בקשת העורר להתקנת אנטנת שידור לחובבי רדיו, במקרקעין הידועים כחלקה 561 גוש 6579, רחוב המחתרות 9 ברעננה וכך החליטה הועדה המקומית: "לאחר הדיון בבקשה ובהתנגדויות מחליטה הועדה לסרב לבקשה. מדובר במתקן שידור של חובב רדיו, בלב שכונת מגורים, כאשר רוב ההתנגדויות היום לנושא העדר פיקוח בעתיד על המבקש בכל הנוגע לעמידה בתנאים ובטווחי הבטיחות הנדרשים, לטענת המתנגדים. למבקשים יש היסטוריה של אי עמידה בדרישות החוק ולפיכך חששם בנושא נזק עתידי ופגיעה אפשרית מפני קרינה הינו חשש מוצק וסגור. הועדה סבורה הגם שממדי אנטנת הרדיו המבוקשת הינם סבירים כ-4.5 מ' מגובה הגג, וכי אין באנטנה משום מפגע ארכיטקטוני, הרי שלאור העובדה שאכן מדובר "בתחביב" ולאור החשש שהעלו המתנגדים ביחס להעדר פיקוח בעתיד על תנאי ההפעלה של מתקן שידור וקליטת רדיו, שכן הביקורת מטעם הממונה על הקרינה הינה פעם בשנה, הרי שיש לדחות את הבקשה." העורר שהינו חובב רדיו מפעיל תחנת שידור חובבים מביתו שנים רבות, בשנת 1990 עבר לרחוב המחתרות והעתיק התחנה עימו, בשעתו הבקשה לאנטנה בגובה של למעלה מ - 10 מ' סורבה וערר על כך נדחה על ידי ועדת הערר, ובמקביל התנהלו נגדו הליכים במישור הפלילי, במסגרתם הוסכם כי האנטנה בגובהה המקורי תוסר עקב הפגיעה בנוף והוא רשאי להגיש בקשה מחודשת לעמוד ואנטנות צנועות יותר, לפיכך הוגשה הבקשה נשוא הערר. העורר צירף לעררו אישור היחידה לאיכות הסביבה של היחידה האזורית ברעננה, אישור הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, בסופו נקבע כי "מתקן זה עומד בדרישות הבטיחות לקרינה בלתי מייננת על פי החוק והתקנות גם בהערכה מחמירה"; רישיון תחנת קשר - חובב רדיו, ראיות לחברותו ברשת חירום בשיתוף עם מד"א, תוצאות מדידת צפיפות הספק קרינה אלקטרו מגנטית לפיה הקרינה שנמצאה במהלך הבדיקה מהווה 0.3 אחוז מתקן ארגון הבריאות העולמי ו - 3 אחוז מהסף הסביבתי שקבע המשרד להגנת הסביבה לחשיפה. בכל נקודות המדידה באתר רמות המדידה האלקטרומגנטיות עומדת בתקני החשיפה לציבור הרחב, ובדרישות המחמירות של המשרד להגנת הסביבה ולפיכך מסקנת המומחה כי לא נדרשת הגבלה לגישה. המשיבים טענו כי צדקה הועדה המקומית אשר השתיתה החלטתה על התנגדות 31 שכנים של העורר ובדקה את מכלול הטיעונים המפורטים בהתנגדויות השונות, ובכללם חשש לנזקי גוף, חשש להתקנת מתקנים סלולארים, תמ"א 36 אינה חלה על האנטנה כגון נשוא הערר, הבקשה לקליטה בלבד כאשר ברור שמטרתה של האנטנה היא לשידור, ירידת ערך הנכסים כתוצאה מקיומה, פגיעה בחזות השכונה ועוד. המשיבים טענו כי העורר לא הציג בפני הועדה מאמרים או תימוכין המלמדים על העדר חשש פגיעה בריאותית כתוצאה מהקרינה של האנטנה. העובדה שהיתה בעבר קרינה ברמות גבוהות יותר מבססת את החלטת הועדה כנגד הצבתה. בבית הצמוד מתגוררת חולה בסרטן, כמו גם ילד שהתגורר בעבר מול ביתו של העורר, ושכנה מהבניין הסמוך, לאור האמור לא ניתן להסיר החשש הבריאותי הטמון בהצבתה של האנטנה. זאת ועוד, המשיבים הביאו לתמיכה בטענותיהם כתבה מעיתון בנוגע למחקר הנוגע למפעילי רדיו חובבים, ממנו עולה כי בקרב מפעילי רדיו חובבים התמותה מסרטן המוח גבוה פי 1.5 משאר האוכלוסייה. המשיבים טענו כמו כן כי לרשויות והתושבים אין יכולת פיקוח על השימוש של העורר באנטנה ולאכוף את תנאי ההיתר. בהקשר זה הפנו המשיבים להתנהלותו של העורר בעבר, עת החליף כמה דגמים לאותה אנטנה ועת התקין התקן סלולארי על אותה אנטנה. עמדת הועדה המקומית האנטנה הקודמת שהוקמה, הוקמה לפני כניסתה של תמ"א 36 והבקשה לגביה היתה על דרך של שימוש חורג. עיקר ההחלטה הושתת על חשש המתנגדים מסיכוני קרינה במיוחד נוכח היותה של חובבות הרדיו תחביב גרידא. הועדה שוכנעה כי הגם שמימדי אנטנת הרדיו המבוקשת הינם סבירים (כ - 4.5 מ' מגובה הגג) והיא אינה מהווה מפגע ארכיטקטוני יש לקבל ההתנגדות נוכח העדרו של מנגנון בקרה ופיקוח על רמות הקרינה ואופן הפעלת מתקן השידור על ידי העורר. דיון והכרעה כידוע, בשנת 2002 אושרה תמ"א 36 א' אשר שמה למטרה לקבוע הנחיות להקמת מתקני שידור קטנים וזעירים באופן שיתאפשר כיסוי לשידור וקליטה של תקשורת אלחוטית בכל שטח המדינה, תוך מניעת מפגעי קרינה, מזעור הפגיעה באיכות הסביבה והנוף במטרה לפשט ולייעל את תהליכי הקמתם... התמ"א מגדירה שידור כהעברה סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע באמצעות מערכות אלקטרו מגנטיות אלחוטיות, וקרינה לעניין התמ"א הינה קרינה אלקטרו מגנטית אינה מייננת בתחום תדרי הרדיו והמיקרוגל שבין 300 הרץ עד 300 ג'יגה הרץ. גם בחינת התפתחותו של הדין לעניין מתקני שידור, ומתקני שידור לרדיו חובבים בפרט מעלה כי על פי תמ"א 36 ב' המוצעת, הרי שניתן יהיה למקם אנטנות רדיו חובבים על גג בניין מגורים, וכן על גג בניין הנועד למבנה ציבורי המשמש כבית ספר, מוסד חינוכי , מתנ"ס וכד', וזאת בשונה מהכלל הרגיל להיתרי בניה למתקני שידור גדולים אשר מוגבלים למבנה תעשיה, מלאכה, תעסוקה ומתקן הנדסי. תמ"א 36 עדיין אינה בתוקף וכל שיש בה הינו כדי ללמד על המגמה המעודדת, הקמת תחנת רדיו חובבים בצד נקיטת אמצעי זהירות כקבוע בתמ"א 36 א'. אותם אמצעי זהירות הינם נושא מקצועי הנתון לאחריותו הבלעדית של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, גופי התכנון ובכללם ועדת הערר חסרי כלים על מנת לבחון טענות במישור הרפואי ו/או המדעי בנוגע לקרינת מתקן נתון. מאחר והוצג הן לועדה המקומית והן לועדת הערר אישור הממונה על הקרינה כאמור לעיל, הרי שגופי התכנון אינם רשאים להסתמך על הנימוק הבריאותי בדחותם בקשה אשר הינה לכאורה בקשה תואמת תמ"א. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הרקע המפורט לעיל בטענות הצדדים במסגרתו נדחתה בקשתו של העורר בפעם הראשונה מחמת נימוקים חזותיים (ועל כך הושתתה החלטת ועדת הערר במסגרת ערר 140/06), ומשהוסדר הנושא החזותי דחתה הועדה הבקשה, בהתבסס על שיקול "ציבורי" כזה או אחר. כפי שהבהרנו בעבר חובבות הרדיו הינה עיסוק מותר על פי דין בארץ, התרתו תואמת את חופש העיסוק וקיימים לו פנים חיוביים רבים וביניהם תועלת ציבורית בשעת חירום ועוד. לפיכך אנו סבורים כי יש לקבל הערר. יחד עם זאת ולמען הסר ספק אנו רואים לנכון לחייב מתן הערר בהתקנת גלאים בדבר רמות הקרינה המותרות, הן בבית העורר והן בבתים הסמוכים לו ככל שדייריהם ירצו בכך, הכל על חשבון העורר, וכן בקבלת כתב שיפוי לועדה המקומית בנוגע לתביעות ככל שתוגשנה אליה בדבר התרתו של המתקן ו/או חריגות מרמת הקרינה המותרת על פי האישורים הסטטוטוריים שניתנו לעורר. תחנת רדיומקרקעין