עתירה לבג"ץ לביטול מינוי לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון

עתירה לבג"ץ לביטול מינוי לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון העותר מבקש לבטל את מינוי משיבה 2 לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, בעיקר משום שהייתה חברה בהרכב אשר דן בעל"ע 4743/02 ניר נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו (7.7.2005). כמו כן מבוקש לבטל את מינוי משיב 3 לתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, בעיקר משום שהיה חבר בהרכב אשר דן בעל"ע 1341/08 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' ניר (25.10.2010), וכן משום שהתבטא בפומבי - כך נטען - בסוגיה ציבורית שנויה במחלוקת. מעבר לכך דורש העותר להורות למשיבה 1 להימנע מלדון במועמדותם של אלו שכיהנו כרשמי או כראשי הוצל"פ; ולבטל את מינוי משיב 4, אשר כיהן כרשם הוצל"פ, לתפקיד שופט בית משפט שלום. זאת על רקע פגם יסודי שנפל, לדברי העותר, בהתנהלות לשכות ההוצל"פ. העותר אף דורש להורות למשיב 5 לפתוח בחקירה של פגם זה, וכן "לחקור את פרשת 'יירוטה' של העתירה שנשלחה על ידי העותר בדואר אקספרס". העתירה נשלחה ארצה מארצות הברית. דין העתירה להידחות על הסף. באשר למשיבים 2-3 - העותר עושה שימוש בביטויים חריפים, אשר משקפים ככל הנראה את עוצמת תחושת העוול שהוא סבור כי נגרם לו על רקע פסקי הדין שהוזכרו. ברם יובהר כי המסגרת הדיונית הנוכחית איננה הפורום המתאים להעלאת טענות כנגד תוכן פסקי הדין, וממילא איננו מביעים כל עמדה לכאן או לכאן לגופם של דברים. בכל מקרה לא ניתן לקבל את הגישה כי פסקי דין מקימים כשלעצמם עילה לביטול מינוי שופט, לא במישור העקרוני ובמיוחד לא בהקשר הפרטני של תיק זה. הוא הדין באשר להתבטאותו של משיב 3, אליה מתייחס העותר. יובהר שוב כי איננו נדרשים להביע כל עמדה באשר לתוכן הדברים שנטען כי נאמרו. העיקר הוא כי איננו סבורים שהעותר הצביע על עילה משפטית אשר עשויה הייתה להצדיק התערבות בהחלטת משיבה 1 על אודות מינויים של משיבים 2-3. באשר לפגם היסודי שנפל, לשיטת העותר, בעבודתן של לשכות ההוצל"פ: מדברי העותר משמע כי בשלב זה טענותיו של העותר לא הביאו ולוּ לפתיחת חקירה פלילית. די בכך כדי לדחות את הסעד בקשר למשיב 4, וכנגד מינויים של מועמדים שכיהנו בעבר כרשמי הוצל"פ. יש להוסיף כי לא ברור, אפילו לפי שיטת העותר, מהו הפגם הקונקרטי שנפל במינויו של משיב 4, ומהי ההצדקה למתן סעד כוללני וגורף כנגד כל מי שכיהן בעבר במערכת ההוצל"פ. באשר לפתיחת חקירה בנושאים שציין העותר - טוב יעשה אם ימצה תחילה את ההליכים מול גופי החקירה והבדיקה הרלבנטיים, על פי הדין והנוהל. טרם סיום - יחד עם העתירה הוגשה בקשה להטלת צו איסור פרסום על מסמך שצורף כנספח ו' לעתירה. עולה מהחומר כי זהו העתק של מסמך אשר נשלח על ידי העותר ללשכת משיב 5, עוד בטרם הגשת עתירה זו. בנסיבות אלו, ספק אם ניתן על פי הדין להעניק צו איסור פרסום כמבוקש. זאת אף מבלי שנידרש להביע עמדה לגופן של טענות החיסיון אותן העלה העותר. לקראת שחרור פסק הדין הגיעה לידינו "בקשה לצו ביניים ועוד" מטעם העותר. לנוכח התוצאה אליה הגענו - לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשה. כמו כן לא מצאנו מקום לשנות את ההרכב שדן בעניין זה. אמנם העותר איננו מתייחס באופן פרטני, אך לדבריו נמנו - בהודעה שצורפה לעתירה - מספר שופטים של בית משפט זה שפסולים מלדון בעניינו. עיינו בהפניה שציין העותר, ואין אזכור כזה באותו סעיף או בסעיף אחר. בכל מקרה, שלושת שופטי ההרכב לא מצאו עילה שתמנע מהם מלדון בעתירה. כמו כן, בשל מהותה, אין מקום לעכב את ההחלטה. פשיטא כי העותר איננו יכול לבחור הרכב גם על ידי שלילת שופט זה או אחר מלדון בעניינו. כשם שחובה על השופט לפסול עצמו במקרה המתאים, כך חובתו לשבת בדין בתיקים האחרים. סוף דבר, העתירה על כל חלקיה נדחית. אין צו להוצאות. בית המשפט העליוןבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)