איזון בין שני דיירים בבית משותף המבקשים לממש את זכות הקניין שלהם

מצד אחד, מר X, אשר מבקשת לשפר את איכות חייו ומגוריו באמצעות מרפסת, אשר יכולה לשמש גם כמרפסת סוכה. מצד שני מרX, המבקש לשמר את המרפסת שלו כמרפסת פתוחה היכולה לשמש גם כמרפסת סוכה. אנו סבורים, כי החלטת המשיבה 1 לאשר מחד את המרפסת ומאידך להגביל את גודלה עד לקו קיר הבניין, הינה החלטה ראויה המאזנת נכון בין האינטרסים של הצדדים, ונבאר: מבחינת האינטרס של מר X, כפי שציינו לא אחת, אנו סבורים כי מרפסת מהווה שיפור משמעותי באיכות החיים והמגורים ומאפשרת ניצול נכון יותר של הדיור. כמו כן קבענו, כי אף השיקול של מרפסת סוכה הינו שיקול לגיטימי ורלוונטי. מצד האינטרס של מרX יש בהחלט מקום שלא לאשר מרפסת אשר תמנע כליל ממרX להשתמש במרפסת שלו כמרפסת סוכה. כאמור, החלטת המשיבה 1 נותנת מצד אחד למר X מרפסת סבירה אשר יכולה לשמש גם כמרפסת סוכה. אכן אין מדובר במרפסת בשטח של 12 מ"ר המותר על פי התקנות, אך מר X אינו "בן יחיד" בבניין והקטנת המרפסת הכרחית למניעת פגיעה עודפת בשכנו. מצד שני, החלטת המשיבה 1 מותירה מרווח של 1.2 מ' שאינו מכוסה מעל המרפסת של מרX, ובכך מאפשרת שימוש במרפסת של מרX כמרפסת סוכה. לפיכך, אנו סבורים כי יש לאשר את החלטת המשיבה 1, כך שהמרפסת מאושרת עד הקו הבנוי של הבניין, תוך השארת רצועה ברוחב של 1.2 מ' לפחות שאינה מקורה מעל מרפסת מרX. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל נתייחס לטענות העוררים: טענות מרX: מרX קנה את הדירה על סמך היותה של המרפסת מרפסת סוכה: טענה זו נתבררה בדיון כלא נכונה. מרX קנה את הדירה כאשר יידע כי קיימת בקשה להיתר ואף קיימת התנגדות. לפיכך מרX היה מודע לסיכון, כי ההתנגדות תדחה וכי תבנה מרפסת מעל כל המרפסת שלו. מרX גם לא הוכיח כי קיימת לו פגיעה כלכלית, היות ובהחלט ייתכן כי העובדה שהיה קיים סיכוי (או סיכון) שתאושר הבקשה למרפסת במלואה הובאה בחשבון עת נקבע מחיר הדירה. פגיעה באחוזי בנייה: מדובר בהוספת מרפסת שמהווה שטחי שירות מכוח התקנות, ואין בכך כל פגיעה באחוזי הבנייה. פגיעה ברכוש מרX לצורך יסודות: בנית המרפסת נסמכת על הקירות הקיימים ואינה מחייבת יסודות, תמיכה או עמודים, ולכן הטענה נדחית. עידוד עבריינות בניין: מרX טען, כי מר X סגר שלא כדין חדר שירות ולכן אין לאשר לו תוספת בניה. ועדת הערר אכן סבורה, כי קיומה של עבירת בנייה מהווה שיקול שלא לאשר בקשה להיתר בניה. אולם, אין מדובר בשיקול בלעדי, ויש לבחון את קיומה של עבירת הבנייה על רקע מכלול הנסיבות. במקרה שלפנינו כלל לא הוכח כי אכן קיימת עבירת בניה, אלא רק הוצגו תמונות שלא על רקע ההיתר שניתן. בכל מקרה, אין מדובר בעבירת בניה משמעותית ואין היא נוגעת ישירות למבוקש בבקשה להיתר. עם זאת היה ואכן קיימת עבירת בנייה הדבר מצריך טיפול ולכן אנו מנחים את המשיבה 1 לבחון האם אכן קיימת עבירת בניה, ואם כן יש לדאוג שתסומן להריסה בבקשה להיתר. טענות מר X: התקנות מתירות מרפסת של 12 מ"ר: הזכות למרפסת של 12 מ"ר אינה זכות מוקנית, אלא זכות הכפופה לנתוני התכנון בכלל והבניין הרלוונטי בפרט. במקרה שבפנינו האיזון בין זכויות הצדדים מוביל לאישור מרפסת בשטח קטן יותר. המרפסת אינה פוגעת בזכויות מרX: המרפסת במתוכנת בה הוצעה מהווה חסימה מוחלטת של מרפסת מרX, ולכן מהווה פגיעה לא מידתית בזכויותיו. לעומת זאת, המרפסת במתוכנת בה אושרה מהווה איזון נכון בין הצדדים. סיכום: לאור האמור לעיל אנו דוחים את שני העררים. למען הסר ספק נבהיר, כי המרפסת תבנה עד לקיר הבניין כפי שסומן על ידי המשיבה 1 על גבי הבקשה להיתר, באופן שיותיר מרווח של 1.2 מ' מעל מרפסת מרX ללא קירוי. המשיבה 1 תבדוק את הטענה בדבר הסגירה הלא חוקית של מרפסת השירות, ובמידת הצורך תסומן הסגירה בצהוב להריסה. בתים משותפיםמקרקעין