תנאי להוצאת היתר בניה: הגשת תוכנית קונסטרוקציה מפורטת וכן חישובים סטטיים לבניה ערר על החלטת המשיבה מס' 1 מיום 16.3.2008 לאשר הריסת בניין קיים והקמת בניין חדש בן 4 קומות וגג רעפים ברחוב חיים עוזר בירושלים בתיק מספר 5/499.2. רקע: מדובר על תוספת בניה לבניה קיימת. התוספת כולל 4 יחידות דיור בשני מפלסים מעל דירות קיימות. כמו כן, מבוקשת הקמת מעלית. נציין, כי על בניין זה קיימת בקשה להיתר נוספת (בתיק 5/499.1) אשר אינה חלק מהדיון שבפנינו. אין מחלוקת, כי הבניה המבוקשת הינה במסגרת תוכנית המתאר 62 והיא תואמת להוראות התוכנית. לבקשה להיתר הוגשו התנגדויות של דיירי הבניין. המשיבה 1 דנה בהתנגדויות שהוגשו והחליטה לאשר את הבקשה להיתר בהיותה תואמת תוכנית. העררים: על החלטה זו של המשיבה 1 הוגשו העררים שבפנינו. ערר 117/08 הוגש על ידי הגב' X. בערר זה מעלה הגב' X שתי טענות עיקריות: האחת הינה טענה קונסטרוקטיבית, אשר על פיה, הבניין הקיים לא ישא את הבניה המבוקשת. הטענה השנייה, נוגעת למיקום המעלית, כך שלטענתה המעלית תפגע בזכויותיה ותגרום לה נזק. בעניין זה מבהירה העוררת X כי אין כל חובה בבית בן 4 קומות להתקין מעלית. עוד מעלה העוררת טענה קניינית וכן טענה בדבר מחסור במקומות חניה. ערר 133/08 הוגש על ידי גברת X. בערר זה טוענת הגב X, כי המעלית תחסום את חלון ביתה. כמו כן, טוענת גב' X, כי הבניה המבוקשת תפגע בשווי דירתה, ותגרום לה ירידת ערך. עוד חוזרת גב' X על טענות הגב' X בעניין הקונסטרוקציה ופגיעות המבנה. טענה נוספת של הגב' X נוגעת לערך השימור של המבנה. נציין, כי לעררים אלו הוגשה גם תגובת המשיב 3, אשר אף הוא מצטרף לטענות העוררות, בעיקר בעניין הסכנה הקונסטרוקטיבית. דיון: המישור הקנייני: עמדת ועדה זו בענין בחינת הנושא הקנייני בבקשות להיתר הינה כי על מוסד התכנון לבחון האם על פני הדברים הוכיח המבקש זכויות קנייניות המאפשרות לו את הבניה המבוקשת. לטעמנו המבחן שעלינו להעמיד הינו: "מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בנייה מבחינת דיני הקניין" (כפי שהוגדרה באופן נאה בענין בש"א  7698/01  עמותת בעלי ודיירי קרית וולפסון בירושלים נ' עו"ד מתתיהו חותה, יו"ר הועדה המחוזית . ורק במקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות מוסדות התכנון רשאים לסרב לבקשה להיתר. במקרה שלפנינו, לפחות על פני הדברים, מבקש ההיתר הינו בעל זכויות הקניין הנדרשות לשם ביצוע העבודות המבוקשות בהיתר, לרבות המעלית וזאת בהתחשב בעובדה שטרם נרשם בית משותף. לפיכך, אין במישור הקנייני בכדי להוות מניעה לאישור הבקשה להיתר. למען הסר ספק נבהיר, כי אין בקביעתנו זו להוות הכרעה בנושא הקנייני, אלא כל שיש בקביעתנו לומר הוא שלצורך מבחני הסף התכנוניים, ולצורך זה בלבד, לא ניתן לומר שעל פני הדברים אין למבקש את הזכויות הקנייניות הנדרשות. הנושא הקונסטרוקטיבי: אין עוררין, כי מדובר במבנה ישן וממילא כל בניה עליו עלולה לסכנו. אשר על כן, קיימת חובה להקפיד שבעתיים בביצוע הבניה המבוקשת, כך שלא ייגרם אסון. אנו סבורים, כי בעניין זה לא נעשה די, ויש להבטיח שאכן בוצעו כל הבדיקות הקונסטרוקטיביות ואכן הבניה תתבצע רק לאור תוכנית קונסטרוקציה מאושרת. אשר על כן אנו מורים, כי תנאי להוצאת היתר בניה תהיה הגשת תוכנית קונסטרוקציה מפורטת וכן חישובים סטטיים לבניה המבוקשת, תוכנית זו, והחישובים הסטטיים, יתייחסו מפורשות למבנה הקיים ולהשפעת הבניה המבוקשת עליו. תוכניות הקונסטרוקציה והחישובים, יחתמו על ידי בעלי המקצוע הרלוונטיים ויועברו לעיון העוררות והמשיב 3, אשר יהיו רשאים להגיב עליהם בכתב בתוך 7 ימים מיום שאלו נמסרו לידם. התוכניות, החישובים וכן תגובת העוררים והמשיב 3 יועברו למשיבה 1, ובמקרה של מחלוקת שתתעורר עקב תגובות העוררות ו/או המשיב 3, יכריע בכך מהנדס המשיבה 1. המעלית: אין עוררין, כי הבניין אינו מחויב על פי חוק בהקמת מעלית. אלא שעצם העובדה שהחוק אינו מחייב הקמת מעלית אין בה בכדי לרמוז שאין צורך תכנוני במעלית או כי לא ראוי להתקין מעלית. במקרה שלפנינו ההיפך הוא הנכון. מדובר בבניין בן 4 קומות, ואין ספק שטיפוס רגלי לקומות השלישית והרביעית הינו קשה לילדים, קשישים, נשים בהריון וכמובן לבעלי מוגבלות פיזית. לפיכך, תכנון והקמת מעלית הינם רצויים וראויים מבחינה תכנונית. המחוקק ומחוקק המשנה אף הבהירו את עמדתם בדבר הצורך לעודד הקמת מעליות (ולאו דווקא הכין שהחוק מחייב הקמת מעלית, הרי אז לא נדרש העידוד) וזאת בשורה של תיקונים לחוק התכנון והבניה וכן לחוק המקרקעין. כך, למשל, מסביר המחוקק בהצעת חוק המקרקעין (תיקון 20) (התקנת מעלית ברכוש משותף), התשנ"ו - 1996 את עמדתו: "כמו כן תעודד הצעת החוק רכישת דירות בבתים ישנים ותביא להחייאת שכונות ישנות ע"י כניסת אוכלוסיה צעירה אליהן והעלאת רמת החיים בהן, באמצעות התקנת מעליות בבתים" לפיכך, יש לאזן בין התועלת התכנונית הנובעת מהתקנת מעלית לבין הפגיעה הנטענת בעוררות. בחנו היטב את מסמכי הבקשה להיתר ואת מיקום המעלית ביחס לדירות העוררות, ומסקנתנו הינה, כי הפגיעה בעוררות כתוצאה מהמעלית קטנה ביותר. מיקום המעלית נבחר בקפידה, כך שהחסימה לחלונות העוררות הינה קטנה ביותר, וטענת העוררת כי החלון נחסם כליל אינה נכונה. דווקא מצאנו כי המתכנן הציב את המעלית במקום בו זו תפגע בצורה המועטה ביותר בדירות העוררות. נבהיר, כי כמובן פגיעה כלשהי קיימת בעוררות. אולם זו טבעה של מעלית, היא משנה את המצב הקיים ותמיד תגרום הפרעה לדירה כלשהי יחסית למצב בהעדר מעלית. לפיכך ברור, כי לא כל פגיעה של מעלית בדירה מסוימת משמעותה תהיה אי הקמת מעלית, הרי כך לעולם לא תתאפשר הקמת מעלית. אלא, שיש לבחון את סבירות הפגיעה לאור התועלת העולה מהמעלית. במקרה שלפנינו מצאנו, כי הפגיעה הקיימת בדירות העוררות כתוצאה מהתקנת המעלית הינה קטנה וכמעט זניחה ואין בה בכדי למנוע את הקמתה של המעלית. חסימת האוויר והאור הינה חלקית ביותר וגם זה ביחס לחלון אחד בלבד, ואין מדובר בפגיעה מהותית אשר מצדיקה סירוב לבקשה להקמת מעלית. אשר על כן אנו דוחים את הערר בכל הנוגע להקמת המעלית. טענות נוספות: לעניין הטענה בדבר מקומות החניה - הרי שהבקשה להיתר מגלה מקומות חניה בהתאם לתקן הנדרש. לעניין הטענה בדבר רוחב חדר מדרגות, הרי זו נטענה ביחס לתקנות 3.33 ו- 3.34 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970. אלא שהעוררות מתעלמות מסימן ט' לתקנות הללו (התקנת מעלית ומעלון בבנין קיים) בו נקבעו מידות מינימום אחרות כאשר מתקנים מעלית בבית קיים. למען שלמות התמונה נציין, כי אין מחלוקת כי מדובר בבקשה להיתר התואמת את התוכנית החלה על המקרקעין. במקרה של בקשה תואמת תוכנית יסרבו רשויות התכנון לבקשה להיתר רק במקרים קיצונים, ר' בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' נ. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב, פ"ד מב(2), עמ' 133, ואין לפנינו מקרה קיצוני שכזה. סיכום: לאור המפורט לעיל, אנו מקבלים את הערר בחלקו ודוחים את חלקו האחר, כך שניתן יהיה להוציא היתרי בניה על סמך הבקשה להיתר שאושרה, וזאת בכפוף להליך הנדרש בעניין תוכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, כמפורט לעיל. בניהקונסטרוקציההיתר בניה