הישוו את התבטאויות המבקש, לעניין נסיונו הניהולי, בשתי הזדמנויות קודמות, בהן התמודד במכרזים על אותה משרה, של גזבר המועצה, ונפסק שלא עמד בתנאי סף זה: לעניין העבודה בחברת כבהה - נאמר, בין היתר, שבמסמך שהגיש המבקש, כקורות חיים, לא היה שום אזכור לעבודת ניהול בחברת כבהא, הגם שלשיטתו הוא עסק בניהולה הפיננסי של חברה זו ובניהול עובדיה, החל משנת 2007 [ס' 64 לפסה"ד הקודם], ואין לקבל את הסבריו, כאשר גם בראיון לועדת הבחינה לא הזכיר המבקש, אף לא ברמז, את עבודת הניהול בחברת כבהא, או ניהול עקיף של עובדיה, הגם שלשיטתו הוא עסק בכך משנת 2007 [ס' 65 לפסה"ד הקודם]; ולענייו העבודה במשרד רו"ח שאמיה - נקבע בפסה"ד הקודם, שהמבקש העיד בחקירתו הנגדית, שם, כי בסעיף בו הזכיר ניהול של עובדי ראיית חשבון, התכוון לעבודתו בהתמחות, שנמשכה שנתיים [כך גם נטען לפנינו - עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 6], אולם, הוסיפו וקבעו - "במסגרת תצהירו שהוגש כאמור לוועדת הבחינה על פי הסכם הפשרה [בסיבוב משפטי קודם - הבהרה שלנו], לא הזכיר מר כבהא את אותו ניסיון ניהולי בתקופת ההתמחות, אלא רק את הניסיון המקצועי בתקופה זו, ללמדך כי אף הוא לא סבר שיש בכך כדי להצביע על ניסיון ניהולי בניהול עובדים כדרישות המכרז" [ס' 65 לפסה"ד הקודם]; בית-הדין לא נתן אמון בגרסת המבקש [ס' 69 לפסה"ד הקודם] וקבע:"מתוך עדותו שלו עצמו בפנינו לגבי מהות הניהול הנטען על ידו, אין בידינו לקבוע כי מר כבהא עמד בתנאי הסף למכרז בדבר הניסיון הניהולי הנדרש" [ס' 70, רישא]. במאמר מוסגר נציין, כי בפסה"ד הקודם נדחתה גם טענת המבקש ביחס לניהול בחברת מיכא"ל [פריט ה' בקורות החיים, שהגיש עם מועמדותו למכרז האחרון], עת נקבע: "ובאשר לסעיף ב' לראש הפרק הראשון בדבר 'תמצית ניהול עובדים', העיד מר כבהא בפנינו כי מדובר בניהול פרוייקט מיכא"ל (ראה עדותו: בעמ' 25 לפרוטוקול ש' 8-9). דא עקא שניהול זה אינו עומד בתנאי המכרז משאינו כולל מו"מ וניהול של תקציב, ואף לעניין זה לא טען מר כבהא כי עיסוק זה נכללת בכלל ניסיונו הניהולי." [ס' 65, סיפא, לפסה"ד הקודם]. הדיון בתנאי הנסיון הניהולי, בפסה"ד הקודם, ננעל בקביעה [ס' 70, סיפא]: "הנה כי כן, מתוך עדותו של מר כבהא עצמו בפנינו, התברר כי הצגת הדברים על ידו בפני הוועדה, כאילו עסק בניהול חברה וניהול עובדים (גם אם בעקיפין), חוטאת לאמת ויש בה כדי להטעות." עינינו הרואות, כי בפסה"ד הקודם נקבעו קביעות מפורשות, באשר לאופן בו הציג המבקש את הניסיון הניהולי שלו בעבר, כאשר המבקש עצמו לא התייחס לעבודתו בחברת כבהה כאל ניסיון ניהולי ואף לא ראה ניסיון ניהולי בתקופת עבודתו בהתמחות במשרד רו"ח שאמיה. מכך הוסקה המסקנה, כי אף הוא לא סבר שיש בכך כדי להצביע על ניסיון ניהולי ואינו עומד בתנאי הניסיון הניהולי הנדרש למכרז. מאחר שתנאי הנסיון הניהולי במכרז הנוכחי זהה לתנאי שנדרש במכרז נשוא פסה"ד הקודם - ציון תקופות העבודה בחברת כבהה ובמשרד רו"ח שאמיה (כמו גם בפרויקט חברת מיכא"ל), כתקופת ניסיון ניהולי במכרז שלפנינו - כאשר חלוף הזמן לא שינה את מהות העבודה שביצע המבקש, בשעתו, באותם מקומות - הינו יותר מתמוה וטוב היה לולא ניסה המבקש לשנות את את העובדות, כפי שהציגן בעבר. לכאורה, מדובר בקביעות שיפוטיות, שהפכו חלוטות, נוכח החזרה מהערעור. על כן - לא היה מקום לשוב ולציין ניסיון מקצועי שרכש המבקש, בחברת כבהה ובמשרד רואה חשבון שאמיה, גם כתקופת ניסיון העונה על תנאי הניסיון הניהולי. כאשר מתעלמים מתקופות העבודה שנדונו בפסה"ד הקודם - כל שנותר לזכות המבקש, כעמידה בתנאי הניסיון הניהולי, הוא תקופת כהונתו כגזבר המועצה. זו מסתכמת בשנתיים וחודשיים - תקופה שאורכה אינו מספיק, לכל הדעות, כדי לעמוד בתנאי הניסיון הניהולי. אשר על כן - די בזאת, בשלב בו אנו נמצאים, כדי לקבוע, כי צדק היועץ המשפטי של המועצה, כאשר קבע שהמבקש אינו עומד בתנאי הסף להתמודדות במכרז החדש, ובשל כך, לא זומן המבקש לראיון בפני ועדת הבחינה. משכך - מועד מתן התשובה, בנושא זה, אינו מעלה ואינו מוריד, נכון לעת הזו. נוכח המסקנה דלעיל, דומה, שאין עלינו להידרש למחלוקת הנוקבת, שנפלה בין הצדדים, בקשר לתקופת עבודתו של המבקש כגזבר המועצה; ברם, היננו מוצאים לנכון להעיר, כי - לטעמנו - העובדה שבחירת המבקש לתפקיד גזבר, במכרז קודם, בוטלה והכהונה הופסקה, אין בה, כשלעצמה, כדי לבטל את הניסיון המעשי שצבר המבקש במהלך התקופה בה כיהן, בפועל, כגזבר המועצה [כשם שאדם נחשב "עובד" וזכאי לתמורה, גם אם נבחר ללא מכרז ולכן פוטר]. בתקדימים אליהם הופנינו נקבע שחלוף הזמן לא מכשיר את עצם הבחירה, כאשר נפל פגם בהליך, אבל, לא התייחסו כלל לצבירת הניסיון המעשי במהלך התקופה עד לביטול המינוי. לכאורה, צודק ב"כ המבקש, כאשר הדגיש, שלמרות ביטול בחירתו של המבקש לתפקיד הגזבר - פסה"ד הקודם לא הורה על הפסקה מיידית של הכהונה, אלא, אפשר למבקש להוסיף ולכהן עוד 45 ימים לאחר קבלת פסה"ד הקודם, ובערעור אף הוסיפו וקבעו תקופה נוספת, בהסכמה, עד 31.8.14. מכאן, לכאורה, שהפסול שדבק במינוי מביא, אמנם, לביטול הבחירה המשך הכהונה, אך, אינו מוחק את הניסיון המעשי שצבר המבקש תוך כדי ביצוע התפקיד. לא למותר להזכיר, כי בדיון בערעור טענה המועצה, כי המבקש ביצע תפקידו כגזבר "באופן מקצועי הראוי לשבח וציון" [נספח ח' לבקשה]. איננו שותפים לטענת המועצה, כי משעה שהמבקש אינו עומד בתנאי הסף של המכרז אין לשמוע אותו בטענות לגופו של עניין - בדבר פגם גם זה או אחר שנפל בפעולת הוועדה, או הרכבה, בין משום קירבת משפחה בין חבריה לבין עצמם, ובין לאור קירבת משפחה של מי מהם אל המשיב 3, עליו המליצו לכהונה כגזבר המועצה. יחד עם זאת, אנו סבורים, כי לא על בית הדין לבחון, לראשונה, את הטענות האמורות, והגורם המינהלי שצריך להידרש להן, לפני שיעמידו אותן במבחן הביקורת השיפוטית, אם יבחרו כך, הוא ועדת מינהל השירות. ועדת הבחינה עצמה היתה ערה לקירבת משפחה הטעונה אישור של ועדת מינהל השירות ועל כן, קבעה מפורשות, שמינוי משיב 3 לא יכנס לתוקף לפני אישורו על ידי ועדת מינהל השירות. מקובלת עלינו טענתו של משיב זה, כי ראש מינהל השירות - מר מעתוק - אשר המדינה טענה שעמדתה, הרואה בהרכב ועדת הבחינה פגם מהותי הדורש את ביטולה, לא שמע אותו לפני שהחליט, אם החליט; שהרי - לא הוצגה החלטה מנומקת ואף לא הוצג תצהיר שלו. לטעמנו, ככל שהיה בכוונת המדינה לשקול יחד עם הטענה לקירבה משפחתית של משיב 3 עם ראש המועצה, גם את הטענות האחרות של קירבה משפחתית אסורה - וטוב היה שתיבחנה טענות אלה, לפני אישור המלצת ועדת הבחינה - היתה זו חובתו של הגורם העומד להחליט בהן, ליידע את מי שעלול להיפגע מהחלטה זו והוא - בראש ובראשונה - משיב 3. לכן, איננו מקבלים שאנו יכולים לקבוע שיש פסול בהרכב הועדה בשל ק"קרבה משפחתית", כאשר לא רק שאין בפנינו החלטה מנומקת של מר מעתוק, או גורם אחר, ואף לא תצהיר שלו, אלא, רק טענות בעל פה בשמו - הינה, אין חולק, שמשיב 3 לא נשמע בפניו, ואף לא המועצה, כאשר לזה גם לאלה טענות על כך שלא מדובר, במקרה זה בקרבה משפחתית אסורה. ועדת מינהל השירות הוקמה בצו המועצות המקומיות (שירות העובדים), תשכ"ב-1962 (להלן: הצו). בנושא "קרבה משפחתית" קובע סעיף 25 לצו: "הועדה תקבע סייגים למינויו של אדם למשרה ביחידה מינהלית שברשות מקומית, כשקיימים יחסי קירבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והוא הדין לגבי מינויו של עובד למשרה ברשות מקומית, כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין עובד באותה רשות מקומית והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם, או כשקיימים יחסי קירבה כאמור בינו לבין חבר המועצה של אותה רשות מקומית; את מידת הקירבה המשפחתית תקבע הועדה בכללים." ובסעיף 6 לצו נקבע: "הועדה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, במידה שלא נקבעו בצו זה." לאור כל המצטבר, אנו בדיעה, כי ההליך עדיין אינו בשל לביקורת שיפוטית. יש לאפשר לוועדת מינהל השירות, או מי שתקבע לבחון את המלצת הוועדה, בשים לב לטענות בדבר קירבה משפחתית, באופן שכל הגורמים המעוניינים יוזמנו לטעון בפני הגורם המחליט, בכתב או בעל פה, קודם שתתקבל החלטה - האם לאשר את המלצת הוועדה, אם לאו, מטעם זה או אחר, כפי שינומק. לפני סיום נציין, כי בבקשה ביקשו צווים כנגד אישור משיב 4 ככשיר שני במכרז וכן למנוע העסקתו "בתפקיד גזבר בצורת העסקה כלשהי (ארעית, זמנית ו/או מ"מ)", בעוד שבדיון אצלנו ביקשו - כסעד חלופי - להורות שהוא ימלא את המשרה לזמן ביניים; אין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בדבר והיפוכו, ואף אם חזרו מבקשה זו, לאחר מכן [עמ' 22, ש' 22] - לא ראינו ממש בטענה, שנפל פגם בבחירת כשיר נוסף ולאור המפורט עד כה, אף לא מצאנו לנכון להידרש לבקשה החלופית. סיכום לכאורה - למבקש אין שנות נסיון ניהולי מספיקות, כנדרש בתנאי הסף למשרת גזבר המועצה, על כן, אף אם לא הודע לו על כך שאינו עומד בתנאי הניסיון הניהולי, בדרך הראויה, אין בזאת כדי להצדיק איון של המלצת הועדה, ע"י מתן סעד זמני, שיורה לאפשר לול השתתף. הבקשה לסעדי ביניים - נדחית, גם בהיותה מוקדמת. יש לאפשר לועדת השירות במשרד הפנים לבחון את המלצת הועדה ולתת דעתה לטענות בדבר קרבה משפחתית, הן בקשר עם המועמד המומלץ והן בין חברי הועדה לבין עצמם, לאחר שתינתן הזדמנות למעורבים להביע עמדתם בנדון. מובן, כי צו ארעי שניתן, למניעת איוש משרת גזבר המועצה - בטל. בנסיבות העניין - כל צד ישא בהוצאותיו. המועד לכתבי-הגנה בתביעה העיקרית - שלמרות שקיבלנו בדיון העתק שלה, עדיין איננו רואים אותה רוקה במערכת הממוחשבת - מעוכב עד להחלטה אחרת. לא יאוחר מיום 30.11.14 יודיע המבקש, האם עומדים על ניהול התביעה העיקרית, כנוסחה, או שהיא תימחק, כאשר לכל צד שמורות טענותיו לגופה של מחלוקת, למקרה שזו תתעורר שוב, בעקבות החלטה של ועדת השירות, או התפתחות אחרת. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 15 ימים מקבלת ההחלטה. מכרזתנאי סף במכרזשאלות משפטיות