בקשה להקמת בית דו משפחתי צמוד קרקע ושתי בריכות שחייה במרפסת גג

בקשה להקמת בית דו משפחתי צמוד קרקע, ושתי בריכות שחייה במרפסת גג, פיתוח שטח וגדרות, במקרקעין הידועים כחלקה 100 גוש 8568 בשכונת גלי הים ברחוב אקסודוס בנתניה (להלן:"המקרקעין"). העורר הינו בעל זכויות בחלקה 98 הגובלת בפינה הדרום מזרחית של המקרקעין נשוא הערר, קובל כנגד מפלס 0.00 המתוכנן במקרקעין, אשר בסופו של דבר עתיד לעבור ב - 1.20 מ' את גובה ביתו שלו. כמו כן יוצא המבקש כנגד בניית שתי בריכות שחייה במרפסת הגג. המשיבים יוצאים כנגד העובדה כי הערר הוגש בתאריך 18/1/2010, כ - 5.5 חודשים לאחר מתן ההחלטה בועדה המקומית, במהלכם נסמך המשיב על החלטת ועדת הערר והשקיע כספים ונקט בפעולות לקידום הבניה. מקורו של הפער הנטען בגבהים הינו באילוץ תכנוני, שכן מדובר במגרש מורכב ובו ירידה מאוד קצרה ומשותפת למגרש סמוך לחניה של הבתים, ולכן התבקשה הגבהה מסוימת ב - 0.00, כאשר בגבהים האבסולוטיים אין הבדל בין גובה הבניין המתוכנן לגובה בית המתנגד. ביתם של העוררים מצוי בקו רביעי לים ובמצב דברים זה לא יכולה להיות ציפייה סבירה לנוף לים. עמדת הועדה המקומית מדובר בבקשה הכוללת הקלות, בדרך של תוספת שטחי שירות בהסבת תכנית, שינוי בינוי, בליטת מרפסת, ניוד שטחים לקומת הגג והגבהת מפלס הכניסה. הועדה המקומית שמעה את ההתנגדויות והחליטה לקבלן באופן חלקי, דהיינו בכפוף לבדיקת אפשרות להנמיך את המבנה. הנמכה שנעשתה על ידי המבקש בתכנית מתוקנת. יש לציין כי גם אלמלא ההנמכה לא המגרש נשוא הערר הוא זה שמסתיר לעוררים את הים אלא המגרש הסמוך, ולהגבהת המבנה קיימת סיבה תכנונית - רמפת החניה אשר אורכה אינו מאפשר ירידה אליה ללא הגבהת המבנה. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר, ובמסגרת זו נתקבלה החלטת ביניים לפיה התבקשה הועדה המקומית להתייחס לנושא העיצוב האדריכלי בתכנית נת / 600 / א, לסעיף 2.1 לנספח 3 לתכנית שקבע בסיס לתכנון מפורט וכן לטבלת האזורים אשר הגדירה את גובה המבנים. בהמשך הבהירה הועדה המקומית כי הבקשה עומדת בדרישות תכנית העיצוב הארכיטקטונית בכפוף להקלה שהתבקשה בנוגע למפלס 0.00, ושינוי בינוי כמפורט בפרוטוקול, וכי נספח 3 הינו נספח המצביע על עקרונות כלליים המהווה בסיס לתכנון מפורט, ואין בו כדי להגביל את גובה הבניין המתוכנן, וכן אין בנספח זה משום דרישה להכנת תכנית מפורטת. גובה הקומות המקסימאלי נקבע בתכנית נת / 400 / 7 ואילו נספח הבינוי של נת / 600 מסמן את אפשרות היציאה לגג. מדובר במגרש לא רגולרי בצורה משולשת. גובה מפלס הכניסה הקובעת המבוקש הינו 45.77 מ' כשגובה הבניין המתוכנן עד קצה המתקנים הטכניים (קולטי שמש) מגיע כדי 10.85 מ'. המגרש מצוי בשיפוע מצפון דרומה, כאשר הגובה ברחוב אקסודוס מגיע כדי 43.85 מ', כך שהמבוקש מגיע כ - 1.90 מ' מעל גובה הרחוב וכ - 50 ס"מ מעל למפלס הכניסה הקובעת של המתנגד. נוכח הודעת העירייה לפיה הנספח הינו נספח כללי המצביע על עקרונות ומהווה בסיס לתכנון מפורט, ובהתחשב באילוץ התכנוני הברור הנובע מצורת המגרש והדרישה לתכנון חניה בתחומי המגרש ותכנונה במאוחד עם המגרש הסמוך, אנו סבורים כי הועדה המקומית הגיעה לאיזון הנכון באשרה הבקשה. לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת שכבר קבע כי : "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. לעניין זה אנו מתכבדים להפנות להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ולפיה: "כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות. כך אם רחוב נעשה סואן ורועש יותר, בעקבות התפתחות של אזור מסוים, וכך גם אם נסלל כביש בפאתי העיר מכוח תכנית חדשה. גם מי שבא להתגורר במקום שקט בפאתי העיר צריך לקחת בחשבון שהעיר תתפתח, כבישים חדשים ייסללו, ורעש המכוניות ישיג גם אותו." (ע"א 1182/92 ברעלי נ' הועדה המקומית י-ם) כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". לעניין הבריכה - מאחר ולא שמענו טענות ענייניות לגופם של דברים ובהתחשב בעובדה ובנתניה קיימת תכנית המאפשרת הקמתן של בריכות שחייה גם במרפסות איננו רואים לנכון להתערב בהחלטתה של הועדה המקומית גם בעניין זה. לפיכך הערר נדחה.מרפסתבריכת שחיה / בריכת מיםגג