בקשת התרת גדר בדיעבד במקרקעין

בקשת התרת גדר בדיעבד במקרקעין הידועים כחלקה 94 בגוש 6688 ברחוב הרקפת בגני יהודה (להלן: "המקרקעין"). העורר הינו מבקש הבקשה והמשיב הינו שכנו המתנגד לה. מדובר בשתי חלקות נרחבות בשטח של מעל 750 מ"ר כל אחת הגובלות זו בזו. הסכסוך בין הצדדים הינו קנייני במהותו ונידון במקביל בבית משפט שם ניתנה חו"ד מומחה לפיה חורגת הגדר לכאורה, ב-12-14 ס"מ לשטח המשיבים בחלקים מסוימים ממנה. הטעם התכנוני שנשמע להתנגדות הינו הסדרת נושא הניקוז הנובע מהבדלי הגבהים בין המגרשים לאחר ביצוע עבודה מילוי במקרקעין נשוא הערר. בתום הדיון שנערך בשעתו בוועדת הערר הוחזר הנושא לוועדה המקומית על מנת שתדון ותחליט בבקשה. ביום 10/3/10 דנה הוועדה המקומית והחליטה כדלקמן: "לאחר שהוועדה שמעה את טענות הצדדים ועיינה במסמכים ובתמונות אשר הוגשו לה מטעמם היא סבורה כי לכאורה עפ"י חוות דעתו של המודד מטעם ביהמ"ש הגדר נמצאת בסטייה לתחום חלקתם של משפחת אגם והיה די בכך כדי לסרב לבקשת הבניה. הוועדה נמנעת מלסרב לבקשתה בשלב זה עד להכרעה סופית של ביהמ"ש בעניין הגבולות בין החלקות. יצוין כי נגד הבניה נשוא הבקשה ניתן צו להכרעה סופית של ביהמ"ש בעניין הגבול בין החלקות. יצוין כי נגד הבניה נשוא הבקשה ניתן צו הריסה שיש לבצעו עד ליום 15/2/2011. הוועדה תמליץ לתובע מטעמה להסכים לארכה נוספת לביצוע הצו ככל שתוגש בקשה לביהמ"ש בעניין במידה והדבר נחוץ למיצוי ההליך האזרחי בין הצדדים. לעניין הניקוז - הוועדה תיתן את החלטתה בעניין במסגרת הדיון בבקשת הבנייה לאחר מיצוי ההליך האזרחי כאמור ולאחר קבלת עמדת המועצה המקומית אשר הביעה נכונות לתרום את חלקה בפתרון בעיית הניקוז הנטענת ע"י המתנגדים בחלקתם". עם קבלת החלטתה של הוועדה המקומית פנה העורר לחידוש הערר. יש לציין כי בבקשה הקודמת שהגיש העורר נוכחנו אף אנו כי חסרו אלמנטים חיוניים להכרעה בבקשה, דוגמת גבהי הקרקע ונושא הניקוז. הבקשה הנוכחית הוגשה כשהיא כוללת את אותם נתונים. דיון והכרעה: על פניו ומבלי לקבוע מסמרות בעניין הקנייני, המדידה הנוכחית משמשת רקע נאות לבקשה וכוללת את החתכים שנתבקשו. מקום בו לא קיימת מניעה תכנונית לבנייה מחודשת, הנושא הקנייני עשוי למנוע הכרעה לגוף העניין, רק מקום בו על פניו אין למבקש הזכות האמורה, וזאת על מנת למנוע דיונים מיותרים בוועדות התכנון. ההגנה וההכרעה בנושא הקנייני צריכים להיעשות בבית המשפט המוסמך אשר לו הכלים לבחון סוגיה זו, בין אם על דרך של הוצאת צו מניעה המותנה בערבויות או באמצעות צעדים אחרים. דרך זו לא ננקטה במקרה דנן, חרף היותה של המחלוקת תלויה ועומדת בין הצדדים בערכאות כמבואר לעיל. במצב דברים זה כאשר קיימת מחלוקת העולה כדי סנטימטרים ספורים, איננו סבורים כי רשויות התכנון רשאיות להימנע מלהכריע בסוגיה התכנונית שכן לא מדובר במצב בו על פני הדברים לא קיימות זכויות קניין למבוקש, אלא שהרקע הקנייני שרוי במחלוקת אשר טיבה מינורי. ודוק: ברי כי אין בעצם הסוגיה התכנונית כדי להעלות או להוריד במישור הקנייני וכי במידה ותתקבל טענת המשיבים בבית המשפט ויינתן צעד מתאים, יהא על העורר לתקן הבקשה נשוא ערר זה. מבחינה תכנונית הבהירה הוועדה המקומית כי הגדר תואמת את התוכנית החלה במקרקעין. יחד עם זאת עלתה בפנינו שאלת מילוי הקרקע וסוגייה הניקוז הנגרמת כתוצאה ממנה. הואיל ומדובר בהכשרת עבודה שבוצעה בדיעבד, מגוון פתרונות ניקוז השטח מצומצם יותר, אולם, כפי שהובהר אפשרי. לפיכך אנו קובעים כי תנאי למתן היתר יהא הצגת פתרון ניקוז המקרקעין נשוא ערר זה בשטחם שלהם להנחת דעת מהנדס הוועדה המקומית. בכפוף לאמור הערר מתקבל. היתר יוצא לאחר הצגת פתרון כאמור ולא בטרם כעבור 30 יום מיום קבלת ההחלטה הזאת, על מנת לאפשר למשיבים לפנות בבקשה לסעד מתאים לבית המשפט ככל שיראו לנכון קודם להוצאת ההיתר.מקרקעיןגדר