בקשה לתוספת בניה בקומת קרקע כשטח עיקרי ומחסן

בקשה לתוספת בניה בקומת קרקע כשטח עיקרי ומחסן. המדובר בתוספת בשיעור של כ – 17 מ"ר בבניין משותף בן 3 קומות, במקרקעין הידועים כחלקה 72, גוש 6381 ברחוב הרב קוק 18 בפ"ת (להלן: "המקרקעין").

הועדה החליטה כי: "מאחר ו – 50 אחוז מהדיירים בבניין מתנגדים לבקשה לבניה על השטח המשותף מחליטה הועדה לסרב לבקשה."

העוררים טוענים כי לאור מיקום הדירה השטח היחיד הניתן לניצול הינו בקדמתה , וכי זכויות הבניה מבוקשות לניצול אינן עולות על החלק היחסי המותנה לעוררים מתוך כלל זכויות הבניה.

כן טוענים העוררים כי על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל – 1970, תרופתם של שכנים מתנגדים בהעלאת התנגדות תכנונית בפני הועדה כל שקיימת ומקומן של הזכויות הקנייניות בערכאות משפטיות מוסמכות.

ולעניין זה מפנים העוררים לעת"מ 1430/01 באותו מקרה נקבע כי ראוי להפנות את המתנגדים לאחר אישור הבקשה למוסדות הקנייניים לצורך פתרון מחלוקת זו ולא למנוע מראש אישורה של הבקשה מבחינה תכנונית.

המשיבים טוענים כי על פי חוק המקרקעין התשכ"ט – 1969, על מנת להקצות לדייר המבקש זכות להרחיב את דירתו יש צורך בהסכמה של 3/4 מהדירות אליהן צמוד 2/3 מהרכוש המשותף. ולכן הועדה עשתה נכון שלא דנה בנושא.

הועדה המקומית חזרה על עמדתה והוסיפה כי "לעמדתה מוסדות התכנון אינם אומרים להכריע בשאלות קניין וכי רק במקרים כי על פני הדברים ניתן לקבוע שאין אפשרות קניינית לבצע את הבניה על מוסדות התכנון לדון בבקשה."

דיון והכרעה

הלכה פסוקה כי:

"גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש.לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד."

בג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א:

הווה אומר לועדה המקומית שיקול דעת שלא לדון בבקשות מקום בו ברי כי על פניו הן סותרות את הדין.

יחד עם זאת במקרה דנן הואיל ומדובר על פניו בזכויות בניה תקפות ובחלקם היחסי של העוררים מכלל הזכויות של הדיירים באותו בניין, אנו סבורים כי נכון היתה עושה הועדה המקומית אילו היתה נותנת את דעתה מבחינה תכנונית על הבקשה תוך מתן אפשרות למתנגדים לפנות למפקח על המקרקעין ככל שסבורים שזכויותיהם הקנייניות נפגעות כתוצאה מאישורה.


לפיכך אנו משיבים את הדיון לועדה המקומית אשר תפעל כמתואר לעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תוספת קומה בניה קלה

  2. היתר בניה לתוספות בבנין

  3. אישור חלקי של תוספות בניה

  4. בקשה לשינוי מיקום תוספת בניה

  5. ביטול אישור תוספת אחוזי בניה

  6. סירוב ועדה לדון בבקשה לתוספת בניה

  7. הוספת תוספות בנייה למושכר ללא הסכמה

  8. בקשה לבנות תוספת בניה ולשנות את המצב הקיים

  9. בקשה לתוספת בניה בקומת קרקע כשטח עיקרי ומחסן

  10. בתוספות בניה אין הליך של הוצאת טופס 4 בסוף הבניה

  11. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר תוספת לבניין מגורים קיים

  12. אי קיום החלטה של המפקח על הבתים המשותפים לפרק תוספות בניה

  13. השבת דמי היתר ששולמו על ידי התובעים בגין תוספת בניה שביצעו

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון