ערר שלא להתיר שינויים בפיתוח במקרקעין

ערר שלא להתיר שינויים בפיתוח במקרקעין הידועים כחלקה 237 מגרש 12 גוש 6720 רחוב זאב 6 בגני תקווה (להלן: "המקרקעין"). עסקינן בחלקה משתפלת כאשר בקציה הדרום מערבי קבועה על פי ההיתר שהוצא בשעתו ערוגה, כאשר ערוגה זו נקבעה כאלמנט המקשר בין חלקת השכן מדרום אל בן המקרקעין נשוא הערר. נוכח הפרשי הגובה ומילוי שבוצע בגבול זה כתוצאה מאישורו של קיר תומך נקבע כאמור הפתרון של ערוגה כאלמנט המקשר בין שתי החלקות באופן שיתן מענה חלקי הן להתנגדות השכן מדרום והן לעורר בעל הזכויות במקרקעין. עתה מבקש העורר להכשיר הסרת אותו אלמנט מקשר ולאפשר לו הנגשת קצהו של המגרש ברכב. לטענת העורר שהינו נכה צה"ל, אותה פינה בה נקבעה בשעתו הערוגה דרושה לו לשם חניה, שכן בהיותו נכה צה"ל הוא זכאי לחניית שני רכבי נכים סמוך לביתו ובהעדר ניצול השטח הנ"ל אין באפשרותו להיכנס עם שני רכבים כנ"ל ולהחנותם בחצרו. לתמיכה בטענותיו הביא העורר חוות דעת יועץ נגישות אשר קבע כי אין אפשרות יציאה מרחבת החניה של העורר בנסיעה לאחור ולצורך תמרון לנסיעה קדימה בהתחשב בעובדה ומדובר בחצר המכילה 2 רכבים כאמור יש צורך לכל הפחות גם בכל שטח הערוגה . עוד יש לציין כי העורר ביצע הסרת הערוגה בפועל ועל כך נשפט במסגרת הליך פלילי. הועדה המקומית מתנגדת לבקשה וטוענת כי העורר הרס את הדירוג לאחר שהקים את ביתו לפי ההיתר, ואף קיבל תעודת גמר, מילא באדמה ובנה גדר בגבול המילוי כך שנוצר מצד השכנים גובה רב ובלתי סביר. השכנים התלוננו על כך. כמו כן טענה הועדה המקומית כי היתר הבניה המקורי כלל חניה רחבה מהתקן אשר עשויה להתאים לרכב נכה. דיון והכרעה העורר הציג בפנינו תיקונים לחוק התכנון והבניה וביניהם סמכויות הועדה המחוזית לפטור בקשות מסוימות מפרסום על פי סעיף 149 לחוק וכן כי בקשות שעניינן יצירת דרך גישה המהווה התאמת נגישות אינה מהווה סטייה ניכרת. לית מאן דפליג כי החלטת יו"ר הועדה המחוזית לעניין זה לא ניתנה ועל כן איננו רואים תחולה ישירה להוראות אלה בעניין שלפנינו. ברי כי בין חלקת העורר לחלקת השכן מדרום קיים פער גבהים המגיע כדי כ - 2 מ', וכן ברי כי בשעתו נמצאה נוסחת איזון בין האינטרסים השונים על ידי הועדה המקומית. נוסחה זו קיבלה גושפנקא במסגרת ההיתר שהוצא על פיו נבנתה בשעתו ערוגה ואף הוצאה תעודת גמר. עוד ברי כי נסיבותיו האישיות של העורר לא השתנו מאז נתנה הועדה המקומית החלטתה וכי היו תקפות גם אז והוא הסכים לאותה החלטה ואף קיים אותה. על פניו נראה כי נתוני החצר מאפשרים סיבוב מכונית בתמרון "פטיש", ואולם יחד עם זאת ולמען הסר ספק, וכן בהתחשב בעובדה כי החצר אמורה לכלול חניה לשתי מכוניות נכון יהיה כי הועדה המקומית תשקול פתרון אשר יאפשר שטח חצר רחב יותר מחד, אך יגן על פרטיותו של השכן מאידך, פתרון כזה יכול שיכלול גידור של קו החצר הפנימית הקיים בתחום חלקת העורר, ולחלופין יצירת אלמנט אלכסוני בפינת המגרש והסרת גדר הבמבוק הן בגבול המערבי והן בגבול הדרומי. לפיכך במידה והעורר יבקש לאמץ המלצתנו זו יגיש תכנית מתאימה לועדה המקומית, אשר תדון ותיתן החלטתה על פי העקרונות האמורים לעיל. שמורה זכות ערר על כל החלטה חדשה שתתקבל במידה והעורר לא יגיש תכנית אזי אין לנו אלא לדחות את עררו שכן כאמור על פניו איננו סבורים כי קיימת בעיה בטיחותית, תחבורתית ובהתחשב בנסיבות בהן העורר נסמך על היתר שהוצא לבקשתו, בנה את האלמנטים הנדרשים וקיבל בהסתמך על כך תעודת גמר, איננו סבורים כי יש לשנות בכל מחיר מהתכנית שאושרה בשעתו, תוך התעלמות מאינטרסים אחרים אשר באו לידי ביטוי בהחלטת הועדה המקומית להוציא ההיתר בתנאים שהוצא.מקרקעיןערר