עתירה לבג"ץ לשינוי שיבוץ תפקיד בצה"ל השופטת א' חיות: בנו של העותר התגייס לצבא ההגנה לישראל לאחרונה. הוא ביקש להיות משובץ לתפקיד בחיל המודיעין או בחיל התקשוב, אך שובץ על ידי רשויות הצבא לתפקיד בחיל החימוש. בעקבות ההחלטה בעניינו, פנה בנו של העותר ביום 23.3.2014 במכתב לשר הביטחון ולראש המטה הכללי ובו ביקש כי ישנו את ההחלטה. יום לאחר מכן, הוגשה עתירה זו, ובגדרה העותר, שאינו מיוצג, מלין על החלטת רשויות הצבא בעניין בנו, וטוען כי זו נובעת משיקולים זרים וכי נתקבלה בהתעלם מיכולותיו הגבוהות של הבן. לפיכך, העותר מבקש כי נורה לרשויות הצבא לשבץ את בנו בתפקיד ההולם את כישוריו בחיל המודיעין או בחיל התקשוב, וכן כי נורה שעד להכרעה בעתירה לא ייאסר בנו בשל סירובו לשרת בחיל החימוש. 1. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו שלו, וביתר שאת כך הוא כאשר מדובר בביקורת שיפוטית על החלטות מקצועיות - תכנוניות של רשויות הצבא לרבות בעניין התאמה אישית לתפקיד צבאי (ראו: בג"ץ 734/83 שיין נ' שר הביטחון, פ"ד לח(3) 393, 399 (1984); בג"ץ 3246/92 הר עוז נ' שר הביטחון, פ"ד מו(5) 301, 308-307 (1992)), וכדברי כב' השופט (כתוארו אז) לנדוי: "הכלל הנקוט בידי בית-משפט זה הוא שאין הוא שם את שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה של רשות מינהלית. כלל זה חייב לחול ביתר שאת על החלטה כזאת הנדונה כאן, כי עניין לנו כאן בנושא של התאמה אישית לתפקיד צבאי, וכאמור מפקדי החייל, הם ולא אחרים, מסוגלים להעריך את התאמתו, בזכות מומחיותם ונסיונם המקצועי." (בג"ץ 279/72 עובד נ' שר הביטחון, פ"ד כז(1) 169, 176 (1973)) עם זאת, פעולתן של רשויות הצבא אינן פטורות מביקורת שיפוטית, ואלו תיבחנה על פי אמות המידה הנהוגות במשפט הציבורי (בג"ץ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי, פ"ד ס(3) 121, 134-132 (2006); בג"ץ 1517/06 בן דוד נ' ראש המטה הכללי, פסקה 2 לפסק דינו של השופט א' א' לוי (16.8.2006)). העותר לא הביא תימוכין לקביעותיו הפסקניות כי החלטת הצבא בנוגע לבנו נגועה בשיקולים זרים על רקע מוצאו, מלבד אמירות כוללניות וסתמיות שאינן מתיישבות עם החלטות רשויות הצבא לשבץ את ילדיו האחרים של העותר לתפקידים בחיל המודיעין ובחיל התקשוב. זאת ועוד - מהמכתב שכתב בנו של העותר, עולה כי רשויות הצבא נימקו את החלטתם שלא לשבצו לתפקיד בחיל המודיעין בכך שלא עבר שלב מסוים במסגרת המיונים, אולם מהעתירה לא עולה כי נעשה ניסיון למצות את הליכי ההשגה על החלטה זו בפרט ועל ההחלטה בעניין השיבוץ בכלל טרם פניית העותר לבית משפט זה. כמו כן, ספק רב הוא האם משמדובר בעניינו של בגיר (בנו של העותר) יש לשמוע עתירה שהגיש אביו בלא שניתן הסבר כלשהו לעובדה שהבן עצמו לא עתר. מן הטעמים שפורטו העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. צבאבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)צה"ל