בקשה להקמת מתקן שידור קטן כהגדרתו בתמ"א 36 תוך השתלבות בעמוד תאורה קיים בהיתר במקרקעין הידועים כחלקה 29, מגרש 105, גוש 5890, תחנת הדלק פז בשדרות המלאכות 121 במודיעין- מכבים - רעות (להלן: "המקרקעין"). וכך החליטה הועדה המקומית: "לדחות הבקשה מאחר והאנטנה אינה נמצאת בתכנית הפריסה. תכנית הפריסה נערכה לאחרונה לאחר שנערך תיאום מפורט עם 4 החברות ספקיות השירות (חברות הסלולר). בתכנית נבחנו לעומק הצרכים של החברות בכל הנוגע להצבת אנטנות סלולריות והובטחה פריסה המעניקה קליטה סלולרית בכל תחומי הישוב וזאת בתיאום מלא עם החברות. מנגד, ניתנו הנחיות תכנוניות ועיצוביות על מנת להפחית למינימום את הפגיעה הנופית הנגרמת על ידי האנטנות. בכל מהלך העבודה לא עלה המיקום המוצע כאן כחלופה נדרשת או אפילו אופציונלית." העוררת הינה בעלת הזכויות במקרקעין והתקשרה עם מפעילים סלולאריים על מנת להתקין בהם מתקן על גבי עמוד התאורה הקיים. בקצרה טוענת העוררת כי הבקשה תואמת את תמ"א 36, כי המיקום המוצע במסגרת הבקשה הוא טוב ומתאים מבחינה תכנונית מכל מיקום חלופי במסגרת תכנית הפריסה, כי מדובר בעמוד הקבוע כבר בהיתר קיים עליו אמורים להיות מותקנים מתקנים של שלושה מפעילים סלולאריים ומכאן שתואם את מגמת איחוד התשתיות ונכון מבחינה חזותית. עוד טוענת העוררת כי במסגרת תכנית הפריסה נקבע מיקום בשטח השייך לעיריית מודיעין וכי הועדה המקומית מצויה בניגוד עניינים על שום כך, שכן לעירייה יש אינטרס כלכלי מובהק להעדפת אותו מיקום. בשולי הדברים טוענת העוררת כי על פי סעיף 152 הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית רשאי לערור בפני ועדת הערר ומכאן זכות העמידה שלה. תמצית עמדת מפעילי הסלולר פלאפון תקשורת הודיעה כי ההסכם עם העוררת הסתיים והיא בוחנת חלופות להקמת המתקן במסגרת מו"מ עם הועדה המקומית. פרטנר הודיעה כי בכוונתה לנסות ולמצות את הליך המו"מ מול הרשות המקומית, ובמידה ולא יסתייע בכוונתה לחזור ולחדש ההליך להקמת המתקן במקרקעין נשוא הערר. מירס הודיעה כי במידה ויינתן ההיתר יוקם המתקן שלה על העמוד נשוא הערר, וכי ההסכם שלה עם העוררת בתוקף תמצית עמדת הועדה המקומית לטעמה של הועדה המקומית העוררת אינה רשאית להגיש בקשה להיתר להקמת מתקני שידור סלולאריים ואין להקנות לה מעמד כבעלת זכות בקרקע. לגופה של הבקשה טוענת הועדה המקומית כי לא קיימה דיון לגופו של עניין ולטעמה לא ניתן לאשר את הבקשה, שכן לא הוגשו לועדה המקומית היתרי הקמה למתקן המבוקש, אישור הממונה על הקרינה, התאמת המתקן למגבלות הבטיחות כקבוע בתמ"א 36 א', טווחי בטיחות, הבקשה לא פורסמה ליידוע הציבור, לא צורף אישור משהב"ט, אישור הממונה על הגבלות טיסה, בהעדר מבקשות לא ניתן להתנות מתן היתר במסירת כתב שיפוי, לא נבחנה השתלבות המתקן והמבנים הנלווים לו בסביבה. בכל מקרה אין להתיר הבקשה אלא בכפוף להוצאת היתרי בניה לכל האתרים של המבקשות. דיון והכרעה על מנת להעמיד את הדברים על דיוקם יש להבהיר כי הבקשה הוגשה לועדה המקומית חתומה על ידי שלושת המפעילים וכי אותם מפעילים החליטו בשעתו שלא להגיש ערר על החלטתה של הועדה המקומית ונימוקיהן וטעמיהן עימן. מכל מקום לאור הבהרת הדברים כפי שפורטה לעיל אנו סבורים כי הבקשה עשויה להיות רלוונטית לאילו מן המפעילים. כמו כן, שמענו היום כי תכנית הפריסה טרם גובשה באופן סופי ומחייב וכן כפי שטענה הועדה המקומית הבקשה לא נדונה לגופם של דברים. לטעמנו ליבו של הדיון בועדה המקומית הינו התאמתה של בקשה למתקן תקשורת להוראות התמ"א ובכלל זה תוצאותיו והשלכותיו הנופיות של המתקן. על פי הדין (תמ"א 36) נושא זה הוא גם הנושא העיקרי בו על הועדה המקומית לדון, ומכוחו יכולה לקבוע כללים כאלה ואחרים שהדבר נסוב סביב בקשה התואמת תמ"א מלכתחילה. הועדה המקומית לא עשתה כן במקרה דנן, ולטעמנו שלא כדין. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לנכון להחזיר את הדיון לועדה המקומית על מנת שתדון לגופם של דברים האם הבקשה ראויה מבחינה תכנונית אם לאו. במסגרת זו ובהתחשב בשלב בו נמצאת תכנית הפריסה הרי שהאחרונה מהווה רק אחד ממניין השיקולים הלגיטימיים. יש לציין כי תכנית כזו אינה סטטוטורית, ובין מאפייניה גמישות יתר ביחס להליך סטטוטורי מחד, אך מאידך אין לה מעמד סטטוטורי במובן שאי התאמה לה אינה מהווה תשובה "ניצחת" המאפשרת דחייתה של בקשה. בעבר כבר הבהרנו כי אנו רואים בחיוב קידומן של תכניות אב מקום בו לא ניתן לקדם תכניות סטטוטוריות מטעמים של הגברת הוודאות התכנונית, אולם בהעדר כל פרסום לתכנית זו כאן, ספק אם קיים לה יתרון על מצב בו נבחנת כל בקשה לגופה על פי הוראות הדין בכלל ותמ"א 36 א' בפרט. יוזכר כי על תכניות לבר סטטוטוריות נקבע בשעתו בעניין ע"א 2962/97 ועד אמנים חוכרים ביפו העתיקה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ת"א - יפו ואח' כדלקמן: "ביסוד גישה זו עומדת ההכרה בחשיבותו של מוסד ההתנגדות. ההתנגדות היא המכשיר שבאמצעותו ניתנת לאזרח זכות טיעון בפני הרשות עובר לפגיעה בו בגדריה של תכנית. בעניין זה, תכליתה המרכזית של זכות זו היא "...לעשות צדק עם בני-אדם, שהאינטרס שלהם עשוי להיפגע מההחלטה" (דברי השופט ברק בע"פ 768/80 ש' שפירא ושות', חברה קבלנית בנתניה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד (להלן - עניין שפירא [20]), בעמ' 364). אכן, תכניות נועדו לקדם לא רק נושאים פיזיים, כי אם גם "...מטרות חברתיות, כלכליות, אסתטיות ואקולוגיות..." (דברי השופט טירקל בבג"ץ 440/80 מ' טייג ושות' בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז חיפה ואח' [21], בעמ' 91). אך לצד תועלת כלל-חברתית זו, פוטנציאל הפגיעה של תכניות בפרטים הוא רב. לא פעם, הגשמתן של מטרות כלל-חברתיות רצויות על-ידי השלטון עלול להסב פגיעה קשה לפרטים החיים במעגל ההשפעה של פעולות אלה. זכות ההתנגדות מאפשרת לאותם פרטים לנקוט פעולה אקטיבית כדי למנוע פגיעה בלתי נחוצה בהם או להקטינה. היא משפרת גם את תהליכי קבלת ההחלטות התכנוניות בדרך של שיתוף האזרחים הנפגעים מהן. מבחינה זו, מאפשר מכשיר ההתנגדות "לחדד ולגבש, בדרך של יצירת 'סכסוך' (lis) בין גורמים מעונינים שונים, את עיקר הבעיתיות, באופן שהגוף המחליט יוכל לראות את הבעיה על השלכותיה השונות ובכך, להגיע להחלטה ראויה ומאוזנת" (דברי השופט ברק בעניין שפירא הנ"ל [20], בעמ' 364). ניתן לסכם אפוא ולומר כי מדובר ב"...זכות דיונית חשובה מאד, שיש לשמור עליה מכל משמר" (דברי השופט ויתקון בעניין ח'לף הנ"ל [19], בעמ' 328). התוצאה היא, כי טענה המלמדת לכאורה על שלילה שלא כדין של זכות זו מצדיקה הכרה במעמדו בדין של הטוען. " גם בטענת המשיבה לפיה העוררת אינה יכולה להגיש ערר לא מצאנו ממש, שכן בדיוק למקרים כגון דא, בהן ברורה פגיעתה של העוררת מחד אך היא אינה מבקשת מכוון הנוסח הקבוע בסעיף 152 לחוק "הרואה עצמו נפגע ...". אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לנכון להורות כדלקמן: הועדה המקומית תשוב ותדון בבקשה לאור הוראותיה של תמ"א 36 א'. תנאי לדיון האמור יהא קבלת אישורו של הממונה על הקרינה, משהב"ט, וטווחי הבטיחות. במידה ותחליט הועדה לאשר הבקשה, תנאי למתן היתר יהא בין היתר גם המצאת כתב שיפוי כקבוע בסעיף 202 ב' (ב) לחוק התכנון והבניה. לעניין זה יש לציין כי על פי החוק מהווה השיפוי תנאי למתן ההיתר ולא לדיון בבקשה. הדיון בועדה המקומית יערך בתוך 30 יום מיום המצאת המסמכים הקבועים בסעיף 2 לעיל. לפיכך אנו משיבים את הדיון בתנאים האמורים לועדה המקומית. אנטנות סלולריותבניההקמת מתקן שידורתמ"א 36עמוד תאורההגדרות משפטיות