היתר בנייה לביצוע עבודות הריסה, חפירה, ודיפון

היתר בנייה לביצוע עבודות הריסה, חפירה, ודיפון, וכן לבניית גשר (מעבר) זמני, במגרש המצוי בגוש 6912, חלקות 14, 15, 23, 24, 31, 32, ו-34 ברחוב טשרניחובסקי 8, פינת רחוב המכבי 2 תל-אביב. המשיבה לא התחילה בביצוע עבודות הבנייה תוך שנה ממועד הוצאת היתר הבנייה, ולפיכך, לפי בקשת המשיבה, החליטה הועדה המקומית ביום 26/8/09 להאריך את תוקף ההיתר בהתאם לסמכות המסורה לה בתקנה 20א' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל, 1970, בשנתיים נוספות. העוררים, שהינם דיירים מוגנים המחזיקים בנכסים המצויים בתחום המגרש הנדון, הגישו ערר על החלטה זו. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 20/5/10 החלטנו כי הועדה המקומית יכולה להוציא למשיבה היתר להריסות המבנים הקיימים על המגרש, אך לא קיימנו את הדיון בבקשה להיתר חפירה ודיפון משום שאיש מהצדדים לא הביא עימו לדיון את תשריט הבקשה להיתר. זכות ערר על להארכת תוקף היתר בנייה במהלך הדיון שהתקיים בפנינו ביום 25/10/10 עלתה הטענה כי כלל אין לעוררים זכות ערר לנוכח העובדה כי הערר שהוגש על ידם הינו על החלטה להארכת תוקף של החלטה קודמת, משנת 2008, למתן היתר בנייה. אנו בדעה כי הצדק בעניין זה הוא עם המשיבים. לפי סעיף 152 (א) (1) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה, 1965 יש זכות ערר ל: "הרואה עצמו נפגע מההחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 49 (3) רשאי לערור בפני וועדת הערר תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר סירוב או הדחייה." משיצא היתר הבנייה, לאחר שערר שהוגש על ידי צד ג' לפי סעיף 152 (א) (1) נדחה, מוצתה זכות הערר של צד ג'. סעיף 20 א. לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970 קובע כי: (א) מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה: (1) הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב); (2) ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד). (ב) לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו. (ג) חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א). מלשון סעיף 20 א (א) ("מוסד התכנון יחדש"....) עולה כי הארכת התוקף של היתר בנייה הינה פעולה טכנית, אשר כמעט ואינה כרוכה בהפעלת שיקול דעת מצד הועדה המקומית, וההיתר יחודש באופן אוטומטי אלא אם כן קיימת מניעה בדין להאריכו. לפיכך אין לצד שלישי זכות להתנגד לבקשה להארכת תוקף ההיתר, שכן הליך זה אינו כרוך בדיון לגוף ההיתר, דיון שהתקיים והוכרע בהוצאת ההיתר המקורי. כפועל יוצא גם אין לצד שלישי זכות לערור לועדת הערר המחוזית על החלטת הועדה המקומית להאריך את תוקפו של היתר בנייה. לאור האמור, אנו קובעים כי צודקות המשיבות כי לעוררים כלל אין זכות ערר על ההחלטה של הועדה המקומית להאריך את תוקף היתר הבנייה שהוצא למשיבה ולפיכך דין הערר להידחות. גם לגופו של עניין, אין ממש בערר של העוררים, שכן ניתן לאשר את הבקשה שהוצגה בפנינו מכוח תוכנית ע' 1 החלה במקום, ולפיכך ההיתר לא חייב לעמוד בתנאים ובמגבלות של תוכנית 2250 החלה אף היא במקום. לאור האמור, אנו דוחים את הערר. הריסת מבנהבניהחפירההיתר בניה