פיצוי כספי לארגון העובדים

הנשיא יגאל פליטמן לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' נירית אשכר טולקובסקי ומר אהוד מטרסו; ס"ק 15478-05-14) מיום 23.9.14. בית הדין האזורי קבע, בפסק דינו, כי המבקשת, הוט מובייל בע"מ (להלן - הוט מובייל) הפרה את הוראות חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957 (להלן - חוק הסכמים קיבוציים או החוק), באמצעות שורה של פעולות שנועדו לפגוע בחירות ההתארגנות של עובדיה וכי יחידת המיקוח היא הוט מובייל ולא קבוצת הוט כולה (להלן - קבוצת הוט). עוד נפסק כי המשיבה, הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות הכללית), היא ארגון העובדים היציג בהוט מובייל. לאור האמור נקבע כי על הוט מובייל לנהל משא ומתן קיבוצי להסדרת תנאי ההעסקה של עובדיה במסגרת הסכם קיבוצי, וכי עליה לדון עם ההסתדרות הכללית, במסגרת משא ומתן זה, גם בהשלכות השינוי המבני שאותו היא מבקשת לערוך על העובדים. עוד פסק בית הדין האזורי כי במקרה זה מתקיימים כל השיקולים אותם יש לזקוף לחובת הוט מובייל - הן אלה הנוגעים להיקף ההפרות ולחומרתן, הן אלה הנוגעים לסוג המעסיק המנצל את עוצמתו הכלכלית ואת הפער העצום שביחסי הכוחות לצורך פגיעה בהליך ההתארגנות, והן אלה הנוגעים לאופי ההתארגנות כהתארגנות ראשונית. בית הדין הדגיש כי נוכח ההשלכות מרחיקות הלכת של הפגיעות, בשל השיקול ההרתעתי המתבקש ולאור שיקולים נוספים עליהם עמד בית הדין בפסק דינו, הפיצוי הכספי ההולם בנסיבות הקיצוניות של העניין, בשים לב לגובה הפיצוי המרבי בגין כל הפרה והפרה, צריך לעמוד על סך של 1,000,000 ש"ח. סכום אותו על הוט מובייל לשלם להסתדרות הכללית תוך 30 יום. הרקע העובדתי בית הדין האזורי פרס בפסק דינו המפורט את המסכת העובדתית הענפה רבת שנים הנוגעת לסכסוך מושא פסק בית הדין האזורי. להלן נפרט בקצירת האומר סקירת הדברים הנוגעת לעניין הבקשה שלפנינו. ביום 8.4.14 שלחה ההסתדרות הכללית הודעה להוט מובייל על היותה ארגון העובדים היציג. יום קודם לכן, ביום 7.4.14, זימנה הוט מובייל שלושה מחברי ועד הפעולה בהתארגנות העובדים בהסתדרות הכללית "לשימוע לפני פיטורים": מר חגי גנש, הגב' רותי גרוברמן ומר תומר מושקוביץ (להלן - מר מושקוביץ; להלן, בהתאמה - שלושת העובדים), עובדים אשר החלו לעבוד בהוט מובייל החל משנת 2001 ואילך. במסגרת השיחות שהתקיימו עם עובדים אלה הוצע להם לבחור בין שתי חלופות: האחת - להשתתף בשיחת שימוע לפני פיטורים למחרת היום, והשנייה - לפרוש בפרישה מרצון בשל "הצורך בהתייעלות". על רקע האמור פנתה ההסתדרות הכללית ביום 7.4.14 למנכ"ל הוט מובייל בדרישה לביטול פיטורי שלושת העובדים חברי ועד הפעולה. ביום 8.4.14 הודיעה ההסתדרות הכללית, כאמור, על היותה ארגון יציג בהוט מובייל, לאחר שלמעלה משליש מעובדי הוט מובייל בחרו להצטרף לשורותיה. הוט מובייל התבקשה בהודעה זו לתאם פגישה עם ההסתדרות הכללית לצורך הידברות ומשא ומתן, במטרה להגיע להסכמות שיעוגנו בהסכם קיבוצי. בהמשך אותו היום, 8.4.14, פנתה ההסתדרות הכללית למנכ"ל הוט מובייל במכתב שכותרתו "פעילות לסיכול מהלך ההתארגנות של עובדי החברה - התחקות אסורה אחר עובדים". במכתב נטען, בין היתר, כי מנהלי המרחבים בהוט מובייל מתקשרים לעובדים כפופים להם ודרושים מהם להודיע האם הם חתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות הכללית. באותו היום, 8.4.14, חסמה הוט מובייל את אפשרות הכניסה ממחשביה לאתר ההסתדרות הכללית, באמצעותו ניתן היה לבצע הצטרפות מקוונת להסתדרות הכללית. הגישה לאתר של ההסתדרות העובדים הלאומית (להלן - ההסתדרות הלאומית) - לא נחסמה. בו ביום שלחה ההסתדרות הכללית מכתב נוסף למנכ"ל הוט מובייל שכותרתו "פעילות לסיכול מהלך ההתארגנות של עובדי החברה, התערבות אסורה ובלתי חוקית במהלך ההתארגנות". במסגרת המכתב נטען כי ההסתדרות הכללית נדהמה לגלות שהוט מובייל עוסקת בהפעלת מרותה על מנת לגרום לעובדים להצטרף לארגון עובדים אחר - ההסתדרות הלאומית - שישמש "ארגון מטעם". ההסתדרות הכללית הוסיפה כי חברי הנהלת הוט מובייל פועלים להחתים עובדים על טפסי הצטרפות להסתדרות הלאומית. הוט מובייל השיבה למכתבי ההסתדרות הכללית באמצעות מנהלת חטיבת משאבי אנוש, הגב' דנה ברזילי, תוך שהיא דוחה את טענות ההסתדרות הכללית באשר לסיכול ההתארגנות. ביום 9.4.14 פנתה ההסתדרות הכללית במכתב נוסף להוט מובייל, בו ציינה כי היא דוחה הטענה לפיה פיטורי שלושת העובדים, חברי ועד הפעולה, היו מטעמים עניינים, משמדובר בעובדים מצטיינים ובשים לב לכך שלא היו צפויים הליכי צמצום. באותו יום שלחה הוט מובייל מכתב נוסף מטעם הגב' ברזילי, בו צוין כי מועד השימוע לשלושת העובדים - נדחה. ביום 23.4.14 פנתה הוט מובייל להסתדרות הכללית, בו נטען כי הוט מובייל אינה מהווה יחידת מיקוח בהיותה חלק מקבוצת הוט המונה 14 תאגידים, וכי קבוצת הוט מהווה יחידת מיקוח. אשר על כן, על מנת להשיג מעמד של ארגון עובדים יציג לצורך כניסה למשא ומתן קיבוצי על ההסתדרות הכללית לצרף לשורותיה לפחות שליש מעובדי קבוצת הוט כולה. למחרת, ביום 27.4.14, פנתה הוט מובייל לעשרות מבין עובדיה ב"חטיבת מכירות השטח העסקי" בדרישה לחתום על הסכם העסקה חדש מול הוט טלקום עד ליום 28.4.14. ביום 28.4.14 השיבה ההסתדרות הכללית למכתב הוט מובייל. ההסתדרות הכללית צירפה למכתב תמליל שיחה בין חבר ועד הפעולה מר מושקוביץ לבין מנהלו הישיר, במסגרתה ציין המנהל הישיר באוזני מר מושקוביץ כי הנהלת הוט מובייל רואה את פעילותו בהליכי ההתארגנות כ"הפרעה לעבודה". ביום 29.4.14 הכריזה ההסתדרות הכללית על סכסוך עבודה נוכח טענותיה בדבר התנכלות הוט מובייל לעובדיה במהלך התארגנות ראשונית, במטרה לסכלה. באותו היום השיבה הוט מובייל במכתב, במסגרתו ציינה כי היא אינה רואה בהסתדרות הכללית ארגון יציג, מאחר שהוט מובייל אינה יחידת מיקוח, ומכאן שסכסוך העבודה שהוכרז אינו חוקי. על רקע דברים אלו הגישה ההסתדרות הכללית בקשת צד בסכסוך קיבוצי לבית הדין האזורי. ההליך בבית הדין האזורי ופסק דינו במסגרת בקשת הצד שהוגשה לבית הדין האזורי, עתרה ההסתדרות הכללית לסעדים הבאים: לקבוע כי הוט מובייל הפרה את הוראות חוק הסכמים קיבוציים, באמצעות שורה של פעולות שנועדו לפגוע בחירות ההתארגנות. ליתן צו הצהרתי הקובע כי יחידת המיקוח לעניין חוק הסכמים קיבוציים היא הוט מובייל, להבדיל מקבוצת הוט אשר הוט מובייל מהווה תאגיד אחד הימנה. ליתן צו המורה להוט מובייל לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות להסדרת תנאי ההעסקה של עובדיה בהסכם קיבוצי. זאת, טרם השינוי המבני שביקשה הוט מובייל לערוך. לחייב את הוט מובייל, מכוח הוראות סעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים בתשלום פיצויים לדוגמא, ללא הוכחת נזק, בסכום של 223,452 ש"ח בגין כל אחת ואחת מהפגיעות בחירות ההתארגנות ובסכום כולל של 1,564,164 ש"ח. בית הדין האזורי פסק כי הוצגו בפניו ראיות משכנעות למכביר לכך שהוט מובייל נקטה בשורה של צעדים שנועדו לסכל את מהלך ההתארגנות ולפגוע בוולנטריות של הליך ההצטרפות לארגון עובדים, תוך הפרת חוק הסכמים קיבוציים. נפסק כי הרושם העולה מהראיות הוא שהוט מובייל ניסתה להביא לפיטורים של שלושה מתוך חמשת חברי ועד הפעולה על רקע פעילותם בהתארגנות. בית הדין האזורי סבר כי טענות הוט מובייל בכל הנוגע להיעדר זיקה שבין הפיטורים לבין מעורבות העובדים בהתארגנות - אינן מתיישבות עם הראיות ועם שורת ההיגיון. בית הדין ציין כי מהראיות עולה שבמהלך התקופה שלגביה נטען על ידי הוט מובייל לצורך דחוף כביכול של פיטורי מר מושקוביץ, עובד מצטיין בהוט מובייל, מטעמי צמצום, פרסמה הוט מובייל מודעת דרושים שנועדה לגייס עובד לתפקיד זהה. לאור המפורט בפסק הדין האזורי נקבע כי הטעם היחיד להליך הפיטורים אשר ננקט כנגד חברי ועד הפעולה, בעיתוי בו ננקט, היה נעוץ בפעילותם הארגונית. בית הדין פסק כי מחומר הראיות עולה שהניסיון לפגוע בחברי ועד הפעולה לא היה הפעולה המפרה היחידה בה נקטה הוט מובייל. הוכח כי הוט מובייל ניהלה מעקב אחר עובדים שנטלו חלק בהתארגנות, באמצעות מנהלי מרחבים שהתקשרו על פי הוראות הממונים עליהם לעובדים כפופים להם על מנת לברר האם הם הצטרפו למהלך ההתארגנות, תוך ניסיון לדלות מידע לגבי עובדים אחרים ובניסיון לשכנעם לחדול מפעילות ארגונית. נפסק כי מהפן הראייתי יש למכלול ההפרות "אפקט ראייתי סינרגטי", מבחינה זו שריבוי ההפרות, תוך פרק זמן קצר וקריטי להתארגנות ראשונית מוביל לדחייתו של הסבר המנסה להציע מניע תמים להתנהלות שהיא על פניה - מפרה. עוד עולה כי הוט מובייל נקטה באמצעים נוספים לצורך הפגיעה בהתארגנות שהתבטאו במעורבות פעילה בניתוב העובדים לעבר ארגון העובדים שנראה לה, ככל הנראה, כרע במיעוטו. נפסק כי חסימה מוחלטת של קישור לאתר של ארגון עובדים, להבדיל מהטלת מגבלות סבירות על היקף וזמן השימוש בו - אינה מתיישבת עם הוראות חוק הסכמים קיבוציים ועם הפסיקה הנוגעת ליישומו, בכל הנוגע לחובות המעסיק לאפשר שימוש סביר בקניינו לצורך קידום ההתארגנות. נפסק כי על רקע הפעולות האקטיביות שנקטה הוט מובייל לניתוב העובדים לעבר ההסתדרות הלאומית ניתן להבין את העיתוי בו התעוררה ההתארגנות בהסתדרות הלאומית, עם מסירת הודעתה על היותה הארגון היציג בקבוצת הוט ביום 25.5.14, ואת הקלות היחסית שבה התקבלה ההודעה על ידי הוט מובייל, זמן קצר לאחר מכן ביום 26.6.14. בית הדין ציין כי ההסתדרות הלאומית לא הביעה התנגדות למיקור חוץ חד צדדי בהוט מערכות, כשם עשתה ההסתדרות הכללית, וקרוב לוודאי שהסתדרות הלאומית הוערכה על ידי הוט מובייל כארגון ה"נוח" ביותר מבחינתה. בית הדין שוכנע כי גם הצעדים החפוזים אשר נקטה הוט מובייל לשינוי המבנה הארגוני באופן חד צדדי, סמוך לאחר הודעת היציגות - נועדו אף הם לפגוע בהתארגנות העובדים. עוד עולה כי לאחר שהיה נדמה שההתארגנות הייתה לעובדה קיימת ניסתה הוט מובייל לנקוט בהליך נוסף על מנת לגדוע את ההתארגנות בעודה באיבה, בהליכים שנועדו לשכנע את העובדים כי הם יזכו להישגים נאים ללא תיווכה של ההסתדרות. לאור כלל האמור פסק בית הדין האזורי כי הוכח שהוט מובייל נקטה בשורה של צעדים שנועדו לפגוע בהתארגנות העובדים, ובכלל אלה - זימון מובילי ההתארגנות לשימוע לפני פיטורים; ניהול שיחות בירור של מנהלי מרחבים עם עובדים שנועדו להתחקות אחר מצב ההתארגנות ולשכנע עובדים שלא ליטול חלק בה; פעילות אקטיבית מגוונת בניתוב עובדים לעבר ארגון עובדים אחר על פי בחירתה של הוט מובייל; ניסיון לשדל עובדים לקיים משא ומתן ללא ההסתדרות הכללית לאחר מתן ההודעה על היציגות; איום על עובדים והטעייתם בטענה כי התארגנותם אינה חוקית; נקיטה בצעדים חד צדדים לשינוי המבנה הארגוני לצורך החלשת ההתארגנות ושימוש בחוסר תום לב בהליכי משפט שנועדו אף הם להביא לסיכול ההתארגנות. אשר למחלוקת לעניין הגדרת יחידת המיקוח, קבע בית הדין האזורי כי יש לראות בהוט מובייל יחידת מיקוח נפרדת משהיא מהווה אישיות משפטית נפרדת מיתר חברותיה בקבוצת הוט. ההכרה בהוט מובייל כיחידת מיקוח מתבקשת לאור מכלול הטעמים העומדים ביסוד ההעדפה של יחידת המיקוח המפעלית כפי שהותוו בפסיקה - הן אלה הנוגעים לנקודת מבט העובדים והן אלה שנוגעים לנקודת מבט המעסיק. בית הדין הבהיר כי הרישיון שניתן להוט מובייל, משר התקשורת, חייב אותה לקיים הפרדה מבנית בינה לבין חברות נוספות בקבוצת הוט. ההפרדה המבנית נועדה למנוע "סבסוד צולב" בין הוט מובייל לבין יתר חברות קבוצת הוט. משכך מנועה הוט מובייל "מלהישען" על חברות קבוצת הוט ועל מצבן הכספי האיתן. ניהול משא ומתן מאוחד ביחס לכלל העובדים בכל חברות קבוצת הוט לא יביא לשיפור התנאים שניתן יהיה להעניק לכלל העובדים בקבוצה אלא דווקא "יגרור מטה" את היקף הזכויות שיוענקו לעובדים ביתר חברות הקבוצה, לרבות אלה הרווחיות. בית הדין האזורי מצא כי ההסתדרות הכללית הינה ארגון העובדים היציג בהוט מובייל וכי יש לדחות את טענות הוט מובייל בכל הנוגע לפגמים שנפלו בטפסי ההצטרפות. לאור הקביעות האמורות קיבל בית הדין בקשת ההסתדרות הכללית למתן סעדים הצהרתים וקבע כי הוט מובייל הפרה את הוראות חוק ההסכמים הקיבוציים באמצעות שורה של פעולות שנועדו לפגוע בחירות ההתארגנות של עובדיה. לאור האמור הורה בית הדין כי על הוט מובייל לנהל משא ומתן קיבוצי להסדרת תנאי ההעסקה של עובדיה במסגרת הסכם קיבוצי, כאשר במסגרת משא ומתן זה עליה לדון עם ההסתדרות הכללית גם על השלכות השינוי המבני אותו היא מבקשת לערוך. אשר לסעד הכספי, בית הדין פירט השיקולים הקבועים בפסיקה אותם יש לזקוף לחובת הוט מובייל והדגיש שני עניינים ייחודים הנוגעים לנסיבות החריגות של המקרה - ההשלכות מרחיקות הלכת של הפגיעות, החוצות את גבולות הוט מובייל והשיקול ההרתעתי המתבקש בנסיבות העניין. לאור האמור סבר בית הדין כי בנסיבות החריגות של המקרה ובשים לב לגובה הפיצוי המרבי, בגין כל הפרה והפרה, שיעור הפיצוי צריך לעמוד על סך של 1,000,000 ש"ח. הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע ביום 30.10.14 הגישה הוט מובייל ערעור על פסק בית דין האזורי, ובמקביל הגישה הוט מובייל בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין האזורי. בערעור טענה הוט מובייל כי הפיצוי שנפסק מופרז ואינו תואם את הראיות ואת ההלכה הפסוקה. הוט מובייל טענה כי סעיף 33יא לחוק הסכמים קיבוציים לא נועד להעשיר את קופת ההסתדרות הכללית אלא לפצות את העובד הספציפי על פגיעה במימד האישי של זכות ההתארגנות. נטען כי כאשר ההתארגנות צולחת אין מקום לפסיקת פיצוי כספי לארגון העובדים, בוודאי שלא בשיעור הגבוה שנפסק. הוט מובייל גרסה כי בית הדין קמא חרג מן הכלל שנקבע בחוק הסכמים קיבוציים ללא הנמקה, וכי אפילו הייתה פגיעה בהתארגנות הרי שהיא אינה פגיעה חמורה המצדיקה פיצוי מרבי. הוט מובייל, במובחן מקבוצת הוט, כך נטען, לא התנהגה באופן המצדיק הטלת פיצוי. נטל ההוכחה צריך להיות מוטל על ארגון העובדים ובוודאי שלא ניתן להסתפק בשמועות לשם מתן סעד זה. נטען כי אין דין זימון לשימוע כדין פיטורים. עוד נטען כי ניוד בתוך יחידת מיקוח וחסימת אתר אינטרנט אינם מהווים הפרה של סעיף 33 יט' לחוק הסכמים קיבוציים. לטענת הוט מובייל, בית הדין התעלם בקביעת הפיצוי מהתנהגותה הפסולה של ההסתדרות הכללית. עוד נטען כי אופן התנהלות הוט מובייל אינו נוגד את הנקבע בפרשת פלאפון וכי הסעד הכספי שנפסק גבוה מהסעד הכספי המקסימאלי שההסתדרות טענה בסיכומיה. בית הדין קמא שגה באי צירוף ההסתדרות הלאומית להליך ובפסק הדין קמא נפלו שגיאות עובדתיות. בבקשה לעיכוב ביצוע חזרה הוט מובייל על הנטען על ידה בהודעת הערעור. הוט מובייל הוסיפה וטענה כי בית הדין קמא שגה כאשר פסק סכום חסר תקדים לטובת ההסתדרות הכללית גם אם לא נפלה כל טעות אחרת בפסק דינו. הוט מובייל גרסה כי בנימוקי בית הדין קמא, לשיעור הפיצוי, לא הובאו בחשבון עניינים מהותיים. שכן: סעיף 33יא' לחוק הסכמים קיבוציים לא נועד להעשיר את קופת ההסתדרות אלא לפצות את העובד; בית הדין לא נימק מדוע סבר כי יש לחרוג מהכלל הקבוע בסעיף 33יא' לחוק; לא נבחנה השאלה האם ההתארגנות הצליחה ומהי ההשפעה האפשרית על היחסים הקיבוציים העתידיים; לא נבחנה השאלה האם הפגיעה בהתארגנות הצליחה וככל שהפגיעה לא הצליחה האם גברה בשל כך עוצמת ההתארגנות. לטענת הוט מובייל בית הדין קמא שגה עת העמיס עליה את חטאי קבוצת הוט וכישלון ההתארגנויות בעבר לא נבע מהתנהגות קבוצת הוט אלא מטעויות ארגוני עובדים. כמו כן נטען כי עדויות ההסתדרות היו רצופות שמועות, ובבית הדין קמא הובאו ראיות לשיבוש שגרת העבודה על ידי ההסתדרות. עוד טענה הוט מובייל כי פסיקת בית הדין קמא לפיה הוט נהגה במסגרת ההליך המשפטי שלא בתום לב לא התבקשה על ידי ההסתדרות הכללית. לסברת הוט מובייל שני הטעמים המצדיקים עיכוב ביצוע החלטה מתקיימים במקרה זה. סיכויי הערעור גבוהים. מדובר בשאלות משפטיות, למעט מספר מצומצם של שאלות שעניינן קביעות עובדתיות. שיעורו הגבוה של הסכום הפסוק מקים חשש כי ההסתדרות הכללית תתקשה להשיב את הסכום היה ויתקבל הערעור. כל גוף יתקשה להחזיר סכום כה גבוה, כך נטען. עוד נטען כי מצבה הכלכלי של ההסתדרות הכללית אינו ידוע, אך ידוע על משבר כלכלי שפקד אותה, כפי העולה מהנפסק בהליך אחר בבית הדין האזורי (ס"ע (ת"א) 49657-07-10 משולם ציונה - הסתדרות העובדים הכללית החדשה). לחלופין ביקשה הוט מובייל כי הסכום הפסוק יעוכב באופן חלקי בדרך של הפקדת הסכום הנפסק בקופת בית הדין. ההסתדרות הכללית טענה, בתגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע, כי יש לדחות הבקשה. שכן, אין בהגשת ערעור על פסק דין כדי לעכב את ביצועו, ועיכוב ביצוע של פסק דין הינו בבחינת חריג לכלל. סיכויי הערעור נמוכים, כך נטען. לא הוכח בראיות כי סיכויי הגבייה נמוכים, היה ויתקבל הערעור. ההסתדרות הכללית הדגישה בעמדתה כי הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע, לפי מהותו, הינו הסעד הסופי, ובכך מתרוקן התוכן מהליך הערעור התלוי ועומד, שכן הוט מובייל הודיעה שהיא מקבלת עליה את פסיקת בית הדין בכל הנוגע ליציגות ההסתדרות ולניהול משא ומתן להסכם קיבוצי. אין להפוך בקשה לעיכוב ביצוע לסוג של "מיני ערעור". ההסתדרות הכללית גרסה כי הודעת הערעור מבוססת ברובה על תקיפת קביעות עובדתיות של בית הדין קמא. ערעור המכוון ברובו כנגד קביעות עובדתיות אינו ערעור בעל סיכויי הצלחה גבוהים, כך נטען. בית הדין האזורי ביסס את קביעותיו העובדתיות על ראיות מוצקות - הקלטות, סרטונים, תצהירים מפורטים ועוד. מעבר לכך, הוט מובייל מעלה בהודעת הערעור טענות חדשות שלא הועלו על ידה בערכאה קמא. כך טוענת הוט מובייל כי סעיף 33 יא נועד לפצות עובד ספציפי על פגיעה במימד האישי, וכי ככל שהתארגנות העובדים מצליחה חרף התנהלות מעסיק - אין לפסוק פיצויים. ההסתדרות הכללית התנגדה להעלאת טענות הנטענות לראשונה והפנתה להלכה הפסוקה לפיה בית משפט שלערעורים לא ידון בדרך כלל בנימוק ערעור שלא נטען בדרגה ראשונה. הוט מובייל מטעה את בית הדין באשר לקביעות שניתנו על ידי בית הדין קמא. בניגוד לטענת הוט מובייל כי השימוע לחברי ועד הפעולה בוטל, לא ניתנה הודעת ביטול בנוגע להליך הפיטורים. עצם הותרת זימון לשימוע לחברי ועד הפעולה בהתארגנות ראשונית, כאיום מרחף, הוא זה שמהווה את הפרת חוק הסכמים קיבוציים, כנפסק בהלכת אלקטרה (עס"ק 33142-04-13 אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ביום 10.4.14). נטען כי אלמלא ההסתדרות הכללית הייתה מגישה בקשת צד לבית הדין קמא לא הייתה שורדת ההתארגנות של עובדי הוט מובייל. עוד נטען כי בסמכותו של בית הדין לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שיראה לו, ובנסיבות הפרה חמורה קיימת סמכות לפסוק עד 200,000 ש"ח בגין כל הפרה. לא ברורה טענת הוט מובייל לפיה בית הדין קמא העניק להסתדרות סעד פי ארבעה מעבר למה שהתבקש על ידה, שכן ההסתדרות ביקשה בבית הדין קמא סעד בשיעור של 1,564,164 ש"ח. לטענת ההסתדרות הכללית, צירוף ההסתדרות הלאומית לא היה מעלה או מוריד ממשמעות הפעולות שננקטו על ידי הוט מובייל. הטענה בהודעת הערעור לפיה אי צירוף ההסתדרות הלאומית הביא את בית דין לקביעות על בסיס עובדתי חסר - אינה יכולה להוות בסיס לערעור. ההסתדרות הכללית מחתה על רמיזותיה של הוט מובייל לפיה יקשה על ההסתדרות הכללית להשיב את הסכום שנפסק, משמדובר בטענה בעלמא ללא בסיס עובדתי. נטען כי ככל שיתקבל הערעור לא תהיה כל מניעה מהשבת הסכום במלואו. הכרעה לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. אכן, נקודת המוצא היא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצועו של פסק דין שעליו מערערים. נטל השכנוע כי קיימת הצדקה לחרוג מכלל זה מוטל על המבקש ונסמך על שניים: סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובתו, בין היתר במובן זה שביצועו המיידי של פסק הדין יקשה מאד על השבת המצב לקדמותו, ועלול לגרום למבקש העיכוב נזק בלתי הפיך אם הערעור יתקבל (רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח' (2000); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם; ע"ע 44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ - מוחמט סווחטורק, ניתן ביום 14.6.2012). בית הדין יטה לעכב ביצוע פסק דין כאשר מסתבר כי דחיית הבקשה לעיכוב הביצוע, אם בסופו של יום הערעור יתקבל, תגרום, או עלולה לגרום למבקש העיכוב נזק בלתי הפיך או נזק רב, העולה על הנזק שעשוי להיגרם למשיב כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן לטובתו, אם בסופו של יום יידחה הערעור (ע"א 1900/13 המועצה האזורית רמת נגב נ' נחום, ניתן ביום 5.5.2013). כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו, מן הטעם העיקרי כי ראוי לתת לזוכה את פירות זכייתו בלא שיהוי, ועקב ההנחה כי בדרך כלל ביצוע פסק כספי אינו כרוך בקושי להחזיר מצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. החריג העיקרי לכך הוא חוסר יכולתו של המבקש להיפרע מן הזוכה במקרה של קבלת הערעור (ע"א 7398/08 אמקור בע"מ ואח' -עזבון המנוח ליכטברון ז"ל, טרם פורסם, 3.12.08; ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4, פ"ד נג(1) 187, 189 (1999)). כן נפסק כי טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר נכונותו להשיב את אשר שולם לו ככל שהערעור יתקבל, אינה יכולה להיטען בעלמא אלא מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת, ככל הניתן תוך תמיכתה בתצהיר, ולא ניתן להסתפק בטענות כלליות בעניין זה (ע"ע 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. עזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל, מיום 26.7.06; ע"א 9721/07 איסכור שירותי גילוון בע"מ נ. גוזלן, מיום 10.1.08). אשר לסיכויי הערעור ייאמר, מבלי להיכנס כעת לעובי הקורה, כי לא ניתן לקבוע בשלב זה כי הערעור מופרך ומשולל כל יסוד באופן שיצדיק דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע מטעם זה בלבד. אשר למאזן הנוחות, בנסיבות המקרה שלפנינו אומנם הוט מובייל לא הגישה מטעמה ראיה של ממש אודות מצבה הכלכלי קשה של ההסתדרות הכללית ואודות קושי צפוי להיפרע הימנה ככל שהערעור יתקבל והטענה בכל הנוגע לכך נטענה באופן כללי, וללא כל פירוט ממשי. עם זאת, הוט מובייל ביססה טענותיה על כך שהסכום הפסוק המגיע להסתדרות הכללית - בסך 1,000,000 ש"ח - הינו גבוה, באופן שמקים חשש שיקשה עליה להחזירו, אם תידרש לכך. אכן, הסכום שנפסק הינו סכום גבוה. בפסיקה נקבע כי גובה הסכום שנפסק לטובת המשיב מהווה שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו במקרה שפסק הדין יתהפך בערעור (ע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח נ' עזבון המנוח אלי אלבז, תק-על 2005(2), 1148 וגם ע"א 10399/08 פרוטס נ' צ'ירגייב, טרם פורסם, 6.4.2009). האיזון הראוי של מכלול השיקולים האמורים לעיל - מחד, זכותה של ההסתדרות הכללית ליהנות מזכייתה באופן מיידי; ומצבה הכלכלי של ההסתדרות אשר לא הוכח על ידי הוט מובייל כדבעי; מנגד, הסכום הפסוק שהינו גבוה ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי הערעור משולל יסוד - מוביל אותנו לקבלת הבקשה באופן חלקי. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה, כך שיעוכב סך של 700,000 ש"ח מתשלום הסכום הפסוק. סכום זה יופקד בקופת בית הדין תוך 21 יום. יתרת הסכום הפסוק תשולם להסתדרות הכללית באופן מיידי, נוכח מועד מתן פסק הדין האזורי. ככל שלא תשולם יתרת הסכום הפסוק, בסך 300,000 ₪, לאלתר, ולכל המאוחר תוך שלושה ימים ממועד החלטתנו, תבוטל ההחלטה בדבר עיכוב ביצוע. משמצויים אנו במישור הקיבוצי - אין צו להוצאות. פיצוייםארגון עובדים