ערר על החלטת הועדה לדחות את התנגדות העוררים ולאשר בקשה "לתוספת מגורים בקומת קרקע + ממ"ד + חניה + שינויים + פרגולה + הגדלת מחסן + גדר" במקרקעין הידועים כחלקה 220 גוש 7933 ברחוב שמואל 17 בנתניה (להלן: "המקרקעין"), הבקשה כללה הקלה בקו צדדי. מדובר בבית משותף בן 4 דירות כאשר העוררים גרים בקומה שניה מעל המשיב 1 הוא המבקש. לבקשה הוגשו התנגדויות העוררים וכן התנגדות משפחת גוב המתגוררת בקומה השניה סמוך לעוררים. הבקשה מכוונת להכשרת בניה בפועל (הממ"ד) וחלק מהמחסנים המבוקשים ותוספת מבוקשת. הבקשה כוללת ממ"ד וחדר בחלקה הדרום מזרחי של החצר ושני מחסנים וחניה מקורה בחלקה הצפון מזרחי. כן כוללת הבקשה בקשה לפירוק מבנה נייד בחלק הדרום מזרחי. תמצית טענות העוררים מדובר בבניה ברכוש משותף שלא חולק פורמאלית. עפ"י חלוקה מוסכמת בין הדיירים העוררים מחזיקים בלעדית בחצר הדרומית באגף המזרחי והמשיבים בחצר הצפונית. הבקשה כוללת תוספת בניה בחלקה המוחזק בלעדית ע"י העוררים. בשעתו הציב המשיב קרוואן בשטח החצר ויצר שם יחידת דיור למגורי בנו וכלתו, כנגד פעולה זו עתרו העוררים למפקח על רישום המקרקעין וזה הוציא צו סילוק לקרוואן, ולחלופין כי יתקבל היתר להצבתו והוא יוזז לחלקה הצפוני של החצר (המוחזק על ידו) וזאת נוכח הסכמתה עוררים. המשיב לא התייצב לדיון אולם שלח תשובה ושם פירט כי מדובר בבית של 98 מ"ר הכולל 2 חדרי שינה + סלון + מטבח בו מתגוררות 8 נפשות ולאור העובדה כי קיימות זכויות בניה הגיש הבקשה. כן הבהיר כי מדובר בסכסוך שכנים וכי הוא נתן הסכמתו להרחבת דירתם של העוררים כדי 200 מ"ר. דיון והכרעה על פניו נוכח מציאותן של שתי התנגדויות מתוך 4 דירות בפני הועדה המקומית חסרה הבקשה התשתית הקניינית הנאותה. לעניין זה אנו מפנים לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש.לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. אנו סבורים שבמקרה שלפנינו לא היתה הועדה המקומית רשאית לסרב לקבל את הבקשה להיתר בניה; מאידך גיסא לאור האמור לעיל וכשעמדת הועדות היא שלכאורה אין לעותרת זכות קניינית, הואיל ומדובר ברכוש משותף, רשאיות הן להפנות את העותרת לבית המשפט המוסמך. נאמר לנו שתובענה בדבר הזכויות הקנייניות כבר מתבררת כיום לפני בית משפט השלום; לפיכך יראו את הבקשה שהוגשה על ידי העותרת כאילו נתקבלה על ידי הועדה המקומית והרי היא תלויה ועומדת לפניה ומוסכם על הכל שאם וכאשר תוכרנה זכויותיה הקנייניות של העותרת בבית המשפט המוסמך לא תהיה מניעה לדיון לפני הועדות בהיבט התכנוני של הנושא." ייתכן, כי קיימת תשתית משפטית נאותה לבחינת הבקשה נוכח הרחבת הדירה שנעשתה בשעתו ע"י העוררים אולם בהעדר נתונים בפנינו איננו יכולים לקבוע אם על פניו מדובר ב"הרחבה דומה". אנו סבורים כי יש לזמן הצדדים ולבחון נושא זה טרם מתן ההחלטה. כמו כן לא נהירה לנו סיבת אישור ההקלה בקו בניין צדדי בהעדר טעמים תכנוניים שהובאו לפנינו לכך. ועדת הערר הבהירה לא אחת כי על מנת לחרוג מהמשטר התכנוני החל בחלקה נתונה יש צורך בהוכחת טעם לעשות זאת. לפיכך אנו רואים לנכון להשיב הדיון בנושא לועדה המקומית . כמו כן תבחן הועדה המקומית זכויותיו של העורר לשני מחסנים כמבוקש על ידו מחוברים לסככת חניה. על פניו גם הזכות במחסנים (ככל שקיימים תכנונית), שייכת לכלל הדיירים. לפיכך ונוכח העובדה כי העוררים הביעו בפנינו הסכמתם לממ"ד (שנבנה כבר) ובהתחשב בתכליתו אנו רואים לנכון להותיר ההחלטה על כנה בכל הנוגע לממ"ד בלבד. באשר ליתר האלמנטים המבוקשים - להחזיר הדיון לועדה המקומית אשר תבחן אותם לאור האמור לעיל. קומת קרקעערר