בקשה להיתר לבניית פרגולת עץ על גג קיים רקע: מדובר על בקשה להיתר להקמת פרגולה על גג קיים בכיוון צפון מזרחי בשטח של כ - 20 מ"ר. בתחילה חוות הדעת התכנונית של המשיבה 1 הייתה, כי אין מניעה לאשר את הפרגולה המבוקשת, וזו אכן אושרה על ידי רשות הרישוי בהחלטתה מיום 18.1.2007 לאחר ההחלטה נעשתה בדיקה נוספת על ידי הצוות המקצועי, ושונתה המלצת הצוות המקצועי, וזו הפעם הייתה שלא לאשר את המבוקש. לאור ההמלצה המתוקנת, החליט רשות הרישוי ביום 3.2.08 לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים הבאים: הבקשה מהווה סטיה ניכרת מהוראות ונספחי תב"ע 2954ג'. גובה הפרגולה חורג מהגובה המותר. אין אפשרות סטטוטורית לאשר הבקשה היות והתוכנית נוגדת את מדיניות התכנון העירונית מהבחינה האסטתית והארכיטקטונית. עוד הסבירה המשיבה 1 כי הנ"ל יהווה תקדים לבניה פראית ללא התבוננות כוללת על הבניין והמתחם. הערר: בערר טוענים העוררים כי החלטת המשיבה 1 שגויה. לטענת העוררים, אין כל חריגה מהוראות תוכנית 2954ג' ואין חריגה מהגובה המותר. כראיה לכך, מציינים העוררים מקרים רבים בהם אושרה פרגולה דומה (ראה ערר (ירושלים) 48/05 זמרו נ. הוועדה המקומית ירושלים). מבחינה אסתטית ואדריכלית, טוענים העוררים כי מדובר בפרגולה פנימית שכלל לא נצפית מהרחוב ואין בגינה כל פגיעה של ממש. העוררים מבהירים כי בתנאי הארץ העדר יכולת לבנות פרגולות משמעה אי יכולת ליהנות מהגג, וכי החלופה של מתיחת יריעת בד, אשר לא מצריכה היתר, גרועה יותר מבחינה אדריכלית ואסתטית. ההליך בפני ועדת הערר: לאחר הגשת הערר נתקיים דיון בפני ועדת הערר. במסגרת הדיון התברר כי המשיבה 1 חוזרת בה מהטענה כי מדובר בסטייה ניכרת, והוסכם כי מבחינה סטטוטורית אין מניעה לאשר את הפרגולה בכפוף להליך של הקלה בגובה (ראה דברי נציג המשיבה 1 בעמוד 2 שורות 15 עד 23). השאלה היחידה שנותרה לדיון הינה השאלה האסתטית סביבתית. לפיכך, קבענו ביום 25.3.08, כדלקמן: "לאחר ששמענו את הצדדים, אנו סבורים כי אין כל מניעה סטטוטורית לאשר את הפרגולה בכפוף להליך של הקלה. עם זאת, אכן יש שאלה ארכיטקטונית האם הפרגולה תהווה פגיעה אדריכלית. מהבקשה להיתר, כפי שהוצגה לנו, לא ניתן להכריע בשאלה זו, ועל מנת להכריע בה יש צורך בקבלת מסמכים נוספים. אשר על כן, העוררים יגישו לועדת הערר בתוך 21 יום מהיום חוברת המפרטת את כל הפרטים העיצובים הנדרשים על הפרגולה, בין היתר פרטי הפרגולה- לרבות חתכים של הקורות, עיצוב הפרגולה, הדמיה של מראה הגג עם הפרגולה מכיוון הרחוב, הצבעים ובמידת האפשר- תמונות של פרגולות דומות על בתים אחרים. ועדת הערר תיתן החלטה בערר לאחר המצאת החומר. " ואכן ביום 28.4.07 הוגשו לנו מסמכים העונים על מרבית דרישות ההחלטה. העברנו את המסמכים לתגובת המשיבה 1 שנתנה ביום 6.5.08. דיון: כאמור, השאלה היחידה העומדת על הפרק הינה השאלה האדריכלית והסביבתית. אין ספק בידינו, כי מדיניות המשיבה 1 להגביל הקמת פרגולות הנצפות משטח הרחוב הינה מדיניות סבירה ואף ראויה. אולם, כאשר מפעילים מדיניות זו על מקרה בודד, יש לבחון האם אכן אותו מקרה פוגם במדיניות, והאם אכן נגרמת פגיעה אסתטית וסביבתית. מהמסמכים שהוצגו לנו עולה, כי נצפות הפרגולה מהרחוב הינה קטנה ביותר, אם בכלל קיימת. אף המשיבה 1 בתגובתה למסמכי העורר ציינה כי "לא ניתן לראות את מרבית הפרגולה על הגג". נציין, כי יש ממש בטענתו של העורר כי בתנאי האקלים של הארץ, הקמת מצללה כלשהי על הגג מהווה כמעט תנאי הכרחי לשהייה בו וניצולו, ולפיכך, מוטב כי מבחינה תכנונית המצללה תעשה בצורה מסודרת בהיתר ולא ביריעות בד "פרטיזניות" (אף שאלו לטעמו אינן דורשות היתר). לפיכך, במקרה פרטני זה, כאשר מחד, קיימת זכותו של העורר לנצל את הגג אותו רכש בכסף מלא בצורה מיטבית, ומאידך הפגיעה בציבור ובמדיניות הראויה הינה מינימאלית, אנו סבורים כי עקרונית ניתן לאשר את הפרגולה המבוקשת, כמובן, בכפוף להליך של הקלה לעניין הגובה. עוד נציין, כי אין אנו מסכימים שמתן ההיתר יהוו תקדים "לבניה פראית". לטעמנו, ההפך הוא הנכון: דווקא מתן התרים, תוך פיקוח על כללי אדריכלות ואסתטיקה נכונים והבטחת העדר נצפות משמעותית מהרחוב, בשילוב הפעלת אמצעי פיקוח על הבניה הלא חוקית, יבטיחו כי לא תתקיים בניה פראית במתחם. סיכום: לאור האמור לעיל אנו מקבלים את הערר, וקובעים כי אין מניעה, באופן עקרוני, לאשר את הפרגולה המבוקשת. כמובן, כי לאור מגבלת הגובה הקבועה בתוכנית במ/ 2954 ג' לא ניתן להוציא את ההיתר ללא פרסום הקלה לעניין הגובה. לפיכך, יש לפרסם הקלה לעניין הגובה, ועל המשיבה 1 יהיה ליתן החלטה סופית רק לאחר פרסום ההקלה ושמיעת התנגדויות, היה ויוגשו כאלו. יובהר למען הסר ספק, כי היה ויוגשו התנגדויות אין בהחלטה זו בכדי להגביל את שיקול דעתה של המשיבה 1 עת דיון בהתנגדויות.בניהפרגולהגגהיתר בניה