בניית בריכה במרפסת קומת חדרים על הגג, חדר מכונות והגבהת מעקה ע"י זכוכית דקורטיבית

הקמת בריכה במרפסת קומת חדרים על הגג, חדר מכונות והגבהת מעקה ע"י זכוכית דקורטיבית, במקרקעין הידועים כחלקה 135 מגרש 2001 גוש 6583 ברח' בן גוריון 7 ברעננה. הבקשה פורסמה על דרך הקלה. וכך החליטה הועדה המקומית : "מדובר בבית משותף (אזור מגורים ג') בשכונת מגורים חדשה שהוקמה בהתאם לתכנית רע/במ/2005. תכנית בריכות השחיה לרעננה רע/מק/400 קבעה במפורש כי הי חלה רק באזורי מגורים א', ב', והיא אינה חלה על אזור מגורים דמוי ג'. בריכת השחיה המבוקשת הינה בתחום חצר הצמודה לדירת גן, כששטח החצר הוא 132.0 מ"ר. שטח מינימאלי להקמת בריכת שחיה על פי תכנית רע/מק/400 הוא 300 מ"ר, כששטח הבריכה 10% משטח המגרש ולא יותר מ-50 מ"ר. במקרה זה 10% משטח המגרש הוא 13.0 מ"ר. הועדה המקומית סבורה כי אין להתיר בריכת שחיה פרטית בדירות קרקע באזור מגורים ג', מדובר בשטח בנוי על חשבון שטח גינון ובריכת שחיה בבית משותף עשויה לשמש מטרד עתידי, אף שכיום חתמו על הבקשה בעלי הדירות בבית המשותף. אישור הבקשה במתכונת זו נוגד את מדיניות הועדה המקומית שבאה לידי ביטוי במפורש בהכנת תב"ע מיוחדת לבריכות שחיה פרטיות, ושאינה מאפשרת בריכות שחיה פרטיות באזור מגורים ג'. הבריכה המבוקשת הינה בגדר בנין ומכיוון שתכנית רע/מק/400 אינה חלה עליה, לא ניתן להקימה בסטיה מקוי הבניה. בנסיבות אלו מחליטים שלא לאשר את הבקשה." עסקינן "בבריכת שכשוך" בגודל של 12.5 מטר ובעומק 1 מטר. העוררים, מבקשי הבקשה טוענים כי נוכח נוסח ההחלטה ביקשו מעורכת הבקשה לתכננה מחדש כך שהבריכה תקוצר ויגרע המעקה הדקורטיבי מעל מעקה המרפסת. עוד טוענים העוררים כי גם במתכונתה הקודמת הבריכה ראויה לאישור, שכן מדובר באלמנט מים מינורי אשר מימדיו זעירים ביחס לשטח הגג כולו, פוטנציאל המטרד ממנה הינו זעום, היא מוסתרת מעיני הכלל וממוקמת בשטח הפרטי של הדירה; העוררים תומכים טענותיהם בין היתר במקרה אחר בו הובאה בקשה לבריכת שחייה בבית משותף וזו אושרה ע"י ועדת הערר. שם דובר בבריכת שחיה של ממש על גג בית משותף, אשר אושרה בסופו של דבר. הועדה המקומית טענה כי לבקשה נשוא הערר הוגשו 10 התנגדויות של בעלים ומחזיקים בבניין ובבניינים סמוכים. הועדה סבורה כי במיקום בריכת השחייה יש משום פגיעה בחזית הבניין כלפי הרחוב, ובמראה הארכיטקטוני שלו במיוחד נוכח העובדה שמדובר בבניין חדש אשר אוכלס לאחרונה. כן נקבע כי הבריכה עלולה להוות מטרד לחלק מהמתנגדים. הועדה טענה לאיחור בהגשת הערר ביום 04.07.09 בהתחשב במועד ההחלטה 27.06.07. עוד טענה להעדר אפשרות על פי תב"ע לבריכות לאשר הבריכה; כן טענה כי רע / מק / 1 / 400 (תכנית הבריכות) שוללת הקמת בריכות בבנייני מגורים, בשונה מחצר בית צמוד קרקע. טענה הועדה כי הבקשה למתן הקלה מנוגדת למדיניות הועדה המקומית, הגורסת הקלות לבריכות על גגות בנייני מגורים, כך במסגרת היתר להקמת הבניין. התכלית - מניעת שינויים בגובה הבניין, חזותו, יציבותו וכיו"ב ויצירת ודאות בקרב רוכשי הדירות. כן נטען כי הקמת הבריכה תביא לפגיעה חזותית בבניין, שכן חרף העובדה שמעקה הזכוכית בקומה ה-6 היא אינה משתלבת ארכיטקטונית במראה הבניין. מדובר במיקום ראשי בעיר רעננה, שיהווה עם הרחבת כביש 531 הכניסה הראשית לעיר. כן נטען כי הקמת הבריכה תיצור מטרדים לבעלי ומחזיקי נכסים בבניין ובבניינים הגובלים - דליפות מים, יתושים, לחץ מים וניקוז לביוב. דיון והכרעה רבות ההתייחסויות שפורטו בשנים האחרונות הן בפסקי דין והן בהחלטות ועדות הערר השונות בנושא בריכות השחייה. נקדים כבר כאן ונציין כי לא ניתן להתייחס לאלמנט המבוקש במסגרת הבקשה נשוא הערר כאל בריכת שחיה, המדובר באלמנט מים המיועד "לשכשוך" (מעין ג'קוזי) אשר ייחודו במינוריות שלו. במסגרת ערר 206/07 איתי רוד נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה מצפה אפק נדונה בקשה דומה של בריכת שכשוך כזו בחצר בית ושם קבענו כדלקמן: "במסגרת הדיון שנערך בערר הציגו העוררים תמונות לפיהן עסקינן במתקן מינורי ביותר מכוסה, ומצוי בחצר מגודרת. אנו סבורים כי יש להתיר הבקשה. איננו מסכימים עם קביעת הועדה המקומית לפיה מדובר בבריכת שחיה, כי אם במתקן מים אשר מהווה שימוש סביר בגינה הצמודה לדירה. לעניין זה, ר' למשל החלטת ועדת הערר י-ם בערר הר/ 06/ 069/ 1, שם הותרה בבריכת שחיה במידות מינוריות (אם כי כפולות ומכופלות מנשוא הערר בעניינו), מטעם שמפאת גודלה "איננה בריכת שחיה במובן הרגיל של הפירוש אלא בריכה שהיא יותר לצורך שימוש סביר בגינה הצמודה לבית חד קומתי" וכן כי "ניתן בנסיבות מסוימות לראות זאת כחלק מהשימוש המופנם במונח מגורים בנסיבות ראויות בגין מקרה זה". במילים אחרות, ניתן לראות את השימוש בבריכת שחיה במקום בהם נשקלו שיקולים כגון: גודל הבריכה, מיקום הבריכה והאזור בו מבוקשת הבריכה ולראות זאת כחלק אינהרנטי מהמושג "שימוש למגורים". קל וחומר בענייננו, בו מדובר על מתקן מקורה ומכוסה שאינו מסב מטרד ואינו טומן בחובו נזק לאיש. במאמר מוסגר נעיר כי בראייתנו מחייב האינטרס הציבורי גמישות מסוימת במקרים כגון דא, במיוחד בהתחשב ועסקינן באזור מתפתח אשר רענון האוכלוסייה בו ומשיכת משפחות צעירות הינו אינטרס ציבורי ראשון במעלה, והאפשרות להתקין מתקני מים מינורים בחצר הצמודה לדירה עולה בקנה אחד עם אינטרס זה." חרף השוני בין המקרים, אנו סבורים כי גם דינה של בקשה זו להתאשר, בתנאים הבאים: אלמנט המים המתבקש לא יחייב הגבהת מעקה הגג עפ"י אישור יועץ בטיחות וימוקם בפינת שני קירות קיימים בריחוק מקצה הגג; גודל בריכת השכשוך לא יעלה על 10 מטרים ויכלול כיסוי במתקן קבוע (כגון דק או ברזנט) ובתנאי שיומצא אישור קונסטרוקטיבי בנוגע לעומסי המשקל להנחת דעת הועדה המקומית. בתנאים אלה אנו סבורים כי יש להכיר באלמנט המים המבוקש כחלק מהשימוש הרגיל והאפשרי בשטחים פתוחים גם בבית משותף, מה עוד כי עסקינן בבקשה המצויה בשטח מוצמד בקומה ה- 6 והאחרונה באותו בניין, כך שלא צפוי היזק ראיה משמעותי כתוצאה מקיומו של אלמנט כזה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בעובדה כי בריכות שחיה של ממש אושרו בעבר בבתים משותפים ברעננה (למשל בבית משותף באזור מגורים ג' ברחוב יערה 14, בבית משותף ברח' חפץ חיים 9 על גג הבנין, בבית משותף ברח' אחוזה 171 במרפסת הגג, בבית משותף במרפסת קומה ברח' גורדון 5, ועוד). לפיכך הערר מתקבל בתנאים שקבענו לעיל. בניהמרפסתבריכת שחיה / בריכת מיםגג