בבסיס תפקידיו של מוסד תכנון לקדם תכנונים ריאליים אשר ייתכנותם גבוהה

בבסיס תפקידיו של מוסד תכנון לקדם תכנונים ריאליים אשר ייתכנותם גבוהה

במקרה דנן, הבהירה הוועדה המקומית ונוכחנו גם אנו כי אפילו קיימות לעורר זכויות במגרש המקורי (ואיננו מוסמכים לקבוע לעניין זה מסמרות לכאן ולכאן) הרי שייתכנות מימושם באותו מגרש נמוכה באופן יחסי למימושם במגרש התמורה, שאופשר אף הוא למגורים.

ודוק: איננו סבורים כי תרופתן של מחלוקות קנייניות בוועדות התכנון, אלא שעל פניו במידה ואותן זכויות עשויות לבוא כדי מימוש במגרש המקבל, וסבירות מימושן במגרש הנכנס קטנה יותר, עצם העניין בקידום הוצאתן של תוכניות תקפות מן הכוח אל הפועל, מהווה שיקול תכנוני רלבנטי.

העורר לא טען לאי שיוויון בחלוקת ההקצאות או להפרת הוראות סעיף 122 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, כאשר מנגד עומדת חוות דעת שמאי הוועדה המקומית לכך שזכויותיו אינן נפגעות כתוצאה מפועלה של התוכנית.

נראה כי הפגיעה בעורר עשויה להיות במישור של זכויות דיוניות כאלה ואחרות, במסגרת ההתדיינות בבית המשפט המוסמך. איננו סבורים כי שיקול כזה יכול שיגבר על האינטרס הציבורי בקידום ומימוש תוכניות מאושרות ותקפות.

לעניין זה ראה גם עע"מ 8872/07, עתאמנה נגד עתאמנה ואחרים, שם נפסק לא מכבר כלדקמן:

"החוק מתווה שתי דרכים עיקריות לצורך הגשמת מטרות ציבוריות לטובת כלל הציבור: הפקעה או איחוד וחלוקה מחדש ללא הסכמה (ראו בג"ץ 4914/96 איראני נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 749 (1992)). עם זאת, המכשיר של איחוד וחלוקה שלא בהסכמה לפי סעיפים 122-121 לחוק, אינו מוגבל אך ורק לצורך הגשמת מטרה ציבורית, והוא משמש גם בסכסוך בין פרטים, מקום בו החלוקה הקיימת לא מאפשרת לבעל הקרקע ניצול נאות של המקרקעין שבבעלותו. סעיף 122 לחוק נועד אפוא ליתן מענה לצורך בשינוי החלוקה הקיימת, ניוד שטחים, הקטנת קווי בניין וכיו"ב, גם ללא הסכמת כל הבעלים, על מנת למנוע מצב של הטלת ווטו על שינוי התוכנית מצד מי מהבעלים. במקרים מעין אלה, לצד השיקולים התכנוניים, ובמסגרת איזון האינטרסים
בין הצדדים, על הועדה המקומית לקחת בחשבון את הזכויות הקנייניות שיש לכל אחד מהצדדים, הפגיעה בכל אחד מהם אם התוכנית תידחה או תאושר, קיומן או אי קיומן של חלופות אחרות שיש בהן כדי להקהות עוקצה של פגיעה בצד זה או אחר וכיו"ב שיקולים (ראו פסק דינה של כב' השופטת י' צור עת"מ (מחוזי י-ם) 13/97 רייכנשטיין נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז י-ם ( 27.10.1998). "

נוכח האמור אנו רואים לנכון לדחות את הערר. עם זאת הוועדה המקומית תשהה החלטתה ליתן תוקף לתוכנית כדי 30 יום מהיום, על מנת לאפשר לעורר לפנות ככל שיראה לנכון לבית המשפט המוסמך בבקשה לסעד מתאים.


בכפוף לאמור, הערר נדחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פרשנות תכנית מתאר

  2. פרסום הפקדת תכנית מתאר

  3. ביטול תוקף תכנית מתאר מקומית

  4. ביטול תכנית מתאר בגלל מסמך כוזב

  5. זכות לתבוע פיצויים בגין תכנית מתאר

  6. פגיעה במקרקעין עקב תכנית מתאר מקומית

  7. תכנית מתאר מקומית - תביעה על פי סעיף 197

  8. תוך כמה זמן אפשר להגיש התנגדות לתכנית מתאר

  9. מה עושים אם הועדה המחוזית לא אישרה תכנית מתאר ?

  10. עתירה מנהלית לאשר תכנית בינוי בהתאם לתוכנית מתאר

  11. עתירה בהחלטת הוועדה המחוזית לתת תוקף לתוכנית מתאר

  12. סמכות בית משפט לעניינים מנהליים תוכנית מתאר ארצית

  13. האם תכנית מתאר ארצית מפורטת נחשבת ל"תכנית מפורטת" ?

  14. התנגדות לתכנית מתאר מקומית שמטרתה איחוד מגרשים בהסכמת הבעלים

  15. בבסיס תפקידיו של מוסד תכנון לקדם תכנונים ריאליים אשר ייתכנותם גבוהה

  16. החלטת שמאי מכריע כי אין הבדל בייעודי הקרקע בין התכנית המתארית לבין התכנית המפורטת

  17. יש להתייחס לתכניות מתאר שונות הבאות זו אחר זו כתכניות נפרדות לעניין תביעת פיצויים

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון