העברה יזומה: פנתה אל גורמי ההנהלה בדבר ליקויים דידקטים ופדגוגים

העברה יזומה: פנתה אל גורמי ההנהלה בדבר ליקויים דידקטים ופדגוגים נוספים הקשורים לכתב ההתחייבות, אשר השליכו באופן אישי על עבודתה של המבקשת ויתר המורים בצוות.

עוד טוענת המבקשת כי פניותיה בדרישה כי גורמי ההנהלה יטפלו בליקויים הנ"ל העלו חרס משך למעלה משנתיים. ממועד חתימת ההתחייבות לא ננקטה כל פעולה על מנת ליישם את האמור בה, לכן בלית ברירה פנתה לגורמים הבכירים הרלוונטיים, אשר מוסמכים לטפל בליקויים הנ"ל ,להנהלת המחוז בנוגע לנושאים הדידקטיים והפדגוגים ולעירייה בנוגע לצרכים החומריים (ר' סעיפים 9-14). לטענת המבקשת, משנודע למנהלת החטיבה על פניותיה של המבקשת דלעיל השתנה לרעה באופן דרמטי יחסה כלפיה והיא הייתה נתונה לסדרה ארוכה של הליכים ופגיעות כאשר ההליך הנוכחי מהווה נדבך אחד מאותו רצף ארוך של התעמרות. עוד טוענת המבקשת כי ביום 13.5.14 נמסרה לידיה הודעה על הפקעה לאלתר של תפקידי ריכוז ההסטוריה והאזרחות והתקשור מהמבקשת וזאת על רקע אישי וכדי לפגוע בה. עוד טוענת המבקשת כי לאחר שנודע לה על הוצאת דיבה כלפיה מצד אם של אחת מתלמידותיה, במעמד אסיפת הורים, דרשה המבקשת כי ייעשה בירור בנושא אולם פניותיה העלו חרס. בדיעבד התברר כי גורמי ההנהלה השתמשו בתלונות אלה של ההורים כיסוד לחלק מההליכים המשמעתיים שננקטו כנגדה, זאת חרף העובדה שלא נעשה בירור כאמור וזאת לכאורה כנקמה על העובדה שהמבקשת העזה להלין בדבר הליקויים שלא טופלו על ידי ההנהלה.

עוד טוענת המבקשת כי חלו פגמים מהותיים בהליך השימוע שנעשה לה בכל הנוגע להעברה היזומה וכי ההזמנה לשימוע כלל לא כללה ולו בדל של מידע לגבי הנושאים שיידונו בשימוע והאסמכתאות לא צורפו. עוד טוענת היא כי הגב' פנינה שומרון שערכה את השימוע הבהירה כי ההחלטה בדבר ההעברה היזומה כבר התקבלה וזאת עוד בטרם החל הליך השימוע. כמו כן מציינת המבקשת על פגמים שחלו גם בהליך הערעור ולטענתה כלל לא ניתנה לה זכות הטיעון לא בשימוע ולא בערעור במיוחד משההחלטה בערעור התייחסה והתבסס על מסמכים שכלל לא נמסרו לה עובר לשימוע או עובר לערעור. לאחר מכן, לטענתה, היו החלטות שיש בהן כדי "מקצה שיפורים" מלאכותי והתנהלות חסרת תום לב מטעם המשיב.

עוד טוענת המבקשת כי ההחלטה בדבר אי התאמה לצוות הניהול ולאקלים הסביבתי היא החלטה בלתי סבירה ובלתי מאוזנת שיש לבטלה, במיוחד שאין חולק כי המבקשת הינה מורה מקצועית טובה שקיבלו תעודות הערכה ותודות אף ממנהלת החטיבה.



מנגד טוען המשיב כי התגלו אירועים וקשיים רבים בהתנהלות המבקשת כלפי סגל המורים ומנהלי בית הספר בפרט, אשר הצביעו על חוסר התאמה והצדיקו העברתה מבית הספר וכי מדובר בדפוס התנהגות חוזר אשר קיבל ביטוי בבית הספר הקודם בו לימדה המבקשת. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא הציגה את מלוא התשתית העובדתית וזאת בחוסר תום לב . לטענת המשיב מדובר בהליך שנעשה בשיתוף פעולה והסכמת הסתדרות המורים, בהתאם לנהלי המשרד ונוהל העברה יזומה ובתום לב.


עוד טוען המשיב כי המבקשת בעצמה מודה כי יחסי העבודה בינה לבין מנהלת החטיבה אינם תקינים. לטענת המשיב, בנסיבות העניין אין להתערב בשיקול דעת המעסיק ובהחלטתו שהינה החלטה סבירה בנסיבות העניין. לטענת המשיב, בתחילת שנת 2013, בעקבות אירוע חריג לפיו אם התלוננה על התנהגותה הפוגעת לכאורה של המבקשת כלפי בתה, היעדר הסכמה להיפגש עם מנהלת החטיבה בעניין זה, הפצת מכתב לכלל ציבור המורים בצירוף העתקים לראש העיר וגורמים נוספים, ובקשתה התמוהה של המבקשת להשעות את התלמידה פנו, מנהלת שש שנתי ומנהלת החטיבה למפקחת מחוז מרכז לצורך עריכת שימוע מקצועי בעניינה של המבקשת למניעת התנהגות דומה בעתיד וכי התנהלות זו של המבקשת מתווספת להתנהלות רבת שנים הפוגעת באקלים הסביבתי של חטיבת הביניים. עוד טוען המשיב כי המפקחת , הגב' שומרון, ניסתה להיפגש עם המבקשת לתאם פגישה אולם ניסיונות אלו עלו בתוהו. עוד טוען המשיב כי המבקשת לא התייצבה לישיבת שימוע אליה זומנה ליום 14.4.13 וסיכלה הליך זו. עוד טוען המשיב כי מתכתובת הדוא"ל שצורפו לזימון לשימוע עולות טענות משמיצות, בלתי הולמות ובעלות לשון מתלהמת שנשלחו בתפוצה רחבה לגורמים פנימיים וחיצוניים שיש בהם להעיד על התנהלות לקויה ועל אי קבלת מרות של המנהלת. בעקבות מכתב הנזיפה ואי הסכמת המבקשת להיפגש עם מנהלת בית הספר וגורמי ההנהלה הוחלט כי המבקשת תפסיק לרכז את מערך התקשוב בחטיבה ומקצועות ההסטוריה והאזרחות וזאת מבלי ששכרה נפגע. עוד טוען המשיב כי לאחר האירוע עם אם התלמידה שהתלוננה נגד המבקשת לא הצליחה המנהלת לקבוע פגישה עם המבקשת, בין היתר, לאור טענת המבקשת כי ניתן לתקשר איתה רק באמצעות עו"ד, דבר המצביע כשלעצמו על יחסי עבודה כושלים ובלתי תקינים.
כן טוען המשיב כי המבקשת גילתה חוסר גמישות וחוסר יכולת לקבל ביקורת מקצועית, פעלה לפי תפיסת עולמה ועשתה דין לעצמה. בנוסף המבקשת ניסתה לגייס את המורים נגד ההנהלה דברים שיצרו משבר אמון בין הצדדים. לטענת המשיב המבקשת הינה דמות של מורה עם יחסי אנוש מורכבים שקיים קושי לנהלה באופן שוטף. לטענת המשיב מנהל בית ספר אינו יכול לנהל את בית הספר ללא יחסי אמון ותקשורת בינו לבין בעלי התפקידים.
לטענת המשיב חומרת האירועים והתקופה הממושכת בה מתמידה המבקשת בהתנהלותה הקלוקלת כלפי צוות ההנהלה ומשבר האמון שנוצר מעידים באופן חד משמעי על אי התאמתה לחטיבת הביניים מקיף ט'. החלטה זו להעבירה נעשתה משיקולים עניינים ומקצועיים במסגרת הליך שנערך כדין ובתום לב. לאחר שעניינה של המבקשת נבחן לא פחות מאשר 4 פעמים, לרבות קיום ועדה פריטטית, בהתאם להליכים הקבועים בנוהל ולאחר שנתקבלה הסכמת ההסתדרות וכי מדובר בהחלטה שהיא בליבה של הפררוגטיבה הניהולית בהיותה מעסיק בהתאם לשיקול הדעת המוקנה לה. עוד טוען המשיב כי המבקשת היתה מודעת היטב לטענות שהועלו כנגדה וגם אם חלו פגמים בהליך השימוע לא מדובר בפגמים שיורדים לשורשו של עניין ומשכך אין בהם כדי לאיין את החלטת המשיבה בעניינה של המבקשת.

דיון והכרעה:


נבחן להלן בהתאם להוראות הדין אם עלה בידי המבקשת להביא ראיות לכאורה להוכחת עילת תביעה וכן את מאזן הנוחות. נציין כי משמדובר בהחלטה בבקשה לסעד זמני הרי שכל הקביעות העובדתיות והמסקנות המשפטיות הן לכאוריות בלבד.




נקדים את המאוחר ונציין כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הראיון שהוצגו ועדויותיהם מצאנו כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.




הצדדים אינם חלוקים כי נוהל העברה יזומה מיום 12.3.14 (להלן:"נוהל העברה יזומה") שצורף הן לבקשת המבקשת והן לתגובת המשיב הוא זה שחל בעניינו.




עיון בהוראות נוהל העברה יזומה מעלה כי קיים בו פרק ספציפי העוסק בהעברה יזומה עקב חוסר התאמה לסגל ההוראה או לאקלים הסביבתי




עיון במכתב הזימון לשימוע להעברה יזומה מעלה כי מדובר במייל לאקוני ללא כל פירוט ומבלי שצויינו בו נימוקים כלשהם הנוגעים לזימון לשימוע ומבלי שצורפו למייל זה מסמכים כלשהם.




עיון בפרוטוקול השימוע מעלה כי למעשה תוך כדי הליך השימוע כבר ניתנה ההחלטה: " ... לפיכך ובהתאם להמלצת הנציבות המדינה אני מעבירה לבי"ס אחר. כמו כן זו אינה הפעם הראשונה שהמורה מועברת מביה"ס על רקע דומה."




עיון בתמלול השיחה של אותה ישיבה מעלה כי למעשה כבר בפתח השימוע נמסרה ההחלטה על העברה היזומה בהתבסס על המלצת הנציבות ורק לאחר מכן התנהלה שיחה כמצוטט:

" פנינה שומרון: אני עושה לך את העברה יזומה על רקע אי התאמה לסגל ההוראה, וזאת לאור הטענות שהיו גם בשנה שעברה, שלך כלפי המנהלת והתפקוד שלך מול המנהלת.
XX X: את מדברת על זהבה XX
פנינה שומרון: כן . זהבה XX חוזרת בשנה הבאה וגם הוד XX. את לא נשמעת להוראות שלה, כשמנהלת מבקשת לקיים איתם שיחה, את מודיעה לך שהיא צריכה לתאם איתך מראש, זה לא הנהלים בבית הספר. מנהל בית ספר לא יכול לעבוד שהוא צריך לנהל יומן כל הזמן מול המורים, וגם לחשוש, כל דבר את מוציאה במכתבים בתפוצת נאט"ו. מכתבים שקיבלת מהמנהלת , עמדת והקראת בחדר המורים....
ובהמשך:
"פנינה שומרון: וזו המלצה של נציבות המדינה . ובהתאם להמלצת נציבות המדינה, אני מעבירה אותך לבית ספר אחר"
.....
"עו"ד שי בבאי: רגע אני חייב, אני חייב לומר משהו. שימוע, כמו שאני מכיר אותו לפחות, שימוע מתנהל בצורה שמקריאים לנידון את הטענות כנגדו, נותנים לו להגיב.
פנינה שומרון: אני נותנת לה עכשיו
עו"ד שי בבאי: לא, לא , את אומרת.... אני מעבירה אותך העברה יזומה, ועכשיו יש לך אפשרות לערער. זאת אומרת , את לא נותנת לה אפילו את האפשרות לפני שאת מקריאה.
פנינה שומרון: אני עכשיו נותנת לה את האפשרות
עו"ד שי בבאי: אחרי שהחלטת
פנינה שומרון: לערער
עו"ד שי בבאי: לערער, זאת אומרת החלטת.

פנינה שומרון: כן . אני החלטתי. עכשיו השימוע ועכשיו אחרי זה היא תלך לערער, אז בואי תגובת המורה.
עו"ד שי בבאי: אבל אני מצטער, המהות של שימוע, זה שקודם כל היא אומרת מה שיש לה לומר ואחרי זה מחליטים לגביה. אחרת אין טען לשימוע. אז הייתי מחליטה לא בפניה ונותנת לה אפשרות לערער אחר כל. אז מה התכלית של ההליך שאנחנו נמצאים בו?
פנינה שומרון: אני לא עורכת דין, לפי הכללים שקיבלתי, אני התבקשתי לקרוא לה, להודיע לה שאנחנו עושים לה העברה יזומה..."



גם בחקירתה הנגדית אישרה הגב' פנינה שומרון כי היא שקיבלה החלטה כשהשימוע החל. (ר' עמ' 8 שורה 1) .הגב' שומרון אף מודה בחקירתה הנגדית שההזמנה לשימוע לא כללה פירוט של הנושאים שיידונו בשימוע ולא צורפו מסמכים( ר' עמ' 9 שורות 19-21 לפרוטוקול).




גם עיון במכתב שיצא יום לאחר השימוע בעניין ההחלטה על העברה היזומה מעלה כי אין בו כל נימוק או הסבר אלא הודעה לקונית:

"הרינו להודיעך כי עקב אי התאמה לסגל ההוראה או האקלים הסביבתי, תועברי למוסד חינוכי אחר... הודעה על שיבוצך בעבודה תמסר לך ע"י המפקחת, נא לבוא עימה בדברים לצורך זה. באפשרותך לערער בכתב על ההעברה תוך שנים עשר יום מיום מסירת הודעה זו...." הא ותו לא.



לא ניתן אלה להסיק כי אכן הליך השימוע בשלב זה התנהל באופן שאינו עולה אחד עם הנוהל של המשיב להעברה יזומה ואף לא עם עקרונות בסיסים של הליך השימוע. הודעת המייל לזימון לשימוע להעברה יזומה לא נומקה, לא צורפו להודעה מסמכים כלשהם, נמסרה למבקשת החלטה על העברה תוך כדי הליך השימוע, החלטת המשיב בדבר העברה היזומה מיום 26.5.14 ניתנה באופן לאקוני וללא נימוקים או הסברים ספציפיים.




בעניין הליך השימוע נפסק על ידי בית הדין הארצי –

"ככל שמדובר בהעברה על בסיס אינדיבידואלי שיש עמה אפשרות ממשית של פגיעה של ממש בתנאי עבודתו של העובד או במעמדו בעבודה, יש להקפיד על קיום זכות השימוע של העובד. הליך השימוע "חייב להיות כן ואמיתי, ולא הליך הנעשה כדי לצאת ידי חובה" (דב"ע נב/ 71-3 מרגלית אילת נ' שירות התעסוקה, פד"ע כ"ז 169, 177-178, דב"ע 98/ 231-3 ישראל גלבוע נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי, ל"ב (2) 139).



בתי הדין חזרו לא אחת על חשיבות קיום הליך השימוע על כל דקדוקיו ונהליו. עם זאת, קיימים מקרים בהם פגם בהליך שימוע ובוודאי במצב בו לאחר מכן היה ניסיון לתקן את הפגמים, כפי שיפורט ואין בו כדי להביא לביטול החלטת המעסיק:

"שימוע מאוחר הינו חריג לכלל השימוע. לעולם עדיף שימוע מוקדם. קל יותר לשכנע רשות מינהלית שלא לקבל החלטה מסויימת מאשר לשכנע אותה לבטל או לשנות החלטה שהתקבלה (יצחק זמיר, "הסמכות המנהלית, כרך ב', עמ' 829). עם זאת, שימוע מאוחר אינו פסול ולעיתים – כמו בעניינו – הוא הרע במיעוטו. הלכה פסוקה היא כי במקרה של שימוע מאוחר: "יהיה זה בדרך כלל מחובתה של הרשות להוסיף ולשכנע כי למרות היפוך סדרי השמיעה וההחלטה, אכן תוקן המעוות לאחר מעשה" (ראו: בג"צ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ ואח' – המועצה לביקורת סרטי קולנוע ואח', פד"י ל(1) 757 וכן ע"ע 1123/01, בית ספר תיכון עירוני – יצחק צויזנר, פד"ע לו 438).



על פי תורת הבטלות היחסית, קיומו של פגם בפעולת הרשות, לא יגרום בהכרח לבטלות ההחלטה. תוצאת הפגם תלויה בנסיבות המקרה ונתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כדברי השופט י' זמיר בפסק הדין בעניין ד"ר ג'ובראן:

"כיום הפסיקה מבחינה בין הכלל המחייב רשות מינהלית לנהוג בדרך מסוימת, לבין התוצאה הנובעת מהפרת הכלל. התוצאה הנובעת מהפרת הכלל תלויה בנסיבות המקרה: מהות הכלל שהופר; הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת הכלל והנזק שייגרם כתוצאה מביטול ההחלטה המינהלית; השאלה מי תוקף את ההחלטה המינהלית, באיזה מועד ובאיזו דרך; ועוד. זוהי, על רגל אחת, תורת הבטלות היחסית. תורה זאת מבקשת לשקלל את הגורמים הנוגעים לעניין, כדי להגיע לתוצאה שיש בה איזון ראוי של גורמים אלה. לעתים התוצאה היא שההחלטה המינהלית בטלה מעיקרה; לעתים ההחלטה תהא בטלה רק כלפי אדם מסוים, בהליכים מסוימים, ולא תהא בטלה כלפי אנשים אחרים; לעתים ההחלטה תהא ניתנת לביטול ממועד מסוים; לעתים היא תעמוד בתוקפה על-אף הפגם שנפל בה; ועוד, לפי נסיבות העניין" (בג"צ 3081/95 ד"ר ג'ובראן רומיאו נ' המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, פ"ד נ(2) 177 וכן ראו בג"צ 3486/94 סלימאן ג'בר מסאלחה נ' ועדת התכנון והבניה פ"ד מח(5), 291).

הדברים יפים גם לעניין קיומו של פגם בהליך פיטורין (ע"ע 174/05 ענת סחרטוב-מדינת ישראל משרד החינוך, תק 200(3)231), מקל וחומר, יש להחילם על הליך העברה של מורה.



במקרה דנן, הגם שאכן היו פגמים מהותיים בהליך השימוע הראשון לא שוכנענו כי יש לבטל את ההחלטה בדבר העברה היזומה ממספר נימוקים:

ראשית, מעבר לשימוע הראשון שנעשה למבקשת בפני הגב' שומרון היו עוד מספר הליכים שבהם נשמעו טענותיה של המבקשת באריכות תוך שהיא מתייחסת לטענות שעלו נגדה, הן במסגרת הליך הערעור, הן במסגרת הפגישה הנוספת שהיתה ביום 7.9.14 בנוכחות נציג ההסתדרות המורים (שנתן הסכמתו להעברה) והן במסגרת השלמת טיעונים בכתב שהמשיב איפשר למבקשת תוך ביטול ההחלטה מיום 11.9.14, כאשר במועד זה אין חולק כי כלל המסמכים הועברו למבקשת ומשכך היה לה בסופו של יום את יומה, להתייחס לכלל הטענות שהועלו כנגדה.
שנית, גם עיון בפרוטוקול השימוע הראשון בפני המפקחת מעלה כי אכן הנימוקים בגינם נשקלת העברה יזומה פורטו בפרוטוקול הדיון ואף יש שיקוף להתייחסות המבקשת לטענות אלו. מעבר לאמור עיון בתמלול השיחה מעלה כי הלכה למעשה במהלך הליך השימוע המפקחת כן מפרטת את כלל הטענות שנטעו כנגד המבקשת ומאפשרת לה להתייחס לכל טענה וטענה וכי בפועל השימוע היה ארוך וזכות הטיעון ניתנה למבקשת, הגם שהמפקחת הבהירה עוד בתחילת השימוע כי ההחלטה כבר ניתנה והיא תוכל לערער עליה (ר' עמודים 1 שורות 20-21 ועמ' 2 ועמ' 38 לתמלול)

כן בהקשר זה הבהירה המפקחת הגב' פנינה שומרון בחקירתה הנגדית:
"אני לא משפטנית וכשאתם הגעתם אליי הזמנתי אתכם לשימוע להעברה יזומה עקב אי התאמה. שמעתי אתכם, נתתי לכם להשמיע את הדברים למעלה משעה, יכול להיות שאם הייתם משכנעים אותי בשימוע, הייתי משנה את החלטתי. לא שכנעת אותי שעה שלמה... " (ר' עמ' 7 שורות 23-26 לפרוטוקול).

שלישית, הגם שהחלטת המשיב בערעור מיום 6.8.14 (נספח 11 לתגובה) נוגעת למיילים שלא צורפו לזימון לשימוע ואף לא צורפו עובר להליך הערעור אלא רק לאחר מכן, לטענת המבקשת, הרי שמדובר במסמכים שחלקם הגדול נכתב על ידי המבקשת או נכתב בחזרה כתשובה לפנייתה. משכך ידעה כי עליה להתייחס למסמכים אלו בהקשר לטענות שהועלו כנגדה שהובהר לה כי הם קשורים לתכתובת זו ואף עשתה זאת בפועל כעולה מהתימלולים שאותם הגישה.

רביעית, מעבר לאמור, כעולה מתמלול הערעור (עמ' 48-49 לתמלול ישיבת הערעור) המבקשת סרבה להגיע לחלק מהשימועים שזומנה ולמעשה גם לה יש חלק באי בירור כלל הטענות אל מול המשיב.



לאור כל האמור, לא שוכנענו, הגם חומרת הפרת זכות השימוע, כי יש לבטל החלטה זו בשל כך.


לעניין הטענה בדבר התנכלות למבקשת בשל פנייה לגורמים חיצוניים בנוגע למחדלים שהתגלו על ידי המבקשת במהלך תפקידה כיו"ר ועד מורים.


עיון בבקשה ובתצהיר של המבקשת מעלה כי טענתה היא כי ההתנכלות כלפיה לרבות ההליך נשוא הבקשה, קשור לפנייתה ודרישתה כי גורמי ההנהלה יטפלו בליקויים שלא תוקנו למעלה משנתיים ממועד חתימת כתב ההתחייבות (נספח 2 לבקשה) למרות פניותיה בנדון כיו"ר ועד מורים, לכן משלא ננקטה כל פעולה פנתה לגורמים בכירים רלוונטיים שמוסמכים לטפל בליקויים, להנהלת המחוז בנוגע לנושאים דידקטיים ופדגוגיים ולעירייה בנוגע לצרכים חומריים, וכי משנודע לגב' טראובה על פניות אלו יחסה השתנה אליה באופן דרמטי ונחשפה היא לסדרה ארוכה של פגיעות שההליך הנוכחי מהווה נדבך אחד מכך (ר' סעיפים 10-14 לתצהיר המבקשת).




בכל הנוגע לטענת המבקשת להתנכלות בשל פנייתה לגורמים במשרד החינוך ובעירייה כדי לטפל בליקויים הקשורים לכתב ההתחייבות, הרי שהמבקשת לא הציגה כל פנייה בנדון בזמן אמת וטענתה בנדון נטענה באופן כללי וללא פירוט ספציפי. כן לא ברור ואין כל פירוט מהם אותם ליקויים חמורים שהיא מתייחסת אליהם ומהם המועדים בהם פנתה בנדון לגורמים חיצוניים והאם מנהלות בית הספר כלל ידעו על פנייה זו.




יתרה מזאת טענתה זו בדבר התנכלות במסגרת תפקידה כיו"ר ועד מורים אינה עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית אותה הציגה לפיה שימשה כיו"ר ועד מורים משנת 2009 למשך שנתיים וחצי. קרי במועד האירועים נשוא בקשתה כלל לא הייתה בתפקיד זה. מעבר לאמור טענתה בנדון אינה עולה בקנה אחד עם גרסתה לפיה מנהלת החטיבה היא זו שמינתה אותה בשנת 2013 כרכזת תקשוב. במועד זה לטענתה כבר היו ליקויים שלא טופלו ולטענתה כבר התלוננה אז ( ר' עמ' 12 ועמ' 1 לתמלול הערעור) ומשכך מינויה כרכזת תקשוב הינו קידום שניתן לה על ידי מנהלת החטיבה, נתון שאינו עולה בקנה אחד עם טענת ההתנכלות של מנהלת החטיבה כלפיה. משכך בשלב זה אין אנו מקבלים טענה זו.




זה המקום לציין כי בתצהירה של המבקשת לא מצאנו טענה כי עצם פנייתה למנהלת והעברת הביקורת במכתבים אלו הם אלו שיצרו את ההתנכלות אליה. טענות אלו נטענו מאוחר יותר רק במסגרת הליך הסיכומים ויש בהם הרחבת חזית ומשכך אין אנו מתירים הרחבת חזית זו .




אולם גם אם היינו מאפשרים הרחבת חזית זו, הרי שהדבר לא היה משנה את מסקנתנו במסגרת בקשה זו. נציין כי אין אנו סבורים כי מורה מנוע מלמתוח ביקורת על מנהליו ובוודאי שלא ניתן להתנכל לעובד בשל דברי הביקורת שלו גם אם הם מול הנהלת בית הספר.




עם זאת, מעיון בתכתובת הענפה מחודש 1/2013, עולה כי הקושי בתכתובת זו אינו דברי הביקורת שהמבקשת מעלה על הכתב שהם לגיטימיים ואף נקבע כי אין בהם משום עבירת משמעת כעולה מהחלטת הנציבות בנדון. עיון בתכתובת זו מעלה כי הלכה למעשה המבקשת אינה מקבלת את המרות של המנהלות שלה ואת נהלי העבודה של בית הספר ואף מבהירה שאינה מוכנה להיפגש איתן באופן ישיר אלא רק באמצעות עו"ד וכך למעשה מסכלת כל אפשרות ליחסי עבודה תקינים ויוצרת משבר אמון.




נציין כי אין אנו מקבלים את טענת המבקשת כי המנהלת היא זו שלא היתה מוכנה להיפגש עימה. בסופו של יום המבקשת היא זו שסרבה להיפגש עם המנהלות אלא בנוכחות עורכי דין. יצוין כי עיון בהודעת המייל מיום 6.1.13 שעה 22.58.08 , מעלה כי המבקשת מבהירה כי נפגשה עם המנהלת: "אציין כי ביוזמתי נפגשתי עם זהבה ביום חמישי 3.1.13 והעלתי גם עניין זה של הוצאת הדיבה באסיפת ההורים של ט' 5 והאירוע בט' 3 בו הוכפש שמי במצגת וטענתי כי נדרש היה כי ההנהלה תחייב הגעתה של האם שהוציאה דיבתי והתנצלותה באותו פורום בו הוציאה את דיבתי טענתי באופן עקרוני בפני זהבה כי איני מוכנה ששמי ותדמיתי יהיו הפקר..." מנגד במייל מאוחר יותר מיום 7.1.14 מבהירה המבקשת במייל למנהלת כי: "השיחה בינינו תתקיים אך ורק עם עו"ד מטעמי". זה המקום לציין כי עיון במייל מיום 7.1.14 שעה 23.56 מעלה כי למבקשת דווקא נקבעה פגישה עם מנהלת החטיבה.


כמו כן עדותה של מנהלת החטיבה, שלא נסתרה, מחזק את מסקנתנו, כמצוטט: " ... בעקבות האירוע של האם המבקשת התפרצה לחדר וביקשה להיכנס, אמרתי לה תמתיני ותקבעי פגישה מסודרת תוך כמה ימים, אם אני לא טועה ביום רביעי. כשהזמנו אותה, התחילו ההתכתבויות והיא אמרה שהיא תגיע עם עו"ד בלבד" (ר' עמ' 11 שורות 12-15).



יתרה מזאת במייל מיום 7.1.13 שעה 22.38 ששלחה מנהלת בית הספר גב' טראובה למבקשת בעקבות מייל קודם שלה, הבהירה לה:

"אינני מאשרת את בקשתך להשעות את התלמידה עד לבירור. הנך מתבקשת ללמד את כל תלמידי הכתה ולהעניק יחס שווה והוגן לכל אחת ואחד מהם. אנו כמבוגרים משמעתיים מחוייבים להתנהל באופן מקצועי וחינוכי כנדרש."

בתגובה למייל זה השיבה לה המבקשת:
...." איני מוכנה לקבל את ב.נ ( השם המלא מצוי במייל) והיה ותתעקשי, לא יהיה מנוס ותצטרכי לדאוג למחליפה במקומי. ו.... השיחה בינינו תתקיים אך ורק עם עו"ד מטעמי. חבל מאד שאת וXX נתתן למי מהמורים המציבים את האינטרס האישי שלהם מעל הכל ופועלים בשיקולים זרים להסית אתכן ולהוביל אתכם ליחס מעוות משפיל תוך ניצול סמכותן ופגיעה קשה לא רק בי אלא בביה"ס כולו. ...".

כלומר המבקשת מבהירה, קבל עם ועדה, כי היא לא מקבלת את החלטות המנהלת ולמעשה המשמעות היא כי היא מבהירה חד משמעית שאינה מקבלת את מרות המנהלת, נוכח סרובה להמשיך וללמד באותה כיתה.

יצויין כי המייל האחרון ששלחה המבקשת ביום 8.1.14 לכלל המורים במקיף מדגיש את משבר האמון העמוק שנוצר בין המבקשת להנהלה, כמצוטט:
"חבריי המורים! העתק תכתובת עם מנהלת השש שנתי, הטענה הלכאורית המגמתית החדשה- העדר מקצועיותי...
הגיעה העת לסיים את ניצול הסמכויות הזה שאין לו תקדים והמעמיד את זכויות המורים, שמם הטוב ותדמיתם המקצועית בסכנה ממשית. הגיעה העת לאחדות המורים ועמידתם איתנה מול תופעה חמורה שכזו.."(ההדגשות במקור א.ר.ב).



כמו כן העובדה כי המבקשת מצאה לנכון לעדכן את יו"ר ועד ההורים של בית הספר על המתרחש בינה לבין הנהלת בית הספר מעידה על מערכת יחסים עכורה ובעייתית ועל משבר אמון ביניהם ועל פגיעה הלכה למעשה באקלים בית הספר בתפוצה גם אל מול ההורים וסיכון שהדבר יגיע גם לתלמידים ויפגע באקלים הבית ספרי ובסמכויות המורים ואף במשמעת הבית ספרית (ר' צרופה ראשונה לנספח ב' לתגובת המשיב).




עיון באותו מכתב מיום 25.1.13 שהוציא יו"ר ועד ההורים למנהלת החטיבה מעלה כי גם יו"ר ועד ההורים הביע תמיהה על כך שהמבקשת מצאה לנכון לשתף אותו בנדון וזו הסיבה שמכתב זה יצא למנהלת החטיבה, ובו נכתב , כמצוטט :

"... לאחר מכן הוסבר לי היא לא יודעה מה יש להנהלה נגדה, היא רכזת תיקשוב ומגיע לה שילוט בחדר וההנהלה מסרבת לשים לה שלט... דבר נוסף שיש בעיה חמורה שלא מענישים את הילדים כראוי ולא נותנים השעיות לתלמידים. שמקלים מאד בהתנהגות של הילדים ומבקשים ממנה להסיר את הציונים בהתנהגות והיא לא מוכנה. במהלך השיחה שאלתי אותה האם המנהלות יודעות את מה שהיא מספרת לי והיא השיבה לי שכן ואין עם מי לדבר..... בנוסף הזכירה פגישה עם ראש העיר, שהיא הזמינה אותי להצטרף אליה, אני אמרתי לה שחשוב שנפתור בעיות בתוך בית הספר קודם כל, כמו שאני נוהגת במקום העבודה שלי וזאת נקרא לויאליות למקום העבודה. שיחה זו היתה לי מאד קשה. אני קודם כאמא לשני ילדים שלומדים בבית הספר וכתושבת שכונת אשלים. שבית הספר בשכונה שלנו, אם הייתי שומעת שיחה כזו כאשר אני צריכה הייתי לרשום את ילדיי לבית הספר הייתי נבהלת. אבל לשמחתי אני מכירה את בית הספר 6 שנים, ורוב הדברים שנאמרו בשיחה נראים לי קצת מוזר ולא מוכר. בנוסף חשוב לי באופן אישי שנשמור על שמו המצויים של בית הספר שלנו, ושלא יהיו שיחות כאלה שיכולות לפגוע לנו בשמו של בית הספר, למרות כל המאמצים שלכם כצוות מורים שעושים עבודות קודש עם ילדינו ואנחנו ההורים שמודים לכם. לטיפולך אודה..."



יצויין כי ערים אנו לכך שהחלטת המשיב בערעור מתייחסת גם לתלונות של

המבקשת אל מול ההנהלה במסגרת המיילים שהוציאה בין הימים 6.1.13 -8.1.13 . אולם החלטת המשיב אינה מתייחסת רק לתלונות אלו אלה גם לאי קבלת מרות של המבקשת אל מול המנהלת, סרובה לדבר עימן , זלזול במעמד המנהלת והתנהלות שיש בה פגיעה חמורה באפשרות לנהל את בית הספר.



משכך הגענו למסקנה כי אכן המצב שנוצר הינו של מערכת יחסים עכורה ומשבר אמון בין המבקשת אל מול ההנהלה ובעיקר אל מול מנהלת החטיבה שעמה אמורה היא לעבוד ישירות, שמקורו גם בחילוקי דעות מקצועיים בכל הנוגע להשעיות תלמידים וגם בשל משבר אמון שנוצר החל מחודש 1/13, כפי שפרטנו לעיל.




נציין שבעניין זה נפסק כי גם מערכת יחסים עכורה שמקורה בחילוקי דעות מקצועיים ואישיים יכולה להיות שיקול מוצדק לפיטוריו של עובד ובוודאי להעברתו מתפקיד לתפקיד (ראו ע"ע 231/99 אורי חייק - שירות התעסוקה, מיום 29.5.2001) קל וחומר כאשר לעובד היתה תרומה נכבדה ביצירת מערכת היחסים העכורה בינו לבין הממונים (ראו: עב (ת"א) 5391/01 אמיר טיטו - מדינת ישראל משרד החוץ, ניתן ביום 3.2.04).




השיקול של מערכת היחסים בין הממונה לבין העובד, כמו גם מערכת היחסים בין העובד לבין עובדים אחרים, הוא שיקול לגיטימי בהחלטות הנוגעות לעובד – מינוי לתפקיד, העברה מתפקיד לתפקיד וגם פיטורים. ראו דב"ע מז/ 132 – 3 מלכה אנגלסמן נ' עירית רמת גן, פד"ע יט 225, סעיפים 6 ו- 7 לפסק הדין; דב"ע שנ/16 – 3 שמואל אלוני נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פד"ע כב' 17, סעיף 13 לפסק הדין; דב"ע מז/134 – 3 דר' אחמד משעל נ' עירית ירושלים ואח', פד"ע כ' 35, סעיף 6 לפסק הדין; דב"ע נה/112 – 3 יואב אלון נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כח (5) 41, סעיף 24 לפסק הדין.




בעניין צויזנר, קבע בית המשפט העליון כי מקום בו נתגלע משבר אמון חריף בין מנהל בית-ספר לבין צוות המורים, אין זה צודק ואף בלתי אפשרי מבחינה מעשית לכפות על המעביד להחזיר את העובד למשרת הניהול (בג"צ 5618/01 צויזנר נ' בית הדין הארצי לעבודה, לא פורסם (2001) על רקע התפיסה כי אין זה ראוי לתקן עוול בעוול, ככל שעוול עשוי להיגרם למי מהצדדים המעורבים בעניין והנוגעים לו (ר' ע"ע (ארצי) 1123/01 בית ספר תיכון עירוני " כל ישראל חברים" בתל-אביב-יפו - צויזנר, פד"ע לו 438 (2001).




ערים אנו כי חלפה תקופה ארוכה מיום כתיבת המיילים שהיו הבסיס להעברה היזומה. עם זאת משמנהלת החטיבה הייתה בשנת שבתון ולמעשה רק חזרה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית ונוכח העובדה כי המבקשת לא ציינה בבקשתה כי דברים השתנו מבחינתה ומנגד מנהלת בית הספר העידה והבהירה את עמדתה ומשלא הוכח בפנינו כי אותו משבר האמון נפתר בצורה כלשהי, אין אנו סבורים כי חלוף הזמן שינה משהו במערכת היחסים העכורה שנוצרה, כפי שאף עולה מחקירתה הנגדית של מנהלת החטיבה.ר' עמ' 10 שורות 19-32 לפרוטוקול.




זה המקום לציין כי ערים אנו למכתבי ההערכה שקיבלה המבקשת בשנים קודמות גם ממנהלת החטיבה וכן גם לא נסתרה עדותה של מנהלת החטיבה בדבר יכולותיה המקצועיות של המבקשת. אולם אין אנו קובעים כי יש להעביר את המבקשת בשל בעיות מקצועיות אלא בשל מערכת היחסים ומשבר האמון שנוצר שהוא מנותק מיכולותיה המקצועיות של המבקשת.




בענייננו יחסי העבודה והמשבר החריף שנתגלע בין המבקשת לבין ההנהלה הכריעו את הכף לטובת דחיית הבקשה.

בהכרעתינו זו לקחתו בחשבון גם את השיקול המעשי, בשים לב לטובתו של בית הספר שעדיף שיתנהל ללא משברי אמון וללא אוירה עכורה .
כן נציין כי אין מדובר על פיטורי המבקשת אלא על העברה לאותו תפקיד, באותם תנאי שכר ובאותה עיר.



יצויין כי גם אם הייינו סבורים שיש פגמים חמורים מעבר לאלו שקבענו בהליך העברה היזומה מעבר לאלו שקבענו, הרי שבנסיבות העניין לא היינו מקבלים את הבקשה וזאת נוכח הפסיקה לפיה, סעד האכיפה הוא סעד חריג שאינו ניתן כעניין שבשגרה. בבג"צ פלצמן נ' ראש המטה הכללי בצה"ל (מיום 10.10.2005) קבע בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

"עקרון מקובל הוא במשפט העבודה הישראלי כי אין לכפות על מעביד להעסיק עובד בניגוד לרצונו. גם במקרים בהם נפל פגם פסול בפיטורין, מקום שסעד של פיצוי ייטיב את נזקו של העובד בצורה נאותה, יש להעדיפו על פני כפיית העסקתו של העובד בידי המעביד. בשורש גישה זו עומדת הקונספציה כי יחסי העבודה הינם יחסים אישיים, ואין לכפות את המשכם בניגוד לרצון אחד הצדדים. נגזרת מכך ההכרה בזכות היתר של המעביד לפטר עובדים כרצונו (ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה) עמ' 529; ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם עמ' 682). הרתיעה מכפיית יחסי עבודה מוצאת את ביטוייה גם בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, הקובע בסעיף 3(2) כי אחד החריגים לזכות האכיפה הוא מקרה שבו אכיפת החוזה היא כפיה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי. בגישה מסורתית זו חל שינוי עם השנים, וכיום מסתמנת נכונות גוברת במשפט העבודה לאכוף חוזה עבודה. תרמה לכך התרופפות הקשר האישי בין העובד למעביד והשינוי שחל מבחינה זו באופיו של קשר ההעסקה בתורת 'שירות אישי'. אף שנקודת המוצא הנוהגת עודנה כי אכיפת חוזה עבודה היא בגדר יוצא מן הכלל, הורחבו החריגים לכך (ר' בן ישראל, דיני עבודה, שם עמ' 685)"


סוף דבר


מכאן, הגם שקבענו כי נפל פגם בהליך ההעברה היזומה בנוגע להליך השימוע, הרי שאין בפגם זה בנסיבות העניין כדי להצדיק סעד של השבה לעבודה במקיף ט' ואנו דוחים את הבקשה וקובעים כי על המבקשת לעבור ללמד בבית הספר טביב וזאת לא יאוחר מיום 11.11.14.


הבקשה למתן צו מניעה - נדחית. בשלב זו לא מצאנו לחייב את המבקשת בהוצאות והם ילקחו בחשבון במסגרת התיק העיקרי.

64. באשר לתיק העיקרי ס"ע 1387-11-14 – המשיב יגיש כתב הגנה עד ליום 2.12.14 ויקבע דיון מקדמי בתיק בהקדם.

65. ההחלטה ניתנת לערעור ברשות בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בקשת רשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההחלטה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספת אם למורה אב

  2. תאונת עבודה מורה

  3. ביטול פיטורי מורה

  4. בחירות בארגון המורים

  5. חשיפת מורה לאבק גיר

  6. אי שיבוץ מורה לעבודה

  7. העברת מורה לבית ספר אחר

  8. קיצוץ בהיקף משרה של מורה

  9. תביעה לשכר עבודה של מורה

  10. החזרת מורה שפוטר לעבודה

  11. תשלום חוב למורה נהיגה

  12. פיטורי מורה עקב צמצומים

  13. פיטורי מורה במשרה חלקית

  14. גמול מיוחד לגימלאים מורים

  15. זכויות מורה שחלה במחלה קשה

  16. תביעה של מורה נגד בית ספר

  17. מיצוי הליכים ארגון המורים

  18. פיטורי מורים עקב סגירת מגמה

  19. פיטורי מורה לאחר תקופת ניסיון

  20. ילדים עד גיל 14 תוספת מורה אם

  21. מעמד קבע למורה שעבד מעל 3 שנים

  22. פיטורים של מורה בבית ספר יסודי

  23. זכויות מורה שפרש לחודשי הסתגלות

  24. מעשים מגונים בילדים של מורה פרטי

  25. הוצאות אחזקת רכב למורה בבית הספר

  26. תביעה לקבלת כספי קרן חיסכון למורים

  27. התעללות מורה בילדים עם ליקויי למידה

  28. תוספת שכר 5% לעובדי הוראה ארגון המורים

  29. צו עשה מבית המשפט להעברת מורה לבית ספר אחר

  30. העברת מורה לבית ספר אחר בגלל תלונות על אלימות

  31. העברת מורה לבית ספר אחר עקב יחסים לא טובים עם המנהל

  32. העברה יזומה: פנתה אל גורמי ההנהלה בדבר ליקויים דידקטים ופדגוגים

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון