עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה עם עובדת אחרת של חח"י, עובדת קבועה, שהיא אמה של אשתו (להלן: החותנת), ובהחלטת החברה לפטרו, עקב כך.



ביום 20.11.14, התקיים דיון במעמד הצדדים, לאחר שקיבלנו גם את תגובת המשיבה, בכתב, ובסופו ניתן צו ארעי להמשך העסקתו של המבקש בחח"י, עד למתן החלטה מפורטת, הניתנת בזאת. אחרי ששמענו את הצדדים וחזרנו ועברנו על כל החומר שבפנינו, לדעתנו - ברמה הלכאורית, בה נקבעים דברים בשלב זה - בהתחשב בנוסח תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), תשס"ה-2005 והטופס שבתוספת להן (להלן: התקנות), ובנסיבות המשפחתיות האישיות של המבקש - הצעד בו נקטה חח"י, בתגובה למחדלו של המבקש, אינו נראה לנו מידתי או עולה בקנה אחד עם כל ההוראות המחייבות; לכן - אנו מורים, שאין להפסיק את עבודתו של המבקש בחח"י, מטעמים הקשורים בקרבת המשפחה לחותנת, עד להכרעה בהליך העיקרי - ככל שימצאו שיש צורך לנהלו - או עד להסכמה אחרת בין הצדדים.


עובדות לכאוריות


למעשה, רוב העובדות הרלבנטיות אינן שנויות במחלוקת ואלה עיקרן:
המבקש החל לעבוד בחח"י ביום 27.1.13 במדור מתח על ועליון, במחלקת ביצוע רשת מתח על שבמחוז צפון, בתפקיד המוגדר "עובד רשת מתח על עבודה בגובה".
המבקש נקלט לעבודה כעובד ארעי, לפי חוזה מיוחד, בהתאם להסכם קיבוצי, הקיים בחברה, ומאפשר העסקת עובדים ארעיים לתקופה מירבית של עד 5 שנים, כאשר מדובר בעובדים ארעיים שעבודתם בחברה החלה לאחר 1.1.2005.
במסגרת הליך קליטתו לעבודה בחברה, נדרש המבקש לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי משפחה, המועסקים בחברה, בהתאם לטופס הקיים בחברה [נספח 1 לבקשה (להלן: הטופס)].
בטופס נדרש המבקש למלא תשובה לשאלה "האם מועסקים קרובי משפחה* בחברת החשמל" - שאלה עליה השיב בחיוב; ובהמשך, במקום המיועד לפירוט קרובי המשפחה, המועסקים בחברה, מילא רק את שם אחיו, שהועסק אותה עת בחברה. זה המקום לציין, כי הכוכבית בשאלה הנ"ל מפנה להגדרה, הנמצאת בתחתית הטבלה, בה אמורים לפרט את קרובי המשפחה המועסקים בחברה, ככל שקיימים, הגדרה האומרת:

"*קרוב משפחה: בן-זוג (לרבות ידוע/ה בציבור)**, הורה, הורה-הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן אחות, בת אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קירבת משפחה שנוצרה עקב אימוץ, או קרבת משפחה חורגת."
[**הערה נוספת - במקור - שאינה רלבנטית לענייננו].


כטענת המבקש, אכן - הפירוט של קרובי המשפחה, המופיע בטופס, כמצוטט לעיל, הינו בגופן קטן לעומת יתר הכיתוב בטופס; וכל הטבלה שמתבקשים למלא, על פי הטופס, בקשר עם קרובי משפחה המועסקים בחברה, צורתה שונה מהטבלה המופיעה בדוגמת הטופס הקבועה בתקנות ואמורה לנהוג בחברות ממשלתיות.
עוד קודם שהותקנו התקנות, נקבעה בסעיף 6 לחוקת העבודה לעובדי חח"י חובת מסירת מידע של מועמד לעבודה בחברה, ומצויה בה ההוראה: "... אם יתברר שעובד מסר, ביודעין, מידע שאינו נכון או העלים מידע בנושאים מהותיים, רשאית החברה לפטרו מן העבודה, בכפוף לסעיף 201" [נספח 1 לתגובה].
לאחר התקנת התקנות, וכחלק מפעולת חח"י לישומן ולמיפוי עובדים שקרובי משפחתם מועסקים אף הם בחברה, פרסמה החברה, ביום 15.4.12, הוראת עבודה פנימית, בנושא גיוס עובדים מחוץ לחברה, אשר תוקנה עם הזמן [נספח 2 לתגובה (להלן: הוראת העבודה)].
אין חולק, כי בעת שהמבקש מילא את הטופס, עבדה בחברה גם החותנת, והמבקש לא ציין אותה בטופס; והוא אף לא עשה כן בהזדמנות נוספת, במהלך עבודתו, כאשר נדרש למלא שוב הצהרה בדבר אימות פרטים אישיים, בנושא קרבת משפחה, ובטופס שמילא ביום 24.2.14 סימן המבקש שאין לו קרובי משפחה המועסקים בחברה [נספח 4 לתגובה].
העסקת אחיו של המבקש בחברה הסתיימה עוד לפני המועד בו החלה העסקתו שלו, לכן, נמחק מאוחר יותר שמו של האח מהטופס. רק בדיון שמענו, כי החותנת אמורה לפרוש לגמלאות בחודש 2/15.
בחודש 4/14 קיבלה החברה ממשרד מבקר המדינה טיוטת דין וחשבון בדבר העסקת קרובי משפחה בחברה, לטיוטה זו צורפה רשימה של כמה עשרות עובדים בחברה, שקרובי משפחתם מועסקים בה ולא הצהירו על כך בהצהרותיהם, ועל כן - לא הופיעו במערכות החברה כעובדים שלהם קרובי משפחה מועסקים בחח"י. החברה נדרשה ע"י משרד מבקר המדינה לערוך בירור עם אותם עובדים ולנקוט בצעדים המתחייבים כלפיהם. במסגרת זו, התגלתה קרבת המשפחה בין המבקש לבין החותנת, שהנה, כאמור, עובדת קבועה, המועסקת אף היא במחוז צפון בחברה כעובדת תשתית וש"ט - לא צויין מה הוא התפקיד המדוייק של החותנת.
החברה נערכה לברר את העובדות עם העובדים וביום 23.4.14 התקיימה שיחת בירור טלפונית, של מנהלת משאבי אנוש במחוז צפון בחברה, הגב' עדי לוטן (להלן: גב' לוטן) עם המבקש (להלן: שיחת הבירור).
בשיחת הבירור, ביקשה גב' לוטן את התייחסותו של המבקש, לכך שהחותנת היא עובדת החברה והמבקש לא ציין אותה בהצהרותיו, בנושא זה, ועל כך השיב [תרשומת - נספח 6 לתגובה]:

"עירית [החותנת - הבהרה שלנו] היא אמא של אשתי.
לא ידעתי שאני צריך להצהיר על זה. אין בינינו קשר דם. הצהרתי בזמנו, כשהגשתי מועמדות שאח שלי עובד חברה ועד שנקלטתי, הוא כבר סיים לעבוד.".
בהמשך שיחת הבירור, נרשם מפי המבקש עוד:
"אני מודה שחתמתי מבלי לקרוא את המילים הקטנות. אני חשבתי שמדובר רק על קשר דם, לא מעבר לכך."



ביום 28.4.14 התקיימה שיחת בירור בנדון גם עם החותנת, אשר אף היא, מצידה, לא דיווחה על קשרי המשפחה שלה עם המבקש, במסגרת הדיווח השנתי הנדרש גם מעובדים קבועים בחח"י. תשובתה, בהקשר לטענה כלפיה, בעניין זה, היתה "לא ידעתי שצריך לדווח, לא מדובר בקשר דם" והוסיפה "אני מוכנה לסיים עבודתי בחברה, רק תשאירו אותו ..." [נספח 28 לתגובה].
לאחר שיחות בירור דומות עם עובדים שונים, שהתגלה שלא דיווחו על העסקת קרובי משפחתם בחברה, התקבלה החלטה בחברה, ביום 11.5.14, כי - בכפוף לקיומו של שימוע, תסתיים העסקתם של עובדים ארעיים שנמצא שלא דיווחי דיווח אמת; אשר לעובדים הקבועים, אשר לא דיווחו על קרוב משפחה, למרות שידעו על כך, הוחלט שיועמדו להליך משמעתי [סיכום-דיון - נספח 7 לתגובה].
בעניינה של החותנת מונתה ועדת בירור משמעת, אשר קיימה דיון ביום 26.6.14 ובסופו, לאחר שנמצא שהחותנת אשמה ב-"אי קיום כל המוטל על העובד והתנהגות שלא בהתאם להוראות כל דין, חוקה, נהלים, כללים, נהגים והוראות בחברה שניתנו בכתב או בע"פ", הוחלט, על דעת נציגי ההנהלה וועד העובדים, כי הסנקציה שתוטל על החותנת תהא ניכוי תמורה של 10 ימי עבודה משכרה [נספח 30 לתגובה].
למבקש ילד בן 3.5 שנים, אשר מוגדר כנכה בשיעור של 126%, עם איחור התפתחותי קשה [חוו"ד רפואית אודות מצבו של הבן - נספח 2 לבקשה].
ביום 1.6.14 התקיים למבקש שימוע, בנושא מועמדותו לסיום עבודה בחברה, בשל אי דיווח על קרובת משפחה, כמתואר לעיל. בשימוע חזר המבקש על טענתו, שלא חשב שצריך להצהיר על קרבה שאינה "קרבת דם" וחזר על כך שהצהיר בעבר על עבודת אחיו בחברה, על כך שמדובר בטעות בתום לב ועל מצבו המשפחתי הקשה והעובדה שגם החותנת, אשר זומנה לשימוע בנושא זה, הבהירה שהיא מוכנה שיפטרו אותו, ובלבד שישאירו אותו לעבוד בחברה, בשל מצבו המשפחתי.
אין חולק, כי מבחינה מקצועית, היתה החברה שבעת רצון מתפקודו של המבקש ובעת השימוע, היו בין הנוכחים כאלה שהאמינו, כי חוסר הדיווח מצידו נעשה בתום לב, ויש לתת לו הזדמנות נוספת ולהשאירו בעבודה [פרוטוקול השימוע - נספח 9 לבקשה].
המבקש פנה לגורמים רבים, פנימיים וחיצוניים, בבקשה להתחשב בו, בהיותו אבא לילד עם צרכים מיוחדים, ובהם גם נציב תלונות הציבור [נספח 16 לתגובה]; פנייתו הועברה לתגובת החברה, שמא תדון בו ועדת חריגים [נספח 17, שם]; וענו תשובת ביניים וסופית [נספחים 18, 23 שם].
לאור הלחימה בדרום (מבצע "צוק איתן") עוכבו הליכי סיום העסקתם של עובדים בחברה, וביום 15.9.14, משהוחלט בחברה לעמוד על פיטורי המבקש, מאחר שהחברה סברה, כי אין שום הצדקה שמחייבת לדון בעניינו בוועדת חריגים, התקשר אל המבקש מר משה לסרי, מנהל משאבי אנוש במחוז צפון בחברה, והודיע לו שעבודתו תסתיים "לאחר החגים" [תרשומת על השיחה - נספח 19 לתגובה].
הודעה על סיום העסקה נשלחה אל המבקש ביום 23.10.14 ובה נקבע סיום עבודתו ליום 25.11.14, בגמר יום העבודה [נספח 20 לתגובה].
ביום 16.11.14 הוגשה תביעה עיקרית יחד עם הבקשה לסעדי ביניים, שימנעו את סיום העסקתו של המבקש בחח"י. כאמור לעיל, דיון במעמד שני הצדדים התקיים בפנינו ביום 20.11.14.


דיון והכרעה


כפי שכבר אמרנו, דעתנו היא, כי איזון האינטרסים במקרה זה מצדיק את המשך העסקתו של המבקש כעובד ארעי בחברת החשמל - מבלי שמחדלו, בעניין אי דיווח על החותנת, יביא לסיום יחסי העבודה כעת. דעתנו נסמכת, בשלב זה, הן על נוסח התקנות והן על הנסיבות האישיות; וזה הזמן להרחיב.




תקנה 2 לתקנות קובעת:

"לא תקבל החברה מועמד לעבודה, אם עובד באותה חברה קרוב משפחה שלו -
(1) המועסק בה בתפקיד בכיר כמשמעותו בחוק או בתפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה בכל סולם שכר הנוהג בחברה;
(2) כשהתפקיד המוצע לו הוא תפקיד בכיר כמשמעותו בחוק או תפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה בכל סולם שכר הנוהג בחברה;
(3) ושיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה עולה על 5% מכלל עובדי החברה."
תקנה 3, שם, קובעת תנאים בהם, על אף האמור בתקנה 2, רשאית חברה לקבל לעבודה אדם שמתקיים בו האמור בתקנה 2;
ובתקנה 4 נקבע סייג, האומר:
"ככלל ועל אף האמור בתקנה 3 לא יועסק עובד בחברה, אם מתקיים אחד התנאים שלהלן:
(1) ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות, ישירים או עקיפים, או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה שלו העובד בחברה;
(2) ההעסקה עלולה לעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר בחברה. ..."
בהמשך תקנה 4 מפורטות אמות מידה לפיהן רשאית ועדת החריגים בחברה ממשלתית גדולה ליתן היתר מנומק להעסקת קרובי משפחה, שמתקיים לגביהם האמור בס"ק (א), בהתחשב בשיקולים בס"ק (ג), שאינם רשימה סגורה.



מקובלות עלינו טענות באת-כח המבקש, על כך שבין המבקש לבין החותנת (חמותו, בלשונה) לא מתקיימים התנאים בתקנות, שבגינם לא היה אמור להתקבל לעבודה בזמנו, שכן, שניהם אינם בגדר נושאי "תפקיד בכיר" בה והם לא מבין ששת בעלי התפקידים של השכר הגבוה בחברה. כמו כן, נראה שאין בין המבקש לבין החותנת יחסי כפיפות ישירים או עקיפים, או עבודה משותפת לצורך קבלת החלטה; למעשה, אין ביניהם קשרי עבודה כלל וכלל, הם לא באותו מגזר או מחלקה, אף אחד מהם לא חבר בועד העובדים ושניהם לא עובדים במחלקת משאבי אנוש ו/או ביחידת הביקורת הפנימית [עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 22 ואילך] - על אף ששניהם עובדים במחוז הצפון של החברה, המבקש כעובד ארעי והחותנת כעובדת קבועה, העומדת בפני פרישה לגמלאות.




עוד מקובל עלינו, כעיקרון, כי יש להימנע מנפוטיזם בחברה ממשלתית, ואנו מוכנים לקבל את הנחת המוצא, כי נגע זה התפשט בחח"י בממדים שיש צורך להילחם בהם, על מנת לצמצם את התופעה, העומדת - לטענתה - על היקף העולה על 5% מכלל עובדי החברה. עם זאת, אנו סבורים, כי אין מקום לקביעות גורפות והחלטיות, ללא השארת מקום לשיקול דעת, שיביא בחשבון, בין השאר, גם את הנסיבות האישיות של כל מקרה ומקרה, הן מבחינת מעמדם של הקרובים, כעובדי החברה - היינו, להתחשב בתפקידים שהם ממלאים, והן מבחינת המצב האישי של כל אחד מהם - קרי, משמעות הסנקציה שתופעל כלפיו, בנתוניו.




מוסכם, כי חח"י היא חברה ממשלתית וככזו, חלות בעניינה, בין היתר, התקנות. תקנה 1, הכוללת הגדרה של "קרוב משפחה", נוקבת גם בחותנת, כמי שהוראות התקנות חלות עליה ובשלב בו אנו נמצאים, לא נביע עמדה באשר למשקל טענתו של המבקש, על כך שסבר שצריך להתייחס רק לקרבת דם; אף לא נחווה דעתנו, באשר להבדלים בין הטופס, בו עושים שימוש בחברה, לבין הטופס שבתקנות - אשר הבדלי הגופן בהם יכול שיש להם משמעות בתפיסתו של הקורא אותם - ואנו מוכנים להניח, שהיה על המבקש לדעת שגם חותנת היא בגדר קרובת משפחה, גם לפי תפיסה עממית של המונח "משפחה" - בו האמא של בת הזוג היא במעגל המשפחתי הקרוב, אף אם לא הראשוני.
עם זאת, גם אם מוסכם עלינו, שהיה על המבקש לדווח על קרבת המשפחה עם החותנת, כשם שחלה גם עליה חובת דיווח כזו - לפי הוראת העבודה הפנימית ונוסח הטופס - דומה, כי אין המקרה שלהם נכנס בגדר חובת הדיווח לפי התקנות. תקנה 2 מונה תנאים מצטברים, בהם אסורה העסקת "קרובים", והאסור על חח"י לקבל מועמד לעבודה, אם עובד אצלה קרוב משפחה שלו, הינו רק כאשר מדובר במי שמועסק בה בתפקיד בכיר, או בתפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה, בכל סולם שכר הנוהג בחברה - כקבוע בתקנה 2(1) - ולא זה היה המצב באשר לחותנת; כאשר התפקיד המוצע למועמד אף הוא תפקיד בכיר, או תפקיד המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה - כקבוע בתקנה 2(2) - ולא זה היה המצב באשר למבקש; ובנוסף צריך להתקיים גם התנאי שבתקנה 2(3), הקובעת: "ושיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה עולה על 5% מכלל עובדי החברה." [ההדגשה שלנו].




הנה, כי כן, אין להסתפק רק בקיומו של התנאי השלישי, המתייחס לשיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה - כפי שהדגישה החברה בטיעוניה - ומאחר שלא התקיימו, בקשר למבקש ולחותנת, שני התנאים הראשונים הקבועים בתקנה 2 לתקנות, דומה שכלל לא היה אמור לחול איסור על העסקתם בצוותא. זאת, במיוחד - כאשר לא נטען כלל שמתקיים בקשר אליהם הסייג הקבוע בתקנה 4. כלומר, לא רק שאין מדובר במי שמועסק בתפקיד בכיר או המדורג באחת משש דרגות השכר הגבוהות בחברה, ואף לא היה מדובר במועמד לתפקיד כזה, אלא, אין מדובר בהעסקה שהביאה ליחסי כפיפות, או ניגוד עניינים, כאמור בתקנה 4(1) או 4(2) לתקנות.




אכן, כטענת החברה, בשנת 2008 הוספה לתקנות תקנה 5א', האומרת:

"(א) עובד חברה המועמד לתפקיד אחר בחברה או מועמד לקידום בדרגה, ימסור לחברה הצהרה בדבר קרובי משפחה המועסקים בחברה לפי טופס הקבוע בתוספת ..."
אך, ראשית - התקנה, לפי לשונה, חלה על מי שהינו כבר בגדר "עובד" החברה, כמו החותנת, למשל, ולא על מי שהוא עדיין בגדר מועמד לקליטה מבחוץ, כמו המבקש; שנית - לא נקבע בתקנות שמי שלא מסר הצהרה כנ"ל יפוטר, אלא, נקבעה שם סנקציה שונה:
"(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין אחר, החברה לא תקדם בדרגה, ככל שהדבר נתון לשיקול דעת החברה, או בתפקיד, עובד החברה שלא ימסור מידע כנדרש בהתאם לאמור בסעיף קטן (א)."
הדיווח הנדרש לפי תקנה זו הוא מצידו של עובד, שכבר מועסק בחברה, אשר רוצה להתקדם לתפקיד אחר - ויתכן שהדבר יימנע ממנו, אם לא ימסור מידע כדרוש, ברם, אין היא רלבנטית למצבו של המבקש.



החברה הדגישה בטיעוניה, כי לו היה המבקש מציין את העובדה שהחותנת שלו היא עובדת קבועה בחברה - לא היה מתקבל לעבודה, מלכתחילה, כי היה צריך לעבור מסלול אישורים "של שדרת הניהול בחברת החשמל", שאין לדעת אם היו מתקבלים, שכן, מדיניות החברה, כדי להילחם בנפוטיזם, היא לאשר קליטת עובדים שלהם קרובי משפחה המועסקים בחברה "רק במקרים חריגים ויוצאי דופן" [ס' 5 לתגובה]. ספק בעינינו, אם ראויה הרחבה כה גורפת של האיסור, לעומת הקבוע בתקנות, ברם, לא זה המקום להידרש לנושא; נציין רק, כי העובדה שבמשך כשנתיים עבדו המבקש והחותנת ללא שקרבת המשפחה עלתה על הפרק אף היא מלמדת, לכאורה, שאין ביניהם קשר מקצועי, בנושאי עבודתו של כל אחד מהם בחברה, ונשאלת השאלה - מדוע יש למנוע העסקה כזו.




החברה הזכירה גם את תיקון התקנות בשנת 2014 ולטענתה - נקבע בו, כי חברה ממשלתית לא תקבל מועמד לעבודה, אם באותה חברה עובד קרוב משפחה שלו ושיעור קרובי המשפחה המועסקים בחברה עולה על 5% מכלל עובדי החברה [ס' 1 לתגובה], אולם, לא מצאנו קביעה כזו בתקנות. כפי שהסברנו לעיל, בכל הקשור בתקנה 2 - תנאי זה הוא תנאי מצטבר נוסף, שהוסף בשנת 2014, אשר אינו עומד בפני עצמו; ועוד מקום בו נזכר תנאי כזה, שאף הוא הוסף בתיקון בשנת 2014, הינו בתקנה 3(5), כחלק מהתנאים לסייג, המאפשר לקבל עובד לעבודה למרות קרבת משפחה האסורה לפי תקנה 2; אך, גם סיטואציה זו אינה כמו זו העומדת לפנינו. הנה כי כן - גם תיקון התקנות לא הביא לאיסור מוחלט על העסקת קרובי משפחה בחברה ממשלתית, כפי שקבעו בחח"י.




אשר לסנקציה שננקטה כלפי מחדלו של המבקש - התרשמנו שאין היא סנקציה "עניינית וסבירה, המתבקשת ומתחייבת נוכח מעמדה כחברה ממשלתית ...", כטענת החברה [סוף הפתיח לתגובתה]. לא רק שחח"י החמירה עם איסור העסקת קרובים יותר מאשר נקבע בתקנות, כאשר היא מחילה את אותם כללים נוקשים גם על התפקידים הזוטרים, מתחילת הסולם בחברה, להבדיל מהמשרות בצמרתו של כל סולם, כאמור בתקנות, הנה, היא מבדילה בין עובד ארעי לעובד קבוע, באופן שאינו הולם.




בטופס עצמו שבתקנות, בניגוד לטופס של המשיבה, כלולה בהצהרה עליה נדרש עובד לחתום, מפורשות, הידיעה שעובד שימסור פרטים לא נכונים, לרבות חלקיים, יביא הדבר להפסקת עבודתו בחברה מיידית. התקנות עצמן אינן מבחינות בין עובד קבוע לעובד ארעי וגם הרציונאל, שעומד בבסיס התקנת התקנות, אינו כזה. אבל - התקנות עושות את סינון בהפעלת הסנקציה כבר כאשר הן מכוונות את איסור העסקת קרובי משפחה רק למקרים מסויימים, של בעלי תפקיד בכיר, או ברמת השתכרות גבוהה, וגם בחברה בה יש יותר מ-5% מהעובדים עם קרבה משפחתית. לא ראינו הצדקה לקביעה גורפת, שכל עובד ארעי שלא דיווח נכונה בטופס על קרובי משפחתו המועסקים בחח"י - ולו בתפקידים הזוטרים ביותר - תסתיים העסקתו בחברה.




אמנם, ועדת החריגים, הנזכרת בתקנות, אינה נדרשת במקרה שלנו, שכן, היא מיועדת להכשיר העסקת קרובי משפחה למרות חשש ליחסי כפיפות, ניגוד עניינים או קשרי עבודה - מה שאינו מתקיים במקרה של המבקש והחותנת - אולם, דומה שכן היה ראוי להידרש למקרה של המבקש בועדת החריגים של חח"י. כאשר מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה הפנו את פניית המבקש, למנוע פיטוריו, אל החברה - נכתב שם:

"בירור טלפוני מקדמי שערכנו עם החברה העלה כי בשים לב לנסיבותיו האישיות של המתלונן [המבקש כאן] שוקלת החברה להעביר את עניינו לוועדת החריגים לשם בחינת המשך העסקתו."
ממשרד מבקר המדינה ביקשו עדכון [נספח 17 לתגובה], קיבלו מחח"י תשובת ביניים [נספח 18 לתגובה] ומאוחר יותר תשובה סופית [נספח 23 לתגובה].


בתשובת הביניים, שנתנה החברה ביום 14.8.14, נטען, כי עובדים כמו המבקש לא עברו את הליך הקליטה עם הדרישות המיוחדות לפי התקנות; עם זאת - נאמר בשם החברה שעניינם של העובדים אשר לא דיווחו על קרובי משפחתם ידון במרוכז ומקרים מתאימים יועברו להחלטת וועדת חריגים. בתשובה הסופית, מיום 4.11.14, נכתב שוב, שמדובר במי שלא עמד בתנאי התקנות, שככלל - נקבע שעובדים ארעיים שלא דיווח על קרוב משפחה במסגרת הליכי קליטת- "תסתיים העסקתם" ועניינו הפרטני של המבקש נבדק ע"י מנהל אגף משאבי אנוש, שלא מצא "אפשרות או הצדקה להיענות לבקשה להמשיך ולהעסיקו בנסיבות שנוצרו". לא ניתן כל הסבר, מדוע לא הובא עניינו של המבקש גם בפני וועדת חריגים ולמה אין לאבחנו מעובדים אחרים.




איננו מקבלים את טענת החברה, כי משרד מבקר המדינה יכל לעצור את הפיטורים ומשנמנע מלנקוט צעד - הכשיר אותם. קודם כל - פניית המבקש למשרד זה, כמו לגורמים אחרים, לא היתה מכח סמכות מוגדרת בחוק כלשהו, אלא, פנייה אישית של המבקש, בתחינה להתייחסות הומנית כלפיו, בשל היותו אב לילד חולה; ויושם אל לב - כי בתשובות החברה לא פורטו הנסיבות המיוחדות של המבקש, אלא, הוצג מצג כוללני של הפרת תקנות, עם קביעת רוחב, שיש לסיים העסקתו של כל עובד שנקלט מבלי לדווח על קרוב משפחה שמועסק בחח"י, בכפוף לשימוע - והרי זה המקום להתייחסות פרטנית.




לאור נוסח התקנות, שהובא לעיל, מובן, כי הצגת התנהגות המבקש כמנוגדת לתקנות היא, לכל הפחות - מוטעית. התקנות כלל לא דנות בתפקיד כמו זה שהמבקש הציג מועמדות להתקבל אליו, ואף נקלט בו. מי שמציג מצג שגוי לגורם שלישי, אל ייתלה בכך שאותו גורם לא נקט הליכים מיוזמתו.




לטעמנו, אמנם היה מקום להעמיד על כף המאזניים את הדיווח החסר של המבקש - מצד החובה, אולם, גם את טענותיו לטעות בתום לב, את מצבו המשפחתי הקשה במיוחד, ואת העובדה שהחותנת עומדת לקראת פרישה מעבודתה בחח"י - מצד הזכות. התרשמנו, שנקודות הזכות לא נשקלו במלואן, אם בכלל, שהרי פרישת החותנת לגמלאות בקרוב, למשל, עלתה רק בדיון כאן.




זה המקום לציין, כי התקנות נוקטות גם בביטוי "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" - להבדיל מכלל קרובי המשפחה המועסקים באותה חברה - ואלה הם: "בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, אח, אחות, בן, בת" [תקנה 4(ג)(6)]. עינינו הרואות, שחותנת אינה מנויה בין קרובים ראשונים אלה, ודומה שהיה צריך להביא בחשבון גם עובדה זו, כמו גם את העובדה המוסכמת, שהיא עומדת לסיים את עבודתה בחברה בקרוב, כך שהמגבלה על העסקת קרובים - שלדידנו, כלל אינה מכוונת למקרים כמו של המבקש והחותנת - כבר לא תהא עוד רלבנטית, אף לשיטת המשיבה.




כאשר על עובדים קבועים שלא דיווחו כנדרש על קרובי משפחה מסתפקים בהטלת סנקציה כספית, מצומצמת [ניכוי מהשכר, שוות ערך ל-10 ימי עבודה - לחותנת, וסנקציות אחרות דומות - סע' 24 לתצהיר התמיכה בבקשה], הצעד הגורף של פיטורים, שננקט כלפי עובדים ארעיים, כקבוצה, נראה בלתי מידתי והיה מקום, לדעתנו, לאבחן בין העובדים השונים, גם לפי קרבת המשפחה בה מדובר וגם בהתחשב בנסיבות אישיות של כל אחד מהם. מצבו הרפואי של הבן הנכה של המבקש - עליו הציג תיעוד רפואי - הינו ייחודי למדי, ולא שמענו מדוע לא מצאו לנכון להתחשב גם בו.




לעומת זאת, כן הובא לידיעתנו מקרה של עובד אחר בחברה - מר גיל בוחבוט - אשר הצהיר תחילה על כך שיש לו קרוב משפחה המועסק בה, כי אשתו של נושא משרה בחברה היא אחות של אמו [תצהיר גב' לוטן - סע' 16] - ובמילים אחרות: נושא משרה בחח"י הוא דודו, מנישואין - ובדיווחים השנתיים הבאים השמיט עובדה זו, בטענה, כי "נמסר לו שאין צורך לדווח על קרבה משפחתית זו ..." [שם]. לא הובא כל פרוט בדבר הגורם ש"מסר" כך למר בוחבוט ומדוע עם טעות זו ניתן להשלים ולא עם טעותו של המבקש, כדי לתת גם לו הזדמנות נוספת. לא הוכחש, שמר גיל בוחבוט נשאר עובד החברה, לאחר שיחידת הביקורת הפנימית בחנה את תיקו האישי, ובו שני טופסי הצהרה שונים, ציינה שלא ניתן לשלול את גרסתו והמליצה להסתפק בשיחת הבהרה - מבלי שהראו לנו את ההצהרות הנטענות ומי סבר שלא חייבים בדיווח על דוד שנושא משרה בחח"י.
אם למי שדודו, מנישואין, הוא נושא משרה בחברה - סמנכ"ל התכנון של חח"י, שיאן שכר לשנת 2012 [עמ' 3, ש' 18] - ניתנה הזדמנות להמשיך לעבוד בה, חרף אי דיווחו על קרוב משפחה המועסק בחברה בתפקיד בכיר, משום שמישהו אמר לו שלא צריך לדווח על קרבה כזו - ונזכיר, לא ברור מי אמר ומה בדיוק אמר, בהקשר זה - נראה שנכון יהיה לאפשר הזדמנות נוספת להישאר לעבוד בחברה גם למבקש, אשר החותנת שלו אינה מכהנת בה בתפקיד בכיר ואף עומדת לפרוש מעבודתה בחח"י, בתוך כחודשיים.




יש גם לזכור, שהמבקש דיווח בזמנו על העסקתו של אחיו בחברה ואולי טענתו, שסבר שצריך לדווח רק על קרבת דם, אינה כה שונה מטענתו של בוחבוט, שנמנע מדיווח על קרוב משפחה, משום שמסרו לו שלא צריך לדווח על דוד בתפקיד בכיר - טיעון שחח"י קיבלה.




מאחר שבמכתב ההודעה על הפסקת עבודתו של המבקש צויין שחח"י רואה בחומרה אי-דיווח על קרוב משפחה המועסק בה, אך, נסמכו על כך שבשל אי הדיווח לא עמדה קליטת המבקש לעבודה על התנאים הדרושים לפי התקנות, ולא על הפרת הוראת העבודה או חובה אחרת - ואנו קוראים את הוראות התקנות באופן שונה מאשר הצגתן ע"י החברה - אנו רואים לנכון לעכב את ביצוע ההחלטה על פיטורי המבקש מחח"י, לפי הודעה זו [נספח 20 לבקשה].


סיכום


מצאנו, כי על אף שעובר לקבלתו לעבודה בחח"י, ואף בהמשך, המבקש לא הצהיר על כך שעובדת בחברה גם החותנת שלו - בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, הן מבחינת מהות התפקידים בהם מדובר, והתנאים בתקנות, והן בהתחשב במצבו המשפחתי של המבקש, המטופל בילד נכה, ובעובדה שהחותנת עומדת בפני פרישה מעבודתה בחברה, בקרוב - לא יהא זה מידתי לנקוט כלפי המבקש בסנקציה של הפסקת עבודה, אף במעמדו כעובד ארעי;

במיוחד, כאשר כלפי החותנת, עובדת קבועה שלא הצהירה על קרבת משפחה זו, הסתפקו בסנקציה כספית, של ניכוי מהשכר בשווי 10 ימי עבודה.



אשר על כן - אנו קובעים, כי לעת הזו תימשך העסקתו של המבקש בחח"י, כעובד ארעי, מבלי שאי הדיווח על קרבת-משפחה עם החותנת יהווה עילה לסיום יחסי העבודה כעת.




ניתנת שהות לצדדים להידבר ביניהם ולשקול - האמנם נחוץ לנהל את ההליך העיקרי; ככל שיהיו מעוניינים להתקדם לברור המחלוקות לגופן - על חח"י להגיש כתב-הגנה, עד 15.2.15, עם העתק ישירות לב"כ המבקש/תובע.




ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 15 ימים מקבלת החלטה זו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזכות לחשמל

  2. חשמל כשר לשבת

  3. חבלה במונה חשמל

  4. פגיעה בכבל חשמל

  5. שיבוש מונה חשמל

  6. פגיעה בעמוד חשמל

  7. התנגשות בעמוד חשמל

  8. תביעת מונה חברת החשמל

  9. תאונת עבודה - מכת חשמל

  10. שימוש בלתי חוקי בחשמל

  11. השעיית עובד בחברת חשמל

  12. ביטול החלטה לנתק חשמל

  13. נזקים בגלל ניתוק חשמל - פיצויים

  14. ? תאונה עם מסור חשמלי – פיצויים

  15. נזקי חקלאות בגלל הפסקת חשמל

  16. תביעה בגין עבודות חשמל בבית

  17. נזקים חקלאיים עקב זרם חשמלי

  18. העמדה לדין של עובד חברת חשמל

  19. חוב שוכר לעירייה ולחברת חשמל

  20. חוב רטרואקטיבי על חשבון חשמל

  21. הפחתת צריכת חשמל - תאורת רחוב

  22. פיצוי על הפסקות חשמל ללא התראה

  23. ניתוק חשמל למסעדה בשל עבירות בניה

  24. פיצוי מחברת החשמל - נחשולי מתח

  25. נזק למכשירי חשמל עקב הפסקת חשמל

  26. ביטול קניית מכשיר חשמלי עקב תקלות

  27. התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

  28. תביעה לתשלום על עבודות חשמל במשרד

  29. תביעה כספית בגין צריכת חשמל שלא כדין

  30. עתירת חשמלאי לשלם לו שכר עבודה בחנות

  31. טענת פלישת חברת החשמל לנחלה וגזילת שטח

  32. התנגדות לבניית עמוד חשמל עם שנאי במושב

  33. ניתוק חשמל לנכס בשל עבירות בניה (טופס 5)

  34. ביטול עסקת קניית מכשיר חשמלי דרך אתר "יד 2"

  35. חברת החשמל ביקשה לנתק חשמל בטענה שחיבל במונה

  36. תביעה לתשלום שכר טרחה על עבודות חשמל שלא שולם

  37. בניית של חדר טרנספורמציה על פי דרישת חברת החשמל

  38. תביעה לתשלום שכרם בגין עבודות חשמל עבור מועצה מקומית

  39. עובד של חברת החשמל שלא הצהיר לפני לתחילת על קרבת משפחה

  40. הקמת מתקן שידור על גבי עמוד חשמל קיים והצבת ציוד נלווה

  41. מנוף פגע בכבל חשמל שנפל ופגע ברכב חונה (תביעת פיצויים)

  42. ערר על התקנת מערכת פוטו-וולטאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית

  43. ניסיון התנכלות לנציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית

  44. ערר ליתן אישור לחיבור חשמל מים וטלפון (טופס 4) למבנה מגורים חד משפחתי

  45. תאונת עבודה על מכונה לגריסת צינורות פלסטיק המונעת באמצעות מנוע חשמלי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון