ניוד זכויות בנייה מקומה ראשונה לקומת עמודים מפולשת. הערר הוגש בגין מתן היתר בנייה שבוצע בהליך של הקלה של ניוד זכויות בנייה מקומה ראשונה לקומת עמודים מפולשת. הכוונה העומדת מאחורי הבקשה להיתר הינה הגדלת שטח המבנה בקומת הקרקע לצורך קיומו של פאב על חשבון זכויות בנייה בקומה השנייה. נציין כי בבניין זה מלכתחילה אושרו משרדים, שטח מסחרי ומבנים לצורך קיומו של המרכז התיירותי. אין מדובר במבנה חדש, אלא במבנה שכבר קיים אשר קיבל היתר בנייה, והעורר קנה את זכויותיו בבניין על בסיס הבניין הקיים והמאושר. בתאריך לא ידוע, המשיבה מס' 2 או מי מטעמה, סגרו את קומת העמודים המפולשת במקום בו נמצאת הארקדה, תוך כדי הריסת תקרה/רצפה שבין קומת הקרקע לקומה הראשונה, וזאת תוך חסימת המעברים המשותפים אשר השתמש בהם גם ציבור האנשים מחוץ לבעלי הבניין, ותוך כדי סגירת הארקדה בבלוקים ובעצם ביטולן של הקשתות המהוות חלק מהארקדה. במילים אחרות, הבקשה להיתר נשוא ערר זה הינה בקשה ללגליזציה של בנייה שנעשתה תוך כדי עבירת בנייה, תוך פגיעה במבנה עצמו (ואולי אף בקונסטרוקציה של המבנה) תוך סגירת מעברים לציבור ותוך פגיעה בחזית של הבניין, כך שהחזית השתנתה לחלוטין ממה שנבנה מלכתחילה- מקשתות לקירות מלאים אטומים. כרגע, לפי ע/1, מדובר רק בבלוקים, אך בעתיד ייתכן ויצופו באבן או בחומרי בנייה אחרים. במסגרת שיקול הדעת של ועדות התכנון בבואן לאשר היתר בנייה בהליך של הקלה, אנו סבורים כי יש לקחת בשיקול הדעת את האיזון שבין הפגיעה מצד אחד בחלק מדיירי הבניין והציבור, לבין תועלתה האישית מצד שני של המשיבה מס' 2, וכן לקחת בחשבון כי הבנייה נעשתה בפועל ללא היתר בנייה כדין. לדעתנו מדובר בפגיעה בציבור, שכן המעבר הציבורי נסגר ואף ייתכן כי לציבור זה יש זיקת הנאה במקום, שכן מדובר במעבר שהיה קיים לפני למעלה מ- 30 שנה (הבניין כנראה נבנה בתחילת שנות ה- 70), והבקשה להיתר המבוקשת אף פוגעת בזכות זיקת הנאה, אשר כידוע מהווה זכות קניינית. לעניין זה יש לקחת בשיקול אף את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, באשר לשמירה על קניינו של כל אדם. יתרה מכך, הבקשה להיתר כוללת שינוי יסודי ומהותי בבניין, עד כדי פגיעה אסתטית בחזיתות החיצוניות של הבניין ויצירת בניין חדש. במסגרת שיקולים של הקלה, יש לקחת בחשבון אף את נושא הפגיעה האסתטית. טוען העורר כי אילו היה הדבר נעשה בהליך של תכנית, אזי היה זכאי לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך, וזאת על פי סעיף 197-200 לחוק התכנון והבנייה. אנו סבורים כי יש טעם רב בטענתו זו. אם אכן האזור השתנה, והנחיצות של פאבים עולה על הנחיצות של משרדים, אזי יש לעשות זאת בדרך המלך, דהיינו הכנת תכנית חדשה, ולא במסגרת הליך של הקלה. גם ניוד הזכויות מקומה א' לקומת הקרקע לדעתנו יוצרת ניכוס זכויות בנייה שוות יותר למשיבה מס' 2, זכויות אשר גם לעורר יש חלק יחסי בהן. לא התייחסנו לעניין הקנייני של מגישי הבקשה מאחר וסברנו שלכאורה הוכחו זכויותיהם הקנייניות ואין לועדות התכנון את היכולת ואת הכלים לבדוק זכויות אלו. עוד נציין כי המשיבה מס' 1 לא מילאה אחר חובתה בנימוק החלטתה, שכן החלטתה לא מתייחסת כלל לשיקולים תכנוניים, והחלטתה נובעת יתר על המידה בהתייחסות לנושא הקנייני ולא לנושא התכנוני- אשר דווקא לגביו היה אמור להיות בסיס החלטתה. עוד נציין כי הבקשה להיתר איננה ערוכה כדין באשר היא חסרה מפה מצבית מעודכנת ומדידות אשר נחוצות להבנת הבקשה להיתר. בנסיבות אלו החלטנו לקבל את הערר. בניהקומה מפולשתזכויות בניה