ביקשו לגדר את מגרשם לטענתם בהתאמה לזכויותיהם הקנייניות, תוך יצירת בליטה אל תוך שטח משולש, המצוי בין המגרשים, ואותו עיגנה הועדה המקומית בשעתו (ביום 27/10/08), כמעבר משותף לחלקות. וכך קבעה הועדה המקומית בשעתו: "1. מבוקש לרשום תקנה 27 בדבר רישום זכות מעבר משותף להולכי רגל ורכב, לשלושת המגרשים הפנימיים שנמצאים בחלקה 38 בגוש 4246. המעבר המשותף יהיה על שביל גישה לשלושת המגרשים ועל המשולש שבין הרדיוסים בין מגרשים ב ו - ג באותה חלקה כמסומן בתשריט לא יבנו גדרות באותו רדיוסים. 2... 3... לאשר, יש לרשום תקנה 27 לאלתר, ורישום תצ"ר לפיו הבינוי בתוכנית מ.מ.י 3289/234 הוא המחייב." העוררים טוענים כי בשונה משכניהם רק להם לא ניתן לגדר את מלוא השטח המוחכר להם וזאת לטובת כלל השכנים, מצב זה פוגע בקניינם ואינו נכון מבחינה תכנונית. המשיבים טוענים כי ראשית החלטת הועדה המקומית עולה בקנה אחד עם החלטתה משנת 2008, אשר קבעה ייחודו של "המשולש" כשטח למעבר לכלל השכנים, ובנוסף כי מבחינה תכנונית ההצדקה לקבוע השטח הזה דווקא למטרה זו נובעת ממיקומם של המגרשים. דיון והכרעה הסכסוך שלפנינו המובא אל שולחנה של ועדת הערר בפעם הרביעית, נסוב הפעם סביב רצונם של העוררים לעגן בשטח חצרם חלק הבולט אל תוך המשולש, תחת יצירת גדר בין הדופן המערבית (בה אושרה הארכה של 1.80 מ', לבין החלק הצפוני של הגדר של ביתם בקו ישר). על מנת להבהיר התמונה מצורף בזאת התשריט כאשר המבוקש מסומן בקו מנוקד ואילו הפתרון שנקבע בהחלטת הועדה המקומית מסומן בקו מודגש בקווים קטנים. תקנה 16 (9) לתקנון התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970, קובעת את כוחה של הועדה המקומית: "לתת היתר, לסרב לתיתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בעניינים אלה... (9) מקומות חניה והגישה אליהם." בהתאם להיצע של אנשי המקצוע מטעמה, החליטה הועדה המקומית בשעתו (בשנת 2008) לעגן מעבר ציבורי בשטח המשולש לטובת מעין רדיוס סיבוב. על החלטה זו לא עררו מי מהצדדים ואף היום לא מונחת בפנינו כל חוות דעת מקצועית (תחבורתית נגדית) בעניין זה. הדעת נותנת כי מקום בו מדובר במגרש טורי יש לתכנן פתרון לגישה לחניה לכל החלקות, זה הפתרון שנמצא בהחלטות הועדה לאורך השנים, ואיננו רואים כל סיבה או טעם לסטות ממנו היום. בשולי הדברים נעיר שוב, דומה כי הסכסוך בין הצדדים קנייני במהותו ועליהם להידרש לפתרונו בפני הערכאות המוסמכות. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. קרקעותגדר