ערעור על החלטת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שלא לפסול עצמה

ערעור על החלטת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שלא לפסול עצמה מהמשך הדיון בהליכים המתקיימים בפניה בתיק

הרקע כפי העולה מהחלטת בית הדין האזורי


המערער (להלן: התובע) עובד משרד החוץ, כיהן בתפקיד נספח תרבות בברלין עד שנת 2009. טרם סיום שליחותו בברלין הגיש מועמדות לתפקידים שונים בחו"ל והמשיך לעשות כן לאחר שיבוצו לתפקיד בישראל. מועמדותו למשרות בהן התמודד נדחתה הן מן הטעם שזה לא מכבר שהה בחו"ל ועליו למלא תפקיד בארץ, הן מן הטעם שהועדפו אחרים על פניו, והן מן הטעם שלחובתו נזקף הליך משמעתי שהסתיים בנזיפה. כעבור כ – 3.5. שנים מאז סיום תפקידו בברלין מונה לתפקיד בוורשה.
טרם מינויו לתפקיד בוורשה הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרתה טען, כי נגרם לו נזק כספי מכך שהנתבעת נמנעה מלמנות אותו לתפקיד בחו"ל כבר בשנת 2009. על כן תבע הפרש השכר שבין השכר ששולם לו בתקופת עבודתו בארץ לבין השכר שהיה משולם לו עד הגיעו לגיל פרישה, אילו היה בתפקיד בחו"ל. בעקבות מינויו לתפקיד בחו"ל, הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה הבהיר התובע כי טענותיו נוגעות לתקופה בת 3.5 שנים בלבד, בהן נאלץ לשהות בישראל.
המדינה טענה, כי ההחלטה שלא למנות את התובע לתפקידים שונים בחו"ל, עד למינויו בוורשה, היתה מטעמים עניינים, בין היתר על רקע הבירור המשמעתי שהתקיים בעניינו, וכי אין כל עילה להתערב בה.


מהלך הדיון בישיבת בית הדין האזורי מיום 1.5.2013


ביום 1.5.13 נועד דיון בפני בית הדין האזורי (השופטת אופירה דגן טוכמכר; ונציגת ציבור גב' יוכבד הוכמן שוורץ). בפתח הדיון שיקף בית הדין בפני התובע אפשרות, כי בנסיבות העניין, גם אם התביעה תתקבל (כולה או חלקה), הרי שפסק דין שבמסגרתו יידרש בית הדין לדון באירועים שכבר נשתכחו, עלול להסב לתובע יותר נזק מתועלת. במיוחד כן, נוכח העובדה שמאז הגשת התביעה המקורית השתנו הנסיבות, וכיום התובע כבר מכהן בתפקיד באירופה.




לאור הערת בית הדין, ביקש בא-כוח התובע כי ראש המותב תפסול עצמה מלישב בדין, וכך טען:

" בית הדין נתפס לטעות בכך שבהצעה שהוא מציע לצדדים מעלה בית הדין את ענין התנהגותו של התובע, חקירה במשטרה, אנחנו לא מנהלים כאן את התיק שהמשטרה החליטה לסגור אותו בהעדר אשמה, וזאת הטעות החד משמעית גם של הפרקליטות וגם של בית הדין ולכן אני מבקש מכב' השופטת אופירה דגן לפסול את עצמה מכיוון שהבעת דעה כפי שהובעה בתחילת הדיון כאשר אני רואה בזה דעה חד צדדית שהתביעה שמונחת בפני בית הדין הנכבד איננה מובנת כלל וחוזרים להליכים שארעו בשנת 2007 כאשר המשטרה קבעה באופן קטגורי שהתובע והתיק שלו נסגר מחוסר אשמה, זאת הדרגה הגבוהה ביותר בסגירת תיק מול חשוד, ולכן התיק היום בא לדון בדברים אחרים והבאתי את דוח מבקר המדינה ואני אוכיח באשר לאופן המינויים ואופן פעולת ועדת המנויים במשרד החוץ, הדברים האלה מתנהלים במשך שנים באופן לא תקין.
הדברים שהובעו ולא לפרוטוקול יש בהם משום קביעת דעה מוקדמת שאיננה עניינית לתיק הזה ולמעשה הסיכוי של התובע לאחר שהדברים האלה נאמרו הוא אפסי, ולכן אבקש מכבודה לפסול את עצמה."




בא-כוח המדינה התנגד לבקשת הפסלות תוך שהוסיף וטען:

" האירועים שהובילו להליך המשמעתי, והיה הליך משמעתי ולא רק חקירה פלילית, הם רלבנטים לתיק, הם מפורטים בכתב ההגנה ואפילו בתצהיר של התובע. מאחר שזה עניינים רלבנטיים, ודאי שבית הדין רשאי להתייחס אליהם ברמה הלכאורית בדיון שלא לפרוטוקול".



בקשת בא-כוח התובע כי השופטת תפסול עצמה, נדחתה במהלך אותה ישיבה, בהחלטת השופטת אשר קבעה כך:

" לטעמי הודעתו של התובע במשטרה היא ענין רלבנטי להליך דנן, באשר אף אם הוחלט בסופו של יום לנקוט נגד התובע בהליך משמעתי שהסתיים בנזיפה ולא בהעמדה לדין פלילי, הרי שעל פני הדברים בעת שנבדקה התאמתו לתפקיד בשירות החוץ, היה מקום לשקול את הדברים שהתבררו באותה חקירה.
בית הדין הבהיר לצדדים כי על אף שניתן להשקיף על האופן בו התנהל התובע בעת ביקור להקת הנוער בברלין בדרכים שונות אפשר שהדבר לא יועיל לתובע באם יכתב בפסק דין.
אין באמור כדי ללמד על כך שבית הדין גיבש החלטה ביחס לטענתו של התובע שלפיה היה מקום למנות אותו לתפקיד כזה או אחר, הדברים יתבררו בעת שבית הדין ישמע את העדויות שיובאו בפניו.
לנוכח האמור לעיל, אינני רואה בנסיבות הענין כל עילה לפסילת המותב".



נוכח הודעת בא-כח התובע על כוונתו להגיש ערעור על החלטה זו ניתנה החלטת בית הדין לפיה:

" משנמסרה הודעה על כוונה לערער על החלטה בבקשת פסלות, ימשך הדיון זולת אם החליט השופט לפי הענין ומנימוקים שירשמו שיש להפסיקו.
בנסיבות העניין, אנו מחליטות להמשיך את הדיון".



בסוף אותו דיון טען בא-כוח המערער כי אינו מסכים לקיום דיון במותב שאינו מלא, קרי בהעדר שני נציגי ציבור. בנוסף טען, כי נציגת הציבור "הגב' דברה שורץ שמופיעה במותב מכירה מזה 20 שנה את אשתו של התובע, יש בכך היכרות קרוב [כך במקור – נ.א.] ויש בכך טעם לפגם לקיים את הדיון בפני המותב הזה, ואני חוזר על הבקשה לפסול את המותב".
בית הדין (השופטת אופירה דגן טוכמכר ונציגת ציבור יוכבד הוכמן- שורץ) קיבל את הבקשה להפסקת הדיון תוך שקבע כי אין עילה לפסלות מותב וציין כך:

" מבדיקה שבוצעה במזכירות בית הדין, עולה כי לא מצוי תיעוד ממוחשב של ההזמנה לדיון לנציג המעבידים, על אף נסיונות לאתר נציג מעבידים אחר, הדבר לא צלח;
בנסיבות העניין, ועל אף שנציגת העובדים הודיעה כי היכרותה עם אשתו של התובע היא שטחית ביותר מלפני שנים, ואיננה מהווה עילת פסילה, נדמה כי לבית הדין אין מותב שיוכל לדון בתיק".

אי לכך, הורה בית הדין על דחיית ישיבת ההוכחות ליום 26.12.2013.

החלטתו המנומקת של בית הדין האזורי הדוחה בקשת הפסלות - מושא ההליך שלפניי


בהחלטה מיום 2.5.2013 סקרה השופטת את השתלשלות עניינים בפרשה, והגיעה למסקנה כי "אין יסוד לבקשה לפסילת המותב. אני סבורה כי הבקשה איננה מבססת נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, כאמור בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984, (החל בבתי הדין לעבודה לפי סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969)". מפאת חשיבותם לענייננו, להלן נימוקי השופטת בהחלטתה, כלשונם:

" האירועים משנת 2007 מהותם, משקלם, והמשמעות שיש לייחס להם, מצויים בלב המחלוקת שבין הצדדים, באשר אין חולק כי נשקלו על ידי חלק מוועדות המינויים, והובילו להחלטה לעכב את מינויו של התובע לתפקיד בחו"ל (אציין כי קיומו של ההליך המשמעתי שהסתיים בנזיפה, נזכר בכתבי הטענות ובתצהירים של שני הצדדים).
לדידי, גם אם נניח שיש ממש בטענות התובע ביחס לפגמים כאלה ואחרים שנפלו בהליכים שהתקיימו לצורך איוש משרות בשירות החוץ שעליהן התמודד, לא ניתן יהיה להמנע מדיון בשיקול הדעת לגופו של עניין, ובכלל זה במשמעות שניתנה לאירועים שביסוד ההליך המשמעתי, ובמשקל שראוי היה לייחס להם בנסיבות העניין. אבהיר כי בהקשר זה, העובדה שהוחלט לנקוט כנגד התובע בהליך משמעתי ולא בהליך פלילי, איננה מאיינת את המעשים בהם הודה התובע כשלעצמם.
מדובר בהחלטה דיונית עניינית, ביחס לגדר המחלוקת שבין הצדדים, אשר נימוקיה פורטו לעיל, והיא איננה יכולה להוות עילה לפסלות.
יובהר כי בית הדין נכון לבחון את כל טענותיו של התובע ביחס לתקינות הליכי ועדות המינויים השונות שדנו בעניינו, בלב פתוח ובנפש חפצה. בית הדין לא חיווה כל דעה ביחס לתקינות ההליכים שהתקיימו, ואף נמנע מלהביע דעתו ביחס לסבירות שיקול הדעת בהחלטות שלא למנות את התובע במשך כ-3.5 שנים. כל שהודיע בית הדין לצדדים הוא, כי לא יהיה מנוס מלדון באירועים שהתרחשו בשנת 2007, שהצדדים חלוקים בדעותיהם ביחס למשמעותם ולמשקל שיש ליתן להם בעת שנבחנת מועמדותו של התובע לתפקידים שונים בשירות החוץ של מדינת ישראל.
בסופו של יום, בית הדין יכריע בתיק על יסוד הראיות שיובאו לפניו, כאשר אין עליו מורא זולת מורא הדין, והוא מחוייב שלא להטות משפט ולא להכיר פנים.
בית הדין אינו רואה כל קושי בכך שימשיך לדון בתיק באופן אובייקטיבי וענייני.
בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, לא מצאתי להטיל על התובע הוצאות משפט."

דחיית הבקשה לתיקון פרוטוקול


ביום 8.5.2013 הגיש המערער בקשה לבית הדין האזורי לתיקון פרוטוקול והכללת אמירות נוספות של בית הדין. זאת, לטענתו, מחמת ש"נשמטו פרטים שנאמרו על ידי השופטת אך לא הועלו על הכתב"; ומן הטעם ש"הפרטים שנרשמו אינם נכונים, אינם מדויקים ואינם משקפים נכונה את שנאמר בדיון".
המדינה התנגדה לבקשה לתיקון פרוטוקול תוך שציינה כי ככל הזכור לבא-כוחה "הדברים אשר התובע מייחס לבית הדין לא נאמרו באופן אשר נרשם בבקשתו לתיקון פרוטוקול"; וכי "אין לאפשר מצב דברים שבו הצדדים מסכימים לנהל דיון שלא לפרוטוקול ולאחר מכן, צד עותר לרישום באופן מגמתי של הדברים שנאמרו".
בית הדין האזורי (השופטת אופירה דגן – טוכמכר), בהחלטתו מיום 26.5.2013 דחה את הבקשה לתיקון פרוטוקול מטעמים אלה:

" הבקשה לתיקון פרוטוקול הוגשה בחלוף למעלה משבוע ממועד הדיון והיא כוללת אמירות שלמיטב זכרונו של בית הדין לא נאמרו באופן בו נכתבו בבקשה.
המדובר בפרפרזות שעשה המבקש, המערבת בין הערות שהשמיע בית הדין לבין הרהורי ליבו של המבקש (מה גם שמלכתחילה הובהר כי מדובר בחילופי דברים שלא לפרוטוקול).
מכל מקום, עיקרי הדברים שנאמרו נרשמו בפרוטוקול, ואף פורטו בהחלטת בית הדין בבקשה לפסילת המותב, אשר נכתבה למחרת הדיון, במסגרתה הבהיר בית הדין כי לא חיווה דעתו ביחס לסיכויי התביעה ולא הביע כל דעה ביחס לטענות בדבר פגמים שאפשר שנפלו בהליכי ועדות המינוי.
לנוכח האמור, הבקשה לתיקון פרוטוקול נדחית".

הערעור על החלטת הפסלות


בערעורו חזר המערער על הנטען בבית הדין האזורי, לפיו דעתו של בית הדין האזורי "ננעלה באופן חד – משמעי, מגובש וסופי בשורה של שאלות משפטיות ועובדתיות, המצויות ועומדות במרכז ההתדיינות ובלב ליבה של התובענה". על האמור הוסיף וטען: אמירות בית הדין, אלה שמצאו ביטוין בפרוטוקול ואלה שאינן מופיעות בפרוטוקול "הינן בגדר הבעת דעה נחרצת וחד משמעית בעניין העומד ביסודו של התיק"; בית הדין האזורי "נמנע מרישום דברים רבים שאותם הוא עצמו אמר, וגם בכך חשש למשוא פנים ועילה לפסלותו של המותב"; החלטת בית הדין שלא לפסול המותב על יסוד היכרות אישית בין נציגת ציבור לאשת התובע מעלה חשש נוסף למשוא פנים.
המדינה לא הגישה עמדה בערעור, כפי הרשות הנתונה לה, כמשיבה לערעור הפסלות, לפי הוראת תקנה 112ג(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991.

הכרעה


לאחר שנתתי דעתי לכלל החומר שהובא לפניי הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. טעמיי למסקנה זו אבאר להלן.


חזקת המקצועיות והאובייקטיביות של השופט


חזקה שבדין היא, כי השופט "היושב בדין, מקצועי ומיומן ובידו לבחון את העניינים המובאים בפניו ללא משוא פנים" וכי השופט "נותר פתוח לשכנוע בכפוף לתשתית הראייתית ולטענות שיובאו לפניו בהליך העיקרי". בנוסף, כלל הוא, כי לעמדת השופט הסבור כי אינו מנוע מלישב בדין, יינתן משקל רב וכי ערכאת הערעור לא תתערב בחוות דעתו של השופט הסבור כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות, אלא במקרים קיצוניים בלבד.
במקרה שלפניי לא הופרכה החזקה שבדין. דבר העולה מהחלטת השופטת במסגרתה ציינה, כי בית הדין נכון לבחון את כל טענותיו של התובע ביחס לתקינות הליכי ועדות המינויים השונות שדנו בעניינו, בלב פתוח ובנפש חפצה"; כי " בית הדין יכריע בתיק על יסוד הראיות שיובאו לפניו, כאשר אין עליו מורא זולת מורא הדין, והוא מחויב שלא להטות משפט ולא להכיר פנים"; וכי "בית הדין אינו רואה כל קושי בכך שימשיך לדון בתיק באופן אובייקטיבי וענייני".
זאת ועוד. הלכה היא כי "מעצם היות הבקשה לפסלות שופט בקשה המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות". עוד נפסק כי ככל שמדובר בתחושותיו ובהשקפותיו הסובייקטיביות של המערער, הרי אלה כשלעצמן אינן מקימות עילה לפסלות המותב ואב בית הדין .
בענייננו, המערער לא הציג ראיה לנסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי למשוא פנים בהתנהלות השופטת בדיון או בהחלטתה. במהלך הדיון ביום 1.5.13 ציינה השופטת בהחלטתה: "אינני רואה בנסיבות הענין כל עילה לפסילת המותב". ובהחלטתה הדוחה את בקשת הפסלות הוסיפה והטעימה כי "הבקשה איננה מבססת נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". לאור זאת, אין מתקיימות נסיבות אובייקטיביות המעלות חשש ממשי לקיומו של משוא פנים, ו"נסיבות המקרה אינן באות בגדר המקרים החריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בחוות דעתו של השופט הסבור כי בידו לנהל את ההליך באובייקטיביות".




אשר לטענות המערער בדבר התבטאות השופטת בפרוטוקול לפיה "בית הדין הציע לצדדים לשקול את האפשרות להימנע מניהול התיק לאחר שבחן את התצהירים ואת נספחיהם, והתרשם כי אפשר שניהול התיק יסב לתובע יותר נזק מתועלת". התבטאות זו של השופטת אינה מגבשת חשש למשוא פנים, ואין לראות בה "משום חריצת דעה ממשית שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע", אלא התבטאות שנועדה "לייעל את הדיון טרם שמיעת הטענות והבאת הראיות". הדברים עולים בבירור מהחלטות השופטת במועד הדיון, בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, מושא הערעור, ובהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון הפרוטוקול.
חלק ניכר מטיעוניו מייחס המערער להתבטאויות, כביכול, של השופטת, אשר אינן מוצאות ביטוין בפרוטוקול. דינן של טענות אלה להידחות.


ראשית לכל, הלכה היא כי "פרוטוקול הדיון משקף את שאירע במציאות, ועל הטוען לפסלות הנטל להפריך הנחה זו. הפרוטוקול מהווה יסוד לבחינת מהימנות הטענות נגד בית המשפט באשר לאופן התנהלות הדיון" ו"אין די בהעלאת טענה בעלמא, שאינה מוצאת ביטויה בהחלטת בית הדין, או אחרת" .
בענייננו, הבקשה לתיקון הפרוטוקול נדחתה בהחלטתו המנומקת של בית הדין האזורי, והמערער לא הוכיח טענותיו בדרך אחרת. לפיכך "בהעדר עיגון בפרוטוקול אין לבסס טענת פסלות על ההתבטאויות וההתנהלות" שמייחס המערער לשופטת.


נדחות טענות המערער בכל הנוגע להחלטה הדוחה עילת פסלות בשל היכרות שייחס לנציגת הציבור במותב, עם אשת המערער. ראשית דבר, החלטת בית הדין על הפסקת ההליך, אף ללא עילת פסלות הינה החלטה דיונית ו"הלכה היא כי בהחלטות דיוניות, כשלעצמן אין די כדי לבסס עילת פסלות".

זאת ועוד. מכח הוראת סעיף 22 לחוק בית הדין לעבודה "בית הדין רשאי להחליט על דיון בהרכב בחסר כל אימת שנציג ציבור הוזמן ולא הופיע" כדי "לאפשר דיון בתביעות, מבלי לדחותן, וזאת על מנת למנוע בזבוז זמנו של בית הדין של הצדדים ושל העדים".
במקרה שלפניי בית הדין האזורי הבהיר בהחלטתו כי "נציגת העובדים הודיעה כי היכרותה עם אשתו של התובע היא שטחית ביותר מלפני שנים, ואיננה מהווה עילת פסילה". עם זאת, משהוברר "כי לא מצוי תיעוד ממוחשב של ההזמנה לדיון לנציג המעבידים" הורה בית הדין האזורי על הפסקת ההליך ודחיית ההוכחות למועד אחר. בנסיבות אלה, מתייתרות טענותיו של המערער.



סוף דבר: לאור כלל האמור לעיל, הערעור נדחה.

משלא הוגשה תגובה מטעם המשיבים, אין צו להוצאות בערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דיני פסלות שופט

  2. עילת פסלות שופט

  3. חוק פסילת שופט

  4. עילת פסלות שופט

  5. בקשת פסלות שופט

  6. עילות לפסילת שופט

  7. פסלות שופט מטעמי דת

  8. ערעור על פסילת שופט

  9. פסלות שופט בתיק מנהלי

  10. פסילת שופט משוא פנים

  11. פסילת שופט עקב התבטאות

  12. פסילת שופט בהליך אזרחי

  13. פסלות שופט בהליך פלילי

  14. פסלות שופט במשפט פלילי

  15. פסילת שופט בשל הבעת עמדה

  16. פסילת שופט בגלל הבעת דעה

  17. פסילת שופט תביעה ייצוגית

  18. פסילת שופט בשל היכרות עדים

  19. פסילת שופט בית משפט השלום

  20. ערעור על החלטת פסלות שופט

  21. פסלות שופט עקב הגשת תלונה

  22. פסילת שופט בית דין לעבודה

  23. פסילת שופט בבית משפט לנוער

  24. פסילת שופט בגין קשר משפחתי

  25. פסילת שופט לאחר מתן פסק דין

  26. פסילת שופט בעקבות דברים שאמר

  27. פסילת שופט בגלל התערבות בדיון

  28. בקשה לפסילת שופט עקב משוא פנים

  29. כמה פעמים ניתן לבקש פסילת שופט ?

  30. פסילת שופט עקב הבעת עמדה מפורשת

  31. פסילת שופט בתביעות ביטוח לאומי

  32. פסילת שופט שדן בהליכים מקדמיים

  33. פסילת שופט בגלל סטיה מסדרי הדין

  34. פסילת שופט והעברת תיק למחוז אחר

  35. פסילת שופט בגלל שיחה עם עורך דין

  36. בקשה לפסילת שופט לאחר דיון הוכחות

  37. פסלות שופט לאחר חזרה מהודאה בעבירה

  38. פסיקת הוצאות בלתי סבירה - פסילת שופט

  39. פסלות שופט בבית משפט לעניינים מקומיים

  40. פסילת שופט בעקבות טעות בהחלטה שיפוטית

  41. העלאת טענת פסלות שופט בהזדמנות הראשונה

  42. פסילת שופט בגלל התבטאויות כלפי עורך דין

  43. בקשה לפסילת שופט מחשש לחוסר אובייקטיביות

  44. בקשה לפסילת שופט בגין קביעת עמדה מוקדמת

  45. בקשה לפסילת שופט: טען כי הפגין כפיו "עוינות"

  46. פסילת שופט בגלל דברים שנאמרו על ידו בדיון

  47. פסלות שופט בגלל הצעה לתובע לוותר על התביעה

  48. פסילת שופט שייצג את אחד הצדדים בהיותו עו''ד

  49. פסילת שופט עקב ''חשיפה'' לראיות בלתי קבילות

  50. פסילת שופט בגלל ששפט את אחד הצדדים לתיק בעבר

  51. סירוב שופט להציג שאלות לעד כעילה לפסילת שופט

  52. פסילת שופט עקב ''דעה קדומה'' כנגד אחד הצדדים

  53. בקשה לפסילת שופט עקב יחסי ידידות עם עורך דין

  54. פסלות שופט - טענת קשר עסקי עם בן זוג של שופטת

  55. הארכת המועד להגשת ערעור על פסלות שופט בית דין לעבודה

  56. אין בעצם החשיפה לראיות, אף אם אינן קבילות, כדי להצדיק פסילת שופט

  57. ערעור על החלטת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב שלא לפסול עצמה

  58. הגשת ערעור פסלות שופט אינה מעכבת את המשך המשפט אלא מנימוקים שיירשמו

  59. נדחתה טענה כי עורך הדין היה בעבר שותף של השופט, במסגרת בקשה לפסילת שופט

  60. האם האמירה "אין קשר בין הדברים" יוצרת חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ?

  61. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון