האם ועדת ערר מוסמכת לבטל תכנית איחוד וחלוקה לאחר שאושרה, או שהסמכות לבטל דין הינה רק של בית המשפט ? ערר על החלטת הועדה המקומית שלא לבטל תכנית בסמכות ועדה מקומית. רקע ערר זה נוגע לתכנית בסמכות ועדה מקומית, שמספרה 5/מק/2388. מדובר בתכנית איחוד וחלוקה אשר חלה על חטיבת מקרקעין בעיר באר שבע. התכנית אושרה למתן תוקף עוד ביום 31.10.07 י.פ 5732. הבקשה הוגשה על ידי העוררת, וזאת בטענה כי התכנית אושרה שלא כדין. לטענת העוררת, בתקופת הפקדת התכנית, הייתה העוררת בעלת זכויות חכירה לדורות במגרש בתחום התכנית. עוד טוענת העוררת, כי היא לא הסכימה לאיחוד וחלוקה המוצעים בתכנית והיא אף אינה מסכימה לכך כיום. לפיכך, לטענת העוררת, התכנית שאושרה כתכנית איחוד וחלוקה בהסכמת בעלים, אינה חוקית, היות והיא כבעלת זכויות בתחום התכנית, אינה מסכימה לאיחוד וחלוקה. המשיבות העלו טענות מקדמיות בדבר העדר סמכות לועדת הערר לבטל תכנית אשר כבר קיבלה תוקף ופורסמה בילקוט הפרסומים, וכן טענות שיהוי בחלוף המועד להגשת הערר. המשיבות אף הסבירו, לגופם של דברים, כי בעת הפקדת התכנית, לא הייתה המשיבה בעלת זכויות. להשלמת התמונה נציין, כי העוררת הגישה בקשה לבטל את התכנית לועדת הערר ביום 8/12/2008, וזאת במסגרת ערר 6105/08, וכתשובה לערר זה העלתה המשיבה 1 טענות דומות של העדר סמכות ושיהוי. עם זאת, ועדת הערר החליטה במסגרת ערר 6105/08, כי מבלי לפגוע בטענות הצדדים, הבקשה תידון קודם כל בפני הועדה המקומית, ולאחר מכן תהיה לצדדים זכות ערר. הועדה המקומית דנה בבקשה, והחליטה לסרב לה, ומכאן ערר זה. דיון סמכות אין מחלוקת, כי התכנית נשוא הערר אושרה ופורסמה למתן תוקף. תכנית מהווה "דין" כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הפרשנות התשמ"א- 1981, ר' בג"צ 652/85 מרכז תל אביב חברה בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב (). לפיכך, נשאלת השאלה האם ועדת הערר מוסמכת לבטל תכנית אף לאחר שזו אושרה, או שהסמכות לבטל דין הינה רק של בית המשפט. אנו סבורים, כי באופן עקרוני אין לועדת הערר סמכות לבטל תכנית שפורסמה למתן תוקף, וסמכות זו נתונה בידי בית המשפט בלבד. שאלה זהה עלתה במסגרת ערר (מרכז) 361/05 עופר ירון ורויטל נ. הועדה המקומית הוד השרון (), וכך קובעת ועדת הערר לגבי העדר סמכות ועדת הערר: "גם העוררים עצמם מציינים בתשובתם כי בימ"ש מוסמך, ועל כך אין מחלוקת, לבטל תכנית בשל פגם בהליך הפרסום של דבר הפקדתה. השאלה אם בשלב זה מוסמכת ועדת הערר לעשות כן. לטעמנו, סמכותה של ועדת הערר הוא לעסוק בהחלטות הועדה המקומית בעניין תכניות שבסמכותה, כל עוד מדובר בערר כדין ובהחלטה שטרם השתכללה ובאה לידי ביטוי בתכנית בת תוקף שפורסמה ברשומות. ועדת הערר אינה רואה עצמה רשאית לעסוק או להצהיר על בטלות תכנית שפורסמה למתן תוקף והיא בחזקת כשרה כתקנה בת פועל תחיקתי ותוקפה כשל דין. סמכות זו מצויה בבית המשפט שהוא חיצוני להליך המנהלי, אשר במקרה שבפנינו הסתיים בעת פרסום התכנית למתן תוקף." (הדגשה שלי - ג.ה.). ויפים דברים אלו גם לענייננו. יתרה מזו, אף נימוקי ועדת הערר מחוז מרכז בעניין עופר ירון לעיל מקובלים עלינו, בין היתר הנימוק הבא: "ההיגיון המרכזי בעינינו העומד מאחרי אבחנה זו, בין השלב בו עדיין יכולה ועדת הערר להתערב, בטרם קיבלה התכנית תוקף, לבין שלב בו אין הדבר בסמכותה ברור הן בשל הצורך להשיג סופיות להליך התכנוני וודאות משפטית ותכנונית, והן בשל ההסתמכות של יזם התכנית ו/או צדדים שלישיים על תכנית בת תוקף במשך חודשים. קבלת עמדת העוררים עלולה להביא לעררים אינספור אשר יוגשו, בעלות נמוכה וללא כל ערובה, על מנת לעכב פעולתם של יזמים, על בסיס תכניות תקפות, מתוך הנחה כי אין גבול לזמן שבו ניתן לערור כל עוד ביום מן הימים יסבור הטוען כי מצא פגם כלשהו בהליכי אישורה של תכנית." ור' גם פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 3213/97 נקר נ. הועדה המקומית הרצליה ואח' (): "משמתפרסמת תכנית מיתאר ברשומות, נאחזת בה מיד החזקה הקבועה בסעיף 34א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ולפיה "דבר שפורסם ב'רשומות' חזקה שנעשה כראוי...". לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי אין סמכות לועדת הערר לבטל תכנית אשר פורסמה למתן תוקף. נציין, כי אין באמירתנו לעיל בכדי לקבוע, כי לא ניתן לבטל תכנית עקב פגמים כאלו או אחרים, אלא רק לומר כי לאחר הפרסום ברשומות הסמכות לכך נתונה לבית המשפט. במאמר מוסגר נציין, כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ייתכן ויהיו קיימים מקרים נדירים בהם ועדת הערר תהיה רשאית להתעלם מתכנית אף שזו פורסמה למתן תוקף וזאת בנסיבות שכונו בעבר, טרם עידן הבטלות היחסית, כנסיבות המובילות ל- "בטלות מעקרא" של התכנית מבחינת "לא נעשה דבר", אולם ברור כי אין זה המקרה שלפנינו וכל מקרה שכזה, אם יהיה, ייבחן לגופו. שיהוי: כאמור, ועדת הערר סבורה כי היא אינה מוסמכת לבטל את התכנית שפורסמה למתן תוקף זה מכבר. למעלה מן הצורך נציין, כי לטעמנו היה מקום למחוק את הערר גם מטעמי שיהוי. העורר אינו חולק על כך שפרסומי ההפקדה והאישור נעשו כדין. העורר אף מסביר שבעת תקופת ההפקדה היה בעל זכויות בתחום התכנית. לפיכך, העורר יכול היה להגיש התנגדות לתכנית ולהעלות את טענותיו, לרבות הטענה כי הוא אינו מסכים לאיחוד וחלוקה. יתרה מזו, התכנית פורסמה למתן תוקף ביום 31.10.2007 הפניה לבטלה נעשתה למעלה משנה לאחר פרסום זה וזאת לאחר שהוצאו היתרי בניה בתחום התכנית. לא מצאנו כל נימוק מדוע הבקשה לביטול הוגשה בשיהוי כה גדול. לפיכך, לטעמנו, מתקיימים יסודות השיהוי האובייקטיבי והסובייקטיבי, והיה ראוי למחוק את הבקשה גם עקב שיהוי. כאמור, לאור החלטתנו לעניין הסמכות, ההתייחסות לעניין השיהוי הינה בהערת אגב בלבד. סיכום: לאור האמור לעיל, אנו מוחקים את הערר בהעדר סמכות. קרקעותשאלות משפטיותערראיחוד וחלוקה מחדשועדת ערר