בקשה לאישור כניסה מהרחוב למגרש באזור תעשייה כבדה ערר על החלטת המשיבה מיום 6/1/2009 לאשר בקשה להיתר שינויים, ולא לאשר כניסה למגרש מכיוון רח' המדע. רקע מדובר על בקשה להיתר לשינויים ותוספות שונות למגרש ברח' המדע באזור תעשייה כבדה באשדוד. הבקשה אושרה ע"י המשיבה, וזאת למעט מתן אפשרות כניסה למגרש מרחוב המדע. על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו. הערר בערר טוען העורר כי מן הראוי לאשר לו כניסה למגרש מרח' המדע. העורר מנמק זאת בכך שקיבל מראש אישור של מחלקת התשתיות של המשיבה, כי קיימים תקדימים רבים לאורך רח' המדע, וכן כי בפועל הכניסה קיימת מזה שנים רבות. המשיבה הגישה תשובה מפורטת לערר ובו היא מסבירה כי רחוב המדע הינו רחוב מוביל תנועה, ואין זה ראוי ליתן ממנו כניסות למגרשים לאורכו. יתרה מזו, מסבירה המשיבה כי בהתאם לתכנית המאושרת קיימים פסי ירק לאורך רח' המדע שמטרתם הייתה למנוע כניסות ויציאות מרחוב זה אל המגרשים, כניסות מסוג זה המבוקש כעת. דיון כללי בדיקת ההיתר שניתן למגרש נשוא הערר מגלה כי זה ניתן ללא כניסה מרח' המדע ולמעשה אמורה להיות חומה בנויה בין רח' המדע לבין המגרש. לפיכך, הכניסה הקיימת בפועל ברח' המדע נעשתה תוך עבירת בנייה. אכן, מוסדות התכנון קבעו כי עצם העובדה שמדובר בעבירת בנייה אין בה כדי לשלול על הסף את האפשרות להכשירה, אך הדבר מהווה שיקול שלא לאשר את הבקשה להיתר. בכל מקרה, ברור כי עצם היותה של עבירת בנייה אינו יכול להוות טעם לאישור הבקשה להיתר. לכן, אין בעובדה כי הכניסה קיימת בפועל בכדי להוות טעם לקבלת הערר ולאישור הבקשה להיתר. הנימוק התכנוני על המקרקעין חלה תכנית 11/115/03/3 (להלן:"התכנית"). בהתאם לתכנית זו רח' המדע הינו רחוב מרכזי המוליך תנועה מהעיר אשדוד לאזור התעשייה הצפוני. בהתאם לתכנית רח' המדע אף אמור להוליך נפחי תנועה גדולים. נציין כי מדובר בכביש רחב, בעל מספר נתיבים המופרדים באי תנועה. לאור האמור לעיל, מבחינה תכנונית ותחבורתית, אין זה ראוי לאפשר יציאות וכניסות ממגרשים פרטיים לרחוב המדע. כניסות ויציאות אלו מהוות סכנה תחבורתית, וכמובן גורמות להפרעה לתנועה בציר מרכזי. נציין כי התכנית לא הותירה את המגרשים ללא פתרון, כך שמרח' המדע מתפצלים רחובות קטנים אשר הם אלו הרחובות המאפשרים גישה למגרשים השונים. כך גם במקרה שלפנינו- למגרש נשוא הערר קיימת גישה נוחה דרך הרחוב המתפצל מרח' המדע. נציין כי הכניסה החוקית למגרש מרוחקת מרחק קצר מהכניסה המבוקשת, ואין בהפניית העורר לכניסה החוקית בכדי להוות פגיעה בו. לפיכך, מבחינה תכנונית, המשיבה החליטה נכון בכך שסירבה לאפשר כניסה למגרש מרחוב המדע. כניסה דרך השצ"פ מעבר להיגיון התכנוני המובהר לעיל, הרי גם הוראות התכנית מונעות גישה מרח' המדע למגרשים השונים. בהתאם לתשריט התכנית, רח' המדע כולל משני צידיו רצועה ברוחב של כ- 7 מ', המיועדת לשטח ציבורי פתוח. הפירוש הטבעי שיש ליתן לשצ"פ הינו- שטח שישמש לגינון, ירק וכד' ולא למעבר כלי רכב. אילו התכנית הייתה מתכוונת כי בשטח זה ייעשה שימוש לכלי רכב, הרי לא הייתה סיבה שלא לסמנו כהמשך הדרך, אולם התכנית סימנה שטח זה במכוון בצבע ירוק, לשצ"פ. יתרה מזו, במקרה שלפנינו אין מדובר בשצ"פ סתם, אלא מטרת השצ"פ הינה למנוע גישה לכלי רכב מהמגרשים הגובלים לרח' המדע. כך שאף אם נפרש שצ"פ כמתיר מעבר כלי רכב, הרי במקרה שלפנינו ההיגיון התכנוני של השצ"פ הינו למנוע מעבר שכזה. לכן, במקרה שלפנינו הוראות התכנית אוסרות כניסה מרח' המדע למגרשים השונים ומתן אישור שכזה מהווה למעשה שינוי ייעוד השצ"פ לדרך, שינוי ייעוד שהוא כמובן אסור. אפליה העורר טוען כי הוא מופלה ביחס למגרשים אחרים לאורך רח' המדע אשר לגביהם אושרו כניסות דומות. ראשית נציין כי מהחומר שהוצג לנו ע"י העורר לא ברור האם ניתנו היתרים לאותן כניסות. ברור כי אילו כניסות אלו נעשו ללא היתר, הן אינן יכולות לשמש בסיס לצורך טענת האפליה. אולם, אף אם היינו מגלים כי כניסה זו או אחרת נעשתה בהיתר, אנו סבורים כי מדובר בהיתר שניתן, לכל הפחות, בניגוד להיגיון התכנוני ובניגוד לכוונת התכנית. לפיכך לטעמנו אף אם נעשתה טעות תכנונית וניתנו היתרים שחוקיותם מוטלת בספק, אין מקום להנציח טעות זו במגרשים אחרים. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את טענת האפליה. עם זאת נציין כי העובדה שקיימות כניסות בלתי חוקיות ואילו לעורר לא מאפשרים כניסה, עלולה לעורר תחושה לא טובה, ובצדק, אצל העורר. הפתרון לתחושה זו אינו בהמשך מתן היתרים שחוקיותם מוטלת בספק ושמנוגדים להיגיון התכנוני, אלא ע"י ביצוע פעולות אכיפה, על מנת להבטיח שאותן כניסות בלתי חוקיות ייסגרו. אישור מחלקת התשתיות העורר טען כי הכניסה אושרה ע"י מחלקת התשתיות של עיריית אשדוד. לא הוצג בפנינו אישור שכזה, וגם אף אם היה מוצג האישור- אין בכך בכדי להועיל לעורר. הגוף אשר נותן או מסרב ליתן היתרים הינו הועדה המקומית. הועדה המקומית היא הגוף בעל היריעה הרחבה ובעל הידע בתכניות, ואשר בידיו כל הנתונים הרלוונטיים על מנת לקבל החלטה. כמובן כי הועדה המקומית רשאית וצריכה לשקול את עמדת מחלקת התשתיות, אולם היא מוסמכת ורשאית לקבל החלטה אחרת מהמלצת מחלקת התשתיות. כמבואר לעיל, אף אם קיימת המלצה אחרת של מחלקת התשתיות, החלטת הועדה המקומית עדיפה עליה. סיכום לאור האמור לעיל אנו סבורים כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיבה, שהינה החלטה סבירה, הגיונית ומעוגנת בתכנית החלה על המקרקעין. אנו מנחים את המשיבה לפעול לאכיפת סגירת הכניסות הבלתי חוקיות הקיימות ברח' המדע. הערר נדחה. קרקעותאזור תעשיהתעשיה