איסור לעשות שימוש למגורים פרטיים בדירות נופש בחלק מפסקי הדין אשר קבעו את האיסור לעשות שימוש למגורים פרטיים בדירות שהוגדרו על פי התוכנית החלה במקום כדירות נופש , נקבעה מעין "הוראת מעבר" לפיה יש ליישם הוראה זו רק על מי שרכש את דירתו ממועד מתן פסק הדין ואילך. כך לדוגמא ב" 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות (1989) בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין נקבע כי: " ולכן הפתרון הראוי הוא שבעלי הדירות יעמידו את דירותיהם לרשות הציבור הרחב אם באמצעות מאגר הדירות ואם בכל צורה אחרת, במשך מרבית הזמן, כלומר למעלה מחצי שנה במצטבר. הוראה זו תיכלל בכל חוזה לרכישת דירה בבניין ותחול על רוכשי הדירות ועל חליפיהם העתידיים. על הוועדה המקומית לוודא מילוי הוראה זו תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשותה. עם זאת כדי לא לפגוע בהסתמכות הלגיטימית של רוכשי הדירות, ונוכח קביעותינו בסוגיית השיהוי, אנו קובעים כי הוראה זו לא תחול על דירות שנרכשו לפני מועד מתן פסק-הדין בבית-משפט קמא. " וכן נקבע בהחלטת בית המשפט העליון ב" 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע, המתייחסת אף היא למרינה בהרצליה (ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בנושא זה) כי: "לאור ניתוח הדברים לעיל, יש מקום למתן סעד הצהרתי לפיו השימוש למגורים רגילים בתחומי המרינה אינו חוקי, בהיותו סותר את דיני התכנון והבנייה, את התוכניות התקפות החלות על המקום, ואת היתרי הבנייה שניתנו על פי התוכניות. נובע מכך כי הדירות שנבנו ונבנות , למעט אלה שנרכשו על ידי קונים לפני מתן פסק הדין בהליך הראשון ביום 9.12.99, צריכות לעמוד לשימושו של הציבור הרחב לצרכי נופש" נופשדירת נופש