בקשה לביצוע תוספת בנייה על גג בניין בתל אביב הרקע לבקשה להיתר בנייה להלן השתלשלות העניינים הקשורה בבניין הנדון, ואשר רלוונטית לערר שבפנינו. ענינו של ערר זה הוא בבניין לשימור לפי תוכנית 2650/ב החלה במקום (להלן:"תוכנית השימור"). הבניין המקורי היה בן שתי קומות מעל קומת קרקע חלקית, כשהוא בנוי בשני אגפים. בשנת 2009 הגיש העורר בקשה להיתר בנייה להשלמת הקומה השנייה מעל לקומת הקרקע ותוספת קומה שלישית מעל לקומת הקרקע. המשיבים 2 עד 5 לערר זה (להלן: "המשיבים"), המתגוררים בשכנות לבניין הנדון, התנגדו לבקשה האמורה, והועדה המקומית הציעה לצדדים לישב את המחלוקות ביניהם בהליך גישור. הצדדים הביעו את נכונותם להליך זה, וכמגשרים מונו יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה עו"ד דורון ספיר וחבר הועדה מר פאר ויסנר. בסיומו של הליך הגישור הגיעו הצדדים להסכמה אשר הועלתה על הכתב במסמך שכותרתו "הסכם גישור" ואשר תאריכו הוא 3.4.08. על הסכם הגישור חתומים העורר, המשיבים והמגשרים (להלן:"הסכם הגישור"). הועדה המקומית החליטה לאמץ את ההסכמות שהושגו בין הצדדים, והוציאה לעורר ביום 5.2.09 היתר בנייה אשר שיקף לדעת הועדה המקומית את ההסכמות האמורות (להלן: "ההיתר הראשון"). לטענת המשיבים, היתר הראשון חרג מההסכמות שהושגו בין הצדדים בהסכם הגישור. טענה ברוח זו הועלתה בפני היועצת המשפטית של הועדה המקומית סמוך לאחר שהעורר התחיל בביצוע עבודות הבנייה בבניין על פי אותו היתר, ואולם, היועצת המשפטית לא ראתה מקום להורות על ביטול ההיתר, מהנימוקים המפורטים במכתבה למשיבים מיום 6.12.09 ואשר צורף לכתב הערר. בין לבין קיבלה תוכנית השימור תוקף ביום 4.9.08. אין חולק כי תוכנית זו מאפשרת לעורר לבנות קומה חלקית נוספת על גג הבניין שבנייתו אושרה בהיתר הבנייה משנת 2009, ולפיכך הגיש העורר לועדה המקומית בקשה להיתר בנייה לבניית הקומה החלקית הנוספת, בהתבסס על תוכנית השימור. המשיבים התנגדו לבקשה החדשה להיתר (נשוא ערר זה) בטענה, כי היא נוגדת את הסכם הגישור. העורר טען לעומת זאת כי הסכם הגישור התיחס למצב התכנוני שהיה קיים במועד חתימתו דהיינו, קודם לאישור תוכנית השימור, וכי אין בהסכם האמור כדי לשלול ממנו את האפשרות לקבל היתר בניה על פי תוכנית שנכנסה לתוקף אחרי חתימת הסכם הגישור, המאפשרת לו לבנות את הקומה החלקית הנוספת. העורר תומך טענתו זו בין היתר על האמור בסעיף הראשון של הסכם הגישור שם נאמר: "על פי חוות דעת הצוות המקצועי חדרי היציאה לגג לא מאושרים בתוכנית זו ...... " (ההדגשה שלנו ו.ע.ת.א). היועצת המשפטית של הועדה המקומית חיוותה בתחילה את דעתה כי לא ניתן לאשר את הבקשה להיתר בשל היותו נוגד את הסכם הגישור, אך לאחר עיון נוסף תיקנה היא את חוות דעתה וקבעה כי על הועדה המקומית, שהינה מוסד תכנון, לאשר את הבקשה להיתר המבוקשת בשל היותה תואמת את תוכנית השימור החלה במקום, וכי הועדה המקומית אינה יכולה למנוע את אישור הבקשה בשל הטענה כי זה סותר את הסכם הגישור אשר נחתם בין הצדדים, טענה המוכחשת כאמור על ידי העורר. בסופו של יום החליטה הועדה המקומית ברוב של ארבעה חברי הועדה נגד שלושה, שלא לאשר את הבקשה להיתר מהנימוק "המבקשים באו בידיים לא נקיות, בהסכם שנעשה בזמנו ויתרו המבקשים על היציאות לגג, ולכן אין הם יכולים כיום לבקש את המרתם לדירה". על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו. פישור וגישור בהליכי תכנון בשולי הדברים אנו רואים לנכון להתיחס להליך הגישור שהתקיים במקרה דנן. אנו רואים בחיוב ובהערכה את רצונם של חברי הועדה המקומית להביא צדדים המופיעים בפניהם, בדרך כלל מבקשי היתר בנייה והמתנגדים לו, לידי הסכמה אשר תיתר את הצורך שהועדה תכריע בין טענות הצדדים. בחלק לא מבוטל של התנגדויות להיתרי בנייה, להקלות ולשימושים חורגים הצדדים מתגוררים בשכנות ולפיכך קיימת חשיבות לנסות ולהביא אותם לידי הסכמה. ואולם, במקרים רבים הם זקוקים לסיוע של צד שלישי על מנת להביא אותם לאותה הסכמה. את הנסיון לגשר בין עמדות הצדדים ניתן לבצע במסגרת הדיונים בפני הגוף התכנוני - ועדת ההתנגדויות או ועדת המשנה, כמו גם בדיון בפני ועדת הערר. כאשר המקרה מורכב יותר מבחינה תכנונית או מבחינת מערכת היחסים בין הצדדים, רצוי לעיתים להפנות את הצדדים לגישור בפני צד שלישי. לדעתנו יש מקום להרחיב את השימוש במוסד הגישור בהליכי תכנון ובנייה, ואולם, הדבר מחייב הכשרת מגשרים המתמחים גם בדיני התכנון והבנייה, שאם לא כן תהיה יעילות ההליך מוגבלת. אם זאת יש לציין כי להליך הגישור כללים ועקרונות משלו, אשר בין היתר מחייבים אי מעורבות מוחלטת של המגשר בהליך השיפוטי או מעין שיפוטי בו מצויים הצדדים, ואשר בעתיו הם הופנו להליך הגישור. לפיכך חברי הועדה המקומית אינם יכולים לשמש כמגשרים, שכן משהצדדים מינו אותם כמגשרים אין הם יכולים עוד לדון בבקשה להיתר נשוא הגישור כחברי הועדה המקומית - אם הגישור נחשל, וספק אם הם יכולים לאשר היתר בנייה התואם את ההסכם. במקרה הנדון לא נשמרה ההפרדה האמורה, כאשר המגשרים עו"ד דורון ספיר וחבר הועדה מר פאר ויסנר שימשו גם כחברי הועדה המקומית שאישרה את מתן היתר הבנייה שהתבסס על הסכם הגישור, והם אף דנו בבקשה להיתר נשוא ערר זה. אנו משוכנעים כי הדבר נעשה בתום לב ומתוך רצון אמיתי וכן של שני חברי הועדה האמורים להביא את הצדדים לידי הסכמה, ועל מאמץ זה הם ראויים לשבח. סוף דבר הערר מתקבל. בניהתוספת בניהגגתל אביבבניין