שימוש חורג בחלק ממבנה המיועד לתעשיה זעירה ומלאכה, לגן ילדים

שימוש חורג בחלק ממבנה המיועד לתעשיה זעירה ומלאכה, לגן ילדים, הכל במקרקעין הידועים כחלקה 387 ו- 388 בגוש 6361 ברחוב רבינזון יחזקאל 18 שבפתח תקוה. החלטתה של הועדה המקומית ניתנה ביום 2.5.10 בהמשך להחלטתה מיום 2.11.08 לאשר השימוש החורג. יצויין כי העניין לגופו נדון בין גופי התכנון השונים, לרבות בועדת הערר, כדלקמן: ביום 11.09.05 ניתנה החלטת הועדה המקומית לאשר שימוש חורג בקומת הקרקע בבניין. ביום 14.6.06 ניתנה החלטת ועדת ערר שאישרה את החלטת הועדה המקומית בתנאים. ביום 1.4.08 נדונה הבקשה לאחר הגשת תכנית מתוקנת לפיה יוקמו מדרגות פנימיות בין קומת הקרקע לקומה א'. הועדה המקומית החליטה לאשר את התכנית המתוקנת. על החלטה זו הוגש ערר לועדת הערר. ביום 17.9.08 קבעה ועדת הערר כי היא מאשרת החלטת הועדה המקומית בתנאים נוספים, והגבילה את תקופת השימוש החורג עד ליום 2.7.11. ביום 2.11.08 הוצגה החלטת ועדת הערר והועדה המקומית אישררה את בקשת הגננות (המשיבות) בהתאם להחלטה זו. ביום 2.5.10 חידשה הועדה המקומית את החלטתה מיום 2.11.08. הואיל ובמהלך התקופה הנ"ל לא הוצא היתר, ננקטו הליכים במישור הפלילי נגד המשיבות ובמסגרת זו ניתן צו הפסקת שימוש במקרקעין מיום 21.8.10. יובהר כי המועד הנקוב בצו הוארך מפעם לפעם כאשר ראשיתו ביום 31.8.08. העוררים הינם בעלי זכויות בבניינים סמוכים, מתנגדים להחלטות הועדה המקומית בנושא וערר זה הוגש בגין ההחלטה האחרונה. טיעוני העוררים בכתב הערר היוו תקציר טיעוניהם בהתנגדות לשימוש חורג, ואולם לדיון בועדת הערר הופיעו מיוצגים וטענו כי מעולם לא יצא היתר לשימוש החורג, כי סמוך למקרקעין בית חרושת לקירות גבס המסוכן לילדים, כי לא פורסם שוב השימוש החורג ומשפקעה החלטת הועדה המקומית לא ניתן לחדשה שוב. כן חזרו על טענות לפיהן מדובר בסטיה ניכרת. המשיבות טענו כי כל התנאים מולאו פרט לאישור הג"א אשר אמור להנתן במהלך חופשת הקיץ (שהסתיימה כבר), כי לעוררים סכסוך ארוך עם המשיבה אשר עיקרו במחלוקת כספית אשר נידונה בערכאות. וכי סכסוך זה הוא העומד בבסיס ההתנגדות. עוד טענו המשיבות כי העורר תקף את אחת הגננות פיסית. הועדה המקומית הבהירה כי על פי תקנה 20 א' לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל 1970, בידיה הסמכות להאריך המועד כפי שנעשה, כי לגופם של דברים הנושא הוכרע בידי ועדת הערר, כי ידעה את העוררים בזמן אמת אודות החלטותיה הרלוונטיות, וכי לא יוצא היתר לשימוש חורג עד מילויים של התנאים כולם. דיון והכרעה: השאלה הראשונה העומדת לדיון הינה סמכותה של הועדה המקומית להאריך החלטתה מיום 2.11.08. חידוש זה נעשה כמפורט לעיל, ביום 2.5.10. תקנה 20 א' לתקנות קובעת כדלקמן: 20א. (א) מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה: (1) הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב); (2) ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד). כמפורט לעיל. נוסח התקנה אינו מעלה כל מגבלה על מועד מתן הארכה אם כי ברי כי התוצאה הסופית הינה כי ההחלטה ליתן היתר תעמוד בתוקפה (כולל האורכה) עד שנתיים ימים. בעניין עת"מ 2265/09 בלנקה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה מודיעין, נדון מקרה בו הוארך תוקף החלטה כחצי שנה לאחר שפג תוקפה, וארכה זו אושרה בידי בית המשפט. יחד עם זאת, לא מצאנו בהחלטה פירוט "הטעמים המיוחדים" על פי לשון התקנה. אנו סבורים כי מקום בו מדובר בצורך ציבורי ראשון במעלה דוגמת גן ילדים, עשוי להווצר טעם מיוחד. אלא שלטעמנו מקום בו טרם הוצאו אישורי הבטיחות הנדרשים (אישור כיבוי אש, אישור הג"א וכדומה) אל לה לרשות המקומית להסכים לפעילותו של הגן, קל וחומר מזה למעלה מ- 5 שנים מיום פתיחתו. ייתכן ומצב כזה מהווה מניעה שבדין. לפיכך, במישור הארכת המועד, הרי שהחלטת הרשות לאפשר הארכת המועד צריכה היתה להיות מותנית בהצגת האישורים האמורים ובהיעדר תנאי כזה בהחלטתה מדובר בהחלטה בלתי סבירה אשר דינה להתבטל. חלף האמור, אנו קובעים כי הארכת המועד האמורה מותנית בהצגת אישורים אלה לאלתר, ולכל היותר בתוך 7 ימים מיום המצאת החלטתנו זו למשיבות. אשר לנימוק החדש שהועלה בעניין סמיכותו של המפעל לקירות גבס, הרי שברגיל אין זה מסמכותנו להזדקק שוב ושוב לנימוקים חדשים בסוגיות שכבר הוכרעו, והדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה כי הן ועדת הערר והן הועדה המקומית ערכו כל אחת מספר סיורים במקום. אלא, שהואיל והמדובר בנושא בטיחותי מזה, ובגן ילדים מזה, אין באפשרותנו להתעלם מטענה זו לחלוטין ולפיכך תנאי נוסף להוצאת ההיתר (במידה והמשיבות יעמדו בתנאי ההארכה שנקבע לעיל) יהא קבלת אישור היחידה לאיכות הסביבה של הרשות המקומית. לפיכך הערר מתקבל במקצתו. קטיניםמלאכהמבנהשימוש חורגתעשיהגן ילדים / פעוטון / משפחתון