לא כל הדיירים ביקשו לממש את תוספת הבניה המותרת בתוכנית

לא כל הדיירים ביקשו לממש את תוספת הבניה המותרת בתוכנית

הוגשה בקשה להיתר לגבי חלק מהתוספות ועימה בקשה להקלה מהוראת התוכנית אשר דורשת בניה בהינף אחד.


לבקשה הוגש התנגדות אחת של העורר 1 ובמהלך הדיון בהתנגדויות, ככל הנראה, הצטרפו מתנגדים נוספים.
מהדיון בוועדה המקומית עולה, כי המתנגדים לא התנגדו תכנונית לעצם הבקשה, אלא חששו שלא יוכלו לממש את זכותם בעתיד.
לאור הצעה המשיבה 1 בדיון הסכימו המתנגדים, כי בכפוף לכך שהמבקשים יחתמו שלא יתנגדו לכל בקשה עתידית של המתנגדים לתוספת בניה בהתאם לתוכנית, הם יסירו את ההתנגדות.
ואכן המבקשים חתמו על הצהרה שכזו, הגישו אותה למשיבה 1, ובעקבות הצהרה זו, קיבלה המשיבה 1 החלטה המאשרת את הבקשה להיתר.
אלא, שאז העוררים פנו בערר לועדת הערר על החלטת המשיבה 1.

טענות העוררים:


העוררים לא הכחישו את הסכמתם להסרת ההתנגדות, ולמעשה להסרת הערר, וזאת רק אם כל המבקשים יחתמו על התחייבות שלא להתנגד לבניה עתידית של התוספת שלהם.
העוררים אף לא הכחישו, כי כל המבקשים חתמו על התחייבות שכזו, ואף הוסיפו התחייבות נוספת - שלא יתנגדו לתוספת שטח אחר לעוררים וזאת לפי החלטת בורר כל שהוא ששמו לא נמסר.
אלא, שטענת העוררים הינה, כי משפחה אחת בלבד מקרב המבקשים, משפחת שנקולבסקי, חתמה רק על התחייבות שלא להתנגד לבניה של העוררים לפי תוכנית 7555, אך לא הסכימה שלא להתנגד לתוספת שטח לפי החלטת הבורר.
יובהר, כי בפתח הערר הודיעו העוררים, כי הם מצמצמים את הערר רק לגבי ההרחבה של משפחת שנקולבסקי.
לגבי הנימוק התכנוני להתנגדות, טענו העוררים, בחצי פה, כי מדובר בבניה לא סמטרית שתפגע בחזות הבניין.

דיון:


עיון בטענות העוררים מגלה שלעוררים אין טענה אמיתית כנגד הבניה המבוקשת, אלא מטרתם הינה למנף את זכות ההתנגדות וזכות הערר על מנת להשיג השגים קניינים.
את העובדה שאין לעוררים התנגדות תיכנונית אמיתית לגבי הבקשה ניתן ללמוד הן מדבריהם בדיון בפני המשיבה 1, ונצטט:

"מר מנחם מרדכי: אין לי התנגדות עקרונית לבניה אבל,... "


והן לאור הצהרת העוררים בפני ועדת הערר, כי הם מצמצמים את ההתנגדות רק לגבי משפחת שנקולבסקי. הרי ברור שהיה ואכן העוררים היו חוששים מהעדר הסימטריות בבנין לא היו מסירים את ההתנגדות לגבי יתר המבקשים אשר אף בנייתם אינה סימטרית.
יתרה מזו, משפחת שנקולבסקי היא זו שסרבה לחתום על העדר ההתנגדות לתוספת השטחים (אך חתמה על העדר התנגדות לבניה לפי התוכנית), כך שהעוררים מודים למעשה כי הערר כנגד משפחת זו, הינו על מנת לאלצם לחתום על ויתור כאמור.
מובן, כי שאלת היחסים בין העוררים למשפחת שנקולבסקי, כמו גם עם שאר הדיירים בנושא שטחים נוספים והחלטות בורר כלשהוא אינם במסגרת סמכותה ועניינה של ועדת הערר, אשר בודקת את האספקטים התיכנוניים של הבקשה.
למעשה די בעובדה שאין לעוררים התנגדות אמיתית לתוספות הבניה על מנת לדחות את הערר.
עם זאת, ולאור העובדה שהבקשה באה בפנינו, מצאנו לנכון לבחון את סבירותה וסבירות ההקלה שבה.

ההקלה מהוראות בניה בהינף אחד הינה סבירה:


כאמור, הבקשה תואמת במלואה לתוכנית הרלוונטית, למעט נושא אחד והוא בניה בהינף אחד.
התכלית של תנאי הבניה בהינף אחד הינה כפולה: הראשונה הינה כי אכן כל בעלי הזכויות במבנים יוכלו לממש את זכויותיהם, והשניה, נובעת משקולים אדריכליים של צורת המבנה ומראה הרחוב.
לפיכך, הקלה מתנאי הבניה בהינף אחד פוגעת בתכליות האמורות לעיל, ועלינו לבדוק, האם מדובר בפגיעה סבירה, ולאזן פגיעה זו אל מול התועלת מהתוספת המבוקשת.
בענייננו, אין חולק כי התוספת המבוקשת הינה חיונית ממש למבקשים. מדובר במשפחות אשר כיום מצטופפות בדירות קטנות, אשר ההרחבה המבוקשת הינה ממש אוויר לנשימה עבורם (במאמר מוסגר נציין, כי זו גם היתה עמדת הוועדה המחוזית כאשר אישרה את התוכנית לא מכבר).
לעומת זאת הפגיעה בתכליות התנאי של בניה בהינף אחד אינה כה חמורה, ונסביר:
לענין אפשרויות הבניה העתידיות, הרי מרגע שחתמו כל הדיירים, כי לא תהיה להם התנגדות לבניה נוספת בהתאם לתב"ע (ועל התחייבות זו אין חולק שכולם חתומים) הרי מוגשמת התכלית של מתן אפשרות בניה לכל הדיירים.
כמובן שאפשרות זו עבור בעלי הדירות הגבוהות תלויה בכך שבעלי הדירות הנמוכות יבצעו את ההרחבה. אולם לענין זה, סרוב לבקשה לא יועיל לאלו שאינם יכולים לבנות כיום עקב העובדה שזה שמתחתם אינו מעונין להרחיב, היות והסרוב יכול רק לפגוע באלו שיכולים ורוצים לבנות כיום. אך, לא ניתן באמצעותו, או בכל אמצעי אחר, להכריח בעל דירה לבצע הרחבה על מנת שזה שמעליו יוכל להרחיב.
לענין המראה הארכיטקטוני, אכן מבחינה ארכיטקטונית מוטב היה שהבניה תתבצע בהינף אחד. אולם, בניגוד לטענת העורר בענין הסימטריות, בחינה ארכיטקטונית של המבנה לאחר התוספות מראה שאין פגיעה חמורה במראהו. לצערנו, אף כיום הבניין אינו בגדר מופת ארכיטקטוני, והתוספות המבוקשות, אף שאינן בהינף אחד, לא יגרעו באופן משמעותי ממראהו כיום.
כאמור אל מול המראה החיצוני של הבניין עומדת מצוקה אמיתית של אנשים אשר סובלים מתנאי דיור ירודים ואשר ההרחבה מבוקשת על מנת לשפר את איכות חייהם ולא על מנת לגזור רווחים נדל"ניים.
לאור האמור עיל, אנו סבורים כי במערכת השיקולים והאיזונים יש להעדיף את טובת המבקשים על פני התכלית של הבניה בהינף אחד ולאשר את ההקלה המבוקשת.

הוצאות


שקלנו לחייב את העוררים בהוצאות לאור העובדה שמדובר בערר סרק מבחינה תכנונית ואשר נועד להשיג מטרה אחרת שאינה תיכנונית.
אולם, מכיוון שהמשיבים לא טענו לענין זה, ולעוררים לא ניתנה הזדמנות לטעון בעניין, החלטנו להמנע מהטלת הוצאות.

סיכום


מן האמור לעיל עולה שדין הערר להדחות, בין היתר, היות ואין בו כל טענה כנה ואמיתית.
אף לגופם של דברים, יש להעדיף, במקרה זה, את שיפור הדיור של המבקשים על פני התכליות של הבניה בהינף אחד (וזאת מבלי לגרוע מחשיבות תכליות אלו).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעה מתוכנית

  2. תכניות בינוי

  3. תכנית משביחה

  4. בקשה תואמת תכנית

  5. סטיה ניכרת מתכנית

  6. סטיה ניכרת מתכנית

  7. תוכנית שיקום מחצבה

  8. מה זה תוכנית בינוי ?

  9. טעות בתוכנית בנין עיר

  10. פרשנות תכנית בניה על מגרש

  11. מתן "פרשנות הרמונית" לתוכנית

  12. תכנית הרחבת הישוב לפידות

  13. פרשנות תכליתית של תוכנית בניה

  14. היתר תואם תכנית - היטל השבחה

  15. מה נחשב "סטיה ניכרת מתכנית" ?

  16. ערר לאשר את תכנית לדחות התנגדות

  17. מניעת הפקדת תכנית עקב זיהום מים

  18. סירוב לאשר תכנית בינוי למרכז מסחרי

  19. פרשנות תב"ע - תכנית בניה עירונית

  20. פגיעה במקרקעין פיצויים בגין נזקי תכנית

  21. האם דייר מוגן יכול להתנגד לתכנית בניה ?

  22. בקשה לאישור תוכנית מפורטת לבניית בניין

  23. ניוד זכויות בנייה באמצעות תכנית בינוי

  24. האם יש צורך בפרסום מחודש של הפקדת התכנית

  25. התאמה בין תרש"צ לבין תכנית החלה במקרקעין

  26. ביטול פגיעה במקרקעין על ידי תכנית מאוחרת

  27. פיצויים על תכנית שהשביחה את ערך המקרקעין ?

  28. פגיעה בפוטנציאל של קרקע בגלל אישור תכנית

  29. האם אפשר למנוע תוכנית הבראה של העירייה ?

  30. התנגדות לאישור תכנית נקודתית בסמכות ועדה מקומית

  31. הערכת שווי המקרקעין ערב אישורה של תכנית פוגעת

  32. עתירות מנהליות כדי להמריץ את הרשות לקדם תכניות

  33. נטען כי אישור תוכנית בניה תעכב פינוי פולשים מהקרקע

  34. האם יש היטל השבחה על אישור תכנית ארצית או מחוזית ?

  35. סמכות ועדת ערר לבחון האם התכנית חוקית מבחינה תכנונית

  36. נטען כי תוקף התכנית פג ולא ניתן לאשר מכוחה היתר בניה

  37. האם מותר לבנות בריכת שחיה, כשהתכנית שותקת בעניין זה ?

  38. תכנית השינויים להגדלת פתח בקומת הקרקע והפיכת חלק לדלת

  39. אין להגביל היתר בניה על סמך תכנית עתידית שטרם אושרה

  40. לא כל הדיירים ביקשו לממש את תוספת הבניה המותרת בתוכנית

  41. ערעור מינהליים שאוחדו בגין פגיעה בערך מקרקעין עקב תכנית

  42. ערר על החלטה לדחות התנגדות לבקשה לתכנית שינויים של בנייה

  43. שמי שבחר לבנות לפי התכנית הקודמת לא תחול עליו התכנית החדשה

  44. גילה לראשונה כי על פי התכנית ה"ממוחשבת" דרך נמצאת על ביתו

  45. האם ניתן לאשר היתר בניה על פי תוכנית שהופקדה לפני 1.1.96 ?

  46. טענה כי לא מדובר בתכנית בניה חדשה אלא בהצעה איך לממש את זכויות

  47. טענה כי מומחה טעם בית המשפט התייחס "בטעות" לתכנית אחרת שקדמה לתוכנית

  48. בניית מבנה בודד מקום בו התכנית מחייבת בניית שני מבנים לא מהווה סטיה ניכרת

  49. האם שינוי בקוי הבנין בתוכנית פוגעת באפשרות הרחבת כבישים העתידית של במקום ?

  50. כאשר התכנית המשביחה נכנסה לתוקף לפני מועד ההכרזה על שכונת שיקום לא חל הפטור

  51. נטען כי יש לקחת בחשבון לעניין הוראות התכנית גם הליכים משפטיים מאוחרים לתכנית

  52. תוכנית הקובעת בניה בחלקה מסוימת ללא התייחסות להריסת הבנוי על החלקה במצב הקודם

  53. המועד הקובע לפיו מחשבים נזק שנגרם ע"י תכנית הוא מועד פרסום ההודעה על אישור התכנית ברשומות

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון