בקשה לשינויים בהיתר בניה לבניית בניין חדש רקע בשנת 2007 נתנה המשיבה היתר בניה להקמת בנין חדש ובו 2 יחידות דיור. כעת, הוגשה בקשה להיתר הכוללת מספר שינויים ותוספות לבניין. המשיבה דנה בבקשה להיתר, וסירבה לה וזאת משלושה נימוקים: הבקשה להיתר נוגדת תוכנית 2675 בעניין צמצום שטח מפרסת הגג. חישובי שטחים שגויים מהם מתגלה סטייה ניכרת לעניין השטחים. חלל כפול מלאכותי אשר יש לסופרו ממסגרת שטחי הבניה. על החלטה זו של המשיבה הוגש הערר שבפנינו. הערר: במסגרת הערר טען העורר, כי אין כל סתירה לעניין מרפסת הגג, וכי התיקון המתבקש לעניין זה הינו בהתאם לתוכנית הרלוונטית. לעניין החללים הסביר העורר, כי לא מדובר בחלל מלאכותי, אלא בחללים אשר מטרתם הזרמת אור לדירה, וכי אין הוא נזקק לבית כה גדול ולכן החללים. בדיון הראשון בפני וועדת הערר, העורר לא היה מיוצג. במהלך הדיון נתברר, כי קיימות אי בהירויות בנוגע לבקשה להיתר, לפיכך נתנה הזדמנות לעורר להבהיר את חישובי השטחים ואת הבקשה להיתר, כך שניתן יהיה להבין ממנה את השטחים המבוקשים. ואכן, העורר הגיש באמצעות אדר' רות ביקסון חישובי שטחים וכן בקשה להיתר מתוקנת הערוכה כדת וכדין. דיון: מרפסת הגג וחישובי השטחים בפתח הדיון השני הסבירה המשיבה, כי לאור הבהרות אדר' ביקסון היא חוזרת בה מנימוקיה אלו לדחיית הבקשה להיתר. לאור חזרת המשיבה מנימוקיה אלו, הרי הערר מתקבל לעניין הטענות בדבר מרפסת הגג וכן חישובי השטחים. לפיכך, המחלוקת היחידה שנותרה עניינה הוא החללים הכפולים. החללים הכפולים: טענות הצדדים: אין מחלוקת בין הצדדים, כי חללים כפולים מותרים בהתאם לדיני התכנון והבניה. אלא, שטוענת המשיבה כי מדובר בחלל כפול מלאכותי, אשר אינו משרת צורך תכנוני ואשר ייסגר בעתיד, ולפיכך יש לסופרו במניין חישובי השטחים. כנגד, הבהירה אדר' ביקסון מטעם העורר, כי קיימת הצדקה תכנונית לחללים, היות ומדובר בחללים אשר יעניקו הרגשת מרווחת ותאורה לבית. עוד ציינה אדר' ביקסון, כי חלל כפול הינו פרקטיקה אדריכלית מקובלת להדגשת הרגשת מרווחת ואור, והיתרים דומים אושרו בשכונה ואף באותו הרחוב ממש. הכרעה: באופן כללי מוסמך מוסד התכנון לסרב לבקשה להיתר אף אם זו אינה מגלה סטייה מהתוכנית, כאשר קיים חשד ממשי כי התכנון המוצע מהווה כסות בלבד לבניה אחרת. וועדת ערר זו עמדה על כך בהרחבה בעניין ערר (ירושלים) 76/08 בראון נ. הוועדה המקומית מטה יהודה אוח' (), כדלקמן: "התשובה במישור העקרוני הינה חד משמעית - כן. מוסדות התכנון רשאים לראות גם מעבר למבוקש בבקשה להיתר, ובשעה שקיים חשד כי הבקשה להיתר תנוצל לרעה, רשאים מוסדות התכנון לסרב לבקשה אף שזו תואמת את התוכנית, ראה למשל ערר (מרכז) 251/06 ספיר נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה וכן ראה ערר (ירושלים) 142/07 תרצה ואסתר פרנקל נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים." בענין בראון לעיל, אף ציינה ועדת הערר מהו המבחן לסירוב כאמור: "אלא, שחשוב לזכור כי לאזרח עומדת חזקת החפות וחזקת תום הלב, כך שעל מנת להפעיל סמכות זו יש צורך בראיות ממשיות, כי השימוש האמיתי יהיה אחר מזה המוצהר. וראה עמדת ועדת הערר בענין פרנקל לעיל: "אלא, שמדובר בסמכות שתופעל רק במקרים חריגים ורק במקרה בו ברור מעצם הבקשה להיתר, כי מתוכנן דבר אחר מאשר עליו מוצהר." האם בעניננו מתקיימים התנאי בדבר החשד הממשי? לטעמנו, התשובה על כך שלילית. אף כי לכאורה מדובר בחלל כפול שאינו שגרתי לנוכח מיקומו, הרי ששוכנענו על ידי הסברי אדר' ביקסון כי מדובר בחלל שיש לו הצדקה ארכיטקטונית. בחינה הבית כמכלול, לרבות חתכי החזיתות, מגלה כי החללים המבוקשים אכן ממלאים פונקציה של החדרת אור ותחושת "ריווח" לבית, ואינם משוללי הגיון אדריכלי. בנסיבות אלו, על אף שהחללים אכן אינם שגרתיים, הרי אין די בכך על מנת לסרב לבקשה להיתר וזאת לאור הבהרות העורר. נציין, כי בכל מקרה נתונה למשיבה זכות הפיקוח, על מנת לוודא שאכן החללים אינם נסגרים. סיכום: לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר ומורים למשיבה להוציא היתר בניה בהתאם לבקשה להיתר המתוקנת. על מנת שלא תנוצל החלטתנו זו לרעה, יגיש העורר ביום 31.12.2009 למשיבה, עם העתק לוועדת הערר, תמונות המראות כי החללים המבוקשים אכן נותרו חללים. בניההיתר בניהבניין