בקשה להצבת מבנה למגרש למכירת כלי רכב מדובר במבנה יביל, אשר משמש כמשרד למכירה ותיווך של מכוניות. בבקשה אשר בפנינו מוצע כי המבנה יהיה מחוץ לקווי הבניין. המשיבה החליטה לדחות את הבקשה, ובצדק, מהנימוק כי הבקשה להצבת המבנה חורגת מקווי הבניין ומהווה בכך סטייה ניכרת. בפנינו טען העורר כי מדובר במבנה נייד, אשר איננו מצריך היתר בנייה. איננו מקבלים את טענתו של העורר, שכן יש לבחון את הבקשה לאור תכלית החוק, ולאור השימוש האמיתי של הבקשה. המדובר במבנה אשר הינו מבנה יציב, קבוע (אף לא על גלגלים), אשר משמש ככל מבנה אחר, וחוק התכנון והבנייה חל עליו. מעניין לציין כי ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע, בערעור פלילי 7174/98 דן בסוגיה אשר משמעותה דומה, והיא האם רפסודה שהוצבה על גבי רגליים הידראוליות בחוף אילת, טעונה היתר בנייה ע"פ חוק התכנון והבנייה והאם היא טעונה אף רישוי. ביהמ"ש ענה על שאלה זו בחיוב, ונצטט את דבריו של כב' השופט נ. הנדל, אשר יפים אף לענייננו. "לדעתי, הרפסודה נשוא הערעור, הינה כפופה לחוק התכנון והבניה בשל היותו מבנה ובניין עפ"י הגדרת חוק זה. פרשנות זו הינה הנכונה מבחינת תכלית החוק, ועל כן יש לפרש את החוק בדרך זו גם במסגרת ההליך הפלילי (ראה סעיף 34כא לחוק העונשין תשל"ז - 1977). על מנת להמחיש את היסוד בגישה פרשנית זו, ולאור הסקרנות המתעוררת ותשומת הלב הנמשכת מהמילה "רפסודה", ארשה לעצמי להפנות לאחת מתשובותיו של הרב יוסף משאש לשאלה שנשאלה. הרב יוסף משאש שימש כרב עיר בתלמסאן (אלגיריה) כחבר בית דין במכנאס (מרוקו) ובשלהי חייו כרב ראשי בחיפה עד לפטירתו בשנת .1974 לפני כ - 80שנה בהיותו הרב באלגיריה, הוא נשאל את השאלה הבאה: "קראת בעתון עברי אחד, ספור אחד, וכתוב בו פעמים הרבה, ירד ברפסודה, שכב ברפסודה, ועוד, ועוד, ולא ידעת פירוש רפסודה ואם היא עברית, או ארמית". וכך השיב הרב: "מלה זו נמצאת בדברי הימים סי' ב' פ' ט"ו: נכרות עצים מל הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסודות על ים יפו, וכו'. ופי' המצודות וז"ל: רפסודות, הם דוברות האמור במ"א סי' ה', והם המקורות הקשורות יחד להשיטם במים אל מקומם הנרצה. ולשון רפסודות הוכר בתלמוד ירושלמי ברכות פרק ד', עכ"ל. ובעלי העתונים מפרשים אותה על הספינות הקטנות הנקראים בלשון ער"ב פלאיי"ד, וזהו מ"ש ירד ברפסודה דהיינו הספינה הנז', ואפשר שהיא מלה ארמית מדהוזכרה בירושלמי, כמש"ל". (אוצר המכתבים של הרב יוסף משאש, חלק א' מכתב שיט, עמ' קס). לו היתה המשמעות של רפסודה רק כמשמעותה בימי קדם, ברור כי אין היא מהווה מבנה או בניין. אולם, לאור המשמעות והמהות של רפסודה בימינו אנו, כמו במקרה הנוכחי, (והתמונה שצורפה מדברת בעד עצמה) נראה לי כי הרפסודה אכן מהווה בניין ומבנה בהתאם להגדרת חוק התכנון והבניה ואך ראוי הוא כי תהיה תחת הפיקוח והדרישות של חוק זה. גם לו היה מדובר באוניה שהיתה מקובעת לחוף ולקרקע הים כפי שרפסודה זו קובעה נראה לי כי גם היא היתה מקבלת גם מהות של בנין ומבנה בהתאם לאמור. במילים אחרות, לא מיקומה בים של הרפסודה הוא הקובע לעניינו אלא מהותה, מטרתה והקביעות במיקומה". המבנה לדעתנו, במהותו, מטרתו והקביעות במיקומו, מהווה מבנה לכל דבר אשר מצריך היתר בנייה, וככזה עליו לעמוד במגבלות תקנות התכנון והבנייה באשר לקווי בניין. התוצאה כי אנו דוחים את הערר. רכבקרקעותמגרש מכוניותמבנה