הבקשה להרחבת קומה קיימת ובניית קומה וחצי נוספות מעל המבנה הקיים

הגיש בקשה להרחבת הקומה הקיימת, וכן בניית קומה וחצי נוספות מעל המבנה הקיים, כאשר הוא שומר על קווי המתאר של הבניין הקיים (דהיינו, אין חריגה בבקשה מהקונטור של המבנה), למעט בחלק מינורי בצד המזרחי של הבניין, בו אין חריגה למרווח. אלא שהואיל והמבנה הקיים אינו תואם את קווי הבניין שנקבעו בתכנית ג/9000, נדרש הוא לפרסם הקלה מהוראותיה. כן פורסמה הקלה בתכסית הבניין.

2. העוררות הגישו התנגדות לבנייה. אלא שלהתנגדות הנ"ל אין ולו קשר קלוש להקלה שפורסמה. למעשה, ההתנגדות הינה לעצם הבנייה, בתואנות שונות, לרבות העובדה כי המדובר במבנה רעוע, אשר לא ניתן לבנות עליו (טענה שלא גובתה בחוות דעת מקצועית כלשהי, אלא נשלחה לחלל האוויר בלא כל תימוכין), כי הממ"ד אינו תואם את דרישות הדין (טענה נוספת אשר לא בוססה על מאומה), וזאת על אף שקיים אישור של פיקוד העורף לבנייה המבוקשת, וכי אין מספיק חניות לבנייה. המרצע יצא מן השק בסעיף האחרון של ההתנגדות, כאשר העוררות ציינו כי הן מתנגדות לכך כי ייעשה שינוי כלשהו בדירה שלהן או בחצר שלהן, לדבריהן "לא בגלל רגשי נקם חס וחלילה, אלא מהטעם הפשוט שיש זיקה ורגש סנטימנטלי למקום בו התגוררנו כמעט 80 שנה".

דהיינו, כל ההתנגדות הנ"ל, אינה נוגעת כלל לנושאים הנזכרים בה, אלא אלו משמשים את העוררות כקרדום לחפור בו, על מנת להשיג את מטרתן האמיתית - מניעת אפשרות הבנייה במקום.

3. במהלך הדיון ניסה המשיב להפיס את דעתן של העוררות, בהצעות שונות, כאשר הוא ביקש לבצע חיזוק קונסטרוקטיבי מעל ומעבר לנדרש בדירתן. על אף הצעותיו הנדיבות של המשיב, עמדו העוררות בסירובן, והמשיכו להעלות טענות סרק בעניינים הקונסטרוקטיביים, מבלי שהן תומכות את טענותיהן ולו בשמץ של ראיה. מנגד, הציג המשיב תכניות לחיזוק המבנה, אשר נערכו על ידי מהנדס קונסטרוקציה מוסמך, המבהירות כיצד ייבנו התוספות, ללא סיכון דירתן של העוררות.

4. מאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע לפשרה, אין לנו אלא לפסוק בטענות אשר הושמעו על ידי העוררות, לגופן.

5. ראשית, כנגד הטענות שהועלו הנוגעות לעניין הקונסטרוקטיבי, ללא בסיס ראייתי כלשהו, קיימת עמדת מהנדס המשיב המאשר כי הבניין הקיים יכול לעמוד בתוספת הבנייה (בכפוף לביצוע החיזוקים המוצעים). די בכך בכדי לדחות את טענות העוררות. המוציא מחברו עליו הראיה, והיה על העוררות להוכיח כי אכן קיים סיכון למבנה, בוודאי כאשר כנגד אמירות סתמיות אלו, קיימת חוות דעת של איש מקצוע, המפריך אותן מניה וביה.

6. בנוסף, בקשת בנייה כדוגמת הבקשה שבפנינו, מצריכה דו"ח מקצועי של קונסטרוקטור, המגובה בתצהיר המאמת את החישובים שבו. דו"ח שכזה, הכולל חישובים סטטיים, מוגש בהתאם לחלק ט"ו לתוספת השניה לתקנות, והוא כולל חובה גם לעקוב אחר השינויים שחלים בעת ביצוע העבודה, והגשת חישובים סטטיים חדשים באם היו שינויים בו (ר' סעיף 15.02 לתוספת השניה לתקנות).

בנוסף נקבע לעניין זה כי מסירת פרטים כוזבים בדו"ח הנ"ל מהווה עבירה על סעיף 214 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, וכי מתכנן השלד נושא באחריות נזיקית כלפי מי שנפגע כתוצאה ממסירת פרטים כוזבים כאמור (לרבות בעילה של הפרת חובה חקוקה, כפי שמצויין מפורשות בסעיף 15.03 לתוספת השניה לתקנות). הוראות דומות הוחלו גם על האחראי לביקורת ועל האחראי לביצוע השלד בפועל (ר' סעיף 16.05 לתוספת השניה לתקנות). ברור כי הדין מטיל על מי מהנדס השלד והאחראי לביצוע השלד אחריות רבה בעניין זה, ועל כן אלו חייבים חובת זהירות בגין כל נזק שייגרם עקב ביצוע עבודות הבנייה.

7. חזקה על הוועדה המקומית כי היא פועלת כנדרש, ודורשת את כל התצהירים והתחשיבים הנדרשים מבעלי המקצוע הנ"ל. על כן, דומה כי בכל מקרה שבו ייגרמו נזקים לדירת העוררים, יהיה להם ממי להיפרע בגין נזק זה.

8. אילו היינו מונעים בנייה, בכל מקום בו הייתה מועלית טענה ערטילאית לגבי נזקים אפשריים לבניין, לא היינו יכולים להתיר כמעט כל בנייה, בוודאי שלא תוספת בנייה. התקנות נועדו לאזן בין החשש הקיים מתוספות שכאלו, לבין החובה לאפשר למי שמבקש לבנות, לקבל הזדמנות לעשות כן, תוך שהוא נותן התחייבויות להגן על מי שעלול להיפגע מהבנייה. על כן, בלא ראיות ממשיות כי המדובר בסיכון המבנה, לא ניתן לקבל טענות הנוגעות לסיכונים הנגרמים מהבנייה עצמה.

9. לפיכך, אין לנו אלא לדחות טענות אלה של העוררות.

10. ככל שהדבר נוגע ליתר הטענות, הרי שגם אלו אינן מבוססות על מאומה. המיגון המבוקש זכה לאישור של הרשות הממונה על כך, פיקוד העורף. הטענה הסתמית והבלתי מבוססת כי מיגון זה אינו עומד בדרישות הדין, אינה יכולה לעמוד כנגד חזקת תקינות המינהל, ממנה עולה כי בהעדר ראיות מפריכות, יש להניח כי פעולתם של הגופים המינהליים הינה תקינה. דברים אלו עולים, בין היתר, מהאמור בע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ , פ"ד נד(3) 749, 755-756:

"לדעתי, לא היה מקום לקבוע כי היטל הביוב הוטל שלא כדין. אמת, החלטת הרשות המקומית לא נמצאה. אין בכך כדי לפגוע בחוקיות ההיטל, שכן לרשותה של הרשות המקומית עומדת חזקה התקינות (או החוקיות). על-פי חזקה זו, נקודת המוצא הינה כי המינהל פעל באופן חוקי ותקין OMNIA PRAESUMUNTUR RITE ET SOLEMNITER ESSE ACTA. ניתן כמובן לסתור החזקה. הנטל מוטל על המבקש לעשות כן. ... חזקה זו חלה בכל תחומי המשפט הציבורי ... "

11. גם בנושא החניות לא מצאנו כל פגם. הוועדה המקומית הפעילה את שיקול דעתה המסור לה מכוח סעיף 15 לתכנית ג/9000, ומצאה כי לא ניתן לבצע את מיקום החניות במגרש, ועל כן דרשה היא כופר חניה. בהתחשב בעובדה כי המחסור במקום נובע מהיקף הבינוי הקיים כבר היום, ובשל הצורך הרב בהוספת יחידות דיור בתוך העיר עצמה, אנו סבורים כי החלטתה זו של הוועדה המקומית, הינה סבירה ביותר.

12. מעבר לכך, ראוי להדגיש כי העוררות לא הבהירו מהי התנגדותן להקלות המבוקשות, כאשר ברור כי אלו אינן פוגעות בהן, ואינן יכולות לפגוע בהן, מאחר והמדובר בבנייה בהתאם לקיים. מאחר וזהו המצב, ספק רב אם בכלל היה מקום ליתן להן פתחון פה, כאשר הן מלינות על בנייה מותרת מכוח תכנית, ולא על בנייה החורגת ממנה. על היקפה של זכות ההתנגדות עמד, בין היתר, בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, בעת"מ (חי') 2429/04 מלכה מירון נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריות, :

"המסקנה העולה מהשתלשלות עניינים זו היא כי בניית המבנה על חלקה 100 נעשתה במרחק צידי של 2.70 מטר, (למעט העמודים התומכים שלא הוזזו מסיבה קונסטרוקטיבית), זאת בהתאם לתכניות ק/130 וק/131 הנ"ל. לאור זאת מתן ההרשאה לביצוע הבנייה בענייננו לא נחשב להקלה כמשמעותה בחוק ואינו מזכה את העותרות בזכות להגיש התנגדות לבנייה על חלקה 100."

13. על כן, ברור כי גם מסיבה זו, לא היה מקום להישמע לטענות העוררות.

14. טענה אחת של העוררות הינה מוצדקת, והיא הטענה כי הבנייה חורגת בגובה, ולא פורסמה הקלה. לפיכך, על המשיב לבצע את הנמכת המבנה כך שלא יחרוג מהוראות התכנית ג/9000, או לפרסם הקלה מתאימה. בכפוף לביצוע ההליכים הנדרשים (או תיקון הבקשה), יוכל הוא לקבל היתר בנייה.

15. על אף שהערר הינו ערר סרק, לפנים משורת הדין, לא מצאנו לנכון לחייב את העוררות בהוצאות המשיב, וזאת בשל גילן ומצבן. מאידך, אין מקום לחייב את המשיב בביצוע עבודות כלשהן אצל העוררות, אלא רק את העבודות הנדרשות לשם הגנה על המבנה הקיים.

16. בכפוף לאמור בסעיף 14 לעיל, הערר נדחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמר בניה

  2. נספח בינוי מנחה

  3. בניה על חוף הים

  4. אי בניית ממ''ד

  5. אישור חריגות בניה

  6. בניה באתר עתיקות

  7. הקלה בזכויות בניה

  8. עצירת בנייה מיידית

  9. הקלה בזכויות בנייה

  10. מה זה זכויות בניה ?

  11. איסור בניה קרוב לים

  12. העלאת בני הפלשמורה

  13. התליית תוכנית בנייה

  14. הקלה של 3% בשטחי הבניה

  15. בניה על חורשה לשימור

  16. התנגדות לבניה ליד הים

  17. בנייה בשטח פרטי פתוח

  18. בניית מחסן בקומת מסד

  19. מי קובע את זכויות הבניה

  20. פיצויים על הריסת מבנה

  21. בניה באסבסט ללא אישור

  22. קריסת פיגום באתר בניה

  23. בניה בשטח ציבורי פתוח

  24. הגרלה בפרויקט בנה ביתך

  25. שינוי בינוי בשכונת מגורים

  26. בנייה בלתי חוקית בישראל

  27. שינוי ניצול זכויות בניה

  28. תוכניות בניה ברחבת הכותל

  29. עבירה נמשכת תכנון ובניה

  30. התנגדות לבניית בית כנסת

  31. טעות במיקום בניית בניין

  32. פיצוי על בניית בית נמוך

  33. צו נגד בניית הפרדה מפלסית

  34. זכויות בניה לאחר הצמדת גג

  35. העברת דירה במתנה מאב לבן

  36. בניה לא חוקית בכפר בדואי

  37. ביטול הריסת מבנים מסוכנים

  38. עבודה מועדפת באתרי בנייה

  39. השבחה על זכות לבניית מרתף

  40. הקמת מבנה ללא אישור המינהל

  41. קניית דירה עם חריגות בניה

  42. עסקת שירותי בניה מלאכותית

  43. הריסת מבנים לא חוקיים בכנרת

  44. בניית מתקן צבאי על חוף הים

  45. בניית בית על מגרש - סיכונים

  46. לגיטימציה לבניה בלתי חוקית

  47. אי ביצוע בניה בסטנדרט סביר

  48. בניית ממ"ד מעבר לאחוזי בניה

  49. התנגדות לבניית בניין קומות

  50. בקשת להעמדת מבנה זמני (קרוואן)

  51. הריסת מבנה טרומי על חוף הים

  52. בקשה שלא להרשיע בעבירות בניה

  53. סעיף 195 לחוק התכנון והבניה

  54. סעיף 238א לחוק התכנון והבניה

  55. סעיף 212 לחוק התכנון והבניה

  56. סעיף 261 ד לחוק התכנון והבניה

  57. סעיף 110(א) לחוק התכנון והבניה

  58. בניית מגורי חוסים בשכונת מגורים

  59. ביטול תוכנית בניה בשלבים סופיים

  60. תביעה בגין בניית תקרה נמוכה מדי

  61. האם זכות בניה היא זכות קנייניות ?

  62. הגדרת "מבצע בניה" בתקנות הבטיחות בעבודה

  63. בניית יחידות דיור מעבר לקו הירוק

  64. פיצוי על מבנה קיים על מגרש שהופקע

  65. מה התנאים לקבלת הקלה באחוזי בניה ?

  66. טענה כי הבקשה לבניה תפגע בזרימת אוויר

  67. התחייבות המוכר על אפשרות בניה על מגרש

  68. בקשה למתן צו ארעי צו המונע המשך בניה

  69. מכירת זכויות בפרויקט בניה למשרד השיכון

  70. אישור בקשה לבניית 2 יחידות דיור במקרקעין

  71. התנגדות בעלים של תחנת דלק לבניית כביש

  72. האם אפשר למכור זכויות בניה למישהו אחר ?

  73. בניית בית במסגרת תכנית "בנה-ביתך" ברחובות

  74. התנגדות לבניית ממ"דים, בטענה לאי שוויוניות

  75. התנגדות המועצה לשימור מבנים לתכנית בניה

  76. במהלך הבניה נשרף הקלקר והתובעת הגישה תביעה

  77. צו שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה

  78. התנגדות לבניית קומת עמודים נוספת מעל מרתף

  79. התנגדות להקלה בטענה שהיא מכשירה בנייה עתידית

  80. מכתבי התראה בשל אי תחילת ביצוע עבודות בנייה

  81. תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה

  82. קניית דירה שהוכרזה כ''מבנה מסוכן'' ע''י העירייה

  83. התנגדות לבניית מחסן שלאור גודלו פורסמה בקשה להקלה

  84. בניית ממ"ד: ערעור על פסק דין המפקחת על המקרקעין

  85. הכשרת בניה לא חוקית על הגג באמצעות חיזוק הבניין

  86. האם תביעה בגין זכויות בניה היא "תביעה במקרקעין"?

  87. ניוד זכויות בנייה מקומה ראשונה לקומת עמודים מפולשת

  88. הקצאת מגרש לבניית יחידת דיור במסגרת תוכנית הרחבה

  89. הבקשה להרחבת קומה קיימת ובניית קומה וחצי נוספות מעל המבנה הקיים

  90. ערר על החלטה לחייב הגשת בקשה להקלה לצורך אישור בניית יחידות דיור

  91. פיצויים מהקבלן בגין אי יציקת תקרה מבטון ובנייתה מקונסטרוקציית ברזל

  92. עידוד צעירים לפריפריה היא על ידי מתן האפשרות לבנייתן של דירות מגורים

  93. בקשה להסבת משטחי מצללה לשטחים עיקריים, מבנה קל מחופה עונתית על גג קיים

  94. בקשה לתוספת ממ"ד וניצול זכויות בניה קיימות, כמו גם ניצול חלק יחסי בהקלה של 6% לשיפור הדיור

  95. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון