סמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד

סמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד

מקורה בסעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") הקובע את התנאים להשעיית עובד מדינה קבוע :

47.(א) עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה.....
(א1)..
(ב) נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לעניין ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לעניין פלוני ....
...
(ה) הושעה עובד, תמשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי - עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

מלשון החוק עולה כי די בהגשת קובלנה כדי לאפשר לנציב להורות על השעייתו של עובד. מטרות ההשעיה העיקריות הן:

א.     שמירה על תדמית שירות המדינה בעיני הציבור, ועל אמון הציבור בשירות המדינה.

ב.     למנוע מהעובד לחזור על מעשיו או להשפיע לרעה על המשמעת בשירות המדינה עד תום ההליכים המשמעתיים המתנהלים נגדו.

ג.      לשלול או לצמצם את המגע של העובד עם עובדים אחרים הנמצאים במחיצתו או נתונים למרותו למניעת השפעה וכן על מנת להרתיע עובדים אחרים מביצוע מעשים דומים.

     "נפסק כי השעיה אינה עונש והיא אינה חלק מן הבירור המשמעתי בפני בית הדין למשמעת. ההשעיה הינה חיצונית לדין המשמעתי והיא נועדה להגן על השירות מפני עובד שחרב האישום המשמעתי תלויה על צווארו. ההשעיה נועדה לנתק, זמנית, את העובד מתפקידו השוטף ובכך להגן על סביבת העבודה שלו. ההשעיה נועדה גם לשמור על שמו הטוב של השירות ועל אמון הציבור במערכת בה הועסק העובד ובמערכת השירות הציבורי בכללותה" ע"ע(ארצי) 1487/04 נציב שירות המדינה נ' שרה אהרון, ניתן 21.11.2004 פיסקה 8 וההפניות שם.

אל מול מטרות אלה, עומדים השיקולים המנחים, אותם יש להביא בחשבון בטרם נקיטת הליך ההשעיה, כפי שפורטו בנוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב המדינה (מב/17) הם:
אופי העבירה, היקפה וחומרתה, כפי שעולה מחומר החקירה, קיומו של חומר ראייתי לביסוס החשד, תפקיד העובד מעמדו ומקומו בהיררכיה של מקום העבודה, הקשר בין תפקידו והעבירה המיוחסת לו, השפעת הישארותו על אמון הציבור בשירות המדינה, השפעת השארתו על המוסר והמשמעת במקום העבודה, מידת החשש מפני ביצוע עבירות דומות, החשש משיבוש הליכי משפט, התנהגות קודמת של העובד, עמדת העובד ביחס לחשדות נגדו, השלכות על העובד במישור הכלכלי, משפחתי, בריאותי ועוד.
אין מדובר ברשימה סגורה או ממצה.

אמנם נפסק כי ההשעיה אינה עונש בפני עצמה, אך יש לזכור כי השעיית העובד מתפקידו נושאת בחובה פגיעה חמורה בו, שכן היא מטילה בו דופי, לפיכך אין לנהוג בקלות ראש בהחלטה להשעות עובד.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השעיית גננת

  2. השעיה זמנית מהעבודה

  3. השעייה ל-14 יום מהעבודה

  4. ביטול השעיית עו''ד מהלשכה

  5. הפסקת השעיית עובד מהעבודה

  6. החזרת עובד שהושעה מהעבודה

  7. השעיה מהעבודה בגלל היעדרות

  8. סמכות נציב שירות המדינה להשעות עובד

  9. השעיית עובד עד לסיום ההליכים המשפטיים

  10. השעיה זמנית של מורה מעבודה במשרד החינוך

  11. הסמכות להשעות עובד מדינה כאשר מתחילה חקירה פלילית

  12. עו"ד שממשיך לעבוד בתקופת השעיה מהלשכה - מה העונש ?

  13. סעד זמני כנגד החלטת נציב שירות המדינה להשעות עובד הוראה

  14. האם שעיית עובד צריכה להתבסס על חומר החקירה וקיומן של ראיות

  15. הליך השעייה דחופה נגד מורה לפי סעיף 48 לחוק שירות המדינה (משמעת)

  16. השעייה מעבודה במועצה בעקבות תלונה שהוגשה במשטרה על ידי ראש המועצה בחשד למעילה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון