הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

2. המערער, יליד שנת 1957, נפגע ביום 18.2.2008 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה (להלן: התאונה), במהלכה גרם למותו של אדם.

3. ביום 12.12.2010 קבעה הוועדה למערער נכויות זמניות בשיעור 30% ו – 20% (ככל הנראה בתחום הנפשי) עד ליום 31.12.2009, לאחר ששללה את טענותיו לקשר סיבתי בין התאונה לבין ליקוי ראומטולוגי, ליקוי אורולוגי, מחלת הסכרת ומחלת עור. המערער הגיש ערעור לבית הדין על קביעות אלו; בפסק דין שניתן ביום 27.10.2011 (השופטת הדס יהלום; תיק בל' 52301-01-11; להלן – פסק הדין הקודם) נקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה "על מנת שתדון שנית ותיתן החלטה בנושאים אלה":

א. בתחום העור – על הוועדה לדון בשנית בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעור לבין מצבו הנפשי של המערער (וכפי שעולה מסעיף 10 לפסק הדין הקודם – גם בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעור לבין התאונה), תוך התייחסות לחוות דעתה של רופאת העור פרופ' פרידמן, עמה התייעצה הוועדה ואשר קבעה קשר סיבתי בין הגרד ממנו סובל המערער לבין מצבו הנפשי (חוות דעת מיום 8.11.2010).
ב. בתחום הסכרת – על הוועדה לבחון פעם נוספת את הקשר הסיבתי בין מחלת הסכרת לבין התאונה, בהתחשב בכך שמדובר בתאונה במסגרתה נדרס אדם אחר למוות, והוועדה שוכנעה כי מצבו הנפשי של המערער כתוצאה מכך קשה ביותר. בית הדין הבהיר כי הנמקת הוועדה – כי מדובר ב"אירוע חד פעמי קל" – אינה יכולה לעמוד בהתחשב באמור לעיל.
ג. בתחום הראומטולוגיה – על הוועדה לבחון סוגיה זו, אשר לא נדונה על ידה בעבר.

4. הוועדה התכנסה בשנית בעקבות פסק הדין הקודם ביום 11.10.2012, וביקשה – לעניין בעיית העור – התייחסות ספציפית של היועצת פרופ' פרידמן לכך שרופא תעסוקתי אבחן את מחלת העור אצל המערער עוד טרם התאונה, וכן לכך שהמערער מקבל תרופות שונות שעלולות לגרום לגרד. הוועדה ביקשה כי פרופ' פרידמן "תקרא בעיון את סיכום הוועדה מהיום, כולל הסיבות לגרד...". לעניין הסכרת נקבע כי המערער לקה במחלה זו לפחות משנת 2000, ואין כל קשר בין החמרת המחלה לבין התאונה. בתחום הראומטולוגי נקבע כי המערער התלונן במהלך השנים וטופל על כאבים בצוואר, כאבי גב, הקרנה לרגל ומקומות אחרים, ובנוסף מטופל בתרופות שידוע כי גורמות לכאבים ועייפות; משכך – "אין שום קשר לכאבים המפושטים בכתף, צוואר, גב ופרקים אחרים לפיברומיאלגיה".

בחוות דעת מיום 19.11.2012 שבה וקבעה פרופ' פרידמן נכות בשיעור 20% עד ליום 31.12.2010, שכן לא ניתן להפריד בין מצבו הנפשי של המערער לבין התמונה העורית הקלינית. הוועדה התכנסה שוב ביום 3.1.2013 והחזירה את עניינו של המערער פעם נוספת לפרופ' פרידמן, על מנת שתתייחס לקשר הסיבתי בין הגרד לבין התאונה, לרבות הרשומות הרפואיות מיום 30.1.2008 המציינות שכבר אז סבל המערער מאותן תופעות, וכן לכך שמחלת הסכרת וחלק מהתרופות שמקבל המערער גורמות לגרד. בחוות דעתה השלישית של פרופ' פרידמן, מיום 29.2.2013, קבעה כי אין לייחס את הופעת הבעיה העורית לתאונה וניתן לקבוע החמרה זמנית וחולפת של שליש מה – 20% שנקבעו על ידה בחוות הדעת המקורית, סה"כ המליצה על 5% נכות.

5. בישיבתה המסכמת של הוועדה, מיום 28.2.2013, קבעה כדלקמן:
"בתחום ראומטולוגיה – הועדה נתנה הסבר מנומק מ – 11.10.12... הועדה לא מצאה קש"ס כמפורט בדברי ההסבר בועדה ממועד הר"מ.
בתחום העור – הועדה עיינה בחוו"ד של פרופ' פרידמן מ – 19.2.13 ומקבלת את מסקנותיה ובתוקף כך קובעת נכות זמנית 5% בגין סעיף ליקוי 80(3) מותאם בניכוי 80(1)(ג) מותאם מ – 19.5.08 עד 31.12.10.
מ – 1.1.11 אין נכות בגין בעיית העור – בעיית העור הייתה קיימת לפני כן כפי שמפורט בחווה"ד.
לעניין הפסיכיאטר במידה ויש ממצאים חדשים יש להגיש על כך החמרת מצב".

בשורה התחתונה קובעת הוועדה 35% נכות זמנית מיום 19.5.2008 ועד ליום 31.12.2009, ללא התייחסות מפורשת לנכות היציבה בסיפת החלטתה אך עם קביעות בקשר לכך תחת הכותרת "ממצאים", כפי שצוטט לעיל. ואכן, במכתב שנשלח למערער והודיע לו על החלטת הוועדה נרשם תחילה "בתום תקופת הנכות הזמנית ישלח לך זימון לוועדה נוספת" – אך דברים אלו נמחקו בכתב יד.

טענות הצדדים
6. המערער טען כי הוועדה לא התייעצה עם מומחה בתחום הראומטולוגיה; כי לא דנה כנדרש בקשר הסיבתי בין הסכרת לבין התאונה תוך התייחסות לאירוע התאונה הספציפי; ובנושא העור טען כי עצם הפניות החוזרות ונשנות מצד הוועדה לפרופ' פרידמן, על מנת לשקול שוב את עמדתה ו"לקרוא בעיון" את גישת הוועדה בקשר לכך, פגעו בשיקול דעתה העצמאי של היועצת, כך שבסופו של יום היועצת "התיישרה" עם עמדת הוועדה ששללה את הקשר הסיבתי.

7. עוד נטען, כי היועצת בתחום העור כשלה גם בעניין קביעת אחוזי הנכות בחוות דעתה האחרונה, משום שלא עמד בפניה תיעוד רפואי על בסיסו ניתן היה לקבוע כי עובר לתאונה סבל המערער מנכות כלשהי בשל בעיית העור. לפיכך לא ברור מדוע ניכתה היועצת אחוזי נכות מהנכות שקבעה למערער, כאשר בחוות הדעת בעבר היא לא ביצעה כל ניכוי בגין מצב קודם. ב"כ המערער מפנה לקביעת היועצת עצמה לפיה "לא ברור מן המסמכים האלה היקף הממצאים מאחר ואין תיאור של הנגעים פרט לכך שקיימים סימנים", וטוען כי לא ניתן היה לגרוע נכות בגין מצב קודם על סמך דברים אלה. עוד טען המערער כי לא היה בסמכותה של היועצת או של הוועדה לקבוע סיום לתקופת הנכות הזמנית, והיה זה תפקידה של ועדה מדרג ראשון, אליה אמור היה עניינו של המערער לעבור לאחר סיכום הוועדה לעררים.

לפיכך מתבקש בית הדין לקבוע כי כשלה הוועדה בכך שהתערבה בעבודת היועצת בתחום העור, וכשלה היועצת משאפשרה לוועדה להתערב בשיקול דעתה, ולכן יש לפסול את חוות דעתה האחרונה ולקבוע כי חוות הדעת המקוריות עומדות על כנן וקובעות קשר סיבתי בין הפגיעה בעור לבין המצב הנפשי וכן נכות זמנית בשיעור 20% בגין התאונה. בהודעת הערעור ביקש ב"כ המערער במקביל לכך כי עניינו של המערער יועבר לוועדה לעררים בהרכב חדש.

8. ב"כ המשיב הודיע על הסכמה בדבר החזרת עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתפעל על פי פסק הדין הקודם בתחום הראומטולוגי ולצורך כך תתייעץ עם מומחה ראומטולוגי, תדון בשאלת הקשר הסיבתי ותבחן את נכותו של המערער בתחום זה. כן קיימת הסכמה בתחום הסכרת, שכן בהתאם לפסק הדין הקודם היה על הוועדה להתייחס לקשר הסיבתי בין מחלת הסכרת לתאונה בשים לב לחומרת התאונה ולכך שהמערער היה מאושפז במחלקה פסיכיאטרית, ולפיכך על הוועדה לשקול נכותו בתחום זה פעם נוספת ולנמק קביעתה.

לעומת זאת, באשר לתחום העור סבור ב"כ המשיב כי הרופאה היועצת אשר בדקה את המערער פעלה כדין, קבעה את נכותו לתקופה קצובה באופן זמני ולאחר מכן בהתאם לממצאיה קבעה שבפרק הזמן החל מיום 1.1.2011 אין נכות. אשר על כן, למעט ההסכמות שניתנו לעיל סבור ב"כ המשיב שקביעת הוועדה בתחום העור הינה קביעה רפואית בתחום סמכותה, ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה.

דיון והכרעה
9. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל החומר שצורף על ידם, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל, וכי יש להעביר את עניינו של המערער לוועדה לעררים בהרכב חדש לצורך דיון בערר שהגיש בהתייחס לנכויות הזמניות. להלן אפרט הנימוקים לכך.

10. על פי סעיף 123 לחוק, החלטות הוועדה ניתנות לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית דין אזורי לעבודה. בית הדין לא יתערב בממצאים הרפואיים של הוועדה, כל עוד היא ממלאת את תפקידה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין - שיפוטית. במסגרת סמכותו, בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 100014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

לכך יש להוסיף כי משמוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה בפסק דין עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בו ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/01-29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992)).

11. בענייננו, עניינו של המערער הוחזר לוועדה במסגרת פסק הדין הקודם וזאת - בין היתר - לצורך דיון בקשר הסיבתי שבין הפגיעה בעור לבין התאונה ומצבו הנפשי של המערער כתוצאה ממנה. בשתי חוות דעתה הראשונות ייחסה פרופ' פרידמן את מלוא הנכות בגין בעיית הגרד לתאונה (מעצם קביעת 20% נכות בגינה, והגם שמילולית ציינה כי לא ניתן להפריד בין הגרד לבין המצב הנפשי, ולא ציינה במפורש כי הגרד נובע מהתאונה), ובחוות הדעת האחרונה – לאחר ששבה ונרמזה על ידי הוועדה פעם אחר פעם כי לגישתה אין קשר סיבתי – שינתה את חוות דעתה וקבעה כי יש לייחס לתאונה 5% נכות בלבד בגין בעיית הגרד, תוך ביצוע "חשבון עובר ושב" נוכח מצבו הרפואי הקודם של המערער.

צודק המערער, כי לא הובא הסבר מספק לשינוי הגישה האמור מצד היועצת, שכן גם בחוות דעתה המקורית התייחסה באופן מפורש למצבו הרפואי הקודם של המערער טרם התאונה, וציינה כי הגרד החל עוד טרם התאונה אך החמיר לאחריה. נזכיר, שעל הוועדה לעררים כגוף מעין שיפוטי לנמק את החלטותיה (דב"ע שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60), כאשר על ההנמקה להיות ברורה באופן אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת (דב"ע מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130). בענייננו, כאמור, קיים פער בלתי מוסבר בין חוות הדעת הקודמות של היועצת לבין חוות הדעת האחרונה – אשר אומצה כלשונה על ידי הוועדה.

12. לאמור לעיל יש להוסיף כי לכאורה נפלה טעות בתקופת הנכות הזמנית אשר הוענקה על ידי הוועדה, שכן היועצת קבעה בחוות דעתה האחרונה נכות זמנית עד ליום 31.12.2010, וזהו גם ציטוט הוועדה מדבריה בהסכמה במסגרת סעיף 21 לפרוטוקול; למרות זאת, בסיפת ההחלטה (סעיף 29) נרשמת נכות זמנית עד ליום 31.12.2009 בלבד. נושא נוסף שנותר ללא מענה הינו מדוע התייחסה הוועדה למצב לאחר תום תקופת הזמניות, מבלי לקבוע במפורש נכות יציבה בשיעור אפס אך תוך הדגשה כי אין נכות בגין בעיית העור לאחר יום 1.1.2011 והפניית המערער להגשת בקשת החמרה בתחום הנפשי - הגם שלכאורה טרם נקבעה נכותו היציבה.

13. מעבר לאמור לעיל, הוועדה לא קיימה אחר פסק הדין הקודם גם בהתייחס לשני הנושאים הנוספים בגינם הוחזר עניינו של המערער – התחום הראמטולוגי ומחלת הסכרת – וזאת כפי שהסכים אף ב"כ המשיב, כמפורט לעיל.

14. בהתחשב בכך שהוועדה לא קיימה אחר פסק הדין הקודם באף אחד משלושת הנושאים בהם אמורה הייתה לדון, וכאשר פניותיה החוזרות ונשנות ליועצת עלולות ללמד כי הינה "נעולה" בעמדתה, שוכנעתי כי אין טעם להחזיר כעת את עניינו של המערער פעם נוספת לאותה ועדה, ויש הצדקה להעביר את עניינו לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, אשר תדון מחדש וכ"לוח חלק" בערר שהגיש בנוגע לנכויות הזמניות. ודוקו: על אף שמדובר בנכויות זמניות בלבד, וכאמור לעיל, החלטת הוועדה בעניין זה קבעה באופן נחרץ העדר קשר סיבתי בשלוש הסוגיות הרפואיות שעמדו על הפרק, ולכן שוכנעתי כי יש הצדקה למינוי הרכב חדש כמפורט לעיל.

סוף דבר:
15. נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל. עניינו של המערער יועבר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, אשר תדון כ"לוח חלק" בערר שהגיש המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון. לוועדה החדשה לא יועברו הפרוטוקולים של הוועדה הקודמת. טרם מינוי הוועדה יישקל האם לא ראוי לכלול גם מומחה בתחום העור בהרכב הוועדה. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון בפני הוועדה.
המשיב ישא בהוצאות המערער בגין ההליך, בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.
די



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון