ערר להתיר איחוד חנויות בקומת קרקע - שינויים פנימיים

ערר להתיר איחוד חנויות בקומת קרקע, שינויים פנימיים, ארובה, שינויים במערך החניה המבוקש לאחר ביצוע, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 1 מגרש 1001 בגוש 4373, ברחוב הרצל 50 רמלה (להלן: "המקרקעין").

עסקינן בהיתר שהוצא במקורו לבית מגורים הכולל "מסחר, מחסנים, 8 דירות מגורים וממד"ים" – כך לשון ההיתר, כאשר בקומת הקרקע מסומנות 2 חנויות. כיום מבוקש לאחד את שתי החנויות הללו למסעדה הכוללת אולם הסבה, סלטיה, דלפק הגשה, ושטחי שירות (הכוללים בעיקר אחסנה).

במקרקעין חלות מספר תכניות ביניהן לה / 160 / א אשר מייעדת אותם למגורים ג' עם חזית מסחרית, המפנה לתכנית לה / 1000 וזו מאפשרת בייעוד של חזית מסחרית שימוש למסעדה.

המשיבים טענו כי מדובר בהיתר תואם תכנית ולפיכך דינו של הערר להידחות על הסף מחמת העדר מעמד לעוררים בפני ועדת הערר.

המקור והבסיס החוקי לזכות הערר לועדת הערר, על החלטה של הועדה המקומית בנושא היתרי בניה, מצוי בסעיף 152 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 בו נאמר:
"(א) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה המקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 149 (3) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו החלטה בדבר הסירוב או הדחייה."
בבג"צ 594/89, מועצה אזורית ערבה תיכונה ואח' נ. המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח' פד"י מד (1) 565, מול האות ג', נאמר:

"הלכה היא שכשמתכוון המחוקק להעניק זכות ערר, קובע הוא זאת בדבר חקיקה... בענייננו לא הוקנתה זכות כזו לגבי החלטות המועצה. באותם המקרים בחוק התכנון והבנייה, כשרצה המחוקק ליתן זכות להתנגד או לערור, קבע זאת במפורש, ומכאן שבאותם מקרים, כמו בענייננו, כשלא העניק זכות כזו - זכות זו אינה קיימת".

לעניין היקפה של זכות הערר לפי סעיף 152 (א)(1) ראוי להפנות לפסק דינו של כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה דר' ביין, בעת"מ 136/00 צומת האלופים נ' ועדת הערר:

"אינני חולק שזכות הערר ניתנת רק בנושאים שסעיף 149 דן בהם, דהיינו הקלה, שימוש חורג וחלוקה בסטייה מתכנית. כל מה שאני אומר הוא שסעיף 149(3) המדבר על החלטת הועדה בהתנגדות של בעל קרקע או בניין או מחזיק בהם כשהוא מאוזכר בסעיף 152 (א)(1), אינו יכול להתפרש פרשנות מילולית טכנית שאינה מתקבלת על הדעת, לפיה אם עמדה הועדה על המשמר וגילתה סטייה מתכנית ובהמשך מילאה חובתה ועשתה פרסום ובעקבות פרסום זה באה התנגדות ונדחתה, הרי רק אז תינתן לנפגע זכות ערר, ואילו אם הועדה טעתה או אולי הוטעתה לחשוב שאין סטייה כזו, או שהיא אמנם הייתה ערה לצורך בהקלה אך על אף זאת נמנעה מפרסום, או אז, "ייענש" הנפגע בכך שהוא יאלץ לפתוח בהליך בבית המשפט שהוא יקר, מסורבל, ממושך ופחות יעיל מאשר ההליך בפני ועדת ערר."

וראה גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה מנהלית 8/97 קרבסי נעמי ואח' נ. ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים ואח' בו נאמר:
"למשיבים אין מעמד בהליכי מתן היתר שלא נלוות אליו בקשה לשימוש חורג, הקלה או סטייה, זולת על פי הוראות תקנה 2 ב' ו - ג' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 ואם לא קוימו הוראות תקנות אלו... זכותם לפנות במישרין לבית משפט זה..."


ועדה זו הבהירה לא אחת כי היא מאמצת את "שביל הזהב" אשר נקבע בעניין צומת האלופים הנזכר לעיל, וקובע כי מקום בו טעונה בקשה הליך תכנוני נוסף לאישורה והליך זה לא ננקט, אזי נראה במתנגדים לבקשה כבעלי זכות ערר, שכן אין להפלותם לרעה ביחס למקרה בו נקטו המבקשים בהליכים הנדרשים על פי חוק.

במקרה דנן אנו סבורים כי לשם זהירות היה על המשיבים לנקוט בהליך של שימוש חורג מהיתר
שכן חרף העובדה כי ההיתר המקורי כולל המילה "מסחר" כמצוטט לעיל, אזי עיון בתשריט הבקשה של ההיתר המקורי מעלה כי פורטו שם שתי חנויות בקומת הקרקע ואילו כיום מצוינת שם מסעדה אלה, גם זו מהווים מסחר כפי שהבהירה הועדה המקומית במסגרת תשובתה על פי התכניות התקפות, ואולם מדובר במסחר מסוג שונה אשר מחייב הערכות שונה כפי שאמנם ננקט בבקשה נשוא הערר, וכפי שציוותה הועדה המקומית לאחר ששמעה המתנגדים.

אמנם, המתנגדים, הם הדיירים, נשמעו כבר בפני הועדה המקומית, אולם אנו סבורים כי למען הסר ספק יש לפרסם הבקשה כבקשה לשימוש חורג מהיתר. יש לציין כי אישור בקשה לשימוש חורג מהיתר בשונה מבקשה לשימוש חורג מתכנית, הינה הכלל, וכי עיקר הדיון נסב סביב ההתאמות שיש לבצע במקרקעין כתוצאה מהשימוש החדש המבוקש, הגם שמדובר בשימוש תואם תב"ע.

במידה ויוגשו התנגדויות נוספות הן תועברנה לדיון בפני ועדת הערר בדיון נוסף שיקבע.

במידה ולא יוגשו התנגדויות נוספות תיתן ועדת הערר את החלטתה בנוגע להתנגדויות שכבר הוגשו.

כך או אחרת, הועדה המקומית תמציא לועדת הערר תשריט המאושר בידי גורמיה המקצועיים בנוגע לרוחבן של החניות המוצעות במסגרת הבקשה להיתר, ובמסגרת זו תציין את מידותיהן של כל אחת ואחת מהחניות המבוקשות. הועדה המקומית תמציא התשריט האמור בתוך שבועיים מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השכרת חנות עם חובות

  2. ארנונה חנות תל אביב

  3. ביטוח חנות תכשיטים

  4. התפטרות עובדת בחנות

  5. בקשה לפתיחת חנות בשבת

  6. נזק לחנות מפגיעת טיל

  7. קניית מוניטין של חנות

  8. הוצאת סחורה מחוץ לחנות

  9. הסכם אופציה לקניית חנות

  10. פיטורים בגלל סגירת חנות

  11. העברת דיירות מוגנת בחנות

  12. פתיחת חנות בחניה של בית פרטי

  13. חישוב שטח חנות לצורכי ארנונה

  14. מכירת חנויות בשוק מחנה יהודה

  15. תביעה נגד שוכר חנות בתל אביב

  16. האם הכניסה מהווה חלק משטח חנות

  17. תביעה לקבלת בעלות על רכוש בחנות

  18. חיבור לחשמל ומים הסכם קניית חנות

  19. תביעת נציגות בית משותף נגד שוכר חנות

  20. תביעה על תשלום בגין עבודות מיזוג בחנות

  21. חנות קטנה כלל שאינה מוגדרת כיחידה רישומית

  22. ערר להתיר איחוד חנויות בקומת קרקע - שינויים פנימיים

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון