ערר לאשר תוספת מחסן בקומת עמודים מפולשת

ערר לאשר תוספת מחסן של 12 מ"ר בקומת עמודים מפולשת. העוררים הינם בעלי הזכויות בדירה המצויה בקומה שמעל הקומה בה מבוקשת ההרחבה האמורה.

המדובר בניצול שטחי שירות מוקנים על פי החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה בדבר הקצאת שטחי שירות, על פי הנחיות הועדה אשר כללו דרישה לסימטריות בין תוספת המחסן המבוקשת של המשיבים 2 לבין הדירה המקבילה להם המצויה תחת דירתם של העוררים.

כך או אחרת, לא מדובר בבקשה הכוללת הקלה ו/או חריגה כלשהי מהמשטר התקף במקרקעין, אלא מבקשת לנצל את זכויות הבניה המוקנות בהתאם להנחיות הועדה המקומית.

אין חולק כי ההתנגדות של העורר הוגשה לפי תקנה 2 ב- ו -ג' לתקנות התו"ב (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970. והיא אינה התנגדות לפי סעיף 149 לחוק התו"ב. במצב דברים זה לא חל סעיף 152 לחוק ועל כן על דחיית התנגדות העורר אין זכות ערר לועדת הערר. (ר' ד"ר שמואל רויטל דיני התו"ב מהדורה 22, כרך ראשון עמ' 402 )
המקור והבסיס החוקי לזכות הערר לועדת הערר, על החלטה של הועדה המקומית בנושא היתרי בניה, מצוי בסעיף 152 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 בו נאמר:
"(א) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה המקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 149 (3) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו החלטה בדבר הסירוב או הדחייה."
בבג"צ 594/89, מועצה אזורית ערבה תיכונה ואח' נ. המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח' פד"י מד (1) 565, מול האות ג', נאמר:

"הלכה היא שכשמתכוון המחוקק להעניק זכות ערר, קובע הוא זאת בדבר חקיקה... בענייננו לא הוקנתה זכות כזו לגבי החלטות המועצה. באותם המקרים בחוק התכנון והבנייה, כשרצה המחוקק ליתן זכות להתנגד או לערור, קבע זאת במפורש, ומכאן שבאותם מקרים, כמו בענייננו, כשלא העניק זכות כזו - זכות זו אינה קיימת".

לעניין היקפה של זכות הערר לפי סעיף 152 (א)(1) ראוי להפנות לפסק דינו של כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה דר' ביין, בעת"מ 136/00 צומת האלופים נ' ועדת הערר:

"אינני חולק שזכות הערר ניתנת רק בנושאים שסעיף 149 דן בהם, דהיינו הקלה, שימוש חורג וחלוקה בסטייה מתכנית. כל מה שאני אומר הוא שסעיף 149(3) המדבר על החלטת הועדה בהתנגדות של בעל קרקע או בניין או מחזיק בהם כשהוא מאוזכר בסעיף 152 (א)(1), אינו יכול להתפרש פרשנות מילולית טכנית שאינה מתקבלת על הדעת, לפיה אם עמדה הועדה על המשמר וגילתה סטייה מתכנית ובהמשך מילאה חובתה ועשתה פרסום ובעקבות פרסום זה באה התנגדות ונדחתה, הרי רק אז תינתן לנפגע זכות ערר, ואילו אם הועדה טעתה או אולי הוטעתה לחשוב שאין סטייה כזו, או שהיא אמנם הייתה ערה לצורך בהקלה אך על אף זאת נמנעה מפרסום, או אז, "ייענש" הנפגע בכך שהוא יאלץ לפתוח בהליך בבית המשפט שהוא יקר, מסורבל, ממושך ופחות יעיל מאשר ההליך בפני ועדת ערר."

וראה גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה מנהלית 8/97 קרבסי נעמי ואח' נ. ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים ואח' בו נאמר:
"למשיבים אין מעמד בהליכי מתן היתר שלא נלוות אליו בקשה לשימוש חורג, הקלה או סטייה, זולת על פי הוראות תקנה 2 ב' ו - ג' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 ואם לא קוימו הוראות תקנות אלו... זכותם לפנות במישרין לבית משפט זה..."

כן נפסק בעניין עת"מ (חי) 391/08 תיאטרון הצפון מרכז אומניות הבמה בית העם נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה כדלקמן:

"הכרה בזכות ערר על החלטה למתן היתר לוועדת הערר גם מעבר למסגרת הקבועה בסעיף 152 לחוק התכנון והבנייה, עלולה ליצור קשיים רבים. בהיעדר הוראה המקנה זכות ערר, ומגדירה את הזכאים, העילות וסדרי הדין, עלולות ועדות הערר להיות מוצפות על-ידי עוררים למיניהם המונָעים מאינטרסים שונים ולאו דווקא ענייניים.

הקביעה כי סעיף 12ב(א)(2) לחוק התכנון והבנייה מקנה זכות ערר לכל המעוניין פותחת פתח רחב שעלול לפגוע בהליכי התכנון. יתרה מזו, ועדת הערר היא גוף מקצועי האמון על בדיקת טענות מקצועיות בתחום התכנון והבנייה ובירורן. ועדת הערר אינה אמונה על בירור זכויות להגשת ערר, על הגדרת היקף הנפגעים, על בירור טענות שיהוי, על איזון בין האינטרסים המנוגדים בשאלת זכות הערעור וכדומה. אלו שיקולים לבר-תכנוניים שראוי כי ייבחנו על-ידי בתי משפט ולא על-ידי ועדת הערר.

21.צריך לזכור כי כאשר שוללים את זכות הערר לוועדת הערר, אין פירושו של דבר כי נחסמת דרכו של מי שנפגע או של מי שטוען לאינטרס לגיטימי, לפנות לערכאות שיפוטיות. הדרך להגשת עתירה מינהלית פתוחה, ובית המשפט לעניינים מינהליים ידון בכל עתירה על-פי כללי המשפט המינהלי.
22.אוסיף גם כי הענקת זכות פנייה לוועדת הערר גם למי שאינו זכאי לכך מכוח הוראת סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה יוצרת מצב אבסורדי שבו מי שנפגע ישירות מההחלטה, ועל כן עומדת לו זכות ערר על-פי חוק, חייב להגיש עת עררו בתוך המועד הקבוע בחוק (30 יום). לעומתו מי שאינו בין הנפגעים הישירים על-פי סעיף 152 לחוק, רשאי לפנות לוועדה ללא כל מגבלת זמן, ופנייתו כפופה רק למגבלות השיהוי המסורות לשיקול דעת הוועדה. הדבר מעניק לכאורה יתרון דיוני ניכר למי שאינו נמנה מפורשות עם הזכאים להגשת ערר, על פני הזכאים.

איני סבור גם כי לשון סעיף 12ב לחוק מחייבת מסקנה שונה. אמנם סעיף 12ב(א)(1) לחוק קובע כי לוועדה סמכות לדון בכל עניין שבו הוענקה זכות על-פי חוק, ואילו סעיף 12ב(א)(2) אינו מפנה לזכות להגשת ערר נפרדת, אולם מכך אין להסיק הענקת זכות ערר רחבה ללא כל מגבלה. ייתכן שניסוח הסעיף אינו משביע רצון, ויש בהוראת סעיף 12ב(א)(2) משום חזרה מיותרת, אולם אין בכך כדי להעניק זכות כשהדבר אינו נאמר ברורות."

זכות הערר למתנגד ניתנה בחוק רק על החלטה הדוחה התנגדות. אין זכות ערר על עצם ההחלטה לתת היתר, אלא אם מוכח כי אישור הבקשה להיתר כולל סטייה מהוראות התכנית. במקרה זה לא מצאנו כי ההיתר אינו תואם תכנית ולא הוכח כי הוא כולל סטיות ממנה. על כן, לא הייתה לעוררים אלה זכות לערר כדין.

מעבר לצורך יוער כי לא מצאנו ממש בטענותיהם של העוררים בדבר פגיעה לכאורית בדירתם כתוצאה מתוספת מחסן בדירה המצויה מתחתם. לעניין מעבר אוויר ורוח הרי שאין במפלס זה כדי להשפיע על המתרחש במפלס מעליו; ולעניין חזות הבית המשותף הרי שהועדה המקומית נתנה הנחיות מדויקות על מנת ליצור סימטריה עיצובית בין האגפים, כך גם "נולד" המחסן המתוכנן תחת ביתם של העוררים, ואנו סבורים כי בכך נמצאת נוסחת האיזון הראויה בין האינטרסים השונים, ביניהן אינטרס קנייני בניצול זכויות מוקנות.

לא זו אף זו, טענתם של העוררים בדבר צמצום האפשרות להתקנת מעלית ו/או מעלון כתוצאה מהמחסן אינה מובנת, שכן המדובר בניצול חלל בקומה מפולשת, אשר מעליה בנויה דירה ולא בניצול חלל אשר עשוי לשמש למעלית.

יחד עם זאת, לעניין זה יובהר כי צדקה הועדה המקומית עת הצהירה אין כל קונפליקט בין ניצול הזכויות לשם בניית המחסנים לבין ניצול הזכויות למעלית אם וכאשר תוגש בקשה מתאימה.

לפיכך הערר נדחה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערר על צו הבאה

  2. ערר על מיקום חניה

  3. ערר למועצה הארצית

  4. ועדה לעררים

  5. ועדת ערר אחוזי בניה

  6. ועדת עררים לילד נכה

  7. איחור בהגשת ערר ארנונה

  8. ערר על אי הפעלת תקנה 15

  9. ערר על החלטת הפוסק הרפואי

  10. ערר על החלטת הועדה המקומית

  11. ועדת עררים לשירותים מיוחדים

  12. ערר על הפעלת תקנה 15 במלואה

  13. ערר לאשר הרחבת תוואי דרך שאושר

  14. אי הגשת ערר בזמן - ביטוח לאומי

  15. ערעור על החלטת ועדת ערר ילד נכה

  16. ערעור על החלטת ביניים של ועדת ערר

  17. ערעור על ועדת ערר לפי חוק העתיקות

  18. ערר על החלטת המכון לבטיחות בדרכים

  19. ערעור על החלטת הועדה לעררים לילד נכה

  20. אי מתן רשות ערר על החלטת ועדה מחוזית

  21. ערר לאשר תוספת מחסן בקומת עמודים מפולשת

  22. ערעור על החלטת ועדת ערר שירות התעסוקה

  23. אי התייחסות לטענות בוועדת ערר לתכנון ובניה

  24. פסקי דין בעניין ועדת ערר לשירותים מיוחדים

  25. רשות להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה

  26. ערעור על החלטת ועדת ערר לשכת התעסוקה טבריה

  27. ההבדל בין מנהל הארנונה לבין ועדת ערר על ארנונה

  28. ערר לדחות את התנגדות העורר לבקשה לתוספת לבית קיים

  29. ערר על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לא להעמיד לדין

  30. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר הקמת יחידת דיור חדשה

  31. ערר שהוגש על החלטת הועדה המקומית לאשר בניית חדר על הגג

  32. בהירות ביחס להוראות תיקון 84 לגבי "המסלולים המקבילים" בעניין הגשת ערר

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון