בקשות פלאפון וסלקום להקמת מתקני שידור קטנים כהגדרתם בתמ"א 36/א במקרקעין הידועים כחלקה 4 בגוש 3933 ברחוב עין הקורא 10 בראשון לציון על גג בניין משרדים הידוע בשם בנייני היובל. פלאפון ביקשה להקים על גג הבניין מתקן הקרוי "אנטנות משתפלות", ואילו סלקום ביקשה להקים תורן אנטנות וארונות תקשורת חלף מתקן אחר הקיים בהיתר על גג בית רוטמן הצמוד לבנייני היובל. הוועדה המקומית סירבה לשתי הבקשות בנימוק כי מדובר באזור מגורים צפוף כאשר גובה הבניינים הסמוכים מגיע כדי 8 קומות ובית המגורים הסמוך מרוחק כ-6 מטר מהבניין עליו מבוקשים המתקנים. העוררות טענו כי מדובר בבקשות תואמות תמ"א וכן לוועדה המקומית להוציא ההיתרים וכי היא אינה רשאית לסרב להן בנימוק האמור. הוועדה המקומית לא טענה לאי התאמה אלא כי היא מבכרת הצבת מתקנים סלולריים חדשים תוך שימוש בתשתיות קיימות והיא מבקשת לקבוע קריטריונים באשר למיקומם הראוי של מתקנים אלה, וכלל להרחיקם מאזורי מגורים צפופים. במהלך הדיון הביע בא כוח הוועדה המקומית את נכונותה לבחון הקמת המתקנים על תשתיות קיימות לרבות על גג מבנה ציבור קיים. לאחר הדיון התקבלה החלטת ביניים לפיה לכאורה מדובר בבקשות תואמות תמ"א אולם חרף האמור בנסיבות העניין נכון לאפשר לצדדים פרק זמן מסוים על מנת לבחון אלטרנטיבות למיקום המבוקש. בדיקה זו, שהתארכה לבקשת הצדדים, לא העלתה עד כה דבר. ביום 11.7.10 נערכה פגישה בין הצדדים. לטענת הוועדה המקומית בפגישה זו נדחתה הצעתה להקמת מתקנים על גבי מוסד ציבור, וכן סוכם על הגשת הצעות חלופיות על ידי העוררות. העוררות מצידן טוענות כי במהלך הפגישה הציע נציג הוועדה המקומית להקים המתקנים על גבי הוסטל קיים, המרוחק עשרות מטרים מהמקרקעין נשוא הערר, אולם הצעה זו אינה ריאלית, הן נוכח התנאים הטכנולוגיים, והן לאור העובדה כי קיים סעיף בהסכם הניהול באותו בניין האוסר על הקמת אנטנות סלולאר על גגות. שתי העוררות סיפקו מידע בנוגע להצעות אחרות שנבחנו על ידן ונדחו "מטעמים הרכשתיים ובשל הריסה מתוכננת של אחד הבניינים", והן נוכח העובדה כי מה שדרוש להן או לכל הפחות לסלקום הינו שידור נקודתי אשר לא יכול להיות ממוקם גבוה מדי ולא נמוך מדי כך שלא קיימת חלופה ממשית סבירה למיקום המבוקש. דיון והכרעה עקרונית קבענו בעבר כי הפתרון הבלעדי לעניין הבריאותי קבוע בתמ"א 36/א ומגולל אל כתפיו של הממונה על הקרינה במשרד ההגנה על הסביבה אחריות לקביעת בטיחותו של מתקן תקשורת נתון. מקום בו אושר מתקן כזה, בידי אותו ממונה, מתמלאות דרישות הדין ואין בהלכי רוח בקרב הציבור שאינם נשענים על תשתית עובדתית בהיבט זה כדי למנוע אישורה של בקשה תואמת תמ"א. בענייננו, לא נטענו ואף לא נתגלו במהלך הדיון שבפנינו חריגות כאלה. יחד עם זאת, אנו מקבלים את ההלכה הבסיסית לפיה הואיל והתמ"א קובעת אפשרויות נרחבות לפריסת הרשתות הסלולאריות בידי המפעילים, על אותם מפעילים, ובכלל זה העוררות, לעשות שימוש מושכל ותם לב בכוח העומד לרשותן. זאת ועוד, במהלך השנים האחרונות חלו שינויים מספר בתשתית החקיקתית, אם כי רובם טרם נתמלאו תוכן ממשי, ובמה דברים אמורים? בשנת 2006 נחקק חוק הקרינה הבלתי מייננת תשס"ו-2006, אשר קובע במטרתו "להגן על הציבור ועל הסביבה מפני השפעות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, ולהסדיר את העיסוק במקורות קרינה, הקמתם והפעלתם ובמתן שירות למדידת קרינה..." ובין היתר, מסמיך החוק את השר (השר לאיכות הסביבה כהגדרתו בחוק) להתקין תקנות, בין השאר בנוגע למרחקי בטיחות למתקן שידור כלי תקשורת בשיטה התאית, בהגדרתו בסעיף 202ב' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965, לרבות מרחקי בטיחות בין מתקן כאמור למוסדות חינוך, מוסדות לקשישים, מעונות לחוסים או בתי חולים, בהתחשב בין השאר, בסוג המתקן, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו. תקנות הנוגעות לסעיף קטן זה טרם הותקנו. במקביל, קבע עוד החוק את תיקונו של חוק התכנון והבנייה, ובסעיף 265 (33) נקבע כי גם השר הרלוונטי לעניין ביצוע של חוק התכנון והבנייה (שר הפנים) רשאי להתקין תקנות בנוגע "לנוהל לבקשות והיתרים להקמת מתקן שידור ותקשורת בשיטה התאית בהגדרתו בסעיף 202ב'(א) לרבות הדרכים ליידוע הציבור ולשמיעתו או להגשת התנגדויות בהתחשב, בין השאר, בהוראות סעיף 149 לעניין פרסום ומסירה של הודעות ובסוג המתקן, במיקומו, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו..." מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית מוגדר בסעיף 202ב(א) לחוק כ"מתקן המוקם על ידי בעל רישיון או מטעמו המשמש או המיועד לשמש למתן שירותי רדיו, טלפון נייד, לרבות אנטנה, משדר, תורן או כל מכשיר עזר אחר הנועד לתמוך בתפעול המתקן". הנה כי כן טרח המחוקק ופרס תשתית להתקנת תקנות הנוגעות בין היתר לקרבת מתקני תקשורת סלולארית למגורים, אולם טרם הותקנו תקנות אשר תיצוקנה באותה תשתית תוכן ממשי. במקרה דנן הובאו בפנינו חלק מהאתרים האחרים שנבדקו בשעתו על ידי המפעילים ותוצאות הבדיקות, והתרשמנו כי המיקום הנוכחי מבוקש לאחר בדיקה ותהליך של מחשבה ומכל מקום לא מדובר ב"ירייה באפלה". יחד עם זאת, כפועל יוצא מחובת תום הלב המוגברת אשר הבהרנו לעיל, כמו גם מעקרון השקיפות אשר עוגן גם בחוק הקרינה הבלתי מייננת, הרי שככל שהדברים נוגעים למתקן סלקום, הואיל ולכאורה טווח בטיחות הציבור, כמבואר בבקשה חודר לחלקות סמוכות, יש צורך בהליך של ידוע הציבור וזאת על פי הקבוע בסעיף 18.1 לתמ"א התקפה. לא מצאנו השפעה דומה על חלקות אחרות בנוגע לאנטנת פלאפון. אשר על כן ולאור כל האמור אנו סבורים כי יש לאשר את האנטנה המבוקשת על ידי פלאפון, מה עוד שמדובר באנטנה משתפלת אשר אמורה להיות ממוקמת בפינות הבניין באופן המשתלב עם הבניין, ואילו לעניין סלקום הרי שיש לבצע תחילה ידוע הציבור כמבואר לעיל. הערה לפני סיום - גם דעתנו אינה נוחה מהסמיכות המיידית של המתקנים למבני מגורים, וברי כי מצב בו המחוקק להתקנת תקנות טרם בוצעו מהווה שלב ביניים, אולם בהתחשב במצב הסטטוטורי התקף הגענו למסקנה כאמור לעיל. אנטנות סלולריותבניהמקרקעיןתמ"א 36סלולר (תביעות)הקמת מתקן שידורסלקום