נטען כי הרשמת חרצה את גורל ההליך בלא שאפשרה לטעון טענות ולהסבירן

נטען כי הרשמת חרצה את גורל ההליך בלא שאפשרה לטעון טענות ולהסבירן

לדברי המערערת, ביום 20.11.2014 דחה בית המשפט את בקשתה לרשום את הדברים שנאמרו בפתח הדיון מיום 19.11.2014, בנימוק שלפיו הבקשה נועדה לשם תמיכה בערעור הפסלות, וכן, משום שהתיקון המבוקש אינו משקף את שנאמר. בהתנהלות זו, לטענת המערערת, הביעה הרשמת הבכירה דעה קדומה, ומנעה ממנה את יומה. המערערת טוענת כי אין לה כל אמון בכבוד הרשמת הבכירה, ולדעתה, מדובר ב"משחק מכור". המערערת מוסיפה כי התנהלות כבוד הרשמת מכרסמת באמון הציבור במערכת המשפט.

5. דין הערעור להידחות. המערערת לא העלתה כל עילה המצדיקה לפסול את כבוד הרשמת הבכירה מלדון בעניינה. הדין הנוהג הוא כי, ככלל, אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור, בהעדר הנחייה מפורשת אחרת (למשל, ע"א 6951/14 טיויאם נכסים בע"מ נ' חוה (16.11.2014)). יתרה מכך, כבר כתבתי בעבר כי ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי בפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך. בית המשפט רשאי אף להצביע על החולשות שבעמדתו של בעל דין אחד, תוך ציון הנקודות החזקות של בעל הדין האחר. אף אין מניעה שבית המשפט יתייחס לסיכונים ולסיכויים של כל אחד מבעלי הדין (למשל, ע"א 3324/14 גפטר נ' ד"ר טוגנדרייך דניאל (8.6.2014)). זאת ועוד, אף אם אקבל את טענת המערערת שלפיה בית המשפט התבטא בצורה לא מוצלחת בפתח הדיון בדיון שנערך שלא לפרוטוקול, הרי שאין בהתבטאות ממין זו משום עילת פסלות, שכן הלכה פסוקה היא כי בדרך כלל אין לראות בהתבטאויות בית המשפט בנסיבות דוגמת אלו שבמקרה דנא, משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (למשל, ע"א 4281/14 גאנם נ' מדינת ישראל (9.7.2014)). במקרה דנא לא הצביעה המערערת על בסיס כלשהו לחשש אובייקטיבי למשוא פנים כלפיה. משכך, דין הערעור להידחות. בהקשר זה אציין כי בית המשפט בהחלטתו מיום 20.11.2014, קבע כי הדברים שלטענת המערערת נאמרו מחוץ לפרוטוקול בדיון מיום 19.11.2014, נוסחו באופן מגמתי וחסר.

6. בשולי הדברים אעיר כי לפי תקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ברירת המחדל היא כי לאחר דחיית בקשת פסלות, וכאשר יש כוונה להגיש ערעור פסלות, יימשך הדיון כסדרו ורק מנימוקים שיירשמו יופסק הדיון. הנני מוסיף הערה זו משום שכבוד הרשמת הבכירה החליטה להפסיק את ההליך משנאמר לה כי יוגש ערעור, אך לא הובא בהחלטה כל טעם מדוע יש לעשות כן במקרה זה.

7. הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השעיית רשם

  2. סמכות רשם בכיר

  3. תלונה נגד רשם בית משפט

  4. ערעור על החלטת רשם עיקול

  5. המערערת טענה כי הרשמת מתנכלת לה

  6. חקירת יכולת אצל רשם ההוצאה לפועל

  7. נטען כי הרשם טעה כשלא שקל את המצב הכלכלי

  8. המערער טען לתוכן דלא היה קיים בהחלטת הרשם

  9. נטען כי עורך דין הטעה את הרשם וסילף עובדות

  10. ערעור על החלטת רשם למחוק הליך - החייאת ההליך

  11. הרשם קבע כי כתב הערעור שהוגש אינו מובן כלל ועיקר

  12. הרשם קבע כי לא הוצגה התמונה המלאה של המצב הכלכלי

  13. רשם ההוצאה לפועל רשאי להקטין תוספת הפרשי הריבית והצמדה

  14. הרשם קבע כי לא הציגו נתונים מלאים ומפורטים אשר למצבם הכלכלי

  15. רשם הוצאה לפועל מוסמך לדון בטענות פרעתי שהתגבשו לאחר פסק דין

  16. נטען כי הרשמת חרצה את גורל ההליך בלא שאפשרה לטעון טענות ולהסבירן

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון