הוועדה מדרג ראשון קבעה למערערת 10% נכות לפי פריט ליקוי 37 (5)(א) בשל הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, קבעה הוועדה שהתכנסה בעקבות ערר שהוגש על-ידי המערערת - כי למערערת נותרו 5% נכות לפי פריט ליקוי 37(5)(א) "מופעל במחצית", כלשון הוועדה. מכאן הערעור שלפני. 3. טענות המערערת: א. הועדה גיבשה דעה מוקדמת בנוגע למערערת, וזאת עוד לפני שבוצעה בדיקה על-ידה, וזאת תוך התעלמות מהמצב הרפואי והתפקודי של המערערת. זאת ניתן ללמוד מכך שקביעת הוועדה בעניין זה קודמת לציון מימצאי בדיקתה, וכן מתוך התייחסותה לאמור בחוות-הדעת של פרופ' רופמן, לגביו טרחה הוועדה לציין כי נשכר על-ידי המערערת לצורך הכנת חוות-דעת. ב. הוועדה לא ציינה בסעיף 12 לפרוטוקול את כל המסמכים שהונחו בפניה. ג. התייחסות הוועדה לאמור בחוות-דעת פרופ' רופמן לוקה בחסר, משלא ערכה בדיקה גופנית מקיפה וזהה לזו של פרופ' רופמן. ד. הוועדה התעלמה מחוות-הדעת של ד"ר גורן. ה. נפל פגם בהרכב הוועדה, שכן על אף שד"ר גורן המליץ על יישום פריט ליקוי בתחום הנוירולוגי, לא כללה הוועדה מומחה בתחום זה. ו. נפל פגם בבדיקה שבוצעה על-ידי הוועדה, בין השאר בשל כך כי המערערת לא נבדקה על-ידי שלושת חברי הוועדה, ובשל כך כי הוועדה לא ציינה כל טווח תנועות עמוד השדרה הצווארי. ז. הוועדה מתעלמת מהממצאים שמצאה היא עצמה, והיה עליה לקבוע נכות בשל הממצא שמצאה בדבר ערות ההחזרים הגידיים ברגליים, ובשל ממצא זה הגעת הידיים אל מתחת לברכיים בעת ישיבה זקופה עם ברכיים ישרות. 4. מנגד, טען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית שממצאיה פורטו פרט היטב בפרוטוקול, איפשרה למערערת להגיב על התרשמות הוועדה בדבר הפגנת כאב והיעדר אמינות, כמו גם באשר לאפשרות ההפחתה בשיעורי הנכות והתייחסה לחוות-הדעת שהונחו בפניה. עוד טוען המשיב כי אין כל צורך בהכללת מומחה בתחום הנוירולוגיה בהרכב הוועדה, שעה שחוות-הדעת מטעם המערערת הן בתחום האורטופדי. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. א. באשר למסמך הרפואי של ד"ר גורן פטרה עצמה הוועדה (סעיף 23 לפרוטוקול מיום 3.12.12), לאחר שהתייחסה לחוות-הדעת של פרופ' רופמן בכך ש"דברים דומים אמורים לגבי האישור הרפואי שנתן ד"ר גורן ביום 13/5/12". בכך אין לראות התייחסות עניינית ומנומקת לאישור רפואי הכולל המלצה על יישום פרטי ליקוי בהתאם לתקנות. יש באמור משום פגם משפטי המצדיק את התערבותו של בית הדין. ב. יש אכן טעם לפגם בכך שהוועדה ראתה לנכון לציין כי חוות-הדעת של פרופ' רופמן הינה "חוו"ד הרופא שנשכר לצורך חוו"ד מטעמה", במיוחד כשהאמור מצטרף להערת הוועדה באשר להפגנת הכאב וההגבלה עוד לפני שהוועדה ציינה את ממצאי הבדיקה (במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 3.12.12. כי אף אם אין באמור כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים, הרי שלאחר שהוועדה התכנסה בשתי ישיבות וחזרה בהן על התרשמותה בדבר הפגנת כאב - נראה כי מן הראוי כי בעניינה של המערערת תדון וועדה בהרכב חדש. 6. לא מצאתי ממש ביתר נימוקי הערעור: א. אין מקום לכלול בהרכב הוועדה מומחה בתחום הנוירולוגיה אף אם קיימת טענה בדבר פגיעה עיצבית בעקבות הפגיעה האורטופדית, ודי לעניין זה במומחה מתחום האורטופדיה (ר' עב"ל 217/06 יוסף בן צבי - המוסד, פסק דין מיום 22.6.06). ב. גם דינן של הטענות כנגד הבדיקה ששערכה הוועדה להידחות. דרך בדיקת הנפגע, כמו גם משך הבדיקה הן שאלות שברפואה ואינן נושא לערעור בפני בית הדין, שסמכותו משתרעת על שאלות משפטיות בלבד. אין כל חובה שבדין לציין את טווח התנועות במעלות או בסנטימטרים דווקא. ג. כן לא מצאתי כי ממצאי הוועדה סותרים את מסקנותיה, והקביעה אם יש בהחזרים גידיים ערים כדי להצדיק קביעת נכות המתבטאת באחוזים אף היא בגדר שאלה שברפואה. ד. אין כל חובה שבדין כי הנפגע ייבדק על-ידי שלושת חברי הוועדה, ובלבד שכולם צופים בבדיקה ויכולים להתרשם מממצאיה, כפי שאין גם חובה לציין בפרוטוקול את כל המסמכים שעמדו בפני הוועדה אלא את המסמכים העיקריים בלבד, כפי שנעשה בפועל. 7. לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל בזאת. עניינה של המערערת ידון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בפני הוועדה לא יונחו פרוטוקולים של וועדות לעררים קודמות. 8. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 9. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. עמוד השדרהנכות